נועה חייכה לעצמה , תחושת ההצלחה העבירה זרמים במורד ידייה , היא נטלה עוד קוביה מהסלסלה ,והניחה אותה בעדינותה במרום המגדל הצבעוני אותו בנתה . המגדל נע קלות ימינה ואז שמאלה ,שרירייה נדרכו באחת , ואצבעות ידייה נקפצו , אך המגדל שב והתייצב , והחיוך שב לפנים הקטנות , " אמא" היא קראה , " בואי לראות מה בניתי " , היא נטלה קוביה אחרונה מן הסל ,בעוד צעדייה של אמא נשמעו פוסעות במסדרון ,היא הניחה את הקוביה האחרונה , ועוד לפני שהספיקה למשוך ידה ,צנח לו המגדל מטה ברעש מחריש אוזניים ,דמעותיה זלגו מטה עוד בטרם הגיעה אימא לחדרה...
שבת שלשית של חודש יוני , השמש צולה בנחת כל ציפור על קו מתח גבוה שנראה כמו היה דף תווי נגינה , ופינתנו תעסוק,בהצלחה וכישלון.
היום ה-17 ביוני הוא יום הולדתו של אחד מגדולי הספורטאים בכל הזמנים ,רוכב האופניים (לא לאנס אמסטרונג ,תתפלאו אבל היה רוכב גדול ממנו ) הבלגי אדי " הקניבל " מארקס .
אדי יליד מינסל קיזגם שבבלגיה החל לעסוק בספורט בגיל צעיר ,תחילה ניסה כוחו בכדורסל אך בגיל 12 עבר להתאמן ברכיבת אופניים. בהיותו בן 19 התפרסם מרקס לראשונה כשניצח במרוץ הכביש באליפות העולם לחובבים בצרפת. באותה שנה כבר רכב באולימפיאדת טוקיו (1964) אך היה מעורב בנפילה ממש לפני קו הסיום.
הטור דה פראנס של 1968 הסתיים בדרמה גדולה, כשהרוכב יאן יאנסן ניצח במירוץ נגד השעון בקטע האחרון כדי לעקוף את הרמן ואן ספרינגל ולזכות בחולצה הצהובה. עבור ואן ספרינגל, התסכול היה גדול מהמשוער. בגיל 25 בלבד, הבין למעשה כי התואר חמק ממנו לנצח. "ידעתי שזו ההזדמנות האחרונה שלי", הודה הבלגי, "ידעתי שמרקס בדרך".
כן, אדי מרקס שהפך לאגדה היה בדרך. לא כולם התלהבו מהרוכב הבלגי כשהפך למקצוען באפריל 1965. דרכו של אדי לא הייתה קלה הוא היה פזיז בתחילתה והתרסק וכשל לא מעט פעמים ,אך הנפילות רק עודדו אותו ללמוד מטעויותיו ולנסות ולשפרן ,הוא ניצל כל רגע פנוי כולל פגרות בכדי להתאמן שוב ושוב ,באחד המקרים בשנת 69 הושעה לחודש עקב כשלון בבדיקת סמים ,הוא ערער וזוכה ,ושב להתחרות במלוא המרץ.
במהלך הקריירה הארוכה שלו ניצח בכל המרוצים החשובים והצטיין בכל סוגי מרוצי האופניים הקיימים באופני כביש.אדי ניצח חמש פעמים בטור דה פראנס, ובנוסף חמש פעמים בג'ירו ד'איטליה, הוא שבר את שיא השעה ( רכיבת מרחק מקסימלי בשעה ) שיא שהחזיק 28 שנים , וניצח באליפות העולם לחובבים ולמקצוענים. למעשה, בשנים 1968-1974 הייתה שליטתו של מרקס בענף כה מוחלטת עד שלמעשה במרוצים רבים הקרב האמיתי היה על המקום השני. בשנת 1996 העניק לו מלך בלגיה את התואר רוזן (Baron).
בשנת 1978 פרש אדי בגיל 33 מרכיבה וכיום הוא בעל חברה לייצור אופניים ומסייע בפרשנות בשידורי התחרויות.
למי שיצא לראות השבוע את נאומו של מארק צוקרברג לבוגרי הרווארד 2017 שרץ ברשת , מדבר מארק על " תכלית" ועל האתגר העולמי של הדור שלנו …לנסות וליצור מצב בו לכל אחד מאיתנו תהיה גם בעתיד תכלית..או מטרה ..בעידן שמקומות עבודה יעלמו לטובת מכונות ..כי רק כאשר לכל אחד ישנה מטרה הוא מונע קדימה ואז כל החברה צועדת קדימה …. וכשלונות צריכים להוות גורם מניע ולא מונע …עלינו לחנךאת הדור הצעיר לכך שכישלון הוא דרך למידה ולא מחסום."
לאדי הייתה מטרה…להיות הרוכב הכי טוב וגם כאשר נכשל טו נפל , נפילותיו ,לא עצרו אותו והוא תמיד שאף קדימה…
וזה מביא אותנו השבוע במוסיקה אל הזמר שחקן ויוצר …
יגאל בשן .
יגאל בשן נולד ב 11 בספטמבר 1950 , בשם יגאל בשארי במושב נחלת יהודה לציונה ויוסף בשארי, ילידי הארץ ממוצא תימני. מגיל צעיר אהב לשיר ולנגן בגיטרה. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים שבתל אביב.
מגיל 15 הופיע עם שלומית אהרון, חברתו לכיתה, בצמד "יגאל ושלומית". בהמשך תפרדנה דרכיהם ושלומית תככב בלהקת "הכל עובר חביבי" , ויגאל יפנה לקריירה עצמאית.
בשנת 68 הוא מוציא תקליט ראשון וזוכה להצלחה ,והקריירה פורחת . שנה לאחר מכן ב 1969 זכה בשן ב"פרס כינור דוד", וביצע בפסטיבל הזמר והפזמון את "על גל האבן הלבנה" למילים של ירון לונדון וללחן של יעקב הולנדר. בפסטיבל הזמר החסידי שר את השיר "עושה שלום" אשר הלחינה נורית הירש למילים מן התפילה, וזכה במקום השני. בסוף אותה שנה הוציא תקליטון מצליח נוסף, בו נכללו השירים "אין לי יותר מה לומר" ו"שיר לפנות ערב". באותה שנה זכה בתואר זמר השנה של גלי צה"ל.
עוד בטרםהתגייס כבר חיזרו אחריו לא מעט להקות צבאיות ..הוא בחר בלהקת פיקוד צפון (של אלוף הפיקוד דוד אלעזר ).
ומאז הלכה הקריירה של יגאל מעלה מעלה ,הוא הופיע בקולנוע בסרט "שרית" ,עבד עם מיטב הזמרים והיוצרים בארץ : מוטי גלעדי ,ריקי גל ,דורי בן זאב ,גרי אקשטיין ,עוזי חיטמן ,יוסי בנאי ,אבי סינגולדה ,סי היימן ,האחיות יוספי ועוד רבים וטובים , יגאל הופיע בתוכניות ילדים "הופה היי" ,ובפסטיבלים ,הלחין מוסיקה לסרטים ותוכניות טלויזיה ועוד ועוד .
הוא נישא בשנת 72 למיקה מרידור ולהם זוג ילדים אלינור ואורי.
לפני מספר שנים מיעט יגאל להופיע ,ושמו נקשר לכל מיני פרשות מוזרות ,אך לשמחתינו הוא שב להופיע וחזר לבמות.
אז המשך הצלחה ליגאל , וגם לאדי מהאופניים.
אז איך כל זה קשור ..?
כמו שאמר צוקרברג ,כדי להגיע למטרה צריך לחנך את דור העתיד לא לפחד מלהיכשל ,ולהבין שזו דרך הלמידה הטובה ביותר ..( מארק ניזרק לפני שנים מהרווארד…והשבוע קיבל מהם תואר ד'ר..) , וגם אדי מרקס שהיום חל יום הולדתו , היה חדור אמונה במטרה ,כל הנפילות לא עצרו בעדו כי אם להיפך רק דחפו אותו קדימה…
ויגאל בשן איך הוא קשור ???
ליגאל ישנו שיר נפלא משנת 76 אותו כתב אהוד מנור והלחין נתן כהן , השיר נקרא " קפה אצל ברטה".
השיר מדבר על בחור שתוהה לגבי עתידו ונוהג ללכת פעם בשנה לקוראת בקפה בשם ברטה.
וכשהוא שואל אותה האם צפויה לו אהבה , היא עונה לו :" כן…אבל לפני זה אכזבה ".
אז בואו נקווה יחד שלא נפחד מכשלונות ורק נלמד מהן ..והן תובלנה להצלחה
שבת נעימה לכולם.(תקשיבו לחצוצרות…איזה יופי )
כשאני שפוף ורע לי על הלב
אני הולך אל ברטה ואצלה יושב
אני שותה קפה שחור
מראה לה את היד
אומרת לי אתה נחמד
תשים עשירייה בצד
ואז לפתע היא שותקת ורואה
את כל מה שיקרה ומה שכבר קרה
רואה על מי אני חושב
ומה אני רוצה
אומרת שגלגל חדש
יתחיל כשהשנה תצא
תמיד כשאני עומד כבר לעזוב
היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב
אחרי כמה צרות קטנות
פתאום תרגיש נפלא
תהיה לך שמחה גדולה
מילה של ברטה זאת מילה
אני הולך אל ברטה פעם בשנה
ובינתיים שום דבר לא השתנה
אבל תמיד אני חוזר
מראה לה את היד
ומקווה שיום אחד
אומר שלום ולא אפחד
ואז אני שואל אותה על אהבה
אומרת כן אבל לפני כן אכזבה
אז לא כדאי לך לדאוג
אולי תראה רופא
תשמע אתה בחור יפה
אולי תשתה עוד כוס קפה
במחשבה שניה 