You still wonder if we made a big mistake

יאללה כבר עם העידן הזה…כוסססאמו….אלף פעם אמרתי לו לזרוק את הפחיות של הקולה לפח ,ולא על הרצפה של תעלת הקשר בדרך לעמדה , כל פעם אני נתקל בה ,והרעש מוריד לי את הלב לגרביים…בחושך הזה לא ניתן לראות אותם…אני אוחז את הנשק בחוזקה , מהדק את כובע הגרב מתחת למעיל העבה ועולה לעמדה.

בחוץ הלילה קפוא להחריד , אני סורק את הגזרה מצפון לדרום, תמיד אמרו לנו שמצפון תפתח הרעה ,לי תמיד היה נדמה שהיא תבוא מאחור או מהצד.. . בקטע הצפוני ,תחילה מבחינים באורות הכפר סוג'וד ..צפונית להם ניתן להבחין באורות של ג'זין עיירה גדולה יחסית בגובה של 950 מ' מעל פני הים . אורות מרצדים בתוך השקט המקפיא…אני מסיט את המבט לאט לאט דרומה ,דרך קטעי נוף חשוכים עד האיזור ממערב לנו שם נמצאת העיר נבטיה עיר קטנה יחסית בת 40000 תושבים במקור , אשר לאור המצב הבטחוני קרוב ל-30 אחוז נטשו צפונה.

מחכך את הידיים על מנת להתחמם , בכדי לא לאבד תחושה באם נצטרך לתפעל נשק או כל מכשיר אחר ,ומקשיב לשקט המתעתע ,תנים מיללים במדרון , וקולות כלי רכב רחוקים נשמעים מדי פעם. אני אף פעם לא יודע אם זה קולות אמיתיים או שאני מדמיין..הנה שוב ..לא זה סתם חזיר בר שחלף בשיחים…הופס שמעתי משהו…אור מבזיק בזוית העין ..לא ,זה סתם מכונית מג'זין..עד מתי ??…עד מתי..??אמרו לנו שאנחנו שומרים על המדינה…האמת ??..ממש לא יודע ..עוד שעתיים למנייאק.

תיעוד מיוחד | עם הצנחנים הישראלים בגרמניה:

שבת שניה של חודש מאי ,די כבר מאסנו בקורונה ..טחנו את ה-COVID הזה עד דק.. יאללה ממשיכים הלאה..והשבוע פינתנו מציינת מלאת 20 שנה לעזיבת צה'ל את הביצה הלבנונית…כן כן חלפו 20 שנה.

הרעיון המקורי היה מבצע קצר ומהיר …רק נכנסים פנימה מגרשים את האש'ף הזה שיורה עלינו קטיושות אחת ושתיים, ומייד חוזרים הבייתה..אבל צריך טריגר למבצע שכזה..וזה הגיע עם הפגיעה בשגריר ישראל בבריטניה(3.6.82) שלמה ארגוב..למבצע הזריז הזה ניתן אפילו שם קליל…."מבצע שלום הגליל"..

צה"ל נכנס ללבנון ביוני 1982, בעקבות ההסלמה במתקפות הטרור של הארגונים הפלסטינים ששהו בדרום לבנון. עם ההצלחות הראשוניות עלה התיאבון וקו ה-40 ק'מ שהוגדר בתחילה נדחק עד לפאתי ביירות . התארכות הלחימה והגידול במספר ההרוגים כמו גם פרשיות שונות במהלך הלחימה ובשיאן פרשות סברה ושתילה,אסונות צור ועוד….הביאו את ההנהגה בישראל להחליט להסיג את הכוחות חזרה דרומה ולהתפרס על רצועה צרה הסמוכה לגבול,אשר "תגן" על ישובי הצפון.

בינואר 1985 הביאו ראש ממשלת האחדות שמעון פרס, ושר הביטחון יצחק רבין, בפני הממשלה החלטה על יציאת צה"ל מלבנון, ונסיגה לקו חדש שכונה "רצועת הביטחון". ההחלטה עברה ברוב קולות.

וכך שלוש שנים לאחר הכניסה ללבנון ,ביוני 1985 מתבסס צה"ל ברצועה של כמה קילומטרים צפונית לגבול בין ישראל ללבנון. הרצועה שכונתה רצועת הביטחון, נועדה לאפשר לצה"ל להגן טוב יותר על יישובי הצפון מפני מתקפות הטרור מדרום לבנון….

רצועת הביטחון – המכלול

במלחמה כמו במלחמה , בד'כ יודעים כיצד היא מתחילה , אך אין יודע לאן ועד מתי תמשיך…צה"ל ישהה עוד 15 שנים ברצועת הביטחון בלבנון.

רצועת הביטחון הייתה למעשה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו שהה צה"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000. צה"ל התייצב על גבול רצועת הביטחון לאחר שנסוג מרוב השטח שנכבש בתחילת מלחמת לבנון הראשונה. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.

לכבוש זה הקטע הקל בלחימה..לשלוט זה כבר נושא הרבה יותר מורכב. ובלבנון המעורבבת במיני פלגים ,עדות ודתות ,על אחת כמה וכמה .

בשנים הראשונות לאחר נסיגת צה"ל הייתה הרצועה שקטה יחסית, והפעילות של צה"ל הוגדרה על יד המטכ"ל כתעסוקה מבצעית. אולם עם הזמן התגברה ההתנגדות הלבנונית, בהנהגת ארגון חיזבאללה, לשהות הישראלית ברצועה. התנועה בדרכים הפכה מסוכנת בגלל מארבים של לוחמי חיזבאללה או מטענים שהונחו בנתיבי הנסיעה, מה שהביא את כוחות צה"ל להסתגר יותר ויותר במוצביהם. חיזבאללה שהיה הראשון להבין את כוחו של המדיה הטלויזיונית עשה מאמצים רבים לתקוף מוצבים אלה בהתקפות שצולמו ושודרו בתחנת הטלוויזיה של הארגון – אל-מנאר, לגרום לנפגעים בקרב חיילי המוצבים, ולהניף את דגלו בהם.

ממוצע הפיגועים כנגד כוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון היה כ-60 פיגועים בחודש. חלק מהפיגועים היו התקפות של מתאבדים על עמדות או מוצבים של צה"ל או צד"ל.עד שנת 1986 התאבדו כשבע נערות במכוניות תופת, חלקן הושפעו מהשיר של כוכבת הזמר הלבנונית הנוצרית מארונית פיירוז -"אדמת הדרום" ששודר עשרות פעמים ביום בכל תחנות השידור הערביות. היה זה שיר גבורה לאלמונים ולאלמוניות "בחזית ההתנגדות הלבנונית" שפעלה בדרום לבנון כנגד צה"ל וצד"ל.

ההתקפות של חיזבאללה על מוצבי צה'ל , על שיירות האספקה או על תומכי ישראל הלכו וגבו מחירים גבוהים בחיי אדם ,ובארץ הלכה וגברה התחושה הציבורית כי חיילי צה'ל שוהים בלבנון ללא כל תכלית ועסוקים יותר בלשמור על עצמם מאשר על מדינת ישראל…המושג "ברווזים במטווח" הלך ותפש מקום בשיח הציבורי…התחושה הייתה כי נתהפכו היוצרות . צה'ל שנתפש תמיד ,כיוזם ,נייד ,החלטי ובעל תושייה ואומץ נתפש כעת כמסתגר ומתגונן בעוד היוזמה עוברת לצידו של החיזבאללה.

אודי כגן (משיח) מדבר על הפוסט טראומה - לוחמים לחיים

רצף ארוך ומתיש של אירועים רק הוסיף לחץ ויצר תחושה ציבורית רחבה של התבוססות חסרת תוחלת בבוץ לא לנו : חטיפת שני חיילים בבינת ג'בל-1986 , נפילת רון ארד בשבי-1986 ,ליל הגילשונים -נב-1987 , פעולות צה'ל במיידון ,ומבצע כחול וחום בנועימה ב-1988 , מבצע "עלם חמודות ( חטיפת שייח עובייד ) , ומבצע דין וחשבון -1993 הפיגוע תגובה בבונוס איירס…ועוד שרשרת ארוכה של פעולות ,מבצעים ופיגועים האחד אחר השני ובין לבין הלך ועלה מניין ההרוגים..

אסון המסוקים

האירועים מגיעים לשיאם ב-1997 כאשר בפברואר מתרחש אסון התנגשות המסוקים מעל שאר יישוב בדרכם להוביל לוחמים למוצבים(73 הרוגים) ,ובספטמבר אותה השנה אסון השייטת (12 הרוגים)…מייד לאחר אסון המסוקים ,באותה שנה מוקמת תנועה ארבע אימהות ,על ידי ארבע נשים תושבות צפון ישראל ואמהות לחיילים ששירתו בלבנון, במטרה להביא ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון.

בתחילה הן סופגות ביקורת עזה ,קללות ונאצות ,אך עם הזמן התמיכה הציבורית בהן הולכת ומתרחבת .

ידיעות אחרונות on Twitter:

בשנת 1999 יוזם שר הביטחון משה ארנס את "תוכנית לבנון" שעיקרה פינוי מוצבים וצימצום מספר חיילי צה"ל ששהו בלבנון. בינואר 1999 פונה אחד המוצבים בגזרה המרכזית, לאחר שבאזור נהרגו כחמישה חיילים. במאי 1999, לפני היבחרו לראשות ממשלת ישראל מבטיח אהוד ברק שתוך שנה יוציא את כוחות צה"ל מלבנון, וזכה בכך לתמיכה מרוב האוכלוסייה בישראל, כאשר שיאה היה סמוך לנסיגה עצמה.

כאשר נכשלו מאמצי המשא ומתן בין ישראל לסוריה, משא ומתן שאם היה מצליח, היה אמור להביא להסדר גם בין ישראל ללבנון (בשל שליטתה למעשה של סוריה בלבנון עד 2005), הוביל ברק מהלך של נסיגה חד-צדדית אל הגבול.

הדיבורים על נסיגת ישראל הקרבה החלישו את כוחו של צד'ל. תהליך התפוררות של צד"ל,זרז את החלטת צה"ל לסגת בבוקר 24 במאי 2000. וכך, כ-18 שנה לאחר כיבוש השטח במלחמת לבנון הראשונה ואלפי הרוגים בצד הישראלי והלבנוני, יצא אחרון חיילי צה"ל מרצועת הביטחון. במהלך הנסיגה השאירו מאחוריהם החיילים תחמושת ומסמכים סודיים במוצבים, אך בראייה כוללת בוצעה היציאה מלבנון באופן סדור וללא נפגעים בנפש לכוחות צה"ל, כאשר המוצבים המרכזיים פוצצו בידי הכוחות היוצאים בשיתוף חיל האויר.

בשנים 1982 – 2000 נהרגו כ-1,216 חיילי צה"ל, מתוכם כ-654 חיילים במלחמת לבנון הראשונה וכ-562 חיילים במלחמת רצועת הביטחון, עד הנסיגה לרצועת הביטחון נפצעו כ-3,750 חיילים. אין תיעוד מדויק למספר חיילי צה"ל שנפצעו במלחמת רצועת הביטחון, הערכה שמדובר במספר אלפים כולל לוחמים שאובחנו כסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית.

24.5.2000 | צה

ויציאת הבנים מלבנון לוקחת אותנו במוסיקה אל הנערים מעבר לרחוב… להקת הבנים ..בקסטריט בויז..

בקסטריט בויז (באנגלית: Backstreet Boys) היא להקת בנים אמריקנית. הלהקה הוקמה על ידי לו פרלמן בשנת 1993, נחשבת ללהקת הבנים המצליחה ביותר בהיסטוריה ולאחת הלהקות המצליחות ביותר בכל הזמנים – עם מכירות של מעל 140 מיליון אלבומים בכל העולם.

הבקסטריט בויז בישראל - מאי 2015 באמפי רעננה

היזם האמריקני לו פרלמן, שהשכיר מטוסי סילון ללהקת ניו קידז און דה בלוק, התרשם מהצלחתה משנות ה-80 והחליט להקים להקת בנים חדשה. באודישנים שנערכו בעיר אורלנדו שבפלורידה בשנים 1992 ו-1993, נבחרו ניק קרטר, האווי דורו, אלכסנדר מקלין, בריאן ליטרל ובן דודו קווין ריצ׳רדסון, המבוגר בהם בן 21. הופעתם הראשונה נערכה ב-8 במאי 1993 בפארק עולם המים שבאורלנדו. לאחר מספר הופעות מינה פרלמן את ג'וני רייט למנהל הלהקה.

בשנת 1995 הוקלט אלבום הבכורה של הלהקה, "Backstreet Boys", שזכה להצלחה במדינות רבות והוביל לסיבובי הופעות. בשנת 1996 מכרה הלהקה אלבום פלטינה ראשון בגרמניה (חצי מיליון עותקים), וערכה סיבוב הופעות באסיה ובקנדה.

בנובמבר 2000 יצא האלבום הרביעי.. "Black And Blue" וזכה להצלחה בינלאומית. האלבום עצמו רשם את המכירות הבינלאומיות הטובות ביותר לאלבום בהיסטוריה על ידי מכירה של מעל 5 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו לשוק. בארצות הברית נמכרו 1,600,000 דיסקים בשבוע הראשון, שהפך את ה-"בקסטריט בויז" לאמנים הראשונים מאז הביטלס שהגיעו לכזאת כמות מכירות בשבוע הראשון ליציאת האלבום.

סיבוב ההופעות לקידום האלבום גרף הצלחה מסחררת, כאשר נמכרו יותר מ-750,000 כרטיסים בצפון אמריקה בפחות משעה!!!!!… בתוך הלהקה החלו להיווצר סדקים, לאחר שאיי. ג'יי. מקלין התאשפז באוגוסט 2001 במכון גמילה לטיפול בהתמכרותו לאלכוהול ובדיכאון שפקד אותו. הוא השתחרר מן המכון בחזרה לזרועות הלהקה התומכת…

במאי 2014 פירסמה הלהקה כי תגיע להופיע בישראל ביולי של אותה שנה, בשל הביקוש הרב לכרטיסים נקבעו שלוש הופעות בשלושה ימים רצופים. בעקבות מבצע צוק איתן בוטלו ביולי ההופעות והן התקיימו לבסוף באמפי רעננה במאי 2015.

בקסטריט בויז בישראל - כרטיס לגולדן רינג ב - 495 ש''ח בלבד (במקום ...

הלהקה חזרה לישראל בפעם השנייה בהופעה לרגל חגיגות 25 שנים ללהקה שנערכה ב-22 באפריל 2018 בלייב פארק, ראשון לציון.

אז איך הדברים מתחברים ??

כבר משבוע שעבר החלו אירועים שונים ברחבי הארץ המציינים 20 שנה לעזיבת צה'ל את לבנון . בערוץ 11 משודרת בימים אלו הסדרה "מלחמה ללא שם" ,עמודי פייסבוק רבים נפתחו ,וחברים ולוחמים חולקים בהן חוויות ,אירועים ,זכרונות שמחה,וזכרונות כואבים. אלפי סיפורים, דעות ,תגובות ,ודברים שלא לובנו וסופרו יוצאים לאור .אחווה,ורעות אמיצה ומיוחדת שנוצרה בין אנשים ששירתו במקום ,בזמן , ובתכלית ששנויים במחלוקת.

וביום ראשון בדיוק ימלאו 41 שנה לצאתו של סרטו של פרנסיס פורד קופולה (1979) .."אפוקליפסה עכשיו" סרט הממחיש בצורה בלתי נשכחת את הצלקת העמוקה שנחרטת בלבם ובזכרונם של לוחמים המצויים בלחימה ארוכה מייגעת שתכליתה אינה ברורה להם..לאמריקאים זו הייתה ויטנאם…לנו זה היה לבנון.

בשני המקרים ישנם לוחמים וחברים אשר מישהו מחבריהם נותר שם …ובלעדיו הם ..לא שלמים ,למרות הרצון להמשיך הלאה ממש כמו בשירם של הבקסטריט בוייז…IN COMPLETE

הפינה מוקדשת השבוע לזכר חברי ,מורי ורבי , האיש ששורשי הפינה נעוצים עמוק בקשר בינינו , שהשבוע ימלאו שנתיים ללכתו טרם עת..נוח לך על משכבך ידידי ,אנחנו לא שלמים בלעדייך אבל.. ..אל דאגה…עוד נשוב נפגש על המים.

שבת נעימה ושקטה לכולם

עד 120…עוד נשוב נפגש על המים.. – במחשבה שניה

סא'ל אמיר רובינשטין ( 24.9.1968-15.5.18)

Empty spaces fill me up with hopes
Distant faces with no place left to go
Without you within me I can't find no rest
Where I'm going is anybody's guess

I tried to go on like I never knew you
I'm awake but my world is half asleep
I pray for this heart to be unbroken
But without you all I'm going to be is incomplete

Voices tell me I should carry on
But I am swimming in an ocean all alone
Baby, my baby, it's written on your face
You still wonder if we made a big mistake

הימים עוברים ..שנה חולפת,,,אבל המנגינה, לעולם נשארת.

הרעש העצום בבטן מטוס הדקוטה כאילו נוצר בשביל הצפיפות והדוחק בה מצאה את עצמה באותם צהריים של תחילת חודש נוב'. היא לא ידעה אם היו אלה הלחץ המבצעי , החשש להיפגע או גודל האחריות שהגירו אגלי זיעה משיערה האסוף בקסדה אל עורפה. משני צדדיה ישבו חיילי סיירת צנחנים בפיקודו של מוטה גור . חלקם נימנמו , חלקם צחקו ודיברו אחרים נראו מהורהרים. גודל האחריות וכובד המשימה עשו את שלהם.

טלטולי המטוס בטיסה הקצרה מבסיס חיל האויר ועד לעומק סיני אל העיר א -טור, מנעו ממנה כל מחשבה אחרת פרט למה יהיה ?…מי ישוב הביתה ? , ומי יפצע או חס ושלום יהרג. הרעש הנוראי ממנועי המטוס לא הניח לה לשקוע יותר מדי במחשבות . 

בתקרת המטוס הסמוכה לפתח היציאה דלק לפתע האור האדום…היא נעמדה על רגליה באחת , והניחה כשאר החיילים העומדים  בתור את יד ימינה על כתף החייל מלפנים .." ביקורת הציוד התפקד"..נשמעה ההוראה שהחלה סדרת בדיקות אוטומטית של חייל את רעהו. היא רקעה ברגליה כדי לא לאבד תחושה ,ועל מנת לא לשקוע באפטיה. הסמל המשלח פתח את דלת המטוס והאור הירוק נדלק….הרעש היה עצום …אך כמו בסרט אילם ..היא נעה לעבר הפתח בעוד אלו מלפניה מזנקים החוצה , כשהגיע  אל הפתח חשה טפיחה חזקה על כתפייה…שנייה לאחר מכן מצאה עצמה מחוץ למטוס , היא העיפה מבט וראתה את המטוס מתרחק מעליה וצנחנים נוספים יוצאים מתוכו….השקט היה נפלא.."כמו ציפור את חופשיה , רוצה לגעת בשמים" , ישיר שנים מאוחר יותר זמר ישראלי …כשהביטה מטה הבחינה בחילופי האש העזים הניתכים בקרקע…היא נכנסה לעמידת מוצא..הקרקע התקרבה במהירות…

תמונה קשורה

שבת שלישית של חודש מאי , עוד 227 ימים תסגור שנה זו את שעריה ופינתנו מעלה על נס את פועלה של אישה אמיצה…של הגב' חנה יפה.

Yofe2.jpg

 

חנה נולדה  ב 4/10/1928  לדב ואסתר יפה במוסד חינוכי  בשם "כפר ילדים " ,(כפר ליתומים יהודים ,שהובאו ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שהתחוללו באוקראינה) , שפעל ב"חוות בלפוריה" שבעמק יזרעל צפונית לעפולה. הוריה היו חברי סגל בכפר. היא גדלה בתל מונד ובמושב חרות, אחותם של אברהם , יוסי , ושרה. בגיל 17 בקיץ 1945 הצטרפה להגנה כקשרית. ושנה מאוחר יותר התגייסה לפלמ"ח. היא שרתה בייצור נשק בקיבוץ משמרות (שם חי המשורר,והזמר מאיר אריאל מפינתנו לפני שבועיים).

 

פועלה ומסירותה היו לדוגמא ומופת של עשייה ונתינה . בהמשך היא הוצבה בגדוד הרביעי ("הפורצים") של חטיבת הראל, שמפקדו היה בן דודה, אורי יפה.  ב-1947 עברה קורס חובשים ובסיום הקורס עברה לשרת בפלי"ם (פלוגה הימית של הפלמ'ח) כחובשת במפקדה בשדות ים ולאחר מכן ב קיבוץ יגור. היא השתתפה גם במבצעי הורדת מעפילים. בסוף 1947 עברה קורס קצינים בג'וערה ומונתה לקצינת החובשים של הגדוד הרביעי. בחודש מרץ 1948, עוד לפני הכרזת המדינה, נערך הגדוד הרביעי של הפלמ"ח – גדוד "הפורצים" למשימתו העיקרית והיא פריצת המצור הערבי על ירושלים. משימה זו בוצעה בכמה מבצעים רצופים החל מארגון "שיירת חולדה" להעברת הספקה לעיר, "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים, "מבצע הראל" לכיבוש הכפרים הערביים אשר שלטו על הדרך, ו"מבצע יבוסי" להרחבת השליטה בפרוזדור ירושלים. במבצעים קשים אלה היו לפלמ"ח עשרות נפגעים והרוגים ובכל המבצעים שימשה חנה יַפֶה כקצינת חובשים של הגדוד ועסקה אישית בטיפול ופינוי משדה הקרב כאשר מפקדת הגדוד ישבה כאן  בסמוך אלינו , בקיבוץ קריית ענבים.

 

תמונה קשורה

בחודש אפריל 1948 התארגנה חטיבת "הראל" בפיקודו של יצחק רבין וכללה את הגדודים הרביעי, החמישי, והשישי. תפקידה של החטיבה היה באבטחת הדרך לירושלים, כיבוש הכפרים הערבים בפרוזדור ירושלים במבצעי "מכבי" ואבטחת מרחב ירושלים. בתקופה זו מונתה חנה יַפֶה כקצינת שלישות של חטיבת "הראל", והייתה אחראית על גיוס והכשרת כוח אדם.

שנה מאוחר יותר ..לשמחתנו כבר קמה מדינת ישראל  וחנה משתחררת מהצבא..היא  חוזרת למושב חרות ומתחילה ללמוד סיעוד בבית החולים בילינסון. ב-1952 היא הופכת  לאחות מוסמכת בבית החולים. אולם שנתיים מאוחר יותר ב-1954 משכנע אותה אחיה, יוסי יפה (לימים מפקד סיירת צנחנים) לחזור לצבא. יפה חזרה לצה"ל והקימה את יחידת "חר"פ 537" שכונתה "יחידה כירורגית מוטסת", ולצורך הענין , כל סגל היחידה כולל חנה עוברים קורס צניחה מבצעית.

בפרוץ מלחמת סיני הוצנח ( ביום שני ה 29.10.1956)   גדוד 890 של הצנחנים ליד מעבר המתלה . בקרב הקשה במתלה, יומיים לאחר הצניחה, נפגעו כ-160 לוחמים ו-43 מהם נהרגו. מפקד חטיבת הצנחנים, אריאל שרון הורה על הכנת מבצע חילוץ מוטס. יפה הייתה בין האחראים על מבצע פינוי מוטס של לוחמים לבסיס תל-נוף. זה היה מבצע החילוץ הגדול ביותר שידע אז צה"ל ויפה הייתה אחראית על התקנת המטוסים, הטיפול המשני והפינוי המוטס לארץ של כלל הנפגעים לבתי חולים ברחבי הארץ.

ימים ספורים לאחר מכן ביקש ממנה אחד ממפקדי הגדודים בחטיבה, מוטה גור, לימים הרמטכ"ל, להצטרף לסיירת הצנחנים שעמדה לצנוח סמוך לעיר א-טור ולהשתלט על שדה התעופה שלה. חנה הסכימה מייד ולמחרת צנחה עם קבוצת לוחמים לעבר העיר שלחופי ים סוף. צחוק הגורל הוא שדווקא מפקד הכח מוטה גור נפצע בצניחה ומי אם לא חנה טיפלה בו. חנה זכתה להיות הצנחנית היחידה בצה'ל עד לימינו אלה שענדה כנפי צניחה עם רקע אדום ( צניחה מבצעית).

לאחר הקרבות שבה חנה לעבודתה בבית החולים בילינסון. היא המשיכה לעבוד במקום עד שיצאה לפנסיה וגם לאחר מכן היא התבקשה לחזור ועבדה כמנהלת משמרות ואחות ראשית במחלקת פנימית ד' בבית החולים בילינסון.

תוצאת תמונה עבור חנה יפה צנחנית

 

היום לפני 13 שנה (17/5/2006) נפטרה חנה בביתה בגיל 77 בחיק משפחתה המורחבת ,( היא לא נישאה). וכך כתבה עליה חברתה חיה חנית ממן: "האחיות בבית החולים "בילינסון" שעבדו במחיצתה העריצו את יכולתה המקצועית, את צורת קבלת החלטות שלה, ואת המנהיגות שהקרינה בעבודתה. חנה הייתה מודל לחיקוי ומשאב ידע לדור שלם של צוות סיעודי".

 

 

 

וסיפורה המופלא של חנה לוקח אותנו במוסיקה אל הזמרת רייצ'ל פלאטן.

תוצאת תמונה עבור ‪Rachel Platten‬‏

רייצ'ל אשלי פלאטן ( Rachel Ashley Platten, נולדה ב-20 במאי 1981) היא זמרת-יוצרת יהודייה-אמריקאית שנולדה  להורים יהודיים וגדלה בכפר  ניוטון סנטר, סמוך לעיר הפרוורית ניוטון במדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית.

היא החלה ללמוד לנגן על פסנתר בגיל ארבע ועל גיטרה בתקופת התיכון. הפעם הראשונה בה הופיעה על במה הייתה בשנת 2002 בטרינידד, שם הופיעה כזמרת ליווי ללהקה של חבריה, מול קהל של 80,000 אנשים. בעקבות ההופעה, השתכנעה פלאטן כי עליה לעסוק במוזיקה בהמשך חייה. במהלך לימודיה בטריניטי קולג', החלה לעסוק גם בכתיבת שירים. את הקולג' סיימה בשנת 2003 עם תואר..דווקא ביחסים בינלאומיים.

בשנת 2003 הוציאה פלאטן את אלבום הבכורה שלה, Trust in Me, בהוצאה עצמית. בשנת 2005 החלה להתמחות בחברת תקליטים בטרינידד. אלבומה השני, Be Here, יצא דרך חברת התקליטים העצמאית Rock Ridge Music ב-2011. שיר נוסף שלה, "Seven Weeks", נכנס לפסקול הסרט הבחור הטוב (2009). אלבומה השלישי של פלאטן, Wildfire, יצא ב-1 בינואר 2016 והגיע למעמד זהב בארצות הברית. מהאלבום יצא הסינגל השני "Stand By You" שהגיע לארבעים הגדולים במצעד האמריקאי ונשאר בו 20 שבועות.!!!!

לפני כשנה במהלך משחק כדורגל מול מליוני צופים ברחבי ארה'ב , נתבקשה הזמרת המצליחה לשיר את ההמנון האמריקאי , אולם בגלל הלחץ וההתרגשות התבלבלה פלאטן במילים בשני נסיונות לשיר את ההמנון , עד שלבסוף נעזרה בדף עם מילות ההמנון ,,הקהל כעס ,אך הענין נרגע , והמשחק המשיך כמתוכנן.

שירה המפורסם ביותר של רייצ'ל פלאטן הוא my fighting song …שיר המלחמה שלי נכנס לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100 האמריקאי, במצעד האוסטרלי ובמצעד הניו זילנדי.

אז כיצד מתכנסים הדברים ?…נשים.. יהודיות…ולוחמות

היום מלאו 13 שנה לפטירתה של חנה יפה הלוחמת ,האחות הראשית ,והצנחנית המבצעית היחידה מאז יסודו של צה'ל ..וזה מתחבר לשיר הלוחמני של יהודיה אחרת..רייצ'ל פלאטן..ושירה המצליח " my fighting song " ,,,וזה בשבוע בו מגיעות לארץ לגמר האירוויזיון גם אשה לוחמת למען שוויון זכויות בשם המלכה אסתר ( השם של הזמרת מדונה על פי הקבלה..שהיא תלמידה אדוקה שלה),,,וגם אשת חייל לוחמת אחרת מי ימצא …וונדרוומן —גל גדות…והכל בגלל השיר הזוכה של נטע הנאבקת למען שיוויון זכויות לכל המגדרים.

 

Like a small boat
On the ocean
Sending big waves
Into motion
Like how a single word
Can make a heart open
I might only have one match
But I can make an explosion

And all those things I didn't say
Wrecking balls inside my brain
I will scream them loud tonight
Can you hear my voice this time?

This is my fight song
Take back my life song
Prove I'm alright song
My power's turned on
Starting right now I'll be strong
I'll play my fight song
And I don't really care if nobody else believes
'Cause I've still got a lot of fight left in me

ועם כאלה לוחמות אולי העתיד יהיה ורוד יותר….אולי…

שבת  נעימה לכולם

הפינה השבוע מוקדשת לחברי ורעי , ואביה הרוחני של הפינה

אמיר רובינשטיין (1968-2018) ,שאמש מלאה שנה לפטירתו.

 

.