זהו זה האביב עוד רגע עוזב והקייץ אוטוטו כבר כאן ,טקסי הזכרון וחגיגות העצמאות מאחורינו ,ומקדימה נפרש הקייץ מלוא הדרו וחומו עד לאופק של הרי נובמבר הרחוקים ,הוורדים בחצרות הבתים צובעים את הגינות בשלל צבעים וגם בוורוד ,למה דווקא וורוד. ?? ..מייד תבינו.
עוד רגע והחום פה יזכיר את המדבר ,ופינתנו שמה כובע רחב שוליים נעליים גבוהות ומים ונוסעת דרום מערבה למדבר סיני אל הנקודה המערבית ביותר של ישראל בשנים 67-80(מלחמת ששת הימים -עד השלב הראשון של ישום הסכם השלום עם מצרים )…….ברוכים הבאים לתעלת סואץ.
סיפור התעלה מתחיל באמצע המאה ה-19,באותם ימים הייתה למעצמות האירופיות בעיה. האימפריות הלכו והתפשטו בכל רחבי העולם ואיתן התרחב הסחר הימי של סחורות ליבשת, אך הגיאוגרפיה הייתה בעייתית . כל ספינה שרצתה להגיע מאירופה להודו, אוסטרליה או המזרח הרחוק הייתה נאלצת לעשות עיקוף גדול דרך ג'בראלטר -כף התקווה הטובה – הקצה הדרומי של יבשת אפריקה -ואז מזרחה להודו סין או אוסטרליה– מסלול שהאריך מאוד את משך המסע וייקר את הסחורות. במיוחד סבלה מכך בריטניה, ששלטה בהודו ובהונג קונג והיו לה אינטרסים רבים במזרח הרחוק.
אך המעניין הוא שדווקא צרפת היא זו שעשתה את הצעד המעשי לפתרון הבעיה, כשהציעה לחפור תעלה ברצועת היבשה הצרה המפרידה בין אסיה לאפריקה. וכך יוכלו ספינות לחצות את הים התיכון, להמשיך ממנו ישירות לים סוף ומשם לאוקיינוס ההודי. חיסכון אדיר בזמן ובכסף.
הרעיון של חפירה אינו חדש. כבר במצרים העתיקה נחפרו תעלות מהנילוס לים סוף, או לאגמים שנמצאים כיום בתוואי התעלה. אולם הצעדים המעשיים לחפירת תעלה ישירה בין שני הימים החלו רק בשנות ה-30 של המאה ה-19, כשהתברר סופית שאין הבדל בגובה המים בין ים סוף לים התיכון.
בערך אז התווה החוקר הצרפתי לינאן דה בלפון (Belefonds) את התוכניות הראשונות לתעלת סואץ. אחרים המשיכו אחריו, עד שלבסוף בשנים 1854 ו-1856 קיבל המהנדס הצרפתי פרדיננד דה לספס (Lesseps) זיכיון משליט מצרים סעיד פאשה להקמת חברה שתחפור ותנהל במשך 99 שנים תעלה פתוחה לספינות מכל הלאומים. קבוצת מומחים בינלאומית שהוא גייס עברה על התוכניות המקוריות של בלפון ושכללה אותן, עד שבדצמבר 1858 הוקמה רשמית חברת תעלת סואץ וב-25 באפריל של השנה הבאה החלו העבודות.(אצלם הבירוקרטיה מהירה יותר מישראל 2017).
עשר שנים של עבודות, בחום של 40 מעלות בצל בקיץ נשמע לא נורא ? – אבל איפה לעזאזל ניתן למצוא צל במדבר?… מנהלי העבודה האירופיים ישבו בסככות מוצלות עם כובעי השעם , וראו את עשרות אלפי פועלי הדחק המצרים, רובם פלאחים שגויסו בכפייה, נצלים בשמש, ..עובדים תמורת פרוטות ומתים ממחלות.
לפי הערכות מסוימות, קרוב ל–120 אלף פועלים מתו במהלך העבודות, מתוכם רבים מתו במגפת הכולירה בשנת 1865.
כשאנו רואים היום כיצד ציוד מכני הנדסי מודרני מבתר את הארץ לאורכה ולרוחבה ,מפלח הרים כחמאה ובוצע גבעות ומנהרות כמו היו עשויים מרשמלו ,קצת קשה לדמיין את הקשיים העצומים שעמדו בפני הפועלים שעשו את מרבית העבודה ידנית ורק בשלבים הסופיים החלו להשתמש במכונות שהובאו מאירופה.
בסך הכול עבדו על התעלה בעשר שנות החפירה קרוב ל-1.5 מיליון פועלים במעדרים ואתים, עד שסעיד פאשה הפסיק את עבודות הכפייה. ולאחר מכן העבודה הושלמה ביתר יעילות באמצעות מחפרים מכניים ואתי קיטור שהפעילו עובדים מאירופה. וברקע כל אותה עת בחשו המעצמות בפרויקט, כשבריטניה עושה כל שביכולתה כדי לטרפד את התעלה שתבטיח תנועה חופשית של ספינות למזרח בלי פיקוחה.
בסופו של דבר, ב-15 באוגוסט 1869 הושלם החיבור בין הים התיכון לים סוף – 164 קילומטר (כיום 193 קילומטר ו-300 מטר) של תעלה מפורט סעיד בצפון לעיר סואץ שעל חוף הים האדום. ב-16 בנובמבר של אותה שנה נערך טקס החנוכה החגיגי בהשתתפות נציגים רמי דרג מכל העולם.
מעבר לתועלת ולחסכון הכלכלי העצום של התעלה בהעברת סחורות בזמנים קצרים של שייט ,הביאה התעלה גם להאצת תהליכים קולוניאלים , וכמו כן לגל מהגרים גדול מאוד …לא של בני אדם כי אם של מיני דגים אצות ומיניבקטריות שנעו כעת מאפריקה לים התיכון וגרמו לשינויים באיזון האקולוגי.
ב-1875 ממשלת בריטניה, שכל כך התנגדה במקור לפרויקט, קנתה ממצרים את מניותיה בתעלה והפכה לשותפתה של צרפת בבעלות על נתיב התעבורה החיוני,שנים רבות מאוחר יותר החלה מצריים לרכוש חזרה את מנייות התעלה ועד 1962 הפכה לבעלת התעלה.
בשנה שעברה הושלם פרויקט הדגל של ממשלת מצרים – מיזם שנועד לשקם את הכלכלה הרעועה של המדינה, המתקשה להתאושש מתהפוכות "האביב הערבי".הנשיא המצרי ראה בפרויקט האדיר שעלותו 8 מיליארד דולר כדרך לגבש את העם סביב פרויקט לאומי ולרכך את קולות המריבה ששררו במצרים מאז אותו אביב אלים. . בעבודות שנמשכו כשנה בלבד, ובמימון של 80 אחוז ע'י העם המצרי, חפרו המצרים תעלה מקבילה לתעלת סואץ המקורית, שמחברת את הים התיכון לים סוף ומאפשרת תנועה דו-כיווניתשל 49-75 כלי שייט ליום ללא עצירות ,בציר התחבורה הימית החיוני הזה.
ובכך לשדרג את הכנסותיה של מצריים ממיסי התעלה מ-5.5 מליארד ל 13 מליארד דולר בשנה.
( נק' מעניינת בסיפור היא העובדה שישנם חוקרים והיסטוריונים שמדברים על בניית הפירמידות במצריים לא רחוק מהנילוס,גם כעל פרויקט שלא נבנה ע'י עבדים של האימפריה המצרית , כי אם ע'י העם המצרי עצמו שהתגייס מרצונו ,וראה בזה גאווה לאומית לבנות מבנים אדירים כדוגמאת הפירמידות והספינקיסים שעד היום לא ברור לנו כיצד ניבנו )
ומשייט בתעלה אנו מסיטים את הגה הספינה מערבה ומפליגים אל ארה'ב אל העיר ניו יורק שם חגגה לפני שבועיים הזמרת הנפלאה ברברה סטרייסנד את יום הולדתה ה75 .
סטרייסנד נולדה ב-24 באפריל 1942 בברוקלין, ניו יורק. ברברה ג'ואן סטרייסנד היא השנייה מתוך 3 ילדים להורים עמנואל ודיאנה מהגרים יהודים מפולין. אך אביה מת בשל דימום מוחי כשהיא היתה בת 15 חודשים בלבד ואמא גדלה אותה לבד.
מגיל מאוד צעיר אהבה מוסיקה . כנערה צעירה החלה להופיעה במועדונים למרות שאמא ניסתה להניא אותה מכך בטענה שאינה אטרקטיבית דייה בכדי לקחת חלק בעסקי השעשועים והבידור. ברברה לא שעתה לקול אימא והמשיכה.( לפעמים חוסר הקשבה..זה לטובה..אז לא לכעוס).
היא שאפה להיות שחקנית והחלה להשתתף במספר הפקות באוף-ברודוויי והופיעה בקביעות בסאונות לגברים בלבד, שם גם קיבלה את קהל המעריצים הראשון שלה. לאחר מכן קיבלה תפקיד ראשון במחזמר "I Can Get It for You Wholesale"
בעקבות הופעותיה בברודוויי היא הוחתמה להוצאת אלבום בכורה (בשם The Barbra Streisand Album) בחברת קולומביה רקורדס האלבום, שיצא ב־1963 , הצליח מאוד וזכה בשני פרסי הגראמי. לאחר מכן הוציאה שני אלבומים מצליחים נוספים (The Second Barbra Streisand Album ,The Third Album).כמה מקוריים היו שמות התקליטים….
ההצלחה הובילה גם לתפקידה הגדול בדמותה של הזמרת והשחקנית פאני ברייס במחזמר "מצחיקונת" בברודוויי בשנת 1964..
סטרייסנד היא הזמרת היחידה בהיסטוריה שהגיעה אל המקום הראשון במצעד האמריקאי ב-5 עשורים – משנות ה-60 ועד לעשור הקודם. יש לה 51 אלבומי זהב, 30 פלטינה ו-18 מולטי-פלטינה.
אלבומה 'People' מ-1964 היה הראשון שלה מבין 9 שהגיעו אל המקום הראשון והאחרון היה Love Is The Answer, אלבומה ה-63 והשישי שלה שהגיע אל המקום הראשון בבריטניה.
סטרייסנד מחזיקה בשיא לרווח הגדול ביותר בין האלבום הראשון לאחרון שהגיעו אל הפסגה – 46 שנה.
'Guilty' הוא האלבום המצליח ביותר בקריירה שלה, כשאחריו נמצאים האוסף 'Greatest Hits Vol. 2', אלבום שירי חג המולד 'A Christmas Album' ו-'Memories'.
בנוסף לקריירת הזמרה שיחקה סטרייסנד במספר סרטי קולנוע מצליחים, שבחלקם נטלה חלק גם בתסריט ובהפקה. על משחקה בעיבוד הקולנועי ל"מצחיקונת " ב־1968 היא זכתה בפרס האוסקר. בהמשך הופיעה בין היתר בעיבוד הקולנועי למחזמר "הלו דולי" (1969) ובדרמה המצליחה "כך היינו" (The Way We Were). ב-1970 זכתה סטרייסנד בפרס הטוני מיוחד על קריירת התיאטרון שלה. ב-1972 הופיעה בתפקיד ראשי, לצד ראיין אוניל בסרטו של פיטר בוגדנוביץ, "מה נשמע, דוק? " היא כתבה וביימה את הסרט "ינטל" (1983) על פי ספרו של יצחק בשביס זינגר וגם שיחקה בו בתפקיד הראשי. על בימוי הסרט זכתה סטרייסנד בפרס גלובוס הזהב .
סטרייסנד פעילה מאוד בחיים הציבוריים-פוליטיים. היא ידועה כבעלת השקפות ליברליות, כתומכת במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית וכתומכת נלהבת בישראל. בדצמבר2011 היא הופיעה בפני 1200 המשתתפים בערב ההתרמה עבור צה"ל ובמהלכו נתרמו כ-12 מיליון דולר. היא הפיקה סרטים על נושאים חברתיים, פעילה מאוד בנושאי זכויות אדם , ייסדה קרן תרומות ונאבקה בין היתר כנגד הכנסת התיקון השני בחוקת קולורדו שמנע זכויות מהומוסקסואלים . ביוני 2013 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית במהלך ביקורה בישראל.
אז איך זה קשור האחד לשני ? מהאביב שכרגע בכל פינה .על כך מעידות הפריחות השונות בכל צעד ושעל ,בחורשות ובשבילי הדרכים . ותעלת סואץ המשודרגת נבנתה ונחנכה לא מזמן על מנת להרגיע את המהומות סביב.. "האביב הערבי ",ולידידתנו בעלת הקול הנפלא ברברה אשר חוגגת 75 אביבים בימים אלו ,ישנו אפילו זן של ורד הקרוי על שמה הפורח בימים ,,,
(זן זה משנה צבעיו ,כפי שהיא משנה עצמה בין תפקיד לתפקיד אותו גילמה) . אז מזל טוב לכולם ,לנו.. לפרחים בשדות .לוורדים בחצרות .. , למצרים ולתעלת לסואץ ולברברה סטריסנד ,נאחל לכולם עד 120 ואף יותר ונקנח בקולה הנהדר של " אשה מאוהבת ".( שנכתב ע'י האחים בארי ורובין גיב מהבי-ג'יס …זוכרים ?)….והייתי חייב לצרף את הביצוע המצמרר של " זכרונות" MEMORY…מומלץ להאזין עם אוזניות…הבית האחרון יכול להביא לדמעות…ראו הוזהרתם..
שבת נעימה ואביב שמח לכולם.
WOMAN IN LOVE
Life is a moment in space
When the dream is gone
It's a lonelier place
I kiss the morning goodbye
But down inside you know
We never know why
The road is narrow and long
When eyes meet eyes
And the feeling is strong
I turn away from the wall
I stumble and fall
But I give you it all
MEMORY
Midnight
Not a sound from the pavement
Has the moon lost her memory
She is smiling alone
In the lamplight
The withered leaves collect at my feet
And the wind begins to moan
……
…..
Touch me,
It is so easy to leave me
All alone with the memory
Of my days in the sun
If you touch me,
You'll understand what happiness is
Look, a new day has begun…
במחשבה שניה 