"כך נראה יומו של העכבר" (פורטיס סחרוף 1990).או …למה מיקי ..מאוס ?

הוא ישב לו בשקט על הכורסא האפורה ונאנח . שנים רבות חלפו מאז עטה לאחרונה את הגלימה. ממקום מושבו יכל להבחין באותה גלימה . דרך החור העגול שבקיר , זה הסמוך לרצפה ,הבליח אור עמום שהאיר את הארון הפתוח . הגלימה שמוראות השנים נתנו בה את אותותיהם תלויה הייתה על קולב שידע ימים טובים יותר. גם אותות הגבורה על דש המעיל נמלאו אבק, מזה שנים שלא הציל אף אחד , ימיו כגיבור כמעט נשכחו.

מי זוכר בכלל ,מה עשה בימי צעירותו ?. היום ,כך סיפרו לו נכדיו העולם שייך לצעירים ,ושינויים עושים בטיק טוק ובטוויטר….מה זה כל הוירטואלי הזה ?…חשב לעצמו ,למה לא ללבוש גלימת גיבור על , להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד ??

הוא העביר אצבע אפורה וסילסל בשפמו , פרוותו האפרורית הייתה חלקה חרף גילו המתקדם . אני מרגיש כמו עכבר שרץ במבוך מילמל לעצמו , מרגיש ממש.. מאוס.

מבעד לרדיו התנגן שירו של פורטיס בערוץ העברי , הוא האזין לסופו של השיר:

"חוזר הביתה הרוס מהחיים
פותח דואר, מופצץ מהמיסים
האישה צורחת, הסירים גולשים
…..

התחושה חונקת, מהקופסא אין שום מוצא
לאט לאט הוא משתגע, מזיע וצועק
האדון בתוך מלכודת והוא רוצה לצאת
כך נראה יומו של העכבר
בית חם וילדים האישה על קרם פנים
ואוירה שלילית
כך נראה יומו של העכבר
".

הוא נאנח שוב , ולחץ על שלט הטלויזיה , 75 ימים לבחירות הכריז הקריין , בכנס בחירות שנערך……."…הוא שינה ערוץ , אך גם שם אותה תעמולה שגרתית…."חייב לצאת מזה" מלמל לעצמו , הוא קם וניגש לעטות אולי בפעם האחרונה את הגלימה...לעוף מעלה מעלה מעלה ,עם כל השירים והמנגינות.

(מיקי מאוס , גיבור על בדימוס , ישראל 2022 , בחור הקיר של אחד הבתים מפרויקט דיור בר השגה).

שבת חמה של חודש אוגוסט , הטמפ גבוהות . 34 מעלות בחוץ . בחדשות השבוע דיווחו על אירופה המתייבשת ,ההייד פארק בלונדון צהוב כמו הנגב , הסירות על נהר וורדון בצרפת בהן רק לפני מספר שנים עשינו שייט …… לא מושכרות לתיירים..כי לא נותר אגם, הן מונחות על הקרקע הסדוקה. שריפות ענק בדרום צרפת…ואז מבול מפתיע בפריז וגם בלונדון…גלי החום מחד וגשמי הרס מאידך הופכים אט אט לתופעות שבשגרה…ואצלנו בארץ הצבי ?…חום יציב לעת עתה…בגולני שואלים עד מתי אוגוסט 22 ?

ופינתנו השבוע תדבר על סיפור החלילן מהמלין.

החלילן מהמלין (בגרמנית: Der Rattenfänger von Hameln, "לוכד העכברושים מהָמֶלְן") היא אגדת עם נפוצה, שגרסאות שלה ידועות כבר מימי הביניים ועלילתה מתרחשת בעיר המלין (היא הָמֶלְן – Hameln – שבגרמניה).

עפ האגדה כך היה : בעיר המלין פרצה מגפה של עכברושים. כאשר תושבי המלין נוכחו לדעת שכל מלחמתם במכרסמים הקטנים הייתה ללא הועיל, והייאוש וחוסר התקווה תפסו את מקום מאבקם, הגיע לעיר חלילן מסתורי ובפיו הצעה שאי אפשר לסרב לה: הוא הודיע שיגרש את כל העכברושים מהעיר תמורת תשלום. ראשי העיר לא האמינו לו אך נאותו לשלם במידה וכך יעשה.

יום אחרי כן נטל החלילן את חלילו והחל מנגן נעימה ברחובות העיר, והנה, להפתעת התושבים, החלו צצים מכל בית ופינת רחוב עכברושים לרוב ונמשכים באורח קסם אחר צלילי החליל. כשנאספו גדודים-גדודים של עכברושים, יצא החלילן את העיר ופנה אל נהר הווזר. בהגיעו אליו, נכנס אל תוך המים בעודו מחלל וכל העכברושים שנמשכו אחריו טבעו כולם בנהר.

אך משהגיע החלילן לבקש את שכרו , לעגו לו אנשי העיר וסירבו לעמוד בתשלום. מה עשה החלילן ? שוב נטל את חלילו , והחל מנגן הפעם לקול צלילי החליל ,יצאו כל ילדי העיר והלכו בעקבותיו , שוב כמו העכברים ,אך הפעם אל פתח שנפער בהר ונבלעו בתוכו….וכך העניש החלילן את תושבי העיר ".

מוסר ההשכל שנתבקש מן הסיפור היה ,שצריך לעמוד בהבטחות ….התחייבת ??….תשלם !!.

ציור על זכוכית של החלילן מהמלין משנת 1592.

מי כתב את הסיפור הראשון ??..לא ברור ,אך הגרסא שכתבה אליזבת בארת בראונינג

הפכה את הסיפור הזה למוכר ואהוב באנגליה, עד כדי כך שרוב האנגלים סבורים שבראונינג היא שהמציאה את הסיפור. הגרסה שאיירה קייט גרינאווי נחשבת לגרסה הקלאסית.

האזכור הראשון של הסיפור היה כנראה על חלון זכוכית בכנסייה בהמלין בסביבות 1300. החלון תואר בכמה מקומות בין המאה ה-14 למאה ה-17 אבל הוא נהרס. החלון נחשב מבוסס על זיכרון של טרגדיה היסטורית בתולדות העיר. אבל למרות המחקר הנרחב, אין עדויות חד משמעיות לגבי אותו אירוע היסטורי. העכברושים נחשבים בדרך כלל כתוספת מאוחרת לסיפור, וישנן מספר תאוריות לגבי מהות האירוע, ביניהם טענה כי הילדים השתתפו במסע הצלב של הילדים.

עד כמה מדובר באמת ,או באגדה קשה לאמר , אך במשך תקופה ארוכה היה בהמלין חוק שאסר על שירה ומוזיקה ברחוב מסוים בהמלין, כאות כבוד לקורבנות. הנהר היחיד הקרוב להמלין הוא נהר וזר, ואם יש משהו בסיפור טביעת העכברושים הרי שזה בנהר זה.

פסל החלילן בעיר לייפציג

סיפורי מוסר השכל היו נהוגים בעבר על מנת ללמד את קהל הקוראים איזשהוא לקח . אולם זה לא תמיד נעים לספר לילדים סיפור עם סוף טראגי…לעזרתם של הילדים הישראלים לפחות נחלץ אליעזר שמאלי אשר פירסם בעיתון דבר(02/10/1931)במוסף הילדים את גירסתו שנקראה "גירוש העכברים".

הסיפור שיצר ,מבוסס על סיפור החלילן מהמלין, שהוסב לארץ ישראל: את המושבה "ירדניה" פקדה מכת עכברים, ולטיפול בבעיה הוזמן שייח' ערבי, שבאמצעות כדורי מזון פיתה את העכברים לעבור את הירדן על גשר צר שבנה למטרה זו. לאחר שעברו העכברים לגדה המזרחית, הרסו אנשי ירדניה את הגשר. "ולשייח' ניתן שכרו ביד נדיבה: חמש תרנגולות ותרנגולים שבעה".

אך לא רק אנחנו אוהבים סוף טוב . סופר הילדים הצרפתי, שארל פרו, חיבר סיום אופטימי לאגדה זו, לגרסתו, ילד אחד, בעל מום ברגלו, איחר ולא הספיק להיכנס לתוך ההר לפני שנסגר וכך נשאר ילד יחיד בעיר וכל ההורים אימצו אותו. הילד השתעמם ללא חברת ילדים נוספים והיה הולך אל ההר, איפה שהילדים נעלמו – יום אחד מצא שם בדשא חליל וכשניסה לנגן בו את הנעימה של החלילן הידוע, נפתח ההר והילדים יצאו ללא פגע ומאז הקפידו בעיר לשלם את חובותיהם….סוף יותר טוב מזה לא ניתן לבקש….גם הילדים חזרו ,גם העכברים הלכו …והכי חשוב ..הפוליטקאים למדו לקיים הבטחות….."המחייה."

ואיזכור החלילן לוקח אותנו במוסיקה אל היוצר הנהדר ,שהלך השבוע לעולמו …צביקה פיק.

פיק נולד בעיר ורוצלב שבפולין בשם הנריק פיק, בנם היחיד של בוריס ופאולינה פיק. סבו ניהל קונסרבטוריון ודודו היה פרופסור למוזיקה. בגיל חמש החל בלימודי מוזיקה קלאסית ולאחר שהמשפחה עלתה לישראל בעליית גומולקה בשנת 1957, המשיך את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון שברמת גן. בבקרים למד לימודים סדירים, ובשעות הערב תרגל צ'ייקובסקי ובאך. כבר בגיל 15 הופיע כגיטריסט, קלידן וזמר בלהקות "טלסטאר", "השמנים והרזים" ו"השוקולדה", לאחר שהושפע עמוקות מלהקות הרוק של התקופה – הבי ג'יז, הביטלס והרולינג סטונז.

בגיל 18 שוחרר משירות צבאי משום שעבד כמוזיקאי כדי לסייע למשפחתו, שהייתה בקשיים כלכליים לאחר מותו של אביו. פיק פרץ לתודעת הקהל הישראלי כאשר נבחר לתפקיד קלוד, התפקיד הראשי במחזמר "שיער", בו הפגין את הופעתו החיצונית שנחשבה חריגה בישראל באותה עת, גינוניו הססגוניים והופעתו המינית. דמותו הארוכה (191 ס"מ) והסגפנית, עטורת השיער הארוך והעטופה במלמלות וקטיפות, בנוסח היפי, הדהימה את הקהל, את התקשורת הישראלית ואת עולם הבידור הישראלי, ויצרה סביבו דימוי של מישהו "לא מכאן". על תפקידו במחזמר "שיער" זכה בתואר "שחקן השנה".

יש שרואים בפיק זמר מן הפריפריה המוסיקאלית שטיפס מעלה כסיפור סינדרלה . צביקה פילס דרכו מעלה עם המון כשרון ,נחישות ועבודה קשה. הוא לא עבר את המסלול לכוכבות שהיה נהוג באותם ימים דרך שירות באחת מהלהקות הצבאיות, אלה כתב הלחין וגם שר במועדונים שונים ובכל מקום שניתן היה. הקהל הרחב אהב אותו בצורה פנומנלית , הופעותיו היו לשם דבר עם ההיסטריה סביבו. גמלוני משהו ,צבעוני ומאוד פרוע בלבוש ואיפור. סממנים שלא היו מוכרים בארץ . המבקרים שבתחילה לעגו לו , בלעו את הכובע כאשר החל להלחין ,לא רק שירים פשוטים אלה גם שירי משוררים בשפה גבוהה יותר ,כנתן יהונתן (נאסף תשרי-מת אב)) ,ואלכסנדר פן ( לא אני הוא האיש ) ,יונתן גפן (אל תגידי כן ) שאול שטרניחובסקי ( שושנת פלאים) , ועוד רבים ,ואהבת הקהל רק חיזקה זאת. פיק היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות ומעריצים היסטריים. התעלפויות בהופעות, מחסומי משטרה ושומרי ראש צמודים בכל אשר הלך.

כמה קשה עבד ? , ב-1973 הלחין פיק את "שושנת פלאים", למילים של שאול טשרניחובסקי, עבור ערב שירי משוררים נוסף שיזמו בגלי צה"ל. השיר לא התקבל לערב ונדחה ולאחר שהזמר יוני נמרי שמע אותו, הוא הקליט אותו לראשונה. ביצוע שזכה להצלחה מדהימה במצעדי הפזמונים. את השיר הקליט גם פיק עצמו, ביצוע שנכלל באלבומו "פיק", שיצא באוגוסט אותה שנה, וכלל גם את "שמע ישראל", "סימנים" (עם נגינת גיטרה של יצחק קלפטר), "הרקדן האוטומטי" (אותו ביצע עם רותי נבון), "מחשבות" (בליווי של הצ'רצ'ילים החדשים), "איתך ובלעדייך". כמו כן הלחין לנבון את השיר "בין האצבעות" שכתבה מירית שם-אור, שזכה להצלחה, והקליט אותו גם לאלבום שלו עצמו…..צרור להיטים משוגע שמושמע עד לעצם ימינו אלה.

זכיה באירוויזיון עם השיר דיווה

מפעל חייו של פיק ידע עליות ומורדות , אך המשיך לייצר להיטים ומעריצים באופן שאין דומה לו . הוא כתב , הלחין וגם שר .הן לעצמו והן לאומנים אחרים ורבים. (עפרה חזה, ריקי נבון ,מאיה בוסקילה , דנה אינטרנשיונל , יוני נמרי , ריקי גל , הכל עובר חביבי ועוד רבים וטובים אשר תקצר הפינה מלפרט. בין להיטיו הגדולים : "אני אוהב אותך לאה" , "שושנת פלאים "," לגור איתו ", "מוסיקה" ,"מעלה מעלה" ,"מת אב ומת אלול", "על חטא" ," לא אני הוא האיש"," דימדומים" , " אלף נשיקות". " אהבה בסוף הקייץ" ,"הרקדן האוטומטי "..ועוד ועוד ועוד…..

ניתן להרחיב במפעל חייו של פיק עוד דפים רבים אך קצרה פינתנו.

אז למה החלילן מהמלין היום ולמה צביקה פיק ?

החודש מלאו 180 שנה לפרסום הגרסא הראשונה הכתובה של סיפור החלילן (8/1882).וכידוע לכולם , אנו כרגע בעיצמו של סבב מספר 1246 של הבחירות לכנסת ישראל , ומסביבנו יהום הסער . כל אדם ומפלגה מבטיחים הבטחות ( מיגור טרור , הורדת יוקר מחיה , דיור בר קיימא, שקט ושלווה, יישוב מאדים ,ופלאפל בדמשק )..אבל אם למדנו לקח מהסבבים הקודמים , ומאלו שיבואו בעתיד , וכן מסיפור החלילן , זה שעל הבטחות פוליטיקאים , לא בדיוק ניתן ורצוי לסמוך….ואת המחיר האמיתי משלמים לאחר הבחירה.

יכול להיות שהפעם הסוף יהיה יותר ידידותי מסבבים קודמים , ואולי הגיע העת לנסות ולארגן סוף חדש לסיפור. כזה שבו הבטחות מקיימים , והילדים וההורים שמחים…ולא צועדים לתוך לוע ההר….אולי.

וצביקה פיק ? ,המאסטרו הלך השבוע לעולמו בגיל 72 , וממש כמו החלילן מהמלין גם הוא בניגוניו המופלאים משך אותנו קרוב לחמישה עשורים ללכת בעקבות המלודיות המופלאות שייצר , שישארו עוד שנים רבות בארסנל השירים הישראלי.

לאחר לבטים קשים באיזה משיריו לבחור החלטתי לבסוף לצרף את אחד משירי האהבה היפים שלו ( לא מזמן ציינו טו באב )…השיר נקרא "על חטא" מילים ולחן צביקה פיק , שימו לב לכתיבה הנהדרת , וכמובן הלחן.

שבת שקטה ונעימה לכולם .

והוא מכה על חטא
והוא מכה על תוהו
והוא מרעיד מיתר פקע איבו בכדי
והוא דמום כהד
ומרצד כמוהו
הוא מצטמר למנגינת לכה דודי

והוא בוער כלב
והוא כבה כעין
והוא דולק בלהב נר נשמת אדם
והוא חומר כגו
והוא כבד כיין
הוא מתנודד למנגינת בשר ודם

את יחידה כצל
את בודדה כנחל
את תצעני לכל, לכל עובר ושב
את מתוקה כליל
את חמוקה כשחל
את מפקה כנחל בשרב

משיח איש מפתח , ידו בכל ויד כל בו…

מבול הקונפטי שניתך מתקרת המתנ'ס העירוני , ביחד עם מוסיקה קיצבית ותמונות ענק של האיש ,קידמו את כניסתו לאולם . " גבירותי ורבותי " הכריז הכרוז בקולו הרשמי " אני מאמין באמונה שלמה שאני הולך להציג בפניכם את המנהיג הבא שלנו , ואף על פי שיתמהמה , קבלו בבקשה במחיאות כפיים את כבוד…ורעייתו…" הקהל פצח בשירה קולנית, הצפיפות והתרגשות הקהל הקשו על הפמליה להיכנס אל עבר דוכן הנאומים . "ואף על פי שיתמהמה , אחכה לו " , קרא שוב הכרוז , הקהל הגיב בתשואות . " ג'ימי מלך ישראל , חי חי וקיים, ג'ימי מלך ישראל חי חי וקים" ..

הפמליה שירכה דרכה אל המרכז , ילדים בקדמת השביל זרקו פרחים בצבעי כחול ולבן , צעירים עם חולצות בגווני קרם וזהב עליהם צויירו מאוזניים ,עם הכיתוב " אין על הנביא ישעיהו.. ,וג'ימי ישפוט צדק"…לצופה מן הצד נראתה החולצה תמוהה משהו , חשב לעצמו כתב הטלויזיה מהערוץ הממלכתי.

הוא עלה על הדוכן ,ונופף לכל עבר, צרחות הקהל ושאגות "ג'ימי.. ג'ימי " איימו לזעזע את האולם ,רעייתו הנפיקה חיוכים לכל הבזק פלאש טועה , ושומרי הראש שמרו בעיקר על ארשת פנים של צנון כנעני .

"חברים" , הוא פתח ואמר , " אני שמח להיות פה הערב ,ולבשר לכם כי מציון תצא תורה , ודבר הבשורה מגבעתיים . העולם שהכרתם עד היום הולך להשתנות . בעוד שבוע מהיום נמר עם גדי ירבצו יחד , ופרה ודב ירעו בשדות התלתתן זה לצד זה . האריות יאכלו ירק ותינוק ישחק עם נחש"….הקהל באקסטזה , דיווח כתב ערוץ הטלויזיה שהחל גם הוא להיסחף בלהט המקום…

רק אשה ,לבנת שיער וקמוטת פנים אשר ישבה בקצה האולם הביטה על המהומה במבט עצוב , שנותיה לימדו אותה ,כי לא כל הנוצץ זהב , ולא כל חוטר הוא מגזע ישי…"אידיוטים מלמלה לעצמה , ופנתה לאחור ויצאה אל אויר הלילה החשוך והקר.

×ª×ž×•× ×” קשורה

שבת ראשונה של חודש אוגוסט , חום יולי אוגוסט במחצית דרכו ופינתנו חוזרת אל ה-1 לאוגוסט 1626 , אל העיר איזמיר אשר בטורקיה. שם נולד באותו יום שבת ילד קטן וחביב לסוחר הביצים והעופות מרדכי צבי .מאחר ונולד בשבת החליט מרדכי לקרוא לבנו..שבתאי.

בצעירותו למד שבתי אצל רבני איזמיר, רבי יוסף איסקפה, ורבי יצחק די אלבה. הוא נסמך לתואר "חכם" בידי רבי יוסף איסקפה, והיה מקובל בין חכמי איזמיר. לקראת היותו בן עשרים, החל שבתי צבי להתבודד רבות ולעסוק במיסטיקה ובקבלה, וכן נהג לסגף את עצמו בצורות שונות. במהלך שנות העשרים לחייו נישא פעמיים, אך נאלץ להתגרש, מאחר שלא התקרב כלל לנשיו. בני איזמיר תלו את התנהלותו זו בגודל קדושתו ופרישותו. אולם לא מעט חוקרים טוענים כי שבתי סבל בתקופה זו מהפרעה דו-קוטבית.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור שבת×�×™ צבי

נראה שבעיסוקיו נטה לעיסוק מעמיק בכתבי המקובלים הקדמונים, כספרות הזוהר וספרי הקנה והפליאה.(ספרי פירוש קבליים לתורה ). שבתי צבי עצמו היה מהמתנגדים לתורת הקבלה של האר"י הקדוש , ולעיסוק הרחב שלה ב"כוונות". בשנים אלו החל מגבש שבתי צבי את משנתו הקבלית המהפכנית, שטענה לקיומן של שתי ישויות אלוהיות נפרדות,וכן חייבה "עבירה לשמה" (תפיסה תלמודית שגורסת שביצוע עבירה לצורך מטרה טובה ,גדולה יותר ממצוה ) , כצורך חיוני לתיקון העולם, ואפשרה התרת איסורים הלכתיים עם תיקון העולם. שבתי צבי ידע היטב שמשנתו זו לא תתקבל בברכה בידי רבני זמנו, ובמשך שנים לימד אותה אך ורק את תלמידיו הקרובים ביותר.

בכ"א בסיוון ה'ת"ח (1648) עובר שבתי צבי התפרצות גדולה של ההתקפים מהם סבל, ובמהלכם בחזונו נאמר לו כי..הוא , הוא משיח ישראל. שבתאי לא נמנע מלפרסם את חזונו ברבים, והחל לנהוג מנהגים מוזרים בפומבי, ובפרט בלט בנטייתו לבטא בפרהסיה את השם המפורש ככתבו, למרות האיסור ההלכתי שבדבר. התנהגות זו מוסברת בכך שבתלמוד נאמר כי בימות המשיח יבוטא השם המפורש…והוא ראה עצמו ככזה. התאריך כ"א בסיוון, שבו "התגלה" שבתי צבי, נחגג בידי מאמיניו במשך שנים רבות. יתרה מכך בהמשך נהג לעשות מיני מעשים מוזרים בשיאם עלה עם כמה מחסידיו על אחת הגבעות וניסה לעצור את השמש כמעשה יהושוע בן נון.

עם החרפה זו פקעה סבלנותם של רבני איזמיר, ובראשם רבו, רבי יוסף איסקפה, ורבי אהרן לפפה, והם החלו ברדיפות נגדו על מנת שיעזוב את איזמיר. במועד מסוים בין השנים 1651–1654 גורש שבתי צבי מן העיר.

גירושו כפה על שבתאי צבי מסכת של נידודים ,בחלק מהמקומות צבר מאמינים במשיחיותו באחר סולק . על כך היתווספו מעשיו המשונים : נישואיו בסלוניקי ל..ספר תורה ,דבר שקומם את היהודים ושוב גורש , ובהמשך חגיגת שלושת הרגלים בפעם אחת ( ישב בסוכה ,חגג את הסדר ,וקרא מסכת שבועות) , כמו כן שוטט בעיר קושטא עם דג גדול בעגלת תינוק ( והסביר כי לדבר סיבות קבליות)..וכך גורש ממקום אחד למשנהו , צבר מאמינים ואויבים.

בימי שהותו באיזמיר שקע שבתי צבי ככל הנראה בדיכאון, ואחיו שהתביישו באחיהם ציידו אותו בכסף למחייתו ושלחו אותו לארץ ישראל. הוא עבר בדרך ברודוס ובמצריים ,בעת שהותו של שבתי צבי במצרים חל בארץ ישראל אירוע ששינה את מהלך חייו.

אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי (1643–1680), היה חכם צעיר יליד ירושלים, שלמד בישיבות ירושלים מפי רבי יעקב חגיז. עם נישואיו (בערך 1664) העתיק את מקום מגוריו לעזה והתכנה "נתן העזתי". שם החל לעסוק באינטנסיביות במיסטיקה ובקבלה, ובעיקר בכתבי האר"י ובתורת "העלאת הניצוצות" שלו. לדבריו, החלו פוקדים אותו חזיונות וחלומות, ויום אחד התגלתה לו במראה הנבואה דמותו של שבתי צבי, ונאמר לו כי איש זה הוא המשיח. כמו כן, נאסר עליו לספר לאיש על חזיונו, עד אשר יופיע בפניו האיש אותו ראה בחלומו.

לידידנו נתן העזתי יצא שם של נביא, ואנשים נהרו אליו על מנת שייתן תיקון לנפשם ויורה להם את דרך התשובה. השמועה על הנביא בעזה הגיעה למצרים בשנת 1665, ושבתי צבי שחיפש מנוח לנפשו, מיהר לעזה לפגוש בנתן.

עד לפגישתו עם נתן העזתי לא חרגו דבריו של שבתי צבי בדבר משיחיותו לשלבים מעשיים, ופגישתו עם נתן העזתי שינתה את מהלך העניינים. נתן העזתי שכנע את שבתי צבי כי הוא אכן המשיח המובטח, עפ'י תעודת קלף עתיקה שזייף , וגילה באוזניו את נבואותיו, ושבתי צבי המעודד מההכרה במשיחיותו ציווה עליו לשנות את שמו מאברהם נתן לנתן בנימין. לאחר מכן שבתי צבי יוצא לירושלים להביא את בשורתו, ובמקביל במסגרת יחסי הציבור נתן העזתי מפיץ את הידיעה לכל קהילות ישראל במכתבים, ומציג עצמו כנביא המנבא את בוא המשיח— הלא הוא שבתאי צבי.

×ª×ž×•× ×” קשורה

השמועות עוררו גלים בארץ ובעולם מאמינים רבים מחד ,וזעם וכעס הרבנים מאידך. בכל רחבי העולם ואף בעיתונות הלועזית של הימים ההם נפוצו שמועות שונות על שבתי צבי ועל הגאולה. את המושג " פייק ניוז לא המציא טראמפ..השמועות לגבי שבתאי צבי סיפרו על מלחמות וניצחונות, על שובם של עשרת השבטים, ואפילו על כיבוש ירושלים בידי שבתי צבי. חסידיו כינו אותו 'אמיר"ה' (ראשי תיבות של "אדוננו מלכנו ירום הודו").האירוניה הגיעה לשיאה כאשר יצא את איזמיר לכיוון קושטא ב-30 בדצמבר 1665, לדברי חסידיו על מנת להסיר את כתרו של הסולטאן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו.

השמועות בדבר יציאתו של שבתי צבי לקושטא הגיעו במהירות לידיעת השלטונות, והווזיר הגדול אהמט קופרילי פאשה הורה לעוצרו. עם הגעתו לנמל קושטא לעיני אלפי יהודים שבאו לקבל את פניו נעצר שבתי צבי בידי שוטרים טורקיים, וקהל מקבלי פניו פוזר במכות אלות. הוא הוחזק במעצר במשך כמה ימים שבהם הובא למשפט אצל הווזיר בעוון בגידה. מהלך הדיון איננו ידוע, אך בסופו החליט הווזיר שלא להוציא אותו להורג והורה על הגלייתו והחזקתו במעצר במבצר גליפולי.

אך פה לא תמו עלילות ידידנו "המשיח" ,שלטונות הכלא נהגו בו בסובלנות נדירה והתירו לו לקבל מבקרים בתאו תמורת שוחד. מעצר זה לא פגם בהתלהבות הכללית, ואפילו האמינו בו יותר שהרי הכריז שיוריד את הכתר של הווזיר מראשו ולא הרגו אותו, ומשמעויות מיסטיות מרחיקות לכת ניתנו למעצר. האגדות שהופצו באירופה בידי חסידיו סיפרו כי הוא נוהג שם כמלך, וכי בקרוב ממש יסיר את כתרו של הסולטאן הטורקי וישב על כיסאו. במהלך חודשי מאסרו נהרו אלפי יהודים מרחבי העולם לבקר את "שבתי צבי המלך" בכלאו והביאו לו מתנות יקרות ערך. שבתי צבי אכן נהג עצמו כמלך וביצע מדי יום טקסים מלכותיים. אישים ידועים רבים באו לבקרו ובהם בנו ובן-אשתו של רבי דוד הלוי סגל, רבה של לבוב שבפולין ובעל ספר ההלכה "טורי זהב", שהאגדה קישטה את ביקורם במעשיות רבות. הקדחת המשיחית בכל העולם היהודי הלכה והתפשטה, ובודדים היו שהעזו לצאת בגלוי נגד האמונה בשבתי צבי.

כיאה לימות המשיח , לקראת צום שבעה עשר בתמוז ה'תכ"ו הכריז שבתי צבי על ביטולם המוחלט של כל הצומות והתעניות. הכרזה זו נשלחה לכל רחבי תבל, ושבתי צבי ורובם המוחלט של מאמיניו אכלו ושתו ביום זה. מעשה זה נשנה בצום תשעה באב בשנה זו לו קרא "חג הנחמות".

אם זה נשמע לכם הזוי ,כעת מגיעה תפנית נוספת בכלא מגיע לבקרו מקובל בשם נחמיה כהן ( שחושב שהוא עצמו המשיח…לאחר שלושה ימי ויכוח קשים פונה כהן לסולטאן ומגיש לו תלונה על נסיונות של שבתאי למרוד בו. ועל רצונו של שבתאי להתאסלם..ההאשמות זכו לאוזן קשבת, ושבתי צבי הובא למשפט בפני מועצת הסולטאן…..שבתי הכחיש כל קשר לתנועה המשיחית סביבו וההאשמות המיוחסות לו, וניתנה בפניו האפשרות לבחור בין מוות ובין התאסלמות. הוא בחר להתאסלם, ושמו המוסלמי נקרא עזיז מוחמד. הוא קיבל את התואר "באשא קאפיג'י" (שומר החצר).

×ª×ž×•× ×” קשורה

התאסלמותו של שבתאי פירקה את עדת מאמיניו הרבים בעולם לרסיסים. באוגוסט 1672 נסע שבתי צבי עם אנשיו לקושטא, שם שב לנהוג בטקסיו, ובתחילת ספטמבר נעצר בידי השלטונות בשעה שהתפלל באחד מבתי הכנסת בעיר, והועבר תחת משמר כבד לאדריאנופול בעוון בגידה בדת המוסלמית. הוא הוחזק במאסר ארבעה חודשים, ובינואר 1673 הוגלה למבצר אולצין באלבניה (היום במונטנגרו). בהמשך עבר ככל הנראה לעיר בראט ובה נפטר.

ובכך תמו ימות המשיח…

וזה לוקח אותנו בשיא הקיצור אל הזמר המלחין והיוצר שלום חנוך..אשר בדומה למאיר אריאל וחנן יובל גדל בקיבוץ משמרות . שלום הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור שלו×� ×—× ×•×š מחכי×� למשיח

חנוך שירת בלהקת הנח'ל ולאחריה הופיעה בהרכבים מוסיקליים רבים ומגוונים והיה בין חלוצי הרוקנרול בישראל…

אז למה שבתאי צבי ולמה שלום חנוך ?…

השבוע מלאו 393 שנים להולדתו של מי שהוגדר כ"גדול משיחי השקר"…שבתאי צבי (1\8\1626). לפני כמה חודשים הלכנו לבחירות ובעוד חודשיים נלך שוב , הזמן רץ כשנהנים. וכל הזמן הזה אנו שומעים את מיטב המועמדים מימין משמאל מהמרכז , ( מי שעומד מאחורי ומצדדי הוא העומד ) ,מבטיחים הבטחות ,עתיד מזהיר ,גאולות וישועות לעם היושב בציון….ורק ההיסטוריה תשפוט אותם מי אכן יהיה משיח …ומי סתם משיחי שקר…שהרי אמר כבוד האדמו'ר שלום חנוך שליט'א…."משיח לא בא…משיח גם לא מצלצל"..

ולמי שתהה על הכיתוב של החולצה של הנערים בפתיח. אז…..מי שטען לראשונה שהמשיח יהיה משושלת דויד היה הנביא ישעיהו " וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי… וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה… וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים… וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע… וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ…. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים – אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ, וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד."

שבת נעימה לכולם . תשועות נחמות ..וטמפ' נוחות.

דצמבר המר
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת
ירדנה יותר מהכל
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

כן, כן משיח גם לא מטלפן.

פיצה וקפה ברחוב קטן ,,,,,ופינאלה לסיפור.

"מאפיית " דניאל " ,הורסת לי את הנשמה " חשב לעצמו ניקולס ,בשעה שניגב את שאריות הקמח מעל דלפק העץ. " כל השנים שאבא וסבא השקיעו בטיפוח הפיצרייה שלנו , ועכשיו המאפייה הזאת תקועה לי כמו עצם בגרון " המשיך  להרהר בינו לבין עצמו. במרכזו של רחוב "איטליה" זה השוכן במרכזה של בואנוס איירס , במרחק של 40 מטר לכל היותר שכנו להם מאפיית "דניאל" והפיצרייה של ניקולס .."פיצה ברנרדינה" . מזה כ-25 שנה משכים בכל בוקר ניקולס אל הפיצרייה ,צריך להכין בצק ורטבים ,לוודא שיש חומרי גלם טריים ושעבודת הנקיון של אמש נעשתה כראוי . הוא אף פעם לא היה מרוצה . עוד כשהיה צעיר ונהג להשכים ביחד עם אביו ,כל בוקר, היה עובר בין השולחנות ודלפק המכירה ,מבריק את השולחנות , ומוודא במטבח שהכל נקי ומצוחצח " זכור תמיד " נהג לאמר לו אביו , " לקוח שאינו מרוצה , לא ישוב אלייך , אך לקוח מרוצה ,יביא גם חבריו".

את ההירהורים בהם היה שקוע באותו ערב קטע צילצול בדלת . אל החנות נכנסו שני בחורים צעירים . " אפשר פיצה מרגריטה בבקשה ?" שאל הגבוה ."ודאי " ענה ניקולס , והחל לגלגל בידיו כדור בצק שנטל מעם הקערה שהייתה מכוסה במגבת. " חדשים בעיר ? ,,תיירים ?" פנה בשאלה אל השניים. " לא ממש" , ענה הנמוך עם המשקפיים , "באנו לחטוף ביקור קצר עם מכר ותיק ".

אה יפה , תהנו מהעיר שלנו " המשיך ניקולס ," היכן מתגורר החבר ?" אולי אני מכיר אותו ," זה בסדר" הפטיר הגבוה ," אנחנו רוצים שתהיה לו הפתעה , הוא גר ברחוב  הסמוך ל"מאפיית דניאל" ,מעבר לפינה.  ניקולס שהיה שקוע כמחצית גופו בתוך התנור ,לא שמע את דבריו של הגבוה ,אך חייך אליו בנימוס של מארח. כשהגיש להם את מגש הפיצה עם רוטב העגבניות הריחני אמר " זה הבזיליקום של אישתי , שעושה את הניחוח הנהדר , וגם הזיתים …ואני מוסיף לכם קצת מוצרלה מלמעלה…זה ממני בשביל ה"פינאלה" , השניים נאלמו דום לרגע,כאילו אמר משהו לא בסדר , אך מייד התעשתו וחיוכו להכרת תודה.." תודה רבה " ענו . הם שילמו את החשבון ויצאו את הפיצרייה אל אויר הלילה הקר של העיר ,לאחר  שפסעו כארבעים מטר  פנו שמאלה על פי השלט המורה "רחוב גריבלדי"…בקצהו המרוחק של הרחוב הבהבו לרגע פנסייה של מכונית חונה ,הגבוה הרים את כובעו והניחו מחדש על ראשו,הוא הביט בשעונו והפליט " ממש כמו שעון שוויצרי"… המכונית המרוחקת הניעה את מנועה בנהמה קלה  , גשם החל לטפטף , איש רזה עם משקפיים ,לבוש מעיל ארוך שחור וכובע צעד אל מול השניים….השלטים על קירות המבנה העידו על חגיגות 150 שנה לארגנטינה שעתידות להיות בעיר בימים הקרובים.  השניים האיצו צעדיהם עד כדי ריצה מהירה ,מאחוריהם הגיחה המכונית..גשם עדין המשיך לרדת גם כמה דקות אחרי…בניגוד לשלטי הרחוב , לפעמים החגיגה נגמרת.

תוצאת תמונה עבור ‪garibaldi street buenos aires argentina‬‏

רחוב גריבלדי בואנוס איירס כיום

שבת ראשונה של חודש אפריל ,לוח השנה טוען לאביב ,כמו גם שעון הקייץ , אך גשמי השבוע האחרון מעידים , כי שעון לחוד ומז'א לחוד..וכדברי השיר באביב אנו שבים בחזרה. ופינתנו מעלה על נס את מבצע "פיאנלה" .

בבוקרו של  ה-23 למאי שנת 1960 , פסעו שניים מדלת הכניסה של אולם כנסת ישראל  אל תוך המליאה . הראשון היה דויד בן גוריון ,הוא פסע ישירות אל דוכן הנואמים. השני ,איש נמוך וקירח אשר התיישב באחד מכסאות אנשי המנהל. בן גוריון שעלה על דוכן הנואמים היטיב את המיקרופון ואז פתח פיו ואמר :"עלי להודיע לכנסת ישראל כי…." ….הודעתו השאירה את הנוכחים המומים ,והסעירה את העולם…בתקופה הבאה.

תוצאת תמונה עבור איסר הראל

בל נקדים את המאוחר ,הסיפור החל שלוש שנים קודם לסצנה הנ'ל . בשנת 1957 ,שולח איש בשם לותר הרמן-ניצול שואה ממחנה דכאו שחי בארגנטינה מכתב אל התובע הכללי של מחוז פרנקפורט שבגרמניה. שמו של התובע פריץ באואר-יהודי ניצול שואה שנעשה לתובע הכללי של פרנקפורט, ושם לעצמו מטרה ללכוד ולהעניש את הנאצים שנמלטו בגמר המלחמה.

במכתבו לפריץ כותב הרמן כי ביתו סילביה , עימה הוא חי בארגנטינה מתרועעת עם בחור צעיר בשם ניק אייכמן ,ובביקור בביתו הבחינה כי הוא חי עם אביו..האם יתכן כי זה אייכמן הידוע לשימצה ?? ,הרמן המליץ לפריץ  באואר לבדוק זאת.

אייכמן שהיה האחראי הראשי למימוש התוכנית להשמדת יהודי אירופה, נעלם בגמר המלחמה והנסיונות לאתרו עלו בתוהו . זמן מה לאחר מכן נעלמו גם אישתו ובנו ,ועלה החשד כי הללו התאחדו עימו היכן שהוא בעולם. באואר הזדרז והעביר את החשדות לישראל ,אל ראש הש.ב ( שירותי הבטחון מה שלימים נעשה "המוסד") אל איסר הראל.  איסר הזדרז לגייס איש בטחון ישראלי שהוקפץ לארגנטינה על מנת לנסות לזהות את החשוד ,נסיון הזיהוי לא צלח ,ואיסר החליט כי זה לא רציני והקפיא את הטיפול בתיק למשך שנה וחצי.

בשלהי שנת 1959 הגיע ארצה  פריץ באואר שזעם על כך שלא נבחן הנושא כראוי. לא רק זאת הוא הביא עימו ראיות לזיהוי סופי , ואף את שמו הבדוי של אייכמן…שנקרא כעת ריקרדו קלמנט

בן גוריון שנכנס לסוד הענינים פקד על איסר " חי או מת ,הביאוהו לארץ…מוטב חי ". איסר הראל מיהר לשגר לארגנטינה את הטוב בחוקריו : צבי אהרוני , שגם גילה את כתובת מגוריו של אייכמן ברחוב גריבלדי שבבונוס איירס(זה הסמוך לפיצרייה מהפתיח ) .מייד שוגרה לבונוס איירס חוליה בת 9 לוחמים ולוחמת בשם יהודית נסיהו , על המבצע בשטח פיקד רפי (אשר לימים נעשה המשנה לראש המוסד) .

בליל ה-11-5 שנת 1960 המתינו חברי החוליה לריקרדו קלמנט ששב לעת ערב לביתו. צבי מלחין ורפי איתן זינקו עליו במהירות והכניסו אותו למכונית ששעטה מהמקום בדהרה. בבדיקה מהירה גילה רפי את הצלקות שנותרו על גופו של קלמנט כתוצאה מנסיון מחיקת קעקועי ה SS , כל הדרך למקום המחבוא זמזם לעצמו רפי את הימנון הפרטיזנים.."ומצעדינו עוד ירעים , אנחנו פה".

כמה ימים מאוחר יותר, נחת בבונוס איירס מטוס ישראלי שמרבית צוותו היו אנשי מוסד ,שניצלו את חגיגות 150 שנה לארגנטינה ונטמעו יחסית בקלות בתוך זרם התיירים והחוגגים . אנשי המוסד סיממו את אייכמן ,הלבישו אותו מדי אל על  ,שמו בכיסו מסמכים של איש צוות בשם "זאב זכרוני ",  ונשאוהו עימם למטוס כמו היה אחד החוגגים שהשתכר..לאחר המתנה מורטת עצבים עלו כל אנשי הצוות למטוס שהמריא ארצה , חזרה לישראל..וכך תם לו מיבצע " פינאלה".

איסר מיהר לדווח לבן גוריון אך זה דרש שישראלים ניצולים יתנו גם זיהוי בראייה של האיש בטרם ידווח הדבר , וכך נעשה.

תוצאת תמונה עבור אדולף אייכמן

 

על דוכן הנואמים בכנסת המשיך בן גוריון את דבריו :" עלי להודיע לכנסת , כי לפני זמן מה לכדו שירותי הבטחון את………אדולף אייכמן יועמד לדין ע'פ חוק לעשיית דין בנאצים ועזריהם 1950 תש'י …"

אייכמן נשפט במשפט ארוך ,קשה, כואב ומתוקשר ,ונידון למוות ב-31-5-62 ,גופתו נשרפה וספינת משמר ישראלית פיזרה את האפר…הרחק מחוץ למים הטריטוריאלים של מדינת היהודים.

וזה לוקח אותנו בקצרה במוסיקה אל הזמר-יוצר, מוזיקאי, שחקן ובדרן ישראלי מאור כהן.

Maor.jpg

 

בתחילת שנות ה-90 הנהיג את להקת הרוק המשפיעה זקני צפת, ומאז התפרקותה כיהן כסולן במספר הרכבים מוזיקליים, רובם במשותף עם חבריו לשעבר בלהקה. בנוסף, שיחק כהן בסדרת הטלוויזיה "מסודרים" ובתוכניות "ארץ נהדרת" ו"הפרלמנט".

בתחילת דרכו המוזיקלית זכה בתקשורת לכינוי "ילד הפלא של הרוק הישראלי" על רקע הופעותיה החיות הכריזמטיות של להקת זקני צפת במסגרת סצנת הרוק האלטרנטיבי התל אביבית של אז. חלק מהפרויקטים בהשתתפותו של כהן כוללים מוטיבים הומוריסטיים או "שטותניקיים" ברוח הופעותיה של זקני צפת.

מאור כהן נולד ב-1 במאי 1974 ליעקב כהן והאמנית טסי כהן-פפר בשדרות. ב-1978 בהיותו בן 4 עברה משפחתו לאשקלון שם התגוררו עד שהיה בן 11. משם, עבר מאור יחד עם משפחתו לתל אביב, העיר בה גדל.

כהן הקים את להקת "זקני צפת" בשנת 1990 עוד בהיותו תלמיד בתיכון עירוני א' בתל אביב עמה הצליח לפרוץ לראשונה לתודעת הקהל הישראלי בעקבות החשיפה המשמעותית לה הלהקה זכתה. אלבומה הראשון והפרובוקטיבי יחסית לאותה התקופה של הלהקה, וכן הופעותיה הפרועות של הלהקה, יצרו לו תדמית של אמן פרוע וחסר עכבות. כהן הלחין את השירים הראשונים שלו רק באלבום השני והרגוע יותר של זקני צפת, ביניהם הלהיטים "שישי שבת" ו"השכן", אך שני אלבומיה הבאים של הלהקה לא זכו להצלחה מסחרית, למרות הלהיט "זה נכון", והובילו להתפרקותה. הופעתה האחרונה של זקני צפת התקיימה באוגוסט 1996.

פרט לכך עסק מאור בכתיבה והלחנה של שירים לאומנים שונים וגם לתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת ", הופיעה בפרסומות , והשתתף בסרטים וסדרות ישראליות.

אז איך מתחבר מאור כהן למיבצע פינאלה ולמה דווקא עכשיו ??

אז בשבוע שעבר הובא למנוחות רפי איתן(23 בנובמבר 1926 – 23 במרץ 2019) .רפי היה לוחם פלמ'ח ואיש קהילת המודיעין הישראלית ששירת בשירות הביטחון הכללי ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ולאחר מכן איש עסקים ויושב ראש מפלגת הגימלאים  בכנסת השבע עשרה. כיהן כשר לענייני גמלאים ולענייני ירושלים וכיושב ראש המועצה הלאומית המייעצת להשבת זכויות ורכוש יהודי במשרד ראש הממשלה. איתן נודע בהיותו אחד ממפקדי מבצע לכידת אדולף אייכמן בארגנטינה והבאתו למשפט בישראל.

תוצאת תמונה עבור רפי איתן

אוקי אז מיבצע פינאלה עליו פיקד רפי איתן ,שנפטר בשבוע שעבר ,אבל איך מאור כהן ?? ,אז מאור כהן כמו רפי ," הנהיג" את הזקנים…"להקת זקני צפת" והשבוע זה שבוע הבחירות לכנסת …וכולם יחד מתנקזים לשירם השקט של זקני צפת " לא תבואי שישי , שבת…זהו יום הבוחר"

המילים הזויות ולא מובנות  בדיוק, אך אהבתי את המילים " לא אנחנו לא חיות רק בני אדם", ואולי בגלל זה גם את הנוראיים  שבאויבינו אנו מעמידים לדין,  אבל עזבו הלחן נהדר עד נפלא….(אגב זה גם שיר שביזות למי שנשאר שבת בבסיס) ,,,אז שבת נעימה ורגועה לכולם …רק בשמחות..וגם אחרי הבחירות אנחנו עם אחד.!!

לא תבואי שישי שבת
זהו יום הבוחר
לא תבואי שישי שבת
זהו יום הבוחר

זהו יום הבוחר
זהו יום הבוחר
לא תבואי שישי שבת
זהו יום הבוחר

לא אנחנו לא חיות
רק בני אדם
לא אנחנו לא חיות
כן אנחנו העולם

לא תבואי שישי שבת
זהו יום הבוחר