תגית: אנגליה

האמת הייתה שכבר נמאס לו .הוא לא בדיוק זכר על מה הוא נלחם. גם החברים שלו למחלקה לא בדיוק ידעו על מה ולמה הם מתבוססים בבוץ . העונות חלפו, שמש רדפה סתיו , וסתיו קדם לחורף…ובחורף היה קר וגשום , ויש שגם היכה בהם השלג.

הביגוד והמדים לא בדיוק הגנו עליהם מתחלואות מזג האויר במערבה של המדינה הכל כך יפה .כשנשאלו באחת הארוחות לפשר מטרות הלחימה , גם מפקדיהם לא ידעו בדיוק לאמר להם על מה ולמה..אבל שיגרה זו שיגרה ומסורת היא מסורת וכבר כמעט שישה דורות נמשכת המלחמה הזאת…ועל מסורת צריך לשמור ,מסתבר ,גם אם היא אידיוטית.

הוא הירבה להרהר לעצמו " בטח סבא רבא היה יודע על מה המלחמה הארורה הזאת" , אבל כעת דחקו בו חבריו למהר לארוחת הבוקר.."הם צודקים" חשב לעצמו, " איך אפשר להלחם על בטן ריקה ?"…הוא מזג לעצמו מרק מהסיר הענק שעמד על האש במרכז המחנה וניגש לעמדת הלחם…עוד יום מלחמה שגרתי יצא לדרכו.

שבת שלישית של חודש יולי , החום מלהט הרים , והלחות נדחקת מבעד לבגדים , תודה לבונה עולם שגילינו את המזגן. 198 ימים חלפו מתחילתה של השנה ,וזה גם בערך הזמן בו שוהה עימנו הקורונה , משבשת סדרי עולם ,ומעלה געגועים למחוזות רחוקים וחברים קרובים. והשבוע תעלה פינתנו על נס ( כן בטח , גם כן נס ) את השאלה " כמה זמן נמשכה מלחמת מאה השנים ?"…אז כל מי שענה 100 שנים..טעה…בואו נתחיל.

מלחמת מאה השנים הייתה סכסוך בין אנגליה לצרפת שהחל בשנת 1337 וסיומו בשנת 1453. הסכסוך ארך מאה ושש עשרה שנים, כשבתקופה זו שלטו באנגליה ובצרפת חמישה מלכים. הסכסוך לא התנהל בצורת לוחמה מתמשכת בעוצמה קבועה, כי אם בסדרת מערכות נפרדות, כשביניהן תקופות רגיעה שלעיתים היו ארוכות למדי, של לוחמה בעצימות נמוכה ושל הפסקות אש לסירוגין.( מזכיר לא מעט את המצב פה אצלנו ). המלחמה התרחשה כולה על אדמת צרפת, ולעיתים נראה היה שמדובר בכלל במלחמת אזרחים צרפתית, כשאנגליה פועלת כאחד המחוזות ביחידה מדינית אנגלו-צרפתית.

המאבק הארוך נסוב כמו תמיד בעיקרו על שטחי מולדת . בתחילה היו לכתר האנגלי זכויות אך גם תביעות טריטוריאליות בצרפת, אולם מערכת יחסים פיאודלית הסדירה את היחסים בין מלכי צרפת ואנגליה. תביעות ויחסים פיאודליים אלה היו הבסיס למתחים מתמידים הן בין מלך צרפת למלך אנגליה, והן בין מלך צרפת לאציליו הבכירים. המעניין הוא שגם התביעות האנגליות על שטחי צרפת נועדו בעיקרן להסיט את דעת הקהל האנגלי מסכסוכי שלטון פנימיים, למאבק על " שטחי מולדת" שנלקחו לטענת השלטון האנגלי ע'י צרפת.

כל עוד נמשכה המלחמה , הצליחו מלכי אנגליה להסיט את תשומת הלב מן הסכסוכים הפנימיים הממאירים בין הברונים הכפופים להם באנגליה והטוענים השונים למלוכה לבין עצמם, אל המלחמה כנגד צרפת, בשטחה. מלחמה זו הייתה כבור ללא תחתית שדרש השקעה אינסופית של כוח אדם ומשאבים.

שורשיו של הקונפליקט שהוביל למלחמה נטועים כ-400 שנה קודם לפריצתה, כאשר המנהיג הפרנקי הקרולינגי שארל התם התיר לוויקינגים, בהנהגת רולו מנורמנדי, להתיישב בנורמנדי, פרובינציה בצפון-מערב צרפת, בשנת 911. צאצאיהם של ויקינגים אלו הם הנורמנים, שפלשו לאנגליה בשנת 1066 בהנהגת דוכס נורמנדי ויליאם, הוא ויליאם הכובש. בקרב הייסטינגס באותה שנה הביסו הנורמנים את אחרון מלכי אנגליה הסקסונית, וכבשו את כל אנגליה.

יורשיו של ויליאם, היו אמנם מלכי אנגליה, אך הם היו גם בעלי אחוזות ונכסים בצרפת, ועל פי השיטה הפיאודלית שהייתה נהוגה אז הם היו וסאלים של מלך צרפת.

כמעט 200 שנה מאוחר יותר במאה ה־14 הייתה שכבת האצולה הנורמנית ששלטה באנגליה קשורה בקשר רופף מאוד לאבותיהם שניצחו בקרב הייסטינגס. שפתם כבר הייתה דומה יותר לאנגלית מאשר לצרפתית, אך הם זכרו שבתקופה הרחוקה הם שלטו בנורמנדי -ממנה יצאו אבותיהם לכבוש את אנגליה , ומעולם הם לא ויתרו בליבם על נחלותיהם בצרפת, ועל השבת ארץ אבותיהם לידיהם.

בתחילת המאה ה-14 מת מלך צרפת שארל הרביעי , טוב זה יכול לקרות לכולנו ,אבל במקרה של שארל ,הוא לא העמיד צאצא זכר שיירש אותו…אולי זה לא נורא ,אבל גם לאחיו לא היה יורש זכר..וכך נוצר מצב מעניין שהיורש הבא בתור הוא…בן אחותו…אדוארד השלישי..רק בעיה קטנה אדוארד הוא מלך אנגליה…הופסס…הצרפתים לא רצו בזר שישב על כס השלטון ובטח לא אנגלי.

לאחר ויכוח משפטי בדבר זכות הירושה, הוכרע כי פיליפ, רוזן ולואה יקבל את כס המלכות בצרפת ולאנגלים /צרפתים לשעבר ניתק הקשר עם שטחיהם בצרפת..ואז מתחילה התדרדרות.

בשלב זה נוסף לסכסוך מימד כלכלי. סחר הצמר עם ארצות השפלה תרם שיגשוג ועושר הן ליצרני הצמר האנגלים, והן לבורגנים בארצות השפלה אשר סחרו עמם. קשרים אלו לא היו לרוחה של האצולה הפלמית ששלטה בארצות השפלה, שהייתה בעלת סנטימנטים לצרפת. ב-1336 אסר אדוארד השלישי על ייצוא צמר מאנגליה. הדבר חולל משבר בארצות השפלה, ומרד של הבורגנים בשליטיהם הפלמים. הצרפתים התערבו לטובת האצולה הפלמית. הבורגנים בפלנדריה קראו להתערבות אנגלית. אדוארד, אשר מזה שנים חיפש סיבה טובה לפלישה לצרפת, קיבל את הקריאה לעזרה…וכך יצאה המלחמה לדרך..

בצורה מאוד גסה ניתן לאמר כי היו למלחמה 4 שלבים..פלישה אנגלית לצרפת….הדיפת האנגלים…פלישה שניה…והדיפה סופית שהביאה לעצמאות צרפת..

כאשר החלה המלחמה מנתה אוכלוסיית צרפת כארבעה עשר מיליון איש, וצבאה נחשב לטוב באירופה. ומנגד אוכלוסיית אנגליה מנתה כשני מיליון בלבד. בשנים הראשונות של המלחמה חבר אדוארד לאנשי ארצות השפלה ופלנדריה, אך לאחר שתי מערכות לא השיג דבר. עלותה של המלחמה, הצורך לשלם לבעלי ברית חיצוניים כנסיכי גרמניה וגם להחזיק צבא גדול בחוץ לארץ, רוששו את הכתר האנגלי.

בים הייתה ידה של צרפת על העליונה בתחילה, ומספר עיירות חוף אנגליות נבזזו על ידי הצי הצרפתי החזק, ואולם בשנת 1340 בקרב סלויס עלה בידי האנגלים להשמיד את הצי הצרפתי. הניצחון אפשר לאנגלים להעביר את צבאם לצרפת ללא הפרעה, אך לא מנע מהצרפתים לפשוט מדי פעם על חופיה של אנגליה ולבזוז את הערים הסמוכות לחופים.

ב־1348 הופיעה בזירה שחקן חדש – המוות השחור, שחל להתפשט באירופה, וכך במשך 8 שנים הכה גם באנגליה ובצרפת. האוכלוסייה קטנה בקצב מסחרר. לעיתים המגפה השאירה לא יותר ממחצית מבני המקום. קהילות שלמות הושמדו, ולב הבריות לא היה נתון למלחמות ולכיבושים. המלחמה שדרשה מימון תמידי על מנת להגיע להישגים כמעט וגוועה, כאשר שני הצדדים נמנעו מלצאת למערכות כבדות.

וכך כמעין שגרה ,פעם אלו באים וכובשים ,ופעם אלו. נצחון..הפסד ועוד נצחון ושוב הפסד..אלפי הרוגים …לא מעט פעמים היו הפוגות בלחימה ..כי לא היה כסף …אנו נדלג מפאת קוצר הפינה..

המלחמה נמשכה, וברוב הקרבות שנתרחשו עד שנות השלושים של המאה ה־15 ניצחו האנגלים, כשנראה היה שאין כוח בעולם אשר יוכל להם.

מילה גובני'ץ מתוך הסרט ז'אן דארק של לוק בסון(צרפת 1999)

או אז פרצה לבמת ההיסטוריה דמות ייחודית וחד פעמית בתולדותיה של צרפת: נערה כפרית פשוטה, בת 17 שנים, בשם ז'אן ד'ארק,( בעבר הקדשנו לה פינה שלמה ) שטענה כי היא "שומעת קולות ממלאכים הקוראים לה לשחרר את צרפת מעול האנגלים". בפגישה היסטורית עם הטוען לכתר מלכות צרפת (לימים שארל השביעי) הצליחה ז'אן לזהותו על אף שהתערב בין בני פמלייתו כשהוא לבוש בבגדים פשוטים; בכרעה ברך לפניו היא הודיעה לו כי מצוות האל היא שיוכתר בריימס-עיר שנהגו להכתיר בה את מלכי צרפת.

ב־1429 הטילו האנגלים מצור על אורליאן. ז'אן ד'ארק רוממה את מורל הלוחמים וסחפה אותם לקרב שפרץ את המצור. בסדרה של קרבות שאירעו בהמשך, הנהיגה "הבתולה מאורליאן" – כפי שכונתה ז'אן ד'ארק – את הצרפתים כשהיא עוטה שריון ונושאת חרב. בעזרתה של ז'אן נפתחה בפני שארל הדרך לריימס, שהייתה עד אז בעומק השטח המוחזק בידי האנגלים, ושם הוא הוכתר ברוב עם על כס המלכות של אבותיו…אולם סופה של ז'אן היה נפילתה בשבי הבורגנדים ומסירתה לאנגלים. שם הוצאה להורג.

ב-1435 חתם המלך שארל על חוזה עם פיליפ השלישי דוכס בורגונדיה, אשר העביר לתמיכה בכתר הצרפתי את בן בריתם הנאמן ביותר של האנגלים בצרפת – הבורגונדים. שארל צעד בראש צבאו כמנצח לפריז ב-1436; הוא ביצע רפורמות בצבאו, והחליף את מסורת הצבא הפיאודלי בקונספט של צבא קבע מודרני, מה שאיפשר לאמן את החיילים כך שתובא לידי ביטוי עדיפותם המספרית לעומת האנגלים. ב-1449 כבשו הצרפתים את רואן, וב-1450 הובסו האנגלים בקרב פורמיני, תוך שימוש (לראשונה) במסה גדולה של ארטילריה, מול הקשתים האנגלים המופתעים. הצרפתים כבשו את שרבור, בורדו ובאיון ב-1451. בשנת 1453 נותרה בידי האנגלים רק העיר קאלה. היה זה, למעשה, סופה של מלחמת מאה השנים….לצרפת…האנגלים שהפסידו..החלו למעשה את מלחמות שליטה אצלם במה שיקרא לימים "מלחמות השושנים" שבסופם נוצרה שושלת טיודר ששולטת עד ימינו אלה.

והמעבר המהיר על מלחמת מאה השנים לוקחת אותנו אל היוצר והגאון המוזיקלי מייק אולדפילד.

מייק נולד בממלכה המאוחדת בעיר רדינג שבאנגליה הסמוכה ללונדון.

ידידנו החל בקריירה מוזיקלית כבר בילדותו, כשהוא מופיע בצמדים שכללו אותו, את אחיו טרי ואת סאלי אחותו. ב-1970 היה שותף בלהקת הליווי של קווין איירס כבסיסט, וב-1971 הוציאה הלהקה את האלבום Shooting at the Moon.

במהלך אותן שנים החלה יצירתו המפורסמת Tubular Bells לקרום עור וגידים. לאחר שהשמיע גרסת הדגמה של היצירה למספר חברות תקליטים ונדחה שוב ושוב, שמע את היצירה ריצ'רד ברנסון, בעל חנות תקליטים שהיה בשלבי הקמתה של חברת התקליטים "ורג'ין רקורדס". ברנסון שם את אמונו באולדפילד, ואלבומו היה האלבום הראשון שהפיקה החברה. לימים הפכה ורג'ין לאימפריה כלכלית בשווי מילארדי דולרים הכוללת בין השאר חברת תעופה, הוצאה לאור, ורשת טלפונים סלולריים.

אלבום הבכורה כלל את היצירה בת 49 הדקות לבדה. לאולדפילד יצא שם של וירטואוז, לאחר שהוקלט באלבום כשהוא מנגן על כמעט 30 כלים מוזיקליים שונים, ביניהם גיטרה אקוסטית, חשמלית ובאס, פסנתר, מנדולינה, כלי הקשה, כינור, וכמובן פעמון צינורי – מעין כלי הקשה הבנוי מצינורות מתכת חלולים, שעל שמו נקראת היצירה. האלבום זכה להצלחה מסחררת, שהה 264 שבועות !!!! בפסגת המצעד הבריטי, מכר כ-16 מיליון עותקים והקפיץ את אולדפילד למעמד של כוכב. ביצירה האינסטרומנטלית נעשה שימוש בפסקול של הסרט "מגרש השדים", ואולדפילד קיבל בזכותה את פרס גראמי.

ב-1983 החל אולדפילד לעבוד עם הזמרת הסקוטית מגי ריילי, ויחד הוציאו את הלהיט "Moonlight Shadow", שהגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי. הבחור נישא ארבע פעמים לנשים שונות ולו 7 ילדים בסה'כ.

אז למה מלחמת מאה השנים , ולמה מייק אולדפילד ?

אז היום לפני 577 שנים נערך קרב קסטיליון(17/7/1453)…הקרב האחרון שסיים את מלחמת מאה השנים והביא לעצמאות צרפת וניתוקה מאנגליה , וכן לסיום תקופת האבירים ומעבר לצבא מאוחד ומאומן ,ומאידך לתחילתן של מלחמות השושנים באנגליה שייסדו את שושלת טיודור , ולכינון הממלכה המאוחדת ,אשר בה נולד בדיוק 500 שנה אחרי אותו קרב , ידידנו מייק אולדפילד ואחד מלהיטיו הגדולים משנת 1984 ,יחד עם מי שהייתה אחת מנשותיו –מגי ריילי, היה …"להגיע לצרפת"…GET TO FRANCE…וכיום השלום שורר בין אנגליה לצרפת כאילו לא היה כלום , וכמו שאומר רב סמל חסון מגבעת חלפון " מלחמת מאה השנים ??..600 שנה לך תזכור…"

ואנחנו פה בארצנו הקטנה 72 שנים של לחימה ומאבק…נקווה שאצלנו נגיע לשפיות בקצת פחות מ-116 שנים…שבת נעימה לכולם ..שימרו על הבריאות.

Taking on water, sailing a restless sea
From a memory, a fantasy
The wind carries into white water
Far from the islands don't you know you're

Never going to get to France
Mary Queen of chance, will they find you?
Never going to get to France
Could a new romance ever bind you?

Walking on foreign ground, like a shadow
Roaming in far off territory
Over your shoulder stories unfold
You're searching for sanctuary, you know you're

זהו זה האביב עוד רגע עוזב והקייץ  אוטוטו כבר  כאן ,טקסי הזכרון וחגיגות העצמאות מאחורינו ,ומקדימה נפרש הקייץ מלוא הדרו וחומו עד לאופק של הרי נובמבר הרחוקים ,הוורדים בחצרות הבתים צובעים את הגינות בשלל צבעים וגם בוורוד ,למה דווקא וורוד. ?? ..מייד תבינו.

עוד רגע והחום פה יזכיר את המדבר ,ופינתנו שמה כובע רחב שוליים נעליים גבוהות ומים ונוסעת דרום מערבה למדבר סיני אל הנקודה המערבית ביותר של ישראל בשנים 67-80(מלחמת ששת הימים -עד השלב הראשון של ישום הסכם השלום עם מצרים )…….ברוכים הבאים לתעלת סואץ.

 

סיפור התעלה מתחיל באמצע המאה ה-19,באותם ימים הייתה  למעצמות האירופיות בעיה. האימפריות הלכו  והתפשטו בכל רחבי העולם ואיתן התרחב הסחר הימי של סחורות ליבשת, אך הגיאוגרפיה הייתה בעייתית . כל ספינה שרצתה להגיע מאירופה להודו, אוסטרליה או המזרח הרחוק הייתה נאלצת לעשות עיקוף גדול דרך  ג'בראלטר -כף התקווה הטובה – הקצה הדרומי של יבשת אפריקה -ואז מזרחה להודו סין או אוסטרליה– מסלול שהאריך מאוד את משך המסע וייקר את הסחורות. במיוחד סבלה מכך בריטניה, ששלטה בהודו ובהונג קונג והיו לה אינטרסים רבים במזרח הרחוק.

אך המעניין הוא  שדווקא צרפת היא זו שעשתה את הצעד המעשי לפתרון הבעיה, כשהציעה לחפור תעלה ברצועת היבשה הצרה המפרידה בין אסיה לאפריקה. וכך יוכלו ספינות לחצות את הים התיכון, להמשיך ממנו ישירות לים סוף ומשם לאוקיינוס ההודי. חיסכון אדיר בזמן ובכסף.

הרעיון של חפירה אינו חדש. כבר במצרים העתיקה נחפרו תעלות מהנילוס לים סוף, או לאגמים שנמצאים כיום בתוואי התעלה. אולם הצעדים המעשיים לחפירת תעלה ישירה בין שני הימים החלו רק בשנות ה-30 של המאה ה-19, כשהתברר סופית שאין הבדל בגובה המים בין ים סוף לים התיכון.

בערך אז התווה החוקר הצרפתי לינאן דה בלפון (Belefonds) את התוכניות הראשונות לתעלת סואץ. אחרים המשיכו אחריו, עד שלבסוף בשנים 1854 ו-1856 קיבל המהנדס הצרפתי פרדיננד דה לספס (Lesseps) זיכיון משליט מצרים סעיד פאשה להקמת חברה שתחפור ותנהל במשך 99 שנים תעלה פתוחה לספינות מכל הלאומים. קבוצת מומחים בינלאומית שהוא גייס עברה על התוכניות המקוריות של בלפון ושכללה אותן, עד שבדצמבר 1858 הוקמה רשמית חברת תעלת סואץ וב-25 באפריל של השנה הבאה החלו העבודות.(אצלם הבירוקרטיה מהירה יותר מישראל 2017).

עשר שנים של עבודות, בחום של 40 מעלות בצל בקיץ נשמע לא נורא ? – אבל איפה לעזאזל ניתן למצוא צל במדבר?… מנהלי העבודה האירופיים ישבו   בסככות מוצלות עם כובעי השעם , וראו את עשרות אלפי פועלי הדחק המצרים, רובם פלאחים שגויסו בכפייה, נצלים בשמש,  ..עובדים תמורת פרוטות ומתים ממחלות.

לפי הערכות מסוימות, קרוב ל–120 אלף פועלים מתו במהלך העבודות, מתוכם רבים מתו במגפת הכולירה בשנת 1865.

כשאנו רואים היום כיצד ציוד מכני הנדסי מודרני מבתר את הארץ לאורכה ולרוחבה ,מפלח הרים כחמאה ובוצע גבעות ומנהרות כמו היו עשויים מרשמלו  ,קצת קשה לדמיין את הקשיים העצומים שעמדו בפני הפועלים שעשו את מרבית העבודה ידנית ורק בשלבים הסופיים החלו להשתמש במכונות שהובאו מאירופה.

בסך הכול עבדו על התעלה בעשר שנות החפירה קרוב ל-1.5 מיליון פועלים במעדרים ואתים, עד שסעיד פאשה הפסיק את עבודות הכפייה. ולאחר מכן העבודה הושלמה ביתר יעילות באמצעות מחפרים מכניים ואתי קיטור שהפעילו עובדים מאירופה. וברקע כל אותה עת בחשו המעצמות בפרויקט, כשבריטניה עושה כל שביכולתה כדי לטרפד את התעלה שתבטיח תנועה חופשית של ספינות למזרח בלי פיקוחה.

בסופו של דבר, ב-15 באוגוסט 1869 הושלם החיבור בין הים התיכון לים סוף – 164 קילומטר (כיום 193 קילומטר ו-300 מטר) של תעלה מפורט סעיד בצפון לעיר סואץ שעל חוף הים האדום. ב-16 בנובמבר של אותה שנה נערך טקס החנוכה החגיגי בהשתתפות נציגים רמי דרג מכל העולם.

מעבר לתועלת ולחסכון הכלכלי העצום של התעלה בהעברת סחורות בזמנים קצרים של שייט ,הביאה התעלה גם להאצת תהליכים קולוניאלים , וכמו כן לגל מהגרים גדול מאוד …לא של בני אדם כי אם של מיני דגים אצות ומיניבקטריות שנעו כעת מאפריקה לים התיכון וגרמו לשינויים באיזון האקולוגי.

ב-1875 ממשלת בריטניה, שכל כך התנגדה במקור לפרויקט, קנתה ממצרים את מניותיה בתעלה והפכה לשותפתה של צרפת בבעלות על נתיב התעבורה החיוני,שנים רבות  מאוחר יותר החלה מצריים לרכוש חזרה את מנייות התעלה ועד 1962 הפכה לבעלת התעלה.

 

בשנה שעברה הושלם פרויקט הדגל של ממשלת מצרים – מיזם שנועד לשקם את הכלכלה הרעועה של המדינה, המתקשה להתאושש מתהפוכות "האביב הערבי".הנשיא המצרי ראה בפרויקט האדיר שעלותו 8 מיליארד דולר כדרך לגבש את העם סביב פרויקט לאומי ולרכך את קולות המריבה ששררו במצרים מאז אותו אביב אלים. . בעבודות שנמשכו כשנה בלבד, ובמימון של 80 אחוז ע'י העם המצרי, חפרו המצרים תעלה מקבילה לתעלת סואץ המקורית, שמחברת את הים התיכון לים סוף ומאפשרת תנועה דו-כיווניתשל 49-75 כלי שייט ליום ללא עצירות ,בציר התחבורה הימית החיוני הזה.

ובכך לשדרג את הכנסותיה של מצריים ממיסי התעלה מ-5.5 מליארד ל 13 מליארד דולר בשנה.

( נק' מעניינת בסיפור היא העובדה שישנם חוקרים והיסטוריונים שמדברים על בניית הפירמידות במצריים לא רחוק מהנילוס,גם כעל פרויקט שלא נבנה ע'י עבדים של האימפריה המצרית , כי אם ע'י העם המצרי עצמו שהתגייס מרצונו ,וראה בזה גאווה לאומית לבנות מבנים אדירים כדוגמאת הפירמידות והספינקיסים שעד היום לא ברור לנו כיצד ניבנו )

ומשייט בתעלה אנו מסיטים את הגה הספינה מערבה ומפליגים אל ארה'ב אל העיר ניו יורק שם חגגה לפני שבועיים  הזמרת הנפלאה ברברה סטרייסנד את יום הולדתה ה75 .

 

 

סטרייסנד נולדה ב-24 באפריל 1942 בברוקלין, ניו יורק. ברברה ג'ואן סטרייסנד היא השנייה מתוך 3 ילדים להורים עמנואל ודיאנה מהגרים יהודים מפולין. אך אביה מת בשל דימום מוחי כשהיא היתה בת 15 חודשים בלבד ואמא גדלה אותה לבד.
מגיל מאוד צעיר אהבה מוסיקה  . כנערה צעירה החלה להופיעה במועדונים למרות שאמא ניסתה להניא אותה מכך בטענה שאינה אטרקטיבית דייה בכדי לקחת חלק בעסקי השעשועים והבידור. ברברה לא שעתה לקול אימא והמשיכה.( לפעמים חוסר הקשבה..זה לטובה..אז לא לכעוס).

היא שאפה להיות שחקנית והחלה להשתתף במספר הפקות באוף-ברודוויי והופיעה בקביעות בסאונות לגברים בלבד, שם גם קיבלה את קהל המעריצים הראשון שלה. לאחר מכן קיבלה תפקיד ראשון במחזמר "I Can Get It for You Wholesale"

 

בעקבות הופעותיה בברודוויי היא הוחתמה להוצאת אלבום בכורה (בשם The Barbra Streisand Album) בחברת קולומביה רקורדס  האלבום, שיצא ב־1963 ,  הצליח מאוד וזכה בשני פרסי הגראמי. לאחר מכן הוציאה שני אלבומים מצליחים נוספים (The Second Barbra Streisand Album ,The Third Album).כמה מקוריים היו שמות התקליטים….

ההצלחה הובילה גם לתפקידה הגדול בדמותה של הזמרת והשחקנית פאני ברייס במחזמר "מצחיקונת"  בברודוויי בשנת 1964..

סטרייסנד היא הזמרת היחידה בהיסטוריה שהגיעה אל המקום הראשון במצעד האמריקאי ב-5 עשורים – משנות ה-60 ועד לעשור הקודם. יש לה 51 אלבומי זהב, 30 פלטינה ו-18 מולטי-פלטינה.
אלבומה 'People' מ-1964 היה הראשון שלה מבין 9 שהגיעו אל המקום הראשון והאחרון היה Love Is The Answer, אלבומה ה-63 והשישי שלה שהגיע אל המקום הראשון בבריטניה.
סטרייסנד מחזיקה בשיא לרווח הגדול ביותר בין האלבום הראשון לאחרון שהגיעו אל הפסגה – 46 שנה.
'Guilty' הוא האלבום המצליח ביותר בקריירה שלה, כשאחריו נמצאים האוסף 'Greatest Hits Vol. 2', אלבום שירי חג המולד 'A Christmas Album' ו-'Memories'.

בנוסף לקריירת הזמרה שיחקה סטרייסנד במספר סרטי קולנוע מצליחים, שבחלקם נטלה חלק גם בתסריט ובהפקה. על משחקה בעיבוד הקולנועי ל"מצחיקונת " ב־1968 היא זכתה בפרס האוסקר. בהמשך הופיעה בין היתר בעיבוד הקולנועי למחזמר "הלו דולי" (1969) ובדרמה המצליחה "כך היינו" (The Way We Were). ב-1970 זכתה סטרייסנד בפרס הטוני מיוחד על קריירת התיאטרון שלה. ב-1972 הופיעה בתפקיד ראשי, לצד ראיין אוניל  בסרטו של פיטר בוגדנוביץ, "מה נשמע, דוק?  " היא כתבה וביימה את הסרט "ינטל" (1983) על פי ספרו של יצחק בשביס זינגר וגם שיחקה בו בתפקיד הראשי. על בימוי הסרט זכתה סטרייסנד בפרס גלובוס הזהב .

סטרייסנד פעילה מאוד בחיים הציבוריים-פוליטיים. היא ידועה כבעלת השקפות ליברליות, כתומכת במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית  וכתומכת נלהבת בישראל. בדצמבר2011 היא הופיעה בפני 1200 המשתתפים בערב ההתרמה עבור צה"ל ובמהלכו נתרמו כ-12 מיליון דולר. היא הפיקה סרטים על נושאים חברתיים, פעילה מאוד בנושאי זכויות אדם , ייסדה קרן תרומות ונאבקה בין היתר כנגד הכנסת התיקון השני בחוקת קולורדו שמנע זכויות מהומוסקסואלים . ביוני 2013 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית במהלך ביקורה בישראל.

אז איך זה קשור האחד לשני  ? מהאביב שכרגע בכל פינה  .על כך מעידות הפריחות השונות בכל צעד ושעל ,בחורשות ובשבילי הדרכים . ותעלת סואץ המשודרגת נבנתה ונחנכה לא מזמן על מנת להרגיע את המהומות סביב.. "האביב הערבי ",ולידידתנו בעלת הקול הנפלא ברברה  אשר חוגגת 75  אביבים בימים אלו ,ישנו אפילו זן של ורד הקרוי על שמה הפורח בימים ,,,

(זן זה משנה צבעיו ,כפי שהיא משנה עצמה בין תפקיד לתפקיד אותו גילמה) . אז מזל טוב לכולם ,לנו.. לפרחים בשדות .לוורדים בחצרות .. , למצרים ולתעלת לסואץ ולברברה סטריסנד ,נאחל לכולם עד 120 ואף יותר ונקנח בקולה הנהדר של " אשה מאוהבת ".( שנכתב ע'י האחים בארי ורובין גיב מהבי-ג'יס …זוכרים ?)….והייתי חייב לצרף את הביצוע המצמרר של " זכרונות" MEMORY…מומלץ להאזין עם אוזניות…הבית האחרון יכול להביא לדמעות…ראו הוזהרתם..

 

שבת נעימה ואביב שמח לכולם.

WOMAN IN LOVE

Life is a moment in space
When the dream is gone
It's a lonelier place
I kiss the morning goodbye
But down inside you know
We never know why
The road is narrow and long
When eyes meet eyes
And the feeling is strong
I turn away from the wall
I stumble and fall
But I give you it all

MEMORY

Midnight
Not a sound from the pavement
Has the moon lost her memory
She is smiling alone
In the lamplight
The withered leaves collect at my feet
And the wind begins to moan

……

…..

Touch me,
It is so easy to leave me
All alone with the memory
Of my days in the sun
If you touch me,
You'll understand what happiness is

Look, a new day has begun…