"הדרך היחידה לחשוף את גבולות האפשרי היא להעז קצת מעבר אליהם לתוך הבלתי אפשרי." (א.ס. קלארק)

הדלת נטרקה בשקט מאחריו . הוא הידק את שולי הצווארון מצינת הבוקר , ויצא אל השביל המוליך אל החניה .קרני שמש ראשונות האירו את שמי הסתיו מבעד לשבכת עננים דמויי צמר. השמים נצבעו כתום ושיוו מראה של סוף העולם . על המסלעה שמולו הבחין בשלל עלי רקפות שהגיחו החוצה ,מייד שהודיעו להם שהחורף מגיע.

זה מעניין , הרהר לעצמו , " איך זה תמיד ,ברגע שצריך , הרקפות מגיחות מתוך זיזי הסלעים ,הסדקים שבשביל , או מבעד לכל מיני חרכים אשר בימי הקייץ הלוהטים ,נראה היה כאילו אין שם כלום , ופתאום עכשיו הם קופצים החוצה כאילו הבינו שחרכים וסלעים אלו זקוקים ולו לזמן מה לדבר שיוסיף להם חן ויופי…אבל הוא מיהר לבטל מחשבה זו , מה זה שיחשוב כך ? , הרי רקפות הינן חסרות תודעה ,אבל נחמד להשתעשע …בכאילו.

הוא נכנס לטנדר , הניע את המנוע ששקוע היה בשנת לילה נעימה . כמה שיעולים , התעטשות פיח באגזוז , והוא נעור לחיים. ברדיו שנדלק הודיע השדרן : "בוקר טוב לכל המאזינים…..כל כוחותינו שבו לבסיסם…..פקקים באיילון , דני מתזמן 45 דק…מייד אחרינו שירו של בנה של נעמי שמר…"…הוא יצא אל יום עבודה נוסף…

שבת שלישית של חודש דצמבר , היום ה-350 של שנת 2022 והשבוע ה-49 , נותרו עוד רק 15 יום לסיום מסענו בשנה הנוכחית , ולאחריה נצא למסע חדש ב-2023..עצי אשוח במרבית בתי אירופה ואמריקה ,מקשטים את חגיגות השנה החדשה..ופינתנו השבוע תזכיר בקצרה את ..סר ארתור צ'ארלס קלארק.

את עיקר פרסומו רכש כסופר מדע בדיוני פורה במיוחד , שהעלה על הכתב כמות עצומה של רעיונות מקוריים. בין היתר חזה את רשת
האינטרנט העולמית ואת המחשב האישי ,עוד הרבה טרם נוצרו.

קלארק נולד במיינהד (Minehead) במחוז סאמרסט שבאנגליה. כילד היה קורא נלהב של מגזיני מדע בדיוני אמריקאיים. לאחר שסיים את בית הספר התיכון, יכולתו הכספית לא אפשרה לו ללמוד באוניברסיטה, והוא החל לעבוד כפקיד. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר המלכותי כמומחה ראדאר; ספרו "Glide Path" מבוסס על חוויותיו מתקופה זו. לאחר המלחמה למד מתמטיקה ופיזיקה בקינגס קולג' לונדון.

לווין שנע סביב כדור הארץ

בשנת 1945 פירסם מאמר מדעי קצר המתאר רשת תקשורת כלל עולמית המבוססת על ממסרים קבועים במסלול גיאו-סטציונרי. לא להיבהל בבקשה מהמושג ,מייד נסביר. נחשוב לרגע על אדם בשם דני הנוהג במכונית וחולף על פני אדם אחר למשל יוסי ,הוא יבחין ביוסי מרגע שיתקרב אליו ועד לרגע שיתרחק ממנו מספיק . אולם אם גם יוסי ייסע במכונית מימין לדני ,ושניהם ינועו באותו כיוון ובאותה מהירות הם יבחינו האחד בשני כל הזמן.

קלארק טען במאמרו הנ'ל כי אם נקח לווין לחלל ונציב אותו בגובה רב (36 אלף ק'מ ) ונגרום לו לנוע במהירות השווה למהירות סיבוב כדור הארץ …יווצר מצב שהלווין יביט כל הזמן על אותו איזור ( בגובה הזה – הלווין יבחין בערך ב 1/4 מכדור הארץ) ….. המסלול בו ינוע הלווין באותה מהירות נקרא מסלול גיאו-סטציונרי… בזמנו זה נשמע קצת מופרך..אך בדיעבד הסתבר שצדק. הלווין הראשון ששוגר למסלול כזה יצא לדרך 18 שנה מאוחר יותר -ביולי 1963.

לווינים שונים במסלולים סביב כדור הארץ

כיום כל אותם מאות ואף אלפי , לווינים שמקיפים את כדור הארץ במסלולים אלו ,מהווים את הבסיס לתקשורת העולמית , לניווט הלוויני שלנו ברכבים בכלי הטייס והשייט , וכן לשידורי הטלויזיה והרדיו ..ועוד ועוד.

את הקריירה כסופר מדע בדיוני התחיל בשנת 1937 ופרסם מספר סיפורים בפנזינים-מגזינים חובבניים למדע בדיוני. סיפורו המקצועי הראשון, "Loophole" פורסם באפריל 1946 במגזין "Astounding Science Fiction" וחודש לאחר מכן יצא ספרו הראשון, "Rescue Party".

ב-1948 כתב את הסיפור הקצר "The Sentinel" ( הזקיף) בעבור תחרות של ה-BBC. על אף שנדחה, סיפור זה שינה את הקריירה של קלארק. בנוסף להיותו הבסיס לספר "2001: אודיסיאה בחלל", ספרו המפורסם ביותר, הוא הציג פן מיסטי וקוסמי לעבודתו של קלארק. רבים מספריו המאוחרים יותר עסקו אף הם בנושא של אנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, אך בעלת דעות קדומות, המתעמתת עם גזע חייזרים תבוני נעלה.

בספריו "העיר והכוכבים", "קץ הילדות" , וסדרת אודיסיאה, עימות זה אף מוביל לפריצת דרך המאיצה את האנושות לשלב הבא בהתפתחותה. בתקופה זו פנה אליו הבמאי סטנלי קובריק והציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה הייתה הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט, והספר שהוציא קלארק אחר כך, זכו להצלחה כבירה. הסרט אודיסאה בחלל" זכה להצלחה רבה וגם לפרס האוסקר על אפקטים מיוחדים.


בשנת 1956 עבר קלארק להתגורר בסרי לנקה (אז ציילון), בתחילה בעיר אונואטונה ולאחר מכן בבירה קולומבו. הוא החזיק באזרחות כפולה, סרי-לנקית ובריטית. אחת הסיבות למעבר, לטענתו, הייתה האפשרות לצלול לאורך כל השנה. מגוריו במדינה היוו את ההשראה לספרו "מזרקות גן העדן".

בתחילת שנות ה-2000 התפרסמו עליו כתבות שקשרו אותו לפדופיליה בצהובון סרי לנקי , לאחר חקירת המשטרה הוא נוקה מכל חשד והצהובון אף פרסם התנצלות פומבית , קלארק אף זכה לתואר אבירות בריטית. כמו כן גם זכה בפרסי הוגו ונבולה. ב-1986 היה הסופר השביעי שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.

מאוחר יותר חלה בתסמונת פוסט-פוליו והיה מרותק לכיסא גלגלים. קלארק נפטר בגיל 90 בקולומבו בירת , סרי לנקה ונקבר לצלילי הסימפוניה המפורסמת "כה אמר זרתוסטרא" של ריכארד שטראוס שהיתה גם מוסיקת הפתיחה של הסרט "2001-אודיסיאה בחלל"..

על קברו נכתב :"כאן מונח ארתור סי קלארק. הוא מעולם לא התבגר, אבל לא הפסיק לגדול.".

וארתור סי קלארק לוקח אותנו במוסיקה ממש בקצרה אל הזמר הכותב והמלחין ,ומרצה בביהס למוסיקה-רימון , אריאל הורביץ.

הורוביץ הוא בנם של הפזמונאית והמלחינה נעמי שמר ושל הסופר והמשורר מרדכי הורוביץ. לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין ביחידת המזל"טים , החל ללמוד מוזיקה בבית הספר "רימון", שם פגש את יהודה עדר, שהיה אחד ממוריו. עדר אהב את יצירתו של הורוביץ, הפגיש אותו עם חברת התקליטים "הליקון" וגם הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה שלו. האלבום, שנקרא "יאללה ביי", הקנה להורוביץ מעמד של כותב להיטים ותמלילן מבריק בזכות השיר "סיגל נחמיאס", שגם הפך להמנון המאבק למען זכויות חיילי המילואים באותה שנה, וכמו כן השירים "הכל כתוב", "יאללה ביי" ו"זה בשבילך". האלבום עצמו נמכר ביותר מ-15,000 עותקים.

שנתיים לאחר צאת אלבומו כתב הורוביץ והלחין את מרבית שירי אלבום הבכורה של אשתו תמר גלעדי, "תמר גלעדי". שיר הנושא של האלבום, "האהבה מתה", נבחר כשיר השנה של אקו"ם לשנת 2000. חודשים ספורים לאחר מכן יצא אלבומו השני של הורוביץ, "רנה" , השיר שנכתב על השחקנית רנה זלווינגר (יומנה של בריגיט ג'ונס) ,היה להיט ענק בישראל.

רנה זלווינגר

בשנת 2007 הוציא הורוביץ את אלבומו הרביעי, "זמן אמת", בחברת התקליטים "התו השמיני". חלק מהאלבום הופק על ידי עובד אפרת וחלק על ידי תמיר קליסקי מלהקת "אתניקס". מהאלבום הזה בלטו הסינגלים "תמיד תאמין", ו"כל מי שאת" שכתב הורוביץ בימיה האחרונים של אמו, נעמי שמר. שיריה של שמר אוזכרו במספר שירים באלבום.

בשנת 2009, בזמן מבצע עופרת יצוקה, הוציא הורוביץ את "רקפות בין הסלעים", שיר שכתב בזמן המבצע, תוך כדי הופעות במקלטים. השיר זכה להשמעות רבות. במהלך מבצע צוק איתן הוציא הורוביץ את השיר "עשרים אלף איש" לזכרו של שון כרמלי, חייל בודד שנהרג במהלך המבצע, ושבהלווייתו השתתפו 20,000 איש.

סמ'ר שון כרמלי ז'ל

בסוף ינואר 2017, פרסם הורוביץ את השיר "ברלין" ובו אמירה נוקבת על גל הירידה הישראלית לברלין.

בשנת 2016 הקים את עמותת "הפינג'אן הדיגיטלי" יחד עם אמנים כמו אהובה עוזרי, דני רובס ויאיא כהן אהרונוב. העמותה חתמה, בחסות ההסתדרות, על הסכם עם הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות להקמת אפליקציית מובייל להזרמת מוזיקה ישראלית. היישומון שפותח בסופו של דבר על ידי הספרייה הלאומית ובחסות משרד התרבות והספורט נקרא "שירי" , הרעיון נהדר , אך הוא לא תפס תאוצה ,ולא צלח מול הישומים של ספוטיפיי ואפל מיוזיק.

אז למה ארתור סי קלארק ולמה אריאל הורביץ דווקא היום ?

היום מלאו 105 שנה להולדתו של ארתור סי קלארק המדען , וסופר המדע הבדיוני הגדול ,שעל פי תסריט שלו ושל סטנלי קיובריק נעשה הסרט " אודיסאה 2001" שבהמשך הפך לספר…אז מזל טוב למר קלארק אי שם בשמי מרומים ,אם נשמתו מרחפת לה בגלקסיות רחוקות במסעה האינסופי.

והשבוע בעת עבודתי באחת הגינות ( החורף ממשש ובא למי ששכח ) , הבחנתי כי לפתע הגיחו מאות של רקפות מכל מיני פינות בטרסות של הגינה שהיו מוצלות ולאחר שהורדנו לא מזמן שלושה עצים , חדר אור פנימה וגרם לכל הרקפות לצאת ממחבואן ולצבוע את הגינה , וכשיצאתי משם התנגן לו שירי הנפלא של אריאל הורביץ : "רקפות בן הסלעים" , ותסלחו לי על רגשנות היתר ,אבל קשה היה שלא לקשר למה שקורה סביבנו.

במשך כל השבוע שומעים , על מאבקים בין הימין לשמאל ( פעם היה משהו כזה ) , בין חילוניים לדתיים , בין ישראלים לערבים ,בעיות כלכליות ,פשע ומוסר במגמות הפוכות , ולעיתים הייאוש קצת מחלחל לו לראש . אבל אז מסתכלים סביבנו ואני רואה את שני הבנים שלנו את בני ובנות מחזורם , את הבנות התאומות של בני הדודים והבן של הגיסה , ובנים ובנות של חברים , ואלה רק במעגל הקרוב שאני מכיר ממש …והחבריה הצעירים האלה נוהגים ממש כמו בשירו של אריאל הורביץ :

" וכשהיא לפתע צריכה
שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה
לא תאמין איך הם מופיעים
כמו רקפות בין הסלעים"

ברגע שנקראו להתייצב עשו זאת , כמו רבים ורבות ,טובות וטובים מבני ובנות הארץ . והם נותנים תקווה ,שיש עוד דור צעיר שאכפת לו וחשובה לו המדינה על אף ולמרות כל הקשיים שבה. כי אפשר ויש הרבה מה לתקן אבל בנתיים צריך לבוא ולהכנס תחת האלונקה , נרצה או לא נרצה …אין לנו ארץ אחרת.

החורף עוד רגע נכנס פנימה ויוריד גשמיו , מי יתן ובכל שאר המישורים ,החברתי , הכלכלי המוסרי והערכי…יגיע האביב…ובאביב הם כולם ישובו חזרה.

שבת נעימה לכולם.

בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים
בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים

בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון
בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים

וכשהיא לפתע צריכה
שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה
לא תאמין איך הם מופיעים
כמו רקפות בין הסלעים

בין הדגלים הכתומים לחולצה הכחולה
בין שוק הפשפשים לקריית הממשלה
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים

וכשהיא לפתע צריכה…

בין מגדלי הפאר למרכז הקליטה
בין פועלים זרים לשדות החיטה
כמו רקפות בין הסלעים
הפנים היפים של הארץ מתחבאים

וכשהיא לפתע צריכה…

תגובה אחת בנושא “"הדרך היחידה לחשוף את גבולות האפשרי היא להעז קצת מעבר אליהם לתוך הבלתי אפשרי." (א.ס. קלארק)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s