תגית: אליסטר מקלין

יום חמישי אחר הצהריים , סתיו מושבי מפזר עלי שלכת ברוח הקרירה , אני עומד על המדרגה האחרונה בסמוך לכביש ,השעון הראה חמש וחצי בפעם האחרונה שהבטתי בו . היא צריכה להגיע כל רגע אני חושב לעצמי ומנסה להקשיב רוב קשב לצלילי המנוע המטרטר בעליה,לרחש גלגלי המשאית הצהובה ,שתיכף תגיע ,ותביא עימה אוצרות גנוזים , הרפתקאות רחוקות ,גיבורים ורשעים ,והכל במקום אחד ,על מדפים ריחניים עמוסי ספרים …הספרייה הניידת של המועצה..אני שומע אותה עושה דרכה בעלייה מכוון הבית של משפחת פולק. " יש" , אני אומר לעצמי ומתחיל לרוץ לכיוון הבית של אפריים ,אבא של יפת. בעוד רגע היא תעצור שם . והספרן עם התלתלים המוזרים וצמיד החרוזים יפתח דלת לעולם שכולו טוב…איזה אושר, ריצה קלילה בינות עלי שלכת מעצי האיזדרכת של חנה השכנה, הנה אני מגיע.

כן גם השבוע אין בשורות בגזרת מזג האויר החם ,וכדי להצטנן מעט פינתנו תרד שוב מים אל הים ,יותר נכון תצלול מטה ,מטה ותציין 17 שנה לטביעתה של אחת , ועשור להשקתה המחודשת של האחרת …..לא מובן ? …..מיד נסביר.
היום לפני כ17 שנה (12/8/00) טבעה הצוללת הרוסית קורסק (A949) , במימיו הקפואים של ים ברנץ המצוי צפונית לנורווגיה ולרוסיה. ים זה קרוי על שם המגלה ההולנדי וילם ברנץ (Willem Barents). הים מצוי על מדף יבשת עמוק, שעומקו 230 מטרים.

קורסק הייתה צוללת מדגם 949A "אנטֶיי", המכונה במערב "אוסקר 2", צוללת תקיפה רוסית המונעת בשני כורים גרעיניים , וחמושה ב-24 טילי שיוט SS-N-19 וטורפדות בקוטר 553 ו-650 מ"מ. היא נבנתה בראשית שנות התשעים. סימולה היה K-141.
הפיצוץ שגרם לטיבוע הצוללת התרחש כתוצאה של דליפת HTP (מימן על-חמצני מרוכז), ששימש כדלק לטורפדו, בשל חלודה בגוף אחד הטורפדו. חומר זה הגיב עם נחושת ופליז בצינור השיגור וגרם לתגובת התחממות ופיצוץ.

הדלת האטומה המפרידה בין מדור הטורפדו ויתר הצוללת הייתה פתוחה. היה זה נוהג רגיל (במצב בו אין פיצוץ)בצוללת בשל האוויר הדחוס שהשתחרר בירי הטורפדו. הדלת הפתוחה איפשרה להדף הפיצוץ להגיע לשני המדורים הראשונים מתוך תשעת המדורים בצוללת הגדולה.
שתי דקות ו-15 שניות לאחר הפיצוץ הראשון נרשם פיצוץ גדול הרבה יותר במכשירי ניטור ברחבי העולם. מידע סייסמי מתחנות בצפון אירופה מעיד כי פיצוץ זה התרחש על קרקעית הים בעומק 115 מטר, ומקורו כנראה בהתנגשות הצוללת הטובעת בקרקעית, שגרמה לפיצוץ כשישה טורפדו. עוצמת הפיצוץ השני נאמדה ב-3-7 טונות TNT.
הפיצוץ השני קרע חור בשטח של כ-2 מטרים מרובעים בדופן הצוללת, שתוכנן לעמוד בלחץ של צלילה ל-1,000 מטרים. הפיצוץ פגע גם במדור השלישי ובמדור הרביעי ומים החלו לחדור לתוכם בקצב של 90,000 ליטר בשנייה. למרבה הפלא ותודות למעטה המאוד חזק ,לא נפגעו הכורים הגרעיניים אשר בצוללת ,אולם עקב הפיצוץ כיבו הכורים את עצמם באופן אוטו' כך שאספקת האנרגיה לצוללת פסקה מיד ,והיא נותרה לתפקד מינימלית על יתרת חשמל חירום שהספיק לזמן קצר בלבד.
כ-23 איש שרדו את שני הפיצוצים (כך העיד פתק שנמצא שכתב כנראה באפלה מפקד הצוללת טרם נהרג ), והסתגרו במדור 9 שעדיין היה שלם אך היעדר חשמל וירידת טמפ מהירה בעקבות חדירת מי ים קרים ,ביחד עם דליפת גזים מראקציות שונות של מתכות ,מי ים , והשפעות הפיצוצים לא הותירו להם סיכוי והם קיפחו את חייהם .

נסיונות החילוץ הרוסיים הראשונים כשלו ,ובתחילה הם סירבו לקבל סיוע ,רק שנה לאחר מכן , בסתיו 8/10/2001 ,הצליח צוות הולנדי  לחלץ את גוף הצוללת  ו-115 גופות נמצאו והובאו לקבורה ברוסיה.

ומשקיעת האחת להשקת השניה.
החודש מלאו עשר שנים להשקתו מחדש של ספרו הראשון והנפלא של אליסטר מקלין " הסיירת יוליסס " , הספר שמספר את מעלליה של קורבטת הקרב הבריטית "ספינת הוד מלכותה יוליסס " שליוותה שיירות אספקה במלחמת העולם השניה מאנגליה לרוסיה הנצורה למורמנסק דרך הים הצפוני -ים ברנץ  ( בו טבעה הצוללת קורסק ) ואוקיינוס הקרח.

על הסיירת מפקד הקפטן ריצ'רד ולרי, קצין מוערך ,אשר שב לשירות בצי עם פרוץ המלחמה ועוטר בעבר באות השירות המצוין. ולרי מוביל את צוותו במשימה הכל כך קשה ומסוכנת של ליווי  שיירת האספקה הימית FR77 למורמנסק. צוות האונייה נדרש להיאבק בקור העז, בתנאי מזג האוויר הקשים ובשפיות ולנהל קרב כנגד אוניות וצוללות הצי הגרמני ומטוסי הלופטוואפה (חיל האויר הגרמני )אשר ניסו למנוע מן השיירה להגיע ליעדה.
הספר כתוב נפלא ומצליח להעביר בצורה כל כך מדויקת את ההחיים בספינה ,את קשיי ההפלגה בים קשה ,את הקור מקפיא העצמות המכה ללא רחם ,ואת אימת " עדות הכרישים " –אותן להקות הצוללות הגרמניות שצדו את ספינות בנות הברית והטביעום ללא רחם . את הסוף לא נגלה…מומלץ ביותר.
הספר יצא במקור בשנת 1955 ( בישראל יצא בשנת 1957 בהוצאת עם עובד). הגרסא הישנה כתובה בשפה יותר ספרותית ואילו הגרסה המחודשת שהושקה ב- 2007 נכתבה בעברית יותר עכשווית.( אשמח להשאיל למי שירצה את שתי הגרסאות ).

צוללת שוקעת וספינות  שטות מוליכות אותנו במוסיקה אל הזמרת ריטה יהאן פרוז.

ריטה יהאן-פרוז, בתם של שמואל ושרונה , נולדה בשנת 1962 בטהראן,  בירת איראן.
בשנת 1970, כשהייתה בת 8, עלתה עם משפחתה ושלוש אחיותיה  וגדלה והתחנכה ברמת השרון.
בצבא שירתה בלהקה צבאית לצד חבר שפגשה בעיר הנוער ומי שלימים יהיה בעלה ,בחור נחמד בשם רמי קליינשטין.
בסוף 1985 יצא לתחנות הרדיו השיר הראשון של ריטה, "בגידה", שהלחין קלינשטיין למילים של יעל טבת.
בתחרות הקדם אירוויזיון של שנת 1986 שרה ריטה את השיר "שביל הבריחה" שכתבה מיכל ברנט והלחין קלינשטיין. השיר אומנם זכה במקום הרביעי בתחרות ולמרות שלא הגיע למקום הראשון, היה לאחד הלהיטים הגדולים בישראל באותה שנה, וזכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. הופעתה שכללה ז'אקט צהוב שנשמט וחשף את כתפה עוררה התעניינות רבה והפכה אותה לדמות מדוברת מאוד.
באפריל 1986 הוציאה את אלבומה הראשון, שנקרא בפשטות "ריטה", בהוצאת הליקון. האלבום זכה להצלחה גדולה, נמכר בלמעלה מ-150,000 עותקים, ועד היום נחשב לאלבום הבכורה הנמכר ביותר בישראל. בנוסף ל"שביל הבריחה", "בגידה", בלטו באלבום השירים "עבד של הזמן" שריטה כתבה בעצמה, וביצוע לשירו של חיים נחמן ביאליק "הכניסיני תחת כנפך" בלחן עממי, שקצבו היה איטי מאוד.
מאז הלך כוכבה של ריטה וזרח , כיום היא משחקת בתיאטרון שרה ומופיעה ,וגם ביתה הבכורה משי נכנסה לעולם הבידור . כיום לאחר שנפרדה מרמי ,היא בת זוגו של השחקן צ'ארלי בוזגלו.
ואיך הדברים קשורים אחד לשני ? התשובה היא ,שבתקופה האחרונה כל שגרת חיינו נעה סביב פרשת הצוללות אצלנו וכמו כן יש דבר מעניין בצירופי המספרים המעניינים בייחוד הספרה -7 .

לשייטת הצוללות בחיל הים קוראים ש-7 , בינואר הקרוב נציין 50 שנה לטביעתה של צ-77 "הדקר" , ואיך קראו לשיירה אותה ליוותה יוליסס בספר ? FR-77 , והיום לפני 17 שנה טבעה לה הקורסק .. בשנת 68 נולדנו וצוות הדקר מנה 68 אנשי צוות (69 בזמן הטביעה),
" הסיירת יולסס" יצא בישראל ב-1958 .עשור לפני שנולדנו ,ואילו שלושים שנה לאחר מכן 1987 נסענו לחיפה לשרת בחיל הים. ועשרים שנה לאחר מכן 2007 יצאה הגרסא המעודכנת לספר.
ואיך זה קשור לספריה הניידת ? אז מקורה של הפינה היא במידע הרב הנע ברשת , האינטרנט של היום ממלא את מקומה של הספריה של פעם . משם הגענו למקום שבו אנו היום . ומי שנתן לי לראשונה לקרוא את " הסיירת יוליסס" הוא לא אחר מאשר בן דודי –בנצי שהיה לימים האיש מאחורי ההגה ושולחן ההשאלה של הספריה הניידת כעת חיה לפני אי אלו זמנים.
וריטה ?  אז  (1986) היא שרה על האהובה שממתינה בנמל לשובו של  הספן..יש ששב והיו גם שלא , והם לא ידעו לעולם איך היא חיכתה בלילות.

שבת נעימה לכולם.

רגע לא בטוח
מול מפרש רטוב
זעם הרוח
מכה את המים
את לב הנשים על החוף

נר אחד ברוח
שאינו כבה
דולק בחלון
שתאר ג'ורג' אמאדו
הים האכזר ההוזה.

הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע שותקת
רגע מספרת
הלילה מת הספן

הוא לא ידע ,איך היא קנאה בספינות
הוא לא יידע איך היא חיכתה לו בלילות.