תגית: אריק קלפטון

"מה"..היא שאלה כמעט בצווחה …"אתה רציני ??"…."למה לא סיפרת לי ?…..וואי איזה כייף ….אבל אמרו לאן ?"….ההתרגשות ניכרה היטב על פניה ,דמעות של אושר זלגו על לחיה הימנית . הוא אחז בידה בעדינות ואמר : " דיברו על זה במשרד כבר תקופה ארוכה , את יודעת ש GP MORGAN רכשו לא מזמן את החברה שלנו ,המטה שלהם נמצא בנברסקה ,בארה'ב ומאחר והרבה יותר קל לנהל את החברה מקרוב…נאלץ כולנו לעבור …לארה'ב…..את יודעת …רילוקיישן."…הוא אמר בשקט..אבל בקולו ניתן היה להבחין במידת ההתרגשות שאחזה בו.." אנחנו צריכים לדבר על זה עם הילדים " היא אמרה והוסיפה " זה לא הולך להיות פשוט…לעזוב בית ,בית ספר , חברים ,לשנות שפת דיבור ,להתרחק מהמשפחה…לרילוקיישן יש גם צדדים פחות זוהרים היא מלמלה לעצמה ,ולרגע נראה היה כי השמחה שאחזה בה כמה דקות קודם , כמו החלה להתערבב עם הבנת המשמעות.

ארה'ב ….מלמל לעצמו ..ארה'ב…ארץ החופש …ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ..ארצם של שוחרי החופש ..הדמוקרטיה…של האמיצים והחופשיים כמו שאומר ההמנון…עוד בילדותו חלם להגיע לשם , תחילה כדי לטייל בלבד…אבל כעת משסיים את לימודיו והחל לעבוד בחברת ההיי טק APPACHI TECNOLOGIES , נוצרה האפשרות..ממש לעבור ולגור שם…אולי נקבל אזרחות חשב לעצמו..מי יודע…..ארצם של החופשיים מלמל לעצמו בדרך החוצה..הם ניגשו לרכב ,יהיה עליהם לנסוע לבית הספר ולשוחח עם הילדים…אח..אח ..ארה'ב.

שבת אחרונה של חודש מאי , עושה רושם שהקייץ אט אט מתייצב לו . הטמפ' פחות או יותר יציבות סביב "הרגיל לעונה " בבתי הספר הילדים בתקופת מבחנים , בגרויות , מסיבות סיום ונשפים , בזמן שלא נפגשנו ,עוד הספקנו לצלוח עוד סבב לחימה עונתי ,שענה לשם "שומרי החומות" ,ופינתנו תסע השבוע מערבה אל ארצם של "האמיצים ,,,,החופשיים….ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" ועוד כהנה קלישאות המתארות את …ארה'ב….שהייתה למעשה…..ארצם של האינדיאנים או כפי שנהוג לכנותם היום…"ילידים אמריקאים" ( Native Americans) , ואנחנו נדבר על אחד הסיפורים האפלים והעצובים יותר בהיסטוריה האמריקאית….נתיב הדמעות של שבט הצ'ירוקי.

האינדיאנים בארצות הברית כיום הם מיעוט אתני קטן, הם מורכבים מעשרות שבטים. בעבר היתה האוכלוסייה הוותיקה ביותר ביבשת. בימי גלוי אמריקה מנו בערך 10 מליון נפש, לאורכה ולרוחבה של היבשת בשנת 1620. עם תחילת ההתישבות הלבנה ועד סוף ה-119הוכחדו ונעלמו מרביתם של השבטים האינדיאניים, ובשנת 2010 מנו בערך 2.900 מליון.

לגבי השאלה איך הגיעו לשם אותם השבטים , עונים החוקרים כי בעבר הרחוק מאוד, לפני כ-10000 שנה לערך הגיעו מתיישבים ראשונים ,אשר נדדו לצפונה של ארה'ב מאירופה (צפון רוסיה) דרך מעבר יבשתי בשם גרינגה ואשר חיבר את אירופה בצפונה , בחיבור יבשתי לצפונה של אמריקה ( אלסקה של ימינו ) ומשם נדדו דרומה . עם השנים בגלל שינויים בכדור הארץ ניתק המעבר היבשתי , האוקיינוס נכנס באמצע , וכיום הוא מעבר ים המכונה "מיצרי ברינג" או ים ברינג בין אלסקה לרוסיה. השבטים שגרו שם כונו בשם "העמים הילידיים".

מקור השם 'אינדיאנים' מתחילה בטעותו של מגלה הארצות כריסטופר קולומבוס, אשר בהגיעו לחופי אמריקה סבר שהגיע להודו (בספרדית: אינדיה – India), ועל כן כינה את המקומיים אינדיאנים, כלומר הודים.

טעות זו לא תוקנה, והשתרשה לאורך דורות בשפות רבות, ובספרדית ובאנגלית, הפכה המילה דו-משמעית, כשהיא מציינת את תושבי הודו (כמשמעותה המקורית) וגם את ילידי יבשת אמריקה. בערבית לעומת זאת משתמשים בשם שמבדיל בינם לבין ההודים המקוריים: "אִלְהֻנוּד אֵלְחֻמֹר" (הודים אדומים).

הרבה ,הרבה לפני שהגרמנים קבעו את חוקי הגזע החליטה לה האומה האמריקאית הצעירה שקמה זה מכבר לאחר מאבק באימפריה הבריטית ,כי הגיע העת להתרחב מערבה . השטחים הגדולים והקרקעות הפוריות במערב מצאו חן בעיני האמריקאים הצעירים..והם החליטו לקחתם…למרות שבאותם שטחים חיו שבטים אינדיאנים…בעיני האמריקאים הללו נתפסו במקרה "הטוב" ככופרים ובדרך כלל היו חסרי משמעות.

לאורך ההיסטוריה הארוכה ,כאשר עמים היו חסרי משמעות ( היהודים בשואה , הארמנים , האינדיאנים וכו' ) עשו בו העמים האחרים כרצונם…ובמקרה של אמריקה, הדבר נעשה אף בצורה בוטה יותר. נעשה הדבר בניגוד לחוקה האמריקאית הצעירה , ובאמתלות של כפירה דתית…כאשר האמת הייתה הרצון בקרקעות פוריות ,עם מחצבים ופוטנציאל כלכלי.

אז איך עושים זאת ?…איך משיגים את אותם קרקעות ??..פשוט מחוקקים חוק ופועלים על פיו. שהרי אומה שומרת חוק ושוחרת חופש היא אמריקה .

שלושה שבועות לאחר שנבחר אנדרו ג'קסון לנשיא (  נשיא ארצות הברית ה-7 (1829–1837).) , הרחיב הפרלמנט המדינתי בג'ורג'יה את ריבונות המדינה על אזורי ההתיישבות של שבט הצ'רוקי, סיפח את אדמתם וביטל את חוקתם, את ממשלתם ואת בתי־המשפט שלהם. מכיוון שקרוב ל־75 אחוזים מבני אומת הצ'רוקי גרו בג'ורג'יה, משמעות החקיקה היתה סוף לעצמאותם כאומה….

ב־28 במאי 1836 חתם הנשיא אנדרו ג'קסון על " חוק עקירת האינדיאנים" . לפי החוק ניתנה לצ'רוקים שהות של שנתיים לפני שיהיה עליהם לעזוב את אדמותיהם ..

שבט הצ'ירוקי כאמור לא היה אויבם של האמריקאים הלבנים , הוא דווקא אימץ חלקים נרחבים מהתרבות החדשה שהגיע אליו מאירופה .הצ'רוקי אימצו את דרך חייו של האדם הלבן, את בגדיו, את דתו ואת צורת ממשלו, ואף ניסחו לעצמם חוקה פנימית משלהם. אחד מבני השבט אף פיתח אלף־בית לשפתם, ואלפים למדו קרוא וכתוב. הם עיבדו את הקרקע, נטעו ושתלו, סללו דרכים ובנו עיירות. אך כל זה היה לשווא. כעת במסגרת החוק החדש , דרשו הלבנים את כל אדמותיהם. תמורת אדמותיהם הפוריות היו בני הצ'רוקי אמורים לקבל נזיד עדשים ..שאף אותו לא קיבלו .הם היו אמורים לקבל חמישה מיליון דולר וחלקת אדמה בערבה, מעבר למיסיסיפי…באיזור צחיח.

חלק קטן משבט הצירוקי נמלט , מעטים מאוד התפנו מרצון ,וכאשר חלפו להן השנתיים ,נשלחו כוחות צבא בפיקודו של גנרל וינפילד סקוט לפנות את השבט….

הגנרל "הדגול " נאם לשבט נאום של " אני בא בטוב ,למה להילחם ולשפוך דם לשווא , תעזבו למקום החדש והכל יעבור בשלום , כוחותי כבר בנו 13 מבצרים (בהם ירוכזו בני השבט לפני העברתם לתחנתם האחרונה ) וכוחות רבים נוספים בדרך למה להילחם ?"… מכיוון שידעו בני השבט כי התנגדות תהיה חסרת תועלת, נכנעו הצ'רוקים ללא קרב, ובתוך חודש היו רובם עצורים במבצרים.

ב־6 ביוני 1837 החל מסעם מערבה מן המקום שבו שוכנת היום העיר צ'טנוגה שבמדינת טנסי לעבר אוקלהומה שבמערב ..מדהים הוא הדמיון לאירועים שיקרו 100 שנה מאוחר יותר באירופה…משלוחים ,משלוחים של כמה מאות בכל פעם הועמסו על גבי מעבורות , ומשם הועברו לרכבות -כלי תחבורה שהפחיד מאוד את האינדיאנים , ומשם שוב למעבורות ואז הם הוצעדו בצעדות רגליות ארוכות בדרך ללא כל תקווה ,מעט מזון ,וציוד..100 שנים אחרי זה ארועים דומים "יזכו לכינוי " צעדות מוות. לאורך המסעות המפרכים מתו רבים מבני השבטים. רק מתוך שבט הצ'רוקי מתו כארבעת אלפים איש , במסע למערב – כרבע מכלל בני האומה הצ'רוקית. רובם מתו מהסבל והקושי ותנאי הדרך. מאז זוכרים בני הצ'רוקי את "הנתיב שבו בכו", כ .."נתיב הדמעות".

מזג האוויר היה יבש וחם מאוד, המזון היה מקולקל והמים היו מעופשים. ראשונים מתו הילדים, לאחר מכן הזקנים, ורוב המבוגרים לקו בדיזנטריה. בכל סירה מתו כחמישה אנשים מדי יום. באחת הספינות הראשונות שהגיעו לליטל־רוק שבארקנסו מתו מאה מבין שמונה מאות הצ'רוקים שהחלו את מסעם בה. סֶגֶן צעיר כתב ביומנו ב־1 באוגוסט: "דמי קופא בזוכרי את האירועים שחוויתי".

לפני גילויה של יבשת אמריקה ע'י מגלים מאירופה מעריכים החוקרים כי סה'כ אוכלוסיית השבטים הילידים מנתה כ-10.5 מליון נפש שהיו פזורים ברחבי היבשת . כיום לאחר הגעתם של " האמיצים…והחופשיים..נושאי דגל החירות " 550 שנה אחרי…מונה אוכלוסיית האינדיאנים מעט יותר מ 2 מליון נפש. רובם מרוכזים בשמורות וזוכים לסיוע ממשלתי לשימור התרבות.

אמריקה מעולם לא הביע התנצלות רשמית על כך .

ונתיב הדמעות של האינדיאנים לוקח אותנו בקצרה במוסיקה אל היוצר ,זמר ,נגן גיטרה בחסד עליון….אריק קלפטון. …. אגב כינויו נשמע ממש כמו שם אינדיאני…. SLOW HAND….יד איטית.

אריק נולד בעיירה ריפלי שבאנגליה שבחבל סארי כבן מחוץ לנישואים לאמו בת ה-16 ולטייס קנדי ששירת באנגליה במלחמת העולם השנייה. אביו שב לקנדה לפני שקלפטון נולד, והילד גודל על ידי הורי אמו, בהאמינו כי הם הוריו וכי אמו היא אחותו הגדולה. לאחר כמה שנים נישאה אמו לחייל קנדי אחר ועקרה לגרמניה בהשאירה את הילד בהשגחת סבו וסבתו. בגיל 9 גילה אריק הצעיר את האמת, וגילוי זה הפך לחוויה מעצבת עבורו. ליום הולדתו ה-13 קיבל גיטרה כמתנה ולמד לבדו לפרוט עליה.

קלפטון התפרסם בראשונה כשהצטרף ללהקת ציפורי החצר (The Yardbirds) בשנת 1963. לאחר שהלהקה שינתה כיוון מוסיקלי , הוא עזב אותה ב-1965 (במקומו גויס ללהקה הגיטריסט ג'ף בק) והצטרף אל להקת הבלוזברייקרס בהנהגתו של ג'ון מאייל.

בשנת 1966 עזב קלפטון את הבלוזברייקרס ' והקים יחד עם חברו לבלוזברייקרס, ג'ק ברוס (שירה, גיטרה בס ומפוחית) ועם ג'ינג'ר בייקר (תופים) את להקת קצפת (Cream) שנחשבה כלהקת העל הראשונה ברוק. להקת קצפת שילבה את סגנונות הבלוז והרוק וזכתה להצלחה בבריטניה. בקצפת החל קלפטון לבצע שירים גם כזמר.

למרות הצלחתו האמנותית, נקלעו חייו האישיים של קלפטון למשבר ב-1972. בנוסף לאהבתו המתמשכת והבלתי ממומשת לפאטי בויד-האריסון, הוא חדל להופיע ולהקליט והתמכר להרואין. התוצאה הייתה היעלמותו של קלפטון מבמת הרוק למשך שנתיים ,בסיומם התנקה מסמים ושב להופיע.

ב-1976 עמד קלפטון במרכזה של מחלוקת ושל האשמות בגזענות, לאחר שהתבטא, במהלך קונצרט בברמינגהאם, כנגד זרם ההגירה המתגבר לאנגליה. בסוף שנות השבעים נאבק קלפטון כדי להשתלב בשינוי הטעם המוזיקלי של הקהל הרחב שנטה לעבר מוזיקת הפופ. במקביל, הוא התדרדר לאלכוהוליזם ואושפז. את תקופת ההחלמה שלו עשה באנטיגואה, שבה גם סייע להקים, מאוחר יותר, מרכז שיקום לנפגעי שימוש בסמים ואלכוהוליזם בשם The Crossroads Centre. ב-1979 נישא לפאטי בויד.

ב-20 במרץ 1991 נפל אל מותו קונור, בנם בן הארבע וחצי של קלפטון ושל הדוגמנית האיטלקייה לורי דל סנטו מחלון דירתם בקומה ה-53 בבניין דירות שבניו יורק. את צערו של קלפטון ניתן היה לשמוע בשירו "Tears in Heaven" שנכתב יחד עם ויל ג'נינגס ושהיה חלק מהפסקול של הסרט הנפלא והמומלץ "Rush", פסקול שזכה בפרס גראמי ב-1992. גם אלבומו של קלפטון מאותה שנה, "Unplugged", שבו הוקלטה הופעתו ב-MTV, אשר כללה את "Tears in Heaven", זכה בפרס גראמי באותה שנה.

ב-2016 התגלתה בגופו של קלפטון פגיעה במערכת העצבים שלו שהקשתה עליו לנגן בגיטרה. ב-20 במאי של אותה השנה הוא הוציא את אלבומו ה-22 I Still Do.

ב-2018 קלפטון הודיע שהוא סובל מבעיות שמיעה ובמערכת העצבים, באוקטובר של אותה שנה הוא הוציא את אלבומו ה-23 Happy Xmas.

אז למה נתיב הדמעות ואריק קלפטון דווקא היום ?

היום ה-28 למאי ימלאו 191 שנה (28/05/1830) לחוק הנורא שחוקק הקונגרס האמריקאי " חוק עקירת האינדאנים " (THE INDIAN REMOVAL ACT OF 1830)…חוק שהוביל לאחר שנתיים לנתיב הדמעות של השבטים השונים אל השמורות…ובסופו של דבר לכמעט הכחדתם הסופית….והשנה מלאו 30 שנה למות בנו של אריק קלפטון ,מוות שהביא אותו לכתוב את שירו העצוב "TEARS IN HEAVEN" דמעות בגן העדן…ובימים אלו נודדים שליחים אמריקאים ברחבי העולם ,שליח שלהם אף הגיע לישראל לאחר מבצע "שומר החומות" לאמר לנו כמה זה לא בסדר לפגוע באזרחים חפים מפשע …, שליח אחר מדבר עם הרוסים על הפלישה לחצי האי קרים ופגיעה באזרחים, …אחרים נוסעים לצפון קוריאה ,לוב ,עיראק ואפגניסטן …וכולם יחד מדברים על הצורך בחופש ,שיוויון וצדק…ואי פגיעה באנשים חפים מפשע

וחשבתי כמה זה אירוני , שאומה שטבחה בשבטים האינדיאנים כמעט לחלוטין משיקולים כלכליים בלבד ,שטחים, אוצרות טבע ,זהב ורווחה…מסתובבת כיום בעולם ומטיפה לכולם על חופש ,שיוויון וצדק…כארצם של האמיצים והחופשיים כפי שהם שרים בהמנון…ואולי יום אחד לאחר שובל של דמעות ומנוחה בגן העדן נבין ששובל זה יפסק..אם רק באמת נכיר בזכותם של האחרים גם לחופש ,ואין זה משנה אם הם אינדיאנים ,הודים או צ'רקסים….ובאמת לא משנה היכן הם גרים ואילו אוצרות טבע יש שם..אולי יום אחד נבין זאת , ועד אז …שבת נעימה ושקטה לכולם.

Would you know my name?
If I saw you in heaven
Would it be the same?
If I saw you in heaven
I must be strong
And carry on
'Cause I know I don't belong
Here in heaven

Would you hold my hand?
If I saw you in heaven
Would you help me stand?
If I saw you in heaven
I'll find my way
Through night and day
'Cause I know I just can't stay
Here in heaven

Time can bring you down
Time can bend your knees
Time can break your heart
Have you begging please
Begging please