על טעם ועל ריח אין להתווכח …כך תמיד אמרו לנו.
הנימוק היה שחושי טעם והריח אינם אחידים אצל כל בני האדם. האחד אוהב ירוק והשני יעדיף יותר את הצבע הכחול. לאחד ירגיש קינוח שלוש שכבות שוקולד וגלידה כמתוק מדי , ולאחר יחשב למעדן שאין שני לו . לאחת יערב הרוטב החריף עד מאוד , ולשניה זה יחשב כפיקנטי . וריחו של יסמין יערב על האחד ואילו לשני יגרום כאבי ראש. כך הם פני הדברים גם בנושא הטעם האומנותי . לאחד יחשב הציור כאמירה מתריסה , גאונות של היוצר , ווירטואוזיות טכנית שאין שני לה , האחר יאמר שזה לא יותר מגבב משיכות של מכחול. גם בטעמי לבוש אין סרגל שווה לכולם . כל אחת ואחד על פי טעמו . ההיפי בטוח שזר פרחים על הראש ,וחולצה מרושלת בשלל צבעים זה הכי יפה , ולובש הטוקסידו יראה בו מהפכן.
הרעיון הוא ברור הטעמים שלנו בתחומים השונים אכן שונים בן אחד למשנהו.אבל זה בדיוק העניין . נסו לדמיין עולם אחר ,בו כולם היו מתלבשים באותו אופן ,אוכלים את אותו האוכל , ושומעים את אותה המוסיקה . עולם בו כולם היו מביטים על ציור ומהנהנים פה אחד על יופיו , או מחליטים פה אחד שהיצירה גרועה….היה זה בוודאי עולם כל כך משעמם ,חסר כל יצירתיות וחסר הפתעות . בכל בוקר בו היינו קמים היינו יודעים בדיוק מה נשמע ,נאכל ,נלבש או נראה.
השוני שבנו הוא שהופך את העולם למעניין יצירתי ומתפתח. צבעים שונים ,תת גוונים וטעמים , גישות שונות וכיווני חשיבה שונים.
אך למה פתחנו הפעם כך ועל מה נדבר הפעם ??מתחילים.
שבת ראשונה של חודש נובמבר . הטמפ במגמת עלייה . החורף מתעכב בפקקים , והעננים חונים כרגע חניית ביניים מעל צפון אירופה .ואנחנו נזכיר השבוע את אדולף…..לא אל תבהלו לא אדולף היטלר ( חבל להרוס מצב רוח סביר….אנחנו עוד נגיע אליו בהמשך ) , אלה אדולף סאקס.
אנטואן-ז'וזף "אדולף" סאקס נולד בנובמבר 1814 , שחור שיער, ובעל עיניים חומות הוא גדל בדינאן שבבלגיה. הבחור החביב עסק בפיתוח כלי נגינה ונהג לנגן על קלרינט.
אביו, שרל-ז'וזף סאקס, היה ממציא כלי נגינה בעצמו, שהכניס למשל שינויים בקרן היער ופיתח אותה. ידידנו החביב הרכיב את כלי הנגינה שלו בגיל צעיר מאוד, והציג לתחרות שני חלילים וקלרינט שהרכיב בעצמו כבר בגיל 15. לאחר מכן למד לנגן בכלים אלו בבית הספר המלכותי למוזיקה בבריסל. בשנת 1841 עבר להתגורר בפריז והחל לתכנן ולפתח כלי נגינה חדשים, אותם הציג בשנת 1844.
הבחור אומנם היה מוכשר בבנייה והבנה של כלי נגינה , אך בחיי היום יום היה לו " הרבה יותר מזל משכל ". לא אחת כמעט וקיפח את חייו . אם נהגנו לאמר בזמנו כי לעראפת היו שבע נשמות , ידידנו היה בהחלט מתחרה ראוי . כבר שהיה בגיל שלוש נפצע מהתפוצצות אבק שריפה..ושרד , ואם לא די בכך , מאוחר יותר כילד נכווה מסיר בישול רותח..והחלים….. ואם זה לא מספיק , אז בהמשך הבחור גם נפל לנהר וניצל מטביעה ממש ברגע האחרון. אין פלא, אם כן, שאמו הייתה משוכנעת שהוא לא ישרוד את ילדותו. תושבי הכפר כינו אותו בחיבה 'רוח רפאים'.
קצת על כלי נשיפה : כלי הנשיפה השונים המצויים בתזמורת פועלים על פי שתי שיטות בגדול . כלי נשיפה מעץ וכלי נשיפה ממתכת . לאלו מהעץ ישנו מנעד צלילים רחב ועשיר יותר אך עוצמתם חלשה יחסית . לעומתם כלי הנשיפה ממתכת עוצמתם גבוהה , אך המנעד צלילים קטן יותר. אך לא רק זאת , גם הטכניקה בה נוצרים הצלילים שונה בין שני הסוגים . בכלי נשיפה ממתכת, האדם הוא זה שיוצר את הצליל: חוזק הנשיפה, צורת השפתיים, מיקום הלשון וכולי הם שקובעים את גובה הצליל- באותו האופן שבו מפיקים צלילים בשריקה, למשל. לכל כלי הנשיפה ממתכת ישנם כמה תדרים שבהם גוף הכלי והאוויר שבתוכו רוטטים בהרמוניה, ואז הוא מפיק צלילים נעימים ונקיים. ניתן לשלוט על התדרים הללו באמצעות לחיצה על כפתורים שפותחים וסוגרים תעלות בתוך הכלי, וכך לקצר או להאריך את המסלול שעובר האוויר בדרכו מהפייה ועד הקצה השני, בפעמון….לעומתם בכלי נשיפה מעץ, הנשיפה בפיה אינה מפיקה את הצליל: היא רק מספקת את האנרגיה, כמו סוללה במעגל חשמלי. כלי הנגינה הוא זה שמפיק את הצליל.
ידידנו סאקס שהבין זאת ועסק בפיתוח כלי נגינה , החליט כי הגיע הזמן לשלב אותם יחד….לשילוב של שני הטכניקות הוא ייצור כלי שיקבל את שמו ..( סאקס ..פון..) ….סקסופון. לצורך זאת הוא לקח את עץ הצפצפה של הקלרינט ושם אותה בתוך צינור ארוך ממתכת. התוצאה הייתה כלי נגינה שהיה לו את עושר הצלילים של כלי נשיפה מעץ, ואת העומק והתהודה של כלי נשיפה ממתכת.
וכעת כשיש לנו כלי חדש בעל שילוב תכונות הן של כלי עץ והן של כלי מתכת , מה נותר אם לא לברך את החבר החדש למשפחת כלי הנגינה ??…תתפלאו אך הסקסופון נתקל בהתנגדות קשה ..למרות השבחים שקיבל על איכות הצלילים , המגוון והעומק….נגנים בתזמורות הרגילות סרבו לנגן בו , מלחינים סרבו לכתוב עבורו ..ואם לא די בכך גם יצרני כלי נגינה תבעו את סאקס ללא הרף על שימוש בפטנטים שלהם…אולם ידידנו ששרד אבק שריפה בגיל שלוש , לא אמר נואש , הוא ניגן בעצמו וניסה לפלס לכלי החדש את הדרך, אם לא לתזמורות הפילהרמוניות אז אל….התזמורות הצבאיות..והוא פנה אל התזמורת הצבאית הצרפתית.
אך שוד ושבר גם בתזמורות הצבאית חלוקות היו הדעות לגבי הכלי החדש של סאקס….והצרפתים כמו צרפתים..אם יש מחלוקת עושים דו קרב…במקרה שלנו דו קרב מוסיקלי.
המקום הרחבה עליה לימים יוקם מגדל אייפל . שם מוקמת במה ועלייה שתי קבוצות נגנים האחת תנגן בכלים של סאקס , השנייה בכלים אחרים..והקהל ישפוט….מי שחשב לרגע כי מדובר בסתם קרב שולי וחסר משמעות טעה בגדול…מתנגדי סאקס טרם התחרות השמיצו אותו בפרסומים שונים וקריקטורות ,ואף שיחדו 7 מנגניו שלא ינגנו… אך הבחור שורד כבר אמרנו ??..הוא לא מוותר ,ומנגן בעצמו על מספר כלים שונים כשהוא עובר מכלי לכלי….סופו של הקרב , השמש האירה את האופק , ואת יכולות הכלים הנהדרים שיצר סאקס…הוא אכן מנצח ..והתזמורת הצבאית הצרפתית מאמצת את כליו…רבים מהם משמשים כעמודי תווך בתזמורות כיום.
לאחר מותו של סאקס בפברואר 1894 הלך הסקסופון ונעלם כמעט משימוש ,תזמורות לא נגנו בו והוא כמעט נשכח.
אך כמו עוף החול המתרומם לאחר שנים ..כך גם הסקסופון..כמה עשרות שנים מאוחר יותר..תחילת המאה העשרים עולה בארה'ב סגנון נגינה חדש , והמעניין הוא שמי שבעיקר מנגן את הסגנון החדש הוא אפרו אמריקאים ששילבו יסודות קצביים מערב אפריקניים הבנויים על פוליריתמיקה (ריבוי קצבים), עם מרכיבים מוזיקליים מהמוזיקה המערבית….בבארים בשכונות שחורות של אמריקה ….והם אימצו בשמחה את הסקסופון שהפך כלי חשוב במוזיקת הגא'ז….והכלי הנפלא שייצר אדולף סאקס הפך להיות כלי פרוע שובר מוסכמות מוזיקליים.
וכמו בכל סרט טוב , שהמצב נהיה טוב , כנראה שמשהו רע עומד לקרות…ואכן באותם ימים גרמניה הנאצית כובשת בסערה את אירופה..והמפלגה הנאצית …לא אוהבת אי סדר , ושבירת מוסכמות…והסקסופון שקיבל אופי שכזה של כלי נגינה פרועה ,מוחרם על ידי שר התעמולה הנאצי גוז'ף גבלס אשר מוציא צו האוסר שימוש בכלי נגינה זה.
סופו של הסיפור גובל בקומדיה , יצרני הכלי ברחבי המדינה מחו על כך שנאסר עליהם לייצר את הכלי …הם פונים לגבלס ומוחים ומבקשים לייצרו מאחר ופרנסתם נפגעת…והנימוק שלהם היה …." לממציא הסקסופון קראו….אדולף" ….גבלס היה בטוח כי מדובר באדם מגזע הארי בהיר שיער וכחול עיניים ,עם השם של הפיהרר….ומייד נאות לבטל את האיסור….ובכך הביא לכניסת השימוש בסקסופון גם ברחבי אירופה….רק שבמציאות אדולף סאקס היה בלגי שחור שיער ,איש פשוט שייצר כלי נגינה. וכיום הסקסופון הוא כלי נגינה פופולארי ומצליח .
וזה לוקח אותנו בקצרה למוסיקה אל להקת סופר טרמפ.
סופרטרמפ (אנגלית: Supertramp) היא להקת רוק-פופ ורוק מתקדם שהוקמה בבריטניה ב-1969 ופעילה עד היום.
להקת סופרטרמפ הוקמה בשנת 1969 כשמליונר שווייצרי בשם סאם הציע למוזיקאי ריק דייוויס שהיה חבר בלהקת ה-JOINT להקים להקה לפי טעמו של ריק ובמימונו של סאם. בסופו של דבר הוקם ההרכב שנקרא בתחילה DADDY אך לאחר זמן קצר שינה את שמו ל-SUPERTRAMP. ההרכב הראשון (1970) וההרכב השני (1971) של הלהקה הוציאו, כל אחד מהם, אלבום אחד והתפרקו אחרי שמכירותיו נכשלו. ההרכב השלישי של הלהקה כלל את מקימי הלהקה, ריק דייוויס ורוג'ר הודג'סון שצירפו אליהם את ג'ון הליוול (כלי נשיפה), דוגי תומסון (בס) ובוב סייבנברג (תופים).
כבר דיברנו בעבר על הלהקה ולכן לא נאריך.
אז למה סאקס היום ולמה סופרטרמפ…
היום הוא יום הולדתו ה-207 של אדולף סאקס ממציא הסקסופון. והשבוע שמעתי חדשות וראיתי את הדיונים בכנסת סביב נושא התקציב ,יותר צעקות מדיונים והמעניין הוא שדווקא הקואליציה שהיא ממש לא ספינה אידאולוגית אלה אוסף מוזר ונדיר של מפלגות עם דעות משני צידי המתרס הרחוקים מאוד אחת מהשנייה, הצליחו להתחבר יחד ולהעביר תקציב , בניגוד לאמונה ( לפחות שלי). וחשבתי שלא רק בטבע החוזק הוא בשילוב של גנים , אלה גם במציאות חיינו אולי המגוון והשוני הם שיחזקו אותנו…כוחינו באחדותינו ???…כנראה שלא תמיד …השוני מביא לחוזק …זה עבד בכנסת …זה עובד בטבע ..וזה עובד נפלא בסקסופון.
וסופרטרמפ ?? להם יש שיר נפלא, משנת 1979 ששמו " שיר הגיוני " תקשיבו למילים…ובעיקר לקטע הסקסופון בשליש האחרון.
שבת נעימה לכולם.
When I was young, it seemed that life was so wonderful
A miracle, oh it was beautiful, magical
And all the birds in the trees, well they'd be singing so happily
Oh joyfully, playfully watching me
But then they send me away to teach me how to be sensible
Logical, oh responsible, practical
And they showed me a world where I could be so dependable
Oh clinical, oh intellectual, cynical
There are times when all the world's asleep
The questions run too deep
For such a simple man
Won't you please, please tell me what we've learned
I know it sounds absurd
Please tell me who I am
במחשבה שניה 