תגית: ארמגדון

בחום הנורא ששרר באותו בוקר ,קשה היה לפקוח עיניים ולהבחין בשרידי הצמח היבש שהתגלגל לו בנחת מגבעת חול אחת לשכנתה. אויר הבוקר לא העיד על העומד לקרות ,וכך כמו בכול יום שגרתי של חודש פברואר יצאה לה משפחת הלטאות קצרות הזנב לסיור ארוחת הבוקר . בראש החבורה צעד סמי אבי המשפחה ,מאחור פסעו שימי וסימה ובמאסף זינבה במרץ האם-יסמין.חרקים זה כבר לא מה שהיה פעם הרהר לו סמי . הסיפורים שסיפר לו אביו על ימים בהם יכול הייתה ללכוד יתוש או איזה זבוב עסיסי על כל צעד ושעל ,העלו בו געגועים לזבובים עברו. והיום כאבי המשפחה הוא זה האחראי הן על ההגנה והן על התזונה…את ענייני החינוך השאיר לרעייתו יסמין. ביננו חשב לעצמו "למי יש כח למסיבות הגן המתישות אחרי יום עבודה במדבר".

בחום ששרר גם החרקים לא ששו אלי לאנצ' ,וכך שוטטה לה המשפחה במשך קרוב לשעה סביב פתח המחילה בנסיונות לצוד איזה זבובון טועה או אם ירצה ה' ,איזה שפירית שמנמנה…דודתו מצד אביו נהגה לאמר שיש לבשלם קודם, אבל אצלם במשפחה העדיפו את התזונה הטריה, "הבישול פוגע בויטמינים",הייתה אימו נוהגת לאמר.

"אתם שומעים את זה ?",  שאל לפתע שימי. כל החבורה נעצרה באחת והרימה ראשה כלפי מעלה .אולם , אף לא לאחד מהם הייתה השהות לענות לו…..כדור אור עצום האיר את פני המדבר באור שזקני הגיהינום לא זוכרים כמותו ,לאחריו הגיעו בהפרש לא גדול גל הדף עצום ואויר בטמפ' של קרוב ל150 מע' ,משפחת הלטאות שהפכה בשלב הזה לזכרון מאובק-ז'ל ,שינתה מצב צבירה לאפר והיתעופפה לה אל המרחק…ולאחר הרעש העצום שנמשך כמעט 40 שניות …הגיעה לה דממת מוות ….והשקט ירד על הארץ (מדבריית לוס אלמוס 16/7/1945).

גשמי השבוע הצטרפו להם לגשמי החורף האחרון בחדוות מנצחים ,וביחד צבעו את הארץ הקטנה בצבעי ירוק.עצי היער חזרו לחייך ,התורמוסים הכחילו מקנאה ,והכלניות בנגב הסמיקו מחדווה..ופינתו נוסעת מערבה ,אל מקום בו המים אינם דיירי קבע….אל ניו מקסיקו ..אל לוס אלמוס של שנת 45..שלהי מלחמת העולם השנייה ,גרמניה על סף כניעה, יפן נלחמת בעוז..ופרויקט מנהטן בשלביו האחרונים.

ופרויקט מנהטן (באנגלית: Manhattan Project) הוא שם הצופן שנתנו האמריקנים לפרויקט פיתוח הנשק הגרעיני בתקופת מלחמת העולם השנייה. את הפרויקט, שמרכזו היה במעבדות לוס אלאמוס, ניהל הגנרל לסלי גרובס (Leslie Groves)(אנ'), והמנהל המדעי שלו היה רוברט אופנהיימר. בפרויקט השתתפו גדולי המדענים באותה עת, ובהם הפיזיקאים יוסף רוטבלט, נילס בוהר, אנריקו פרמי, אדוארד טלר, ריצ'רד פיינמן, יוג'ין ויגנר, ג'יימס צ'דוויק והאנס בתה

מי מאיתנו אינו חובב גאדג'טים ? ,מי אינו אוהב המצאות חדשות ,ומיני טכנולוגיות פורצות דרך ? . ובכן רובנו אוהב….אך לא בטוח הדבר לגבי הגאדג'ט הזה.

היכולת לביקוע האטום התגלתה בברלין, במעבדתם של אוטו האן ופריץ שטרסמן. בתהליך זה, נבקע גרעין האטום לשניים כאשר פוגע בו נייטרון, וחלק מן המסה של הגרעין הופכת לאנרגיה עצומה. בסוף שנות השלושים של המאה ה־20 החלה להתברר עוצמתו של התהליך. שלושה פיזיקאים יהודים שהגיעו לארצות הברית מהונגריה, לאו סילארד, אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר, הבינו כי כתוצאה מתהליך זה עלולה להיווצר "תגובת שרשרת" של ביקוע: הגרעין המתבקע פולט שני נייטרונים או יותר, אחד מהם עשוי לפגוע בגרעין נוסף ולבקעו, וכן הלאה. אם המסה של החומר הבקיע גדולה די הצורך ("מסה קריטית"), תשתחרר מהתהליך בתוך זמן קצר כמות אדירה של אנרגיה. המסקנה כי ניתן לרתום את עוצמת האנרגיה המשתחררת בתגובת שרשרת ליצירת נשק רב עוצמה הייתה מהירה.

פיזיקאים אלו ידעו מניסיונם כי המחקר בתחום זה בגרמניה מתקדם ביותר. רבים מהם חשו על בשרם את אימת המשטר הנאצי, והבינו היטב כי אם תינתן הפצצה בידי היטלר, הוא לא יהסס להשתמש בה. הם שיכנעו את אלברט איינשטיין להתריע על סכנה זו בפני הנשיא רוזוולט. איינשטיין עשה זאת בחותמו על מכתב איינשטיין-סילארד ב־2 באוגוסט 1939, שנכתב על ידי לאו סילארד, ובעקבותיו הורה הנשיא לפתוח במחקר הגרעיני. נקצר את היריעה ונספר כי לצורך הענין הוקמו מעבדות המחקר העיקריות בלוס אלמוס שבני מקסיקו.

ניסוי טריניטי היה שיאה של "תוכנית מנהטן"– התוכנית האמריקאית הסודית לפיתוח נשק גרעיני. במהלך תוכנית מנהטן פותחו שני סוגי פצצות גרעיניות – פצצת אורניום המבוססת על "מנגנון ירי" ופצצת פלוטוניום המבוססת על "מנגנון קריסה". ספקות בנוגע ליעילות מנגנון הקריסה, המורכב והעדין מביניהם, ומחסור באורניום, הביאו להחלטה לבחון בניסוי פצצה מהסוג השני.

הידיעה כי הניסוי בא לבחון נשק שמידת עוצמתו משוערת בלבד ומיוחס משקל כה רב להצלחתו, העמידה קריטריונים מורכבים לבחירת אתר ראוי לקיומו. מטעמי בטיחות ברורים היה על האתר להיות מרוחק מאות קילומטרים ממקום יישוב וריק לחלוטין מאוכלוסייה. היה עליו להיות מבודד לצורך הבטחת סודיות הניסוי, אך עם זאת קרוב דיו למעבדות לוס אלאמוס על-מנת להקל על הליכי שינוע הציוד הכבד והמורכב שנדרש לביצוע הניסוי ומדידת הנתונים. כדי לאמוד נכונה את עוצמת הפיצוץ ותוצאותיו, פני השטח צריכים היו להיות מישוריים ושטוחים כך שדבר לא יעמוד בפני גל ההדף, על מזג האוויר היה להיות יציב, ללא רוחות עזות ועם תנאי ראות טובים.

על פי מדדים אלו, התלבט ביינברידג' בין שמונה אתרים אפשריים ובחר לבסוף באזור שומם בחלקו הדרומי של מדבר ניו מקסיקו, כ-340 קילומטרים דרומית ללוס אלאמוס. שם המקום כמה סימלי היה "חורנאדה דל מוארטו" (Jornada del Muerto, בספרדית: "מסעו של המת").

היה זה הפיצוץ הגרעיני הראשון ,והתחזיות הרשמיות בנוגע לתוצאות הניסוי נעו מכישלון מוחלט עד להערכה (כמעט מדויקת בדיעבד) כי עוצמת הפיצוץ תהיה שקולה לכ-18 אלף טון TNT.(כן זה לא טעות ,אגב לשם קנה מידה ברימון יד יש 80 גרם !!) עם זאת, אי הוודאות באשר לעוצמת ההרס הטמונה בפצצה החדשה, הניבה גם השערות אפוקליפטיות מרחיקות לכת.

לפצצת הניסוי ניתן השם החביב…גאדג'ט..וכך ב-16 ביולי 1945, בשעה 5:29:45 בדיוק, לעיני אנשי הצוות המדעי והצבאי אשר פוזרו במספר בונקרים מרוחקים, התפוצצה "גאדג'ט" במדבר ניו מקסיקו בעוצמה השקולה לכ-20 קילוטון TNT. ברגע הפיצוץ הוארו ההרים סביב האתר באור בהיר כרשף מגנזיום, 40 שניות אחר כך הגיע רעם הפיצוץ לאוזני הצופים, וגל הדף עצום וחם חרך את אדמת המדבר והורגש גם במרחק של 160 קילומטרים. כדור אש צהוב-כתום התפשט במהירות וממנו היתמר עמוד עשן לגובה 12 קילומטרים אשר הלך והתעוות עד שקיבל את צורת הפטרייה המפורסמת, אשר הוטבעה מאז בתודעה האנושית כסמל ההרס והחורבן של הנשק הגרעיני.

אחד מצילומי הצבע הבודדים מניסוי טריניטי

כתבים דיווחו על אזרחים במרחק 240 קילומטרים ממוקד הניסוי אשר חזו בהבזק אור שהאיר את השמים כשמש בצהרי היום, מלווה בפיצוץ אדיר וענן שחור. עוד דווח כי רעם הפיצוץ נשמע והרעיד חלונות במרחק 320 קילומטרים ממוקד הניסוי. המגדל שעליו הוצבה הפצצה התאייד כלא היה ומכתש בעומק של 1.5 מטרים וברדיוס של כ-9 מטרים נפער תחתיו בחול המדבר אשר הותך והפך לזכוכית רדיואקטיבית ירקרקה…

בעיתונות הרישמית פורסם מייד לאחר הניסוי ,כי הצבא פיצץ שאריות תחמושת ישנה…למחרת הניסוי היה נשיא ארה'ב טרומן בועידת פוסטדאם שבגרמניה..והעיר כבדרך אגב כי ארצו פיתחה נשק חדשני בעל עוצמה לא רגילה…ולא יותר מזה.

שלושה שבועות בלבד לאחר ניסוי טריניטי , כאשר עדיין לא היה ברור מהן ההשלכות הנילוות ,ומה בדיוק היקף הנזק האפשרי ב-6 לאוגוסט 1945 הוטלה הפצצה האטומית הראשונה על הירושימה ושלושה ימים לאחר מכן הפצצה השנייה על נגסקי שביפן. הפצצות גרמו להרג הגדול ביותר שידעה האנושות מהתקפה אחת . קרוב ל120 אלף נהרגו מהפצצות עצמן ועוד קרוב ל60 אלף נהרגו בהמשך מהשפעות הפצצות ,קרינה ,כוויות ,הדף וכו'.

וניסוי טריניטי בלוס אלמוס לוקח אותנו במוסיקה בקצרה אל להקת הרוק האמריקאית " אירוסמית".

אירוסמית' (Aerosmith) היא להקת הארד רוק אמריקאית פופולרית אשר נוסדה בשנת 1970 ופועלת עד היום. הלהקה נחשבת כלהקה בוסטונית למרות שאף אחד מחבריה אינו מבוסטון.

אירוסמית' זכתה לפופולריות רבה בשנות השבעים, אך הפיצול בתחילת שנות השמונים וצריכתם הרבה של סמים ואלכוהול בקרב חברי הלהקה עמדו להם למכשול. מאז שנת 1984, לאחר שחזרו חברי הלהקה לפעול יחדיו, הפכה אירוסמית' לאחת הלהקות המצליחות בעולם.

חמשת חברי הלהקה המקוריים הם סטיבן טיילר (שירה), ג'ו פרי (גיטרה ראשית), טום המילטון (בס), ג'ואי קרמר (תופים) ובראד וויטפורד (גיטרה שנייה).

שורשיה של אירוסמית' החלו להתפתח בסוף שנות השישים. סטיבן טיילר היה מתופף וזמר רקע מיונקרס, ניו יורק, אשר לקח חלק בסדרה של להקות לא מצליחות. בשנת 1969, בזמן חופשה בסונפי, ניו המפשייר, טיילר פגש בנגן הגיטרה ג'ו פרי אשר עבד באותו הזמן כשוטף כלים בנמל-סונפי וכנגן בלהקה ביחד עם הבסיסט טום המילטון.

המילטון ופרי עברו לבוסטון בספטמבר, שם פגשו במתופף ג'ואי קרמר, גם כן מיונקרס, אשר הכיר את טיילר כבר מלפני כן וקיווה לנגן ביחד איתו בלהקה. קרמר, אשר היה סטודנט במכללת ברקלי למוזיקה, החליט לנשור מן הלימודים ולהצטרף ללהקה. באוקטובר 1970, שלושת הנגנים נפגשו שוב עם סטיבן טיילר. טיילר, אשר היה כאמור מתופף וזמר רקע, סירב לנגן בתופים בלהקה והתעקש על כך שיקח חלק בה רק אם יהיה הסולן. השאר הסכימו, ואירוסמית' הוקמה רשמית.

בתחילת דרכה ההצלחה לא האירה פנים ,ורק תקליטם השלישי שיצא בשנת 75 הפך אותם להצלחה מסחרית . משם החלה העליה. היריעה קצרה ורק נספר כי למרות גילם היחסית מבוגר של חברי הלהקה הם עדיין שרים ומנגנים סביב העולם במסעות הופעה של הארד רוק חזק ובועט . הסולן סטיבן טיילור נחשב לאושיית מוסיקה ,ומופיעה בתוכניות מוזיקה שונות ואפילו מדגמן (יחד עם בר רפאלי בעבר). סטיבן אגב הוא גם אביה הביולוגי של השחקנית /דוגמנית ליב טיילור ( בת האלפים שנישאת למלך בשר הטבעות ).

אז כיצד הדברים מתחברים ??

התשובה היא משפחה ,פיצוץ גרעיני ,ועתיד האנושות.

השבוע צייננו בזרים ופרחים את יום המשפחה . יום שמסמן בדרך כלל חום ואהבה .ולעיתים בעת השיחות בהליכה אנו מדברים על החשש שיש לנו מפני ההולך לקרות בעתיד עם התפתחות הטכנולוגיות השונות ( בינה מלאכותית ,הנדסה גנטית ,כלי נשק מסוכנים ,וכו') ותמיד עולה החשש כי סוף העולם קרב. אולם מנגד עולה גם הטענה כי ,גם בעבר היו חששות כאלו מפני המצאות אחרות שבדיעבד התגלו כמועילות ובדרך כלל מצאה האנושות את הדרך לשמור על עצמה וסוף העולם לא הגיע.

ניסוי טריניטי העלה על סדר היום של האנושות ,ובפרט לאחר הטלת שתי פצצות האטום את החשש כי כעת כל מדינה תתחמש בפצצה אטומית והסוף של עולמנו מחכה מעבר לפינה.אולם כנראה שלגורל כוונות משלו . היום פזורות ברחבי העולם אלפי !!! פצצות גרעיניות החזקות פי 50 או יותר מאלו שהוטלו ביפן ,אבל דווקא החשש מהשלכות השימוש בהן…הביאו יותר שלום ופחות מלחמות לעולם …בניגוד בדיוק לחששות שעלו אז.

ומה הקשר לאירוסמית ?? וליום המשפחה ??

השבוע חל יום המשפחה , ובסרט " ארמגדון "( סוף העולם  באמונה הנוצרית ) ,נשלחת חללית לפוצץ אסטרואיד שעומד להתנגש בכדור הארץ…איך ? אתם וודאי שואלים . לא תאמינו ע'י פצצה גרעינית…האטום הוא זה  שמציל את האנושות…הפלה ופלא. ומי חברתו של אחד הגיבורים שנשלחים לחלל ..השחקנית ליב טיילור , ומי שר את שיר הנושא לסרט ??…נכון אביה סטיבן טיילור…הכל נשאר במשפחה. ולמי ששאל למה דווקא השבוע האטום על הפרק ? הסיבה היא שמחר ימלאו 52 שנה בדיוק לפטירת ראש פרויקט מנהטן- רוברט אופנהיימר.

נקווה שתמיד תשכיל האנושות לכוון את הטכנולוגיה החדשה לטובה ולא לארמגדון.

שבת שקטה ונעימה לכולם ויום משפחה נעים לכולנו.

( גם בצפייה ה-100 אותי זה עדיין מרגש)

I could stay awake just to hear you breathing
Watch you smile while you are sleeping
While you're far away dreaming
I could spend my life in this sweet surrender
I could stay lost in this moment forever
Every moment spent with you is a moment I treasure

Don't want to close my eyes
I don't want to fall asleep
'Cause I'd miss you baby
And I don't want to miss a thing
'Cause even when I dream of you
The sweetest dream will never do
I'd still miss you baby
And I don't want to miss a thing