That's me in the corner That's me in the spotlight

השנה הייתה 1998 , אנחנו כבר היינו אחרי צבא . הרוב נשואים לכמה מאיתנו כבר ילדים .עובדים ,לומדים באוניברסיטה או במכללות…החיים זורמים כמימי הנחל.

באחד הערבים ,יצאנו לסרט. בקולנוע שיחק סרטו של הבמאי מייקל בי "ארמגדון "…יום הדין על פי האמונה הנוצרית … עפ'י אמונה זו המלחמה הגדולה ביום הדין תתרחש ממש…פה לידנו בהר מגידו ( מכאן המונח ארמגדון) ..

ובסרט מסופר על אסטרואיד עצום מימדים הקרב במהירות לעבר כדור הארץ , ומאיים להחריבו ,ומי אם לא ברוס וויליס וחבורתו נחלצים לעזרת האנושות. בוודאי תשאלו " איך עוצרים אסטרואיד ענק ..??" ( לא, גם השמעה רציפה של תקליטי שלמה ארצי בהופעה לא תעזור ) התשובה בסרט היתה להטיס אל האסטרואיד חברים אמיצים שינחתו עליו…יקדחו בו חור עמוק ,ויטמינו בו פצצה גרעינית…ויעזבו ..אח'כ יפוצצו אותה….והאסטרואיד יושמד בטרם יגיע לכדור הארץ..פשוט לא ??

באחת הסצנות רגע לפני שהם משוגרים לחלל , רתומים לכסא בחללית ,שואל אחד הגיבורים את חברו " האם אתה מרגיש בטוח ?"…התשובה הייתה : " אני יושב על מליון ליטר דלק סילוני , בחללית שמורכבת מ200 אלף חלקים שיוצרו בסין, שחוברו ע'י קבלן שהגיש לנסא'א את ההצעה הכי זולה , ואתה שואל אם אני מרגיש בטוח ??"….חתיכת תשובה..ולמה כל זה ?? תיכף נתחיל…

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור ×�רמגדון

שבת אחרונה של חודש אוגוסט ,יומו האחרון של החופש הגדול ,ומחר יעזבו הילדים את גני השעשועים ויחזרו אל ספסל הלימודים ,ואל בתי הספר .החום עדיין באויר ,אך הימים מתקצרים ..בתי הספר ימלאו קולות משחק וצילצולי ההפסקה…אבל לא במקום אליו נוסעת השבוע פינתנו..זה לא יקרה…לא בעיר פריפיאט…שם בתי הספר ישארו ריקים.

פריפיאט היא עיר רפאים השוכנת במחוז קייב שבאוקראינה( 3.5 שעות טיסה מישראל ), סמוך לגבול עם בלארוס ובעבר בשטחה של ברית המועצות. היא נוסדה ב-1970 במטרה לאכלס את עובדי הכור הגרעיני צ'רנוביל.

פריפיאט הוגדרה כעיר ב- 1979 והיא נקראה על שם הנהר פריפיאט הזורם בקרבתה. ערים מסוג זה כונו "ערי אטום" והיא הייתה עיר האטום התשיעית בברית המועצות. פריפיאט הייתה בבת עינו של השלטון הקומוניסטי, ותושביה (הצעירים ברובם) נהנו מרמת חיים גבוהה בתחומי החינוך, התרבות והפנאי. העיר נחשבה למופת של תכנון אדריכלי, ודפוסי הבנייה בה ייושמו גם בערים אחרות בברית המועצות. אוכלוסיית העיר מנתה כ-47,500 תושבים.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

מרבית תושבי העיר עבדו בתחנת הכור הסמוך בצ'רנוביל . התחנה להפקת אנרגיה בצ'רנוביל הייתה מורכבת מ-4 כורים שנבנו בין השנים 1970 עד 1983.כל כור יכל לספק 1000 מגה וואט ,וביחד סיפקו 4000 מגה וואט ( 10% מצריכת החשמל של כלל אוקראינה,וכפול מתחנת הכח אורות רבין הגדולה בישראל).

איך מייצרים חשמל בכור גרעיני ? ממש על רגל אחת ..בגדול הרעיון הוא יחסית די פשוט : מקור חום שמרתיח מים ,נוצר קיטור שמניע טורבינה שמסתובבת ומחוללת חשמל…במקרה שלנו מקור החום הוא ביקוע גרעיני מבוקר. לשם השוואה, בדוד קיטור על פחם או אש כמות האנרגיה הממוצעת לאטום המשתחררת במהלך תגובה כימית כמו שריפה, קטנה בערך פי 100 מיליון מהאנרגיה המשתחררת בביקוע אטום אורניום יחיד!…בכור הגרעיני משתמשים בתגובת שרשרת בין מוטות אורניום מועשר 235 על מנת לייצר אנרגיה שתחמם את המים ותיצור קיטור. לא נרד לפרטים טכניים אך נציין כי התהליך של תגובת שרשרת בזמן ביקוע אטומי משחרר אנרגיה עצומה ,ומאחר ואנו מעוניינים בחלק זעיר ממנו ,יש בכור מספר תהליכי בקרה על קצב הביקוע ,כך שלא יותר מדי ניוטרונים יהיו חופשיים . בין תהליכי הבקרה היו שליטה על הכנסה והוצאה של מוטות בולעי ניוטרונים מתוך המים ,כך שניתן לבלוע חלק מהם ולצמצמם או להגדיל את הביקוע על פי צורך. וכן האפשרות להזרים יותר או פחות מים שמאטים את תנועת הניוטרונים וכן ולשלוט על הטמפ'. ולבסוף ציפוי גרפיט על המוטות שנועד לספוג ניוטרונים השימוש בגרפיט במקום אמצעים טובים יותר נעשה מטעמי ……נכון …חיסכון.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

כאמור אחד ממנגנוני הבטיחות שהיה בשימוש בכור היה הזרמת מים על המוטות. אך מה קורה במצב של הפסקת חשמל..? איך מקררים את המים ?…לשם כך היו בכור 3 גנרטורים שתפקידם היה להפעיל את משאבות המים בזמן הפסקת חשמל..לגנרטורים והמשאבות נדרש 60 שניות כדי להגיע לתפוקה מלאה של שאיבה. אולם בתגובת שרשרת מסוג זה 60 שניות זה זמן ארוך כנצח ,והרעיון לפתרון היה כי כאשר ישנה הפסקת חשמל ,עד שהטורבינה נעצרת היא עדיין מייצרת חשמל, אותו ניתן לספק למשאבות לצרכי קירור…אך לשם כך נידרש היה לבצע ניסוי לבחינת אפשרות זו.

מנהלי הכור רצו לבצע 3 פעמים את הניסוי אך זה לא צלח ,ולמרות זאת חתמו על הכור כ " בטוח להפעלה" …וכך אנו מגיעים ל לאפריל שנת 86…

בלילה שבין 25 ל-26 באפריל 1986 התבצע בכור מספר 4 הניסוי, בהובלת סגן המהנדס הראשי של התחנה, אנטולי דיאטלוב, שמטרתו הייתה לבדוק את פעילות הכור במצב שהוא מקורר באמצעות גנרטור החירום. בגלל דחיה לא צפויה של הניסוי, הכור פעל בהספק נמוך כמה שעות, מה שגרם להצטברות של קסנון 135. (קסנון גורם להפחתה של פעילות הכור) .

כאשר הגיע הזמן לערוך את הניסוי, המפעילים לא הצליחו להאיץ מחדש את הכור כתוצאה מהצטברות הקסנון. על מנת להתגבר על הבעיה, הורה דיאטלוב למפעילים לבטל כמה ממנגנוני החירום של הכור, ואלו הוציאו כמעט את כל מוטות הבקרה ממנו. מתוך כוונה שההוצאה של המוטות תייצר האצה בפעילות, שתשרוף את הקסנון העודף ובכך יוכלו לחזור לפעילות רגילה. במצב הזה נערך הניסוי.

גנרטור החירום פעל כצפוי, רק כדקה לאחר שהופעל. בדקה זו עלתה הטמפרטורה בכור באופן ניכר, והכור ייצר כמות אנרגיה שהלכה וגדלה במהירות. משלחצו המפעילים על לחצן החירום הידוע בשם "AZ-5" החלו להיכנס כל מוטות הבקרה, העשויים מבורון, שהוא חומר סופג נייטרונים מעולה, לליבה, ובכך היו אמורים לבטל כליל את פעולת הכור ולהדמים אותו. אלא שעקב תכנון שגוי של המוטות היו עשויים קצותיהם מגרפיט, זאת כדי לדחוק נוזל קירור, ואילו הגרפיט הוא דווקא חומר שמעודד את הריאקציה הגרעינית. הכור היה כבר במצב כל כך לא יציב שקצה הגרפיט משהוכנס גרם לעליה מהירה אף יותר בהספק ובטמפרטורה ומייד נגרם נזק מבני כך שהצינורות המובילים התעקמו ומוטות הבקרה נתקעו ונשארו מחוץ לליבה. הריאקציה הגרעינית נותרה ללא בקרה, ללא חומר מעכב וללא יכולת למנוע את התכת מוטות הדלק הגרעיני.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

הפיצוץ הראשון אירע כאשר ההספק הגיע לערך של פי עשרה מכמות האנרגיה המיוצרת במצב רגיל. בפיצוץ זה ממש כמו בסיר לחץ הקיטור הוביל להעפת כיפת הכור . האוויר שנכנס ביחד עם המימן שנוצר מהתפרקות חומרי הליבה, גרם לפיצוץ שני, חזק בהרבה שהעיף את גג המבנה(1000 טון בטון), וחלקים מתוכן הליבה אל הגגות וסביבת המבנים של תחנת הכח. כתוצאה מכך נחשפה לאוויר ליבת הכור שהכילה חומרים רדיואקטיבים והשריפה והרוח פיזרו אותם ,עוצמת הקרינה שנפלטה בסביבה הקרובה הייתה פי 300 !!! מזו שהייתה בהירושימה.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

באופן רישמי באסון נהרגו במיידי 54 בני אדם, ועם השנים מתו כ-80 וההערכות הן כי היקף התמותה כתוצאה מהאסון יגיע לכ-4,000 בני אדם. אולם גרסאות מחמירות מדברות על 90,000.

גם הצמחייה ובעלי החיים באזור נפגעו באופן קשה. מקורות מים, דגים וצמחים נגועים נותרו נגועים עד היום בקרינה רדיואקטיבית. חרף שלושת העשורים שחלפו מאז הפיצוץ, צ'רנוביל והערים שסביבותיה עודן ערי רפאים, ששיקומן המלא אינו אפשרי בעתיד הנראה לעין.

הממשל של ברית המועצות בראשות גורבצ'וב ניסה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והוא הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור צ'×¨× ×•×‘×™×œ

כ-600 אלף חיילים, כבאים ואזרחים שגויסו לטובת כיבוי הכור וניקוי הפסולת הגרעינית בסביבתו בשבועות שלאחר האסון, כונו "ליקווידטורים", והיו לקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה. רבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה. לחלק גדול הוענק עיטור גיבור ברית המועצות, המפורסמים שבהם הם שלושת הצוללנים: ולרי בזפלוב, אלכסיי אנאנקו ובוריס באראנוב. השלישייה צללה ופתחה את השערים למים, על מנת לרוקן את המים באזור הכור ולמנוע פיצוץ קטלני נוסף.

רק לאחר 3 ימים החלו השלטונות במלאכת הפינוי ,ועד מאי 1986, כחודש לאחר התאונה, פונו כל התושבים שחיו ברדיוס של 30 קילומטרים מהכור – כ-130,000 אנשים. נושא ההשפעות ארוכות הטווח של אסון צ'רנוביל על אזרחי הסביבה שנוי במחלוקת. למעלה מ-300,000 בני אדם יושבו מחדש בגלל האסון; אולם בכל איזורי פיזור הקרינה מיליוני אנשים חיו וממשיכים לחיות . ביומן שכתב נשיא רוסיה גורבצ'וב לאחר שפרש כתב :" בצ'רנוביל נפלה ברית המועצות".

×ž×‘× ×” לכיסוי הכור בצ'×¨× ×•×‘×™×œ (צילו×�: ×¡×•×›× ×•×ª AP).

לפני כשלוש שנים יצא לדרך מבצע הנדסי מורכב של הצבת מבנה מגן חדש מעל הכור. המבנה החליף את מקלט הבטון שהוקם סביבו מיד אחרי התאונה שהחל לגלות סימני התפוררות מהקרינה. המבנה העצום החדש אמור לאטום את הכור ל-100 השנים הבאות .

שועל ב×�זור צ'×¨× ×•×‘×™×œ, בל×�רוס, 2016 (רויטרס)

(צילום רוייטרס)

נקודת אור מעניינת ,היא ש 30 שנה אחרי הדליפה הרדיואקטיבית שגרמה כנראה למותם של אלפי בני אדם, "האזור האסור של צ'רנוביל" הפך במפתיע לגן עדן לחיות בר. בשטח של 4,143 קמ"ר ניתן למצוא כיום דובים חומים, שועלים, סוסי פרא, צבאים, ביזונים, זאבים, 200 מינים של ציפורים וחיות אחרות. כולן נקלטו על ידי מצלמות נסתרות שהוצבו במקום כדי ללמוד על ההשפעה הסביתית של אסון צ'רנוביל, שהוביל לפינוי 300 אלף איש מהאזור. כיום החלה להתפתח באיזור הלא רחוק מהכור….תיירות גרעינית..לא תאמינו אבל יש סיורים קצרים שמגיעים לשם.

עיט ×–× ×‘-לבן ליד פגר של ×–×�ב בצ'×¨× ×•×‘×™×œ, בל×�רוס, 2016 (רויטרס)

(צילום רוייטרס)

אז מה בין הסרט ארמגדון לצ'רנוביל ? אז בארמגדון נעזרנו בפיצוץ גרעיני בכדי להציל את האנושות מפני יום הדין וגיבורי הסרט היו צריכים לסמוך על המכלולים השונים שיעבדו כראוי על מנת להציל את העולם…ובצ'רנוביל הגרעין הוא הסכנה עצמה ,טעויות אנוש , ומכלולים לא תקינים ורצון לחסוך הביאו לאסון הגרעיני הכי גדול שאירע עד היום.

ומה זה אומר לנו ?? ראשית העולם למד מהטעויות שנעשו ובמרבית המקומות נעשו שיפורים ושינויים במערך הבטיחות .ומה איתנו ?,אנחנו חוששים תמיד מטילים שיירו עלינו ( האירנים , הסודנים הצ'רקסים או סתם חייזרים משועממים מפלנטה רחוקה ) ולמעשה הסכנה נמצאת פה בתוכנו .הר מגידו זוכרים ??

כורים גרעיניים פזורים במספרים גדולים בכל רחבי העולם…נקווה שהמפעילים כולם יודעים את מלאכתם …והממשלות לא חסכו באביזרים והר מגידו ישאר סתם הר. ( ממליץ לצפות בסדרת המופת של HBO צ'רנוביל שיצאה במאי האחרון).

וזה לוקח אותנו במוסיקה אל שירם של להקת R.E.M ( שלב במהלך השינה בו מופיעים חלומות ומתאפיין בתנועות עיניים מהירות , או באמת מוסיקה טובה ) ,RAPID EAY MOOVMENT….OR….REALY EXELENT MUSIC….תלוי את מי תשאלו.

להקת רוק שנוסדה בעיר את'נס במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית ב-1980 על ידי מייקל סטייפ. ולמה אליהם ? כי הלהקה שרה לא מעט על פגיעה בסביבה ,זיהומים ופגיעה בטבע. ובשנת 1991 הוציאה את שירה " מאבד את אמונתי" …..LOSSING MY REALIGION.

וכשחושבים על תושבי אוקראינה לאור הסדרה, תחת השלטון הסובייטי ,במצב של אסון נוראי ,ועל הנסיונות של השלטון להעלים את מה שקורה , והאזרח הכל כך קטן וחסר היכולת לעשות משהו בנידון חסר אונים לחלוטין…אין ספק הוא מאבד את אמונתו…וחושב לעצמו " זה אני הקטן שם בפינה ..מאבד את אמונתי"..

שבת שקטה נעימה ובטוחה לכולם.

Oh life, it's bigger
It's bigger than you
And you are not me
The lengths that I will go to
The distance in your eyes
Oh no, I've said too much
I set it up

That's me in the corner
That's me in the spotlight
Losing my religion
Trying to keep up with you
And I don't know if I can do it
Oh no, I've said too much
I haven't said enough

"על פי נבואות נוסטרדמוס ,אסטרואיד היה אמור להשמיד את העולם ב-2018…כמה טוב שאנחנו ב- 2019"

בחום הנורא ששרר באותו בוקר ,קשה היה לפקוח עיניים ולהבחין בשרידי הצמח היבש שהתגלגל לו בנחת מגבעת חול אחת לשכנתה. אויר הבוקר לא העיד על העומד לקרות ,וכך כמו בכול יום שגרתי של חודש פברואר יצאה לה משפחת הלטאות קצרות הזנב לסיור ארוחת הבוקר . בראש החבורה צעד סמי אבי המשפחה ,מאחור פסעו שימי וסימה ובמאסף זינבה במרץ האם-יסמין.חרקים זה כבר לא מה שהיה פעם הרהר לו סמי . הסיפורים שסיפר לו אביו על ימים בהם יכול הייתה ללכוד יתוש או איזה זבוב עסיסי על כל צעד ושעל ,העלו בו געגועים לזבובים עברו. והיום כאבי המשפחה הוא זה האחראי הן על ההגנה והן על התזונה…את ענייני החינוך השאיר לרעייתו יסמין. ביננו חשב לעצמו "למי יש כח למסיבות הגן המתישות אחרי יום עבודה במדבר".

בחום ששרר גם החרקים לא ששו אלי לאנצ' ,וכך שוטטה לה המשפחה במשך קרוב לשעה סביב פתח המחילה בנסיונות לצוד איזה זבובון טועה או אם ירצה ה' ,איזה שפירית שמנמנה…דודתו מצד אביו נהגה לאמר שיש לבשלם קודם, אבל אצלם במשפחה העדיפו את התזונה הטריה, "הבישול פוגע בויטמינים",הייתה אימו נוהגת לאמר.

"אתם שומעים את זה ?",  שאל לפתע שימי. כל החבורה נעצרה באחת והרימה ראשה כלפי מעלה .אולם , אף לא לאחד מהם הייתה השהות לענות לו…..כדור אור עצום האיר את פני המדבר באור שזקני הגיהינום לא זוכרים כמותו ,לאחריו הגיעו בהפרש לא גדול גל הדף עצום ואויר בטמפ' של קרוב ל150 מע' ,משפחת הלטאות שהפכה בשלב הזה לזכרון מאובק-ז'ל ,שינתה מצב צבירה לאפר והיתעופפה לה אל המרחק…ולאחר הרעש העצום שנמשך כמעט 40 שניות …הגיעה לה דממת מוות ….והשקט ירד על הארץ (מדבריית לוס אלמוס 16/7/1945).

 

תוצאת תמונה עבור שממית במדבר

גשמי השבוע הצטרפו להם לגשמי החורף האחרון בחדוות מנצחים ,וביחד צבעו את הארץ הקטנה בצבעי ירוק.עצי היער חזרו לחייך ,התורמוסים הכחילו מקנאה ,והכלניות בנגב הסמיקו מחדווה..ופינתו נוסעת מערבה ,אל מקום בו המים אינם דיירי קבע….אל ניו מקסיקו ..אל לוס אלמוס של שנת 45..שלהי מלחמת העולם השנייה ,גרמניה על סף כניעה, יפן נלחמת בעוז..ופרויקט מנהטן בשלביו האחרונים.

 

ופרויקט מנהטן (באנגלית: Manhattan Project) הוא שם הצופן שנתנו האמריקנים לפרויקט פיתוח הנשק הגרעיני בתקופת מלחמת העולם השנייה. את הפרויקט, שמרכזו היה במעבדות לוס אלאמוס, ניהל הגנרל לסלי גרובס (Leslie Groves)(אנ'), והמנהל המדעי שלו היה רוברט אופנהיימר. בפרויקט השתתפו גדולי המדענים באותה עת, ובהם הפיזיקאים יוסף רוטבלט, נילס בוהר, אנריקו פרמי, אדוארד טלר, ריצ'רד פיינמן, יוג'ין ויגנר, ג'יימס צ'דוויק והאנס בתה

מי מאיתנו אינו חובב גאדג'טים ? ,מי אינו אוהב המצאות חדשות ,ומיני טכנולוגיות פורצות דרך ? . ובכן רובנו אוהב….אך לא בטוח הדבר לגבי הגאדג'ט הזה.

היכולת לביקוע האטום התגלתה בברלין, במעבדתם של אוטו האן ופריץ שטרסמן. בתהליך זה, נבקע גרעין האטום לשניים כאשר פוגע בו נייטרון, וחלק מן המסה של הגרעין הופכת לאנרגיה עצומה. בסוף שנות השלושים של המאה ה־20 החלה להתברר עוצמתו של התהליך. שלושה פיזיקאים יהודים שהגיעו לארצות הברית מהונגריה, לאו סילארד, אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר, הבינו כי כתוצאה מתהליך זה עלולה להיווצר "תגובת שרשרת" של ביקוע: הגרעין המתבקע פולט שני נייטרונים או יותר, אחד מהם עשוי לפגוע בגרעין נוסף ולבקעו, וכן הלאה. אם המסה של החומר הבקיע גדולה די הצורך ("מסה קריטית"), תשתחרר מהתהליך בתוך זמן קצר כמות אדירה של אנרגיה. המסקנה כי ניתן לרתום את עוצמת האנרגיה המשתחררת בתגובת שרשרת ליצירת נשק רב עוצמה הייתה מהירה.

פיזיקאים אלו ידעו מניסיונם כי המחקר בתחום זה בגרמניה מתקדם ביותר. רבים מהם חשו על בשרם את אימת המשטר הנאצי, והבינו היטב כי אם תינתן הפצצה בידי היטלר, הוא לא יהסס להשתמש בה. הם שיכנעו את אלברט איינשטיין להתריע על סכנה זו בפני הנשיא רוזוולט. איינשטיין עשה זאת בחותמו על מכתב איינשטיין-סילארד ב־2 באוגוסט 1939, שנכתב על ידי לאו סילארד, ובעקבותיו הורה הנשיא לפתוח במחקר הגרעיני. נקצר את היריעה ונספר כי לצורך הענין הוקמו מעבדות המחקר העיקריות בלוס אלמוס שבני מקסיקו.

ניסוי טריניטי היה שיאה של "תוכנית מנהטן"– התוכנית האמריקאית הסודית לפיתוח נשק גרעיני. במהלך תוכנית מנהטן פותחו שני סוגי פצצות גרעיניות – פצצת אורניום המבוססת על "מנגנון ירי" ופצצת פלוטוניום המבוססת על "מנגנון קריסה". ספקות בנוגע ליעילות מנגנון הקריסה, המורכב והעדין מביניהם, ומחסור באורניום, הביאו להחלטה לבחון בניסוי פצצה מהסוג השני.

הידיעה כי הניסוי בא לבחון נשק שמידת עוצמתו משוערת בלבד ומיוחס משקל כה רב להצלחתו, העמידה קריטריונים מורכבים לבחירת אתר ראוי לקיומו. מטעמי בטיחות ברורים היה על האתר להיות מרוחק מאות קילומטרים ממקום יישוב וריק לחלוטין מאוכלוסייה. היה עליו להיות מבודד לצורך הבטחת סודיות הניסוי, אך עם זאת קרוב דיו למעבדות לוס אלאמוס על-מנת להקל על הליכי שינוע הציוד הכבד והמורכב שנדרש לביצוע הניסוי ומדידת הנתונים. כדי לאמוד נכונה את עוצמת הפיצוץ ותוצאותיו, פני השטח צריכים היו להיות מישוריים ושטוחים כך שדבר לא יעמוד בפני גל ההדף, על מזג האוויר היה להיות יציב, ללא רוחות עזות ועם תנאי ראות טובים.

על פי מדדים אלו, התלבט ביינברידג' בין שמונה אתרים אפשריים ובחר לבסוף באזור שומם בחלקו הדרומי של מדבר ניו מקסיקו, כ-340 קילומטרים דרומית ללוס אלאמוס. שם המקום כמה סימלי היה "חורנאדה דל מוארטו" (Jornada del Muerto, בספרדית: "מסעו של המת").

היה זה הפיצוץ הגרעיני הראשון ,והתחזיות הרשמיות בנוגע לתוצאות הניסוי נעו מכישלון מוחלט עד להערכה (כמעט מדויקת בדיעבד) כי עוצמת הפיצוץ תהיה שקולה לכ-18 אלף טון TNT.(כן זה לא טעות ,אגב לשם קנה מידה ברימון יד יש 80 גרם !!) עם זאת, אי הוודאות באשר לעוצמת ההרס הטמונה בפצצה החדשה, הניבה גם השערות אפוקליפטיות מרחיקות לכת.

לפצצת הניסוי ניתן השם החביב…גאדג'ט..וכך ב-16 ביולי 1945, בשעה 5:29:45 בדיוק, לעיני אנשי הצוות המדעי והצבאי אשר פוזרו במספר בונקרים מרוחקים, התפוצצה "גאדג'ט" במדבר ניו מקסיקו בעוצמה השקולה לכ-20 קילוטון TNT. ברגע הפיצוץ הוארו ההרים סביב האתר באור בהיר כרשף מגנזיום, 40 שניות אחר כך הגיע רעם הפיצוץ לאוזני הצופים, וגל הדף עצום וחם חרך את אדמת המדבר והורגש גם במרחק של 160 קילומטרים. כדור אש צהוב-כתום התפשט במהירות וממנו היתמר עמוד עשן לגובה 12 קילומטרים אשר הלך והתעוות עד שקיבל את צורת הפטרייה המפורסמת, אשר הוטבעה מאז בתודעה האנושית כסמל ההרס והחורבן של הנשק הגרעיני.

אחד מצילומי הצבע הבודדים מניסוי טריניטי

כתבים דיווחו על אזרחים במרחק 240 קילומטרים ממוקד הניסוי אשר חזו בהבזק אור שהאיר את השמים כשמש בצהרי היום, מלווה בפיצוץ אדיר וענן שחור. עוד דווח כי רעם הפיצוץ נשמע והרעיד חלונות במרחק 320 קילומטרים ממוקד הניסוי. המגדל שעליו הוצבה הפצצה התאייד כלא היה ומכתש בעומק של 1.5 מטרים וברדיוס של כ-9 מטרים נפער תחתיו בחול המדבר אשר הותך והפך לזכוכית רדיואקטיבית ירקרקה…

בעיתונות הרישמית פורסם מייד לאחר הניסוי ,כי הצבא פיצץ שאריות תחמושת ישנה…למחרת הניסוי היה נשיא ארה'ב טרומן בועידת פוסטדאם שבגרמניה..והעיר כבדרך אגב כי ארצו פיתחה נשק חדשני בעל עוצמה לא רגילה…ולא יותר מזה.

 

שלושה שבועות בלבד לאחר ניסוי טריניטי , כאשר עדיין לא היה ברור מהן ההשלכות הנילוות ,ומה בדיוק היקף הנזק האפשרי ב-6 לאוגוסט 1945 הוטלה הפצצה האטומית הראשונה על הירושימה ושלושה ימים לאחר מכן הפצצה השנייה על נגסקי שביפן. הפצצות גרמו להרג הגדול ביותר שידעה האנושות מהתקפה אחת . קרוב ל120 אלף נהרגו מהפצצות עצמן ועוד קרוב ל60 אלף נהרגו בהמשך מהשפעות הפצצות ,קרינה ,כוויות ,הדף וכו'.

וניסוי טריניטי בלוס אלמוס לוקח אותנו במוסיקה בקצרה אל להקת הרוק האמריקאית " אירוסמית".

תוצאת תמונה עבור אירוסמית

אירוסמית' (Aerosmith) היא להקת הארד רוק אמריקאית פופולרית אשר נוסדה בשנת 1970 ופועלת עד היום. הלהקה נחשבת כלהקה בוסטונית למרות שאף אחד מחבריה אינו מבוסטון.

אירוסמית' זכתה לפופולריות רבה בשנות השבעים, אך הפיצול בתחילת שנות השמונים וצריכתם הרבה של סמים ואלכוהול בקרב חברי הלהקה עמדו להם למכשול. מאז שנת 1984, לאחר שחזרו חברי הלהקה לפעול יחדיו, הפכה אירוסמית' לאחת הלהקות המצליחות בעולם.

חמשת חברי הלהקה המקוריים הם סטיבן טיילר (שירה), ג'ו פרי (גיטרה ראשית), טום המילטון (בס), ג'ואי קרמר (תופים) ובראד וויטפורד (גיטרה שנייה).

שורשיה של אירוסמית' החלו להתפתח בסוף שנות השישים. סטיבן טיילר היה מתופף וזמר רקע מיונקרס, ניו יורק, אשר לקח חלק בסדרה של להקות לא מצליחות. בשנת 1969, בזמן חופשה בסונפי, ניו המפשייר, טיילר פגש בנגן הגיטרה ג'ו פרי אשר עבד באותו הזמן כשוטף כלים בנמל-סונפי וכנגן בלהקה ביחד עם הבסיסט טום המילטון.

המילטון ופרי עברו לבוסטון בספטמבר, שם פגשו במתופף ג'ואי קרמר, גם כן מיונקרס, אשר הכיר את טיילר כבר מלפני כן וקיווה לנגן ביחד איתו בלהקה. קרמר, אשר היה סטודנט במכללת ברקלי למוזיקה, החליט לנשור מן הלימודים ולהצטרף ללהקה. באוקטובר 1970, שלושת הנגנים נפגשו שוב עם סטיבן טיילר. טיילר, אשר היה כאמור מתופף וזמר רקע, סירב לנגן בתופים בלהקה והתעקש על כך שיקח חלק בה רק אם יהיה הסולן. השאר הסכימו, ואירוסמית' הוקמה רשמית.

בתחילת דרכה ההצלחה לא האירה פנים ,ורק תקליטם השלישי שיצא בשנת 75 הפך אותם להצלחה מסחרית . משם החלה העליה. היריעה קצרה ורק נספר כי למרות גילם היחסית מבוגר של חברי הלהקה הם עדיין שרים ומנגנים סביב העולם במסעות הופעה של הארד רוק חזק ובועט . הסולן סטיבן טיילור נחשב לאושיית מוסיקה ,ומופיעה בתוכניות מוזיקה שונות ואפילו מדגמן (יחד עם בר רפאלי בעבר). סטיבן אגב הוא גם אביה הביולוגי של השחקנית /דוגמנית ליב טיילור ( בת האלפים שנישאת למלך בשר הטבעות ).

תוצאת תמונה עבור ליב טיילר

אז כיצד הדברים מתחברים ??

התשובה היא משפחה ,פיצוץ גרעיני ,ועתיד האנושות.

השבוע צייננו בזרים ופרחים את יום המשפחה . יום שמסמן בדרך כלל חום ואהבה .ולעיתים בעת השיחות בהליכה אנו מדברים על החשש שיש לנו מפני ההולך לקרות בעתיד עם התפתחות הטכנולוגיות השונות ( בינה מלאכותית ,הנדסה גנטית ,כלי נשק מסוכנים ,וכו') ותמיד עולה החשש כי סוף העולם קרב. אולם מנגד עולה גם הטענה כי ,גם בעבר היו חששות כאלו מפני המצאות אחרות שבדיעבד התגלו כמועילות ובדרך כלל מצאה האנושות את הדרך לשמור על עצמה וסוף העולם לא הגיע.

 

ניסוי טריניטי העלה על סדר היום של האנושות ,ובפרט לאחר הטלת שתי פצצות האטום את החשש כי כעת כל מדינה תתחמש בפצצה אטומית והסוף של עולמנו מחכה מעבר לפינה.אולם כנראה שלגורל כוונות משלו . היום פזורות ברחבי העולם אלפי !!! פצצות גרעיניות החזקות פי 50 או יותר מאלו שהוטלו ביפן ,אבל דווקא החשש מהשלכות השימוש בהן…הביאו יותר שלום ופחות מלחמות לעולם …בניגוד בדיוק לחששות שעלו אז.

ומה הקשר לאירוסמית ?? וליום המשפחה ??

תוצאת תמונה עבור ארמגדון

השבוע חל יום המשפחה , ובסרט " ארמגדון "( סוף העולם  באמונה הנוצרית ) ,נשלחת חללית לפוצץ אסטרואיד שעומד להתנגש בכדור הארץ…איך ? אתם וודאי שואלים . לא תאמינו ע'י פצצה גרעינית…האטום הוא זה  שמציל את האנושות…הפלה ופלא. ומי חברתו של אחד הגיבורים שנשלחים לחלל ..השחקנית ליב טיילור , ומי שר את שיר הנושא לסרט ??…נכון אביה סטיבן טיילור…הכל נשאר במשפחה. ולמי ששאל למה דווקא השבוע האטום על הפרק ? הסיבה היא שמחר ימלאו 52 שנה בדיוק לפטירת ראש פרויקט מנהטן- רוברט אופנהיימר.

נקווה שתמיד תשכיל האנושות לכוון את הטכנולוגיה החדשה לטובה ולא לארמגדון.

שבת שקטה ונעימה לכולם ויום משפחה נעים לכולנו.

( גם בצפייה ה-100 אותי זה עדיין מרגש)

I could stay awake just to hear you breathing
Watch you smile while you are sleeping
While you're far away dreaming
I could spend my life in this sweet surrender
I could stay lost in this moment forever
Every moment spent with you is a moment I treasure

Don't want to close my eyes
I don't want to fall asleep
'Cause I'd miss you baby
And I don't want to miss a thing
'Cause even when I dream of you
The sweetest dream will never do
I'd still miss you baby
And I don't want to miss a thing