תגית: אביב כנר

בכל פורים אני נזכר בזה מחדש . בבית הספר התורני אותו פקדתי בילדותי , הדגיש המורה כי בזמן קריאת המגילה ,על כל אחד ואחד מן המאזינים , לחדד את אוזניו ולהקשיב רוב קשב לחזן או לקורא המגילה . ישנה חשיבות עילאית לא לפספס ולו גם מילה אחת ממה שהקריא קורא המגילה .והוא מצידו אמור לקרוא את כל פרקי המגילה מילה במילה חד וברור. שאם פספס השומע ולו גם מילה בודדה ..לא יצא ידי חובת המצווה הכי חשובה בחג..

וכך שנים רבות נהגו יושבי הכפר כבר בראש חודש אדר , לחדד אוזניהם , למרק היטב תנוכי אוזניהם בסבון בערבו של החג , לעטות מסיכה ולשים פעמיהם אל בית הכנסת …לשמוע מגילה.

ואיש אחד בשושן הבירה ,היה דודי. ולדידו הדבר הכי חשוב היה…לקרוא את המגילה בבית הכנסת ..כך עשה אביו במשך שנים..כך עשה אחיו הגדול..שנים ..וכעת ראה הוא צורך להמשיך את המסורת .שמיעתו של דודי לקתה בחסר ולצורך כך נעזר באוזניות . וכמו מרדכי היהודי , גם דודי אמיץ היה…ולא טרח להתעסק ב…" מה יגידו עליו"..

וכך היינו מגיעים לערב החג . בית הכנסת נמלא מתפללים שבאו לקריאה . ילדים סחבו אקדחי קפצ'ונים מהבית .וגם דודי וכמו אחיו ואביו קנה בערב את זכות הקריאה …וכשהגיע הזמן טיפס ועלה לדוכן הקריאה , הוציא את המגילה החומה מהכיסוי והחל קורא ….רק דבר אחד היה בעייתי…הוא קרא מהר…ופחות שם דגש על דיוק המילים…

"צדיקי בית הכנסת " החלו מייד מעירים הערות , טעות היו קוראים ..טעות…צריך לאמר כך..ולא כך….אולם דודי ממש כמו שליחי המלך שיצאו דחופים משושן הבירה …לא האט…ונהפוך הוא…ברוב עוז והדר העלה מהירות ,חייך , ודהר את המגילה לסופה….הקהל מרט שערות ( חלקן של התחפושת) , הניע ראשו בכעס ,וכמו תמיד אמר שכך לא קוראים…אך דודי ז'ל חייך ברך את ברכת הסיום וירד מהדוכן …כולו נצחון וחיוך של חג…ואני הקטון יושב בקהל ומחייך מאחר וממקום מושבי ראיתי כי גם החג הזה…האוזניות נשארו בבית.

שבת אחרונה של פברואר , מזג האויר אביבי יותר מבפסח , שמיים כחולים וטמפ של 21 מעלות …אם זה לא נס …אז מה כן ?אה נכון נס פורים שאף הוא חל היום.

למי שלא קרא את פרקי המגילה בבינג' להלן בריף קצר : (LAST TIME ON ESTER STORY )….מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא. היא מספרת על מזימה של בחור בשם המן סגנו של המלך ,להשמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש וכיצד סיכלו אותה, בדרך פתלתלה וערמומית , אסתר המלכה ובן דודה( בגמרא נכתב שהוא בעלה ) מרדכי היהודי . אירועים אלה, לפי המגילה עצמה, הם המקור לחג הפורים. על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה בחג פורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת "מצוות מקרא מגילה".

האמת היא שכבר עסקנו בעבר באחת הפינות בסיפור המגילה, בעיקר בשאלה מי היו באמת מרדכי והמן ( ספויילר…שני גנרלים בצבא האדיר של האמפריה הפרסית , בתקופה קצת פחות טובה ,של לאחר קרב טרמופליי). ולכן נציין מספר אנקדוטות מהמגילה.

העלילה ממוקמת בעיר שושן, שהייתה אחת מהערים החשובות בממלכה הפרסית, ובייחוד בשושן הבירה. על פי המחקר, שושן הבירה היא המתחם המבוצר (מאכדית: birtu = מבצר) שבלב העיר שבו שכן ארמון המלך, ואילו העיר שושן היא העיר התחתית.

הייתה או לא הייתה ?? השוללים את ההיסטוריות של סיפור המגילה מצביעים על כך שלמרות שהמגילה מציינת כי "וְכָל-מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס" …..הסיפור אינו מופיע בכרוניקות הפרסיות ובתיאורי ההיסטוריונים היווניים שבידינו, והוא אף כולל פרטים שאינם עולים בקנה אחד עם תיאורים אלה. כך למשל, על פי הרודוטוס, אשתו של כסרכסס, שיש המזהים עם אחשורוש, נקראה אמיסטריס ולא כל כך …אסתר או ושתי.

למפקפקים ישנם עוד מספר חיזוקים מתוך העלילה המסופרת , חוקרים מצביעים גם על פרטים בלתי סבירים המופיעים בסיפור: משתה מפואר של 180 יום ??? ; סירוב פומבי של המלכה ושתי לצו המלך; הצו שמורה "להיות כל איש שורר בביתו" ; בעיה נוספת ומאוד לא ברורה היא שבעוד מוצאו היהודי של מרדכי ידוע ברבים- הוא מכונה בפי כל "מרדכי היהודי",… אסתר שהיא בת דודתו ובתו המאומצת מצליחה לשמור את מוצאה בסוד ??? ; מינוי אדם ממוצא לא פרסי לראש השרים (הן המן והן מרדכי אשר שניהם לא ממוצא פרסי) גם בעייתי אם נתאים זאת לזמן המדובר ..; נושא מסירת הצווים ברחבי הממלכה, "מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו", ולא בארמית, שפתה הרשמית של האימפריה; הכלל שחוקי המלך אינם ניתנים לביטול איננו מתועד אצל ההיסטוריונים, ואין זה סביר שממלכה גדולה כמו הממלכה הפרסית יכלה להתנהל בדרך זו…ועוד ועוד בעיות.

אבל האמת היא שזה לא כזה משנה אם הייתה או לא הייתה המגילה . אלה אולי החשוב הוא מה מנסה המגילה להעביר ? כמו כל סיפור או הגדה מה שחשוב הוא מוסר ההשכל.

דווקא הסטנדאפיסט הנהדר חנוך דאום בטורו השבועי בידיעות של שבת מעלה נקודה מעניינת , הוא מדבר על הדמייון הרב בין סיפור יוסף ואחיו לסיפור מגילת אסתר. לדעת חנוך ישנו דמיון רב ולא מקרי כנראה בין הסיפור של יוסף לזה של אסתר . חשוב לאמר כי תיארוך כתיבת הסיפורים שונה לחלוטין . סיפור יוסף ואחיו נכתב לפחות מאות שנים לפני כתיבת במגילה ,אך כאשר מביטים בטקסט רואים המון דמיון שלא נראה מקרי בין שני הסיפורים. בין הסיפור שמתחיל את גלות מצרים לזה שנמצא בזמן גלות בבל.

כדוגמאה מביא חנוך את עניין העברת הסמכות מהשליט ל"גיבור היהודי התורן ", בשני המקרים כתוב "ויסר המלך את טבעתו ויתננה ל יוסף/מורדכי "…מקרי ?? אולי. בשני הסיפורים נלקח הגיבור היהודי לארץ זרה ( מצריים/בבל) ושם הוא עולה לגדולה לאחר שהוא מייעץ למלך כנגד שאר יועציו ( מרדכי כנגד המן , יוסף אל מול שרי האופים והמשקים )…מקרי ?? אולי . גם יוסף וגם מרדכי על פי המסופר לא חביבים בקרב בני ביתם ( מרדכי אהוב על "רוב אחיו , והמקרה של יוסף…נו אתם יודעים)…מקרי ??אולי . וכדוגמא נוספת מביא חנוך את עניין הכתרתם של מרדכי ויוסף . בשני המקרים נאמר וילבישו אותו בגדי שש..וירכב אותו על מרכבת המשנה אשר למלך / ובמקרה של מרדכי יביאו לבוש מלכות…וסוס אשר רכב עליו המלך….אההה , בוודאי תגידו..מקרי…אך גם סממני האבל כתובים כמעט אותו דבר..כאשר יעקב שומע מהאחים המתוקים כי "טרוף טורף יוסף "..הוא קורע בגדיו ושם אפר על ראשו , זה כנראה אקט אופנתי נפוץ כי כך בדיוק עושה מרדכי שמגיע אליו מזימת המן..

אז יש דמיון ?? ..ואם כן מה זה אומר ?? חנוך מוסיף ואומר " טוב ששאלתם ,כי אני לא יודע "…אבל הוא מביא אפשרות הסבר לדמיון הלא מקרי . והאמת הוא ממשיך , זה לא באמת חשוב אם המקרים היו או לא אלה מה הם באים ללמד ..ואופן כתיבתם מראה שהכותב רצה שיהיו קוי דמיון ברורים בין שני הסיפורים , כדי שאנו הקוראים נבחין בהם. והסיבה לכך לדעתו של חנוך היא זו : בסיפור של יוסף מכירתו למדיינים ,ועלייתו לגדולה הכל נראה ומסופר לקורא תוך הכוונה לכך שהכל מנוהל בעצם מלמעלה ע'י "בונה עולם בע'מ" ( הבע'מ הוא תוספת שלי) . ואילו בסיפור של המגילה ( שאני בטוח שכולכם כולל את/אתה קראתם אמש ) אין שום רמז לנוכחות אלוהית..וכוונתו של הכותב היא שכל אחד מאיתנו צריך לחפש את ההשגחה ולא משנה מהיא . חילונית ( יוזמה /קרמה/גורל) או אלוהית ואיתה יכול כנראה כל אחד להגיע להפי אנד.

עפ'י הלשונאי דוביק רוזנטל להלן כמה נק' : השם 'פורים' פירושו גורלות. הסבר אחר לשם, על פי תמר עילם-גינדין, הוא חג פרסי, חג נשמת האבות הנקרא פרווארדיגאן. בספר מקבים קרוי החג 'יום מרדכי'.

הנוסח של המגילה מסתבר אינו אחיד לדוגמא תרגום השבעים של המגילה כולל למעלה ממאה פסוקים שאינם מופיעים בנוסח העברי, כולל חלום נבואי של מרדכי, ונוסח מורחב של צווי אחשוורוש.( קטעים שירדו בעריכה ,ומופיעים בגרסאת הבמאי בדי.וי.די).

במגילה מופיעה הפס' הארוך ביותר בתנך (פרק ח ,9)..34 מילים..

אליעזר בן יהודה חידש בעקבות מגילת אסתר את המילה 'מָבוֹךְ' והסביר: "מקום שאדם נבוך ואינו יודע איך לצאת", על פי "וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה" (ג 15)…

לשם ושתי שני פירושים אפשריים בפרסית: 'הנחשקת', וכן וַהִישתי: הטובה ביותר. שני הפירושים מהדהדים במגילה…ולגבי הסיפורים שסיפרו לנו בכל גן ילדים או תלמידי כיתה א , על הזנב שצמח לוושתי ,ובגללו מיאנה לבוא למשתה…הכל עורבא פרח ..האגדה הזו נכתבה ע'י חכמי בבל שניזונו מתרבות הרחוב הבבלית המאוד רדודה באותם ימים ,שבזה לנשים . התלמוד הארץ ישראלי מציין כי וושתי לא באה משום שהחוק הפרסי קבע שהמלך לא יכול לזמן אישה חוקית למסיבת שיכורים שלו..ולכן לא באה , אבל "לכו תתווכחו עם פייק ניוז " ….אמר טראמפ.

ישנם עוד אינסוף נקודות מבט ופרטים מעניינים על המגילה , ( פמיניזם ,מעמדות ומגדר , אמונות תפלות ,והרבה מאוד פוליטיקה ) אך קצרה היריעה.

ומגילת אסתר לוקחת אותנו ממש בקצרה במוסיקה אל יוצר צעיר בשם רביב כנר.

רביב (נולד ב-9 ביולי 1994) הוא זמר ישראלי. ב-2019 התפרסם כשהשתתף בעונה השביעית של תוכנית המציאות הכוכב הבא לאירוויזיון.

כנר נולד בשנת 1994. שירת בצה"ל כלוחם ביחידת אגוז ולחם במבצע צוק איתן, שם איבד כארבעה מחבריו.

בשנת 2019 השתתף בעונתה השביעית של תוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון". באודישן ביצע את השיר "Angels" וזכה לכ-93 אחוזים מקולות הקהל והשופטים, ולשבחים מצופי התוכנית ומבקריה. בסופו של דבר, העפיל כנר לחצי הגמר.

אז מה הקשר בין המגילה לרביב כנר ?

ראשית הוא שר נהדר ,עם המון רגש וזו סיבה נפלאה להקשיב לו , ושנית שיתוף הפעולה בינו לבין קרן פלס שכתבה והפיקה את האלבום הראשון שלו ,מזכיר לי לפחות מעין סיפור סינדרלה מקסים שבו דווקא קרן היא זו שהגישה את השרביט ,והעלתה את רביב להצלחה , או אולי ככה יעשה לאיש אשר הקהל חפץ ביקרו.

מצרף את השיר "רוצה שלום"…שימו לב ממש במקרה המילים שלו יכלו להיות אולי המחשבות שהיו בראשו של המן כאשר אסתר הפכה את מזימתו לכשלון…והוא בכלל אולי רוצה שלום…המילים ממש מתאימות לסיטואציה שהמן נופל על המיטה בתחינה ,והמלך אחשוורוש נכנס..ונהפוך הוא..

פורים שמח לכולם…בעדינות עם השתייה…יותר מדי שוקו …דופק את הראש.

אז מה עכשיו
אני שואל אותך תגידי מה עכשיו
כבר לא מבדיל בין רע לטוב
אולי אחרי הסוף הזה
תהיה פה התחלה
מדברת במילים שבורות
ואני חלש בין השורות
כל כך הרבה תשובות אז מה השאלה

תגידי מה נשאר לא נשאר
תגידי לי שעוד אפשר
להיות איתך קרוב לפחד אין מקום
תגידי מה עובר עליי עד מתי
הייתי מוותר עליי
תגידי מה נהיה איתי
הכל איתך הולך איטי

עוד לא התעוררתי ונגמר היום
ומה את מבקשת כשאת לאט ניגשת אליי
רוצה שלום
שקט בעיניים נופל בין הידיים שלך