לרפא את הלב.

כילד , מעולם לא אהבתי את חודש תשרי . כבר מתחילתו נמהלו בו מעין תחושת עייפות של השכמה לסליחות עם בוקר , יחד עם אימת יום הדין ההולך וקרב. יום בו יקבע , כך לפחות אמרו לנו , מי לחיים ומי למוות . אבל כילד, האמת היא שהדין פחות הפחיד אותי … לעומתו זעקות השבר של החזן בבית הכנסת ,זה הגבוה ולבן הזקן והשיער נחמיה , הצום הקשה , החום המעיק ,אך בעיקר בעיקר מבטיה חמורי הסבר של אימי שישבה ממעל בעזרת הנשים ,עת הבחינה כי פניתי לפטפט עם היושב לצידי. במקום עם זה היושב במרומים…….אלו הפחידוני הרבה יותר.

בבית הספר הדתי בו למדתי , הרעיפו עלינו חזור והרעף ,את משמעות בקשת הסליחות , אתם חייבים לבקש סליחה ממי שפגעתם ,או עלבתם בו …עם אלוהים והמצוות עוד אפשר להסתדר ..בעזרת הצום והתפילות . דימו לנו זאת לניקוי נפשנו כשלג מכל חטאינו שלבטח צבעם היה כצבע השני . ואנו כילדים שייטנו לנו בתחושותינו בין חשש להתעלמות…וכך באו ימי תשרי …השופר ילל בקול גדול .. החזן זעק אלי מרום …הצום התיש ..אבל אז כמו בכל סיפור טוב …הגיע חג סוכות…והביא עימו ריחות של סתיו ,הללו הפכו מבושמים הרבה יותר עת גררנו ענפי אקליפטוס טריים בעבור הסכך לסוכה . לאף אחד כמעט לא הייתה מכונית , כך הלכנו לעצי האקליפטוס הסמוכים לתחנת שאיבת המים של מקורות בכניסה למושב . שם חתכנו ענפי אקליפטוס צעירים הסמוכים לקרקע ואותם גררנו הביתה . הגרירה על שביל העפר בואכה הביתה שחררה מהענפים הטריים ריחות גן עדן. ובערב חג הסוכות ,ריחות האקליפטוס ,הצבעים המגוונים , אורות המנורות המהבהבים בסוכות ,כל אלו יחד הפיחו בי לפחות תחושה טובה, תשרי הולך ונגמר …יום הדין עבר , אני על הרגליים , הסתיו מנשב עצמו מבעד לסכך וכעת מתחילה שנה חדשה , אופק בהיר מסתמן לו הרחק.

"חג שמח ושנה טובה " חייך אלי אליהו האושפזין בצאתו מהסוכה…ואנוכי הנהנתי לאות הסכמה.

אומנם נדברנו לשוב לאחר החגים , אך עקצוצו של נושא , והשנה החדשה השיאוני הלום , ואנו בסופה של שנה ובפתחה של שנה חדשה . שנה וחצי של קורונה אחרינו , ומי יודע כמה עוד לפנינו. בעוד רגע נפרד משנה עברית שתהפוך להיסטוריה ונחל שנה חדשה …ואם בהתחלה חדשה עסקינן , תעלה פינתנו את מסעה של המייפלאור.

בשנת 1620 הפליגה מנמל פליימות שבאנגליה הספינה מייפלאור , למסע מסוכן באוקיינוס האטלנטי, כשעל סיפונה 102 איש..חלוצים , ביניהם 19 נשים ו-33 ילדים , שקיוו להתחיל חיים חדשים בעולם החדש – יבשת אמריקה, שהתגלתה לתושבי אירופה רק 128 שנים קודם לכן. זמן לא רב במונחים של אז. ליתר דיוק, הם רצו להגיע למה שיהפך מאוחר יותר…. לארצות הברית.

מי הייתה המייפלאור ? , אז לא מדובר בספינת נוסעים כי אם בספינת משא . המייפלאואר הייתה ספינה שהעבירה סחורות בין אנגליה, צרפת ומדינות אירופאיות נוספות. משערים שאורכה היה בין 27 ל-33 מטרים, רוחבה – כ-7.5 מטרים, וקיבולתה למטען הייתה של 180 טון….והנוסעים ??…הנוסעים לא היו בדיוק חבורת מטיילים שתרו אחר נופים וחוויות…אלה המדובר היה במהגרים אנגלים פוריטנים שהתיישבו בשנת 1608 בליידן שבהולנד.

הפוריטניות הייתה תנועה נוצרית שהתפתחה באנגליה במאה ה-17 ובהמשך בניו אינגלנד במטרה "לטהר" את הכנסייה האנגליקנית משאריות הקתוליות שלטענתם נותרו בה. התנועה דגלה באורח חיים סגפני ופשוט, באיסורים מחמירים ושמירה קפדנית על מצוות הדת, יחד עם החדרת גישה דתית לכל תחומי החיים. הפוריטניות התבססה על התפישה, שכתבי הקודש הם הבסיס הבלעדי לנצרות וכי מותר לפרש את התנ"ך פירוש אישי.

הסיבה לעזיבתם את אנגליה הייתה הרדיפה הדתית שסבלו ממנה כתות נוצריות אשר לא יישרו קו עם הכנסייה האנגליקנית השלטת. בהולנד הם זכו אמנם לסובלנות דתית, אך התקשו לשמר את תרבותם ואת צביון קהילתם. לאחר ויכוחים פנים-קהילתיים הם החליטו לעזוב את הולנד ולהקים מושבה אנגלית חדשה בצפון אמריקה.

אבל מי כמונו …היהודים יודע שיציאה לחרות אינה תהליך קל…מכשולים , מחלות , מז'א ,וכאלו שינסו למנוע תמיד יעמדו בין מחפש החופש לבין מטרתו. כמו לבני ישראל במצרים , כמו ליציאת אירופה ( אקסודוס) כך גם למאמינים הפוריטנים קשתה הדרך , אך אדיקותם ואמונתם כי האל מנחה אותם הביאו לביטחונם בכך שמושבתם החדשה עת יגיעו אליה , להבדיל מהמושבות הראשונות שהקימו האנגלים באמריקה, תצליח ותפרח. …ובלשוננו …שם בארץ חמדת אבות ,תתגשימנה כל התקוות.

הספינה מייפלאואר עזבה את נמל ליידן שבהולנד ביחד עם ספינת נוסעים נוספת, "ספידוול" (Speedwell).

ב-15 באוגוסט 1620 יצאו הספינות למסען מערבה, אך עקב דליפה בספידוול, הן נאלצו לחזור על עקבותיהן ולעגון בדרטמות' (ב-27 באוגוסט). הספינות יצאו שוב למסען מערבה, לאחר תיקון הדליפה בספידוול, אך ראו איזה פלא ,נאלצו לחזור על עקבותיהן בשנית (גם הפעם עקב דליפה בספידוול), ועגנו שוב בפלימות'. מנהיגם של המהגרים האנגלים, ויליאם ברדפורד (Bradford), חשד שמדובר בחבלה מכוונת( שנים מאוחר יותר זה אף הוכח כחבלה של ההולנדים ), ועל מנת להספיק להגיע לאמריקה בטרם תעבור עונת ההפלגה הוחלט כי המייפלאואר תפליג לבדה, והיא יצאה מנמל פלימות' למסעה בן 3 החודשים ב-16 בספטמבר.

בהתקרבה לחופי צפון אמריקה נסחפה הספינה צפונה עקב זרמי האוקיינוס עד מפרץ קייפ קוד. יש הסוברים שהספינה כלל לא נסחפה, אלא הייתה זו הטיה מכוונת מצד האנשים על הסיפון, שלא רצו לחיות בחבל הארץ שלימים יקרא וירג'יניה. סברה זו לא ממש הגיונית מאחר והשטח אליו פנו היה קשה לניווט ומלא שרטונות..אך ניחה עם אגדות וחלוציות לא מתווכחים .

עם הגעת האוניה לחוף , החלו הנוסעים להתארגן על בניית התיישבות חדשה במקום ( המתנחלים מסתבר אינה המצאה יהודית ) על אף שבשטח בו התיישבו אנשי המייפלאואר חיו שבטים אינדיאנים, אנשי המייפלאואר לא ראו בהם בני תרבות שיש להתחשב בהם, אלא פראים המהווים חלק מתנאי השטח שיש להתמודד עימם. למרבה הצער המתיישבים החדשים הביאו עימם טכנולוגיה וגם וירוסים אשר בהמשך הביאו לכמעט הכחדתם של האינדיאנים ( נותרו 2.5 מתוך קרוב ל 10 מליון שחיו שם טרם הגעת האירופאים ).

כמו כל קבוצת חלוצים אידאולוגית , החליטו המתיישבים ליצור אמנה על פייה יחיו . ..אמנת מייפלאור. (באנגלית: The Mayflower Compact). אמנה זו הייתה המסמך המינהלי הראשון שנכתב בקולוניה הבריטית פלימות. אמנה זו נכתבה רק על ידי חלק מ"האבות העולים". האמנה נחתמה ב-21 בנובמבר 1620, על ידי 41 מתוך 102 נוסעי האונייה מייפלאואר בה התחייבו להתאגדות מדינית על האדמה שהייתה עוד ללא מוסדות שלטון ונטו להישאר (בשלב זה) בנאמנותם למלך ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. אמנה זו מהווה מעין סמל של החוקה האמריקאית המתגבשת עם תחילת ההתיישבות ביבשת החדשה , ונתפסת עד היום כמסמך מכונן בהיסטוריה ובתרבות הפוליטית האמריקנית ….כך יצאה לדרך ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

ותחילת של אמריקה לוקחת אותנו במוסיקה אל מי שכנראה ( נכון לרגע זה המצעד עדיין משודר ) יזכה ואם לא אז בוודאי מועמד לזמר השנה במוזיקה הישראלית …ישי ריבו . הבחור כבר הופיע בעבר בפינתנו אז רק נציין מספר נקודות לגביו.

הבחור הנהדר הזה מפליא לשלב מוזיקה עכשוית ולחנים נפלאים עם מילים מאוצרות הכתיבה היהודית ( כתבי קודש ,תפילות , וכו' ) , הוא משתף פעולה עם זמרים משלל גווני הקשת של המוזיקה הישראלית . משלמה ארצי דרך ירמי קפלן בואכה שולי רנד ועמיר בניון ועומר אדם והכל בצניעות ופשטות.

ישי נולד לראובן ורוחמה, משפחה דתית, וגדל במרסיי שבדרום צרפת. בגיל שמונה וחצי עלה עם משפחתו לישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר אדומים. המשפחה עברה תהליך של התחרדות ולאחר שש שנים עברה ליישוב תל ציון. למד בכמה ישיבות חרדיות, בהן בישיבה לעולים מצרפת בירושלים. שירת שנה וארבעה חודשים בחיל החימוש במסגרת נצח יהודה.

כבר בגיל 13 החל לכתוב שירים, להלחינם ולהקליטם בביתו. בגיל 18 החל ללמוד לנגן בגיטרה. הקים עם חברים את להקת "תכל'ס" שביצעה מטאל רוק יהודי. לקראת סוף השירות הצבאי השתתף בכמה הופעות של להקת הרבנות הצבאית, בעקבות בקשה של שי אברמסון, החזן הצבאי הראשי. על אלבומו הראשון החל לעבוד במהלך שירותו הצבאי.

לאחר נישואיו עבר ללמוד במדרשת זיו, בראשות הרב אליהו אילני, בשכונת שערי חסד בירושלים.

בניסן תשע"ד (2014) יצא אלבומו הראשון "תוכו רצוף אהבה", ובעקבותיו יצא לסיבוב הופעות. האלבום הגיע למעמד אלבום זהב ויצא במהדורה חדשה בתוספת השיר "השבעתי" אותו שר עם מקהלת ישיבת ירושלים לצעירים. באותה שנה שר את השיר "חדש ששוני" באלבום "שמחת עולם" המאגד שירים שהלחין הרב יצחק גינזבורג, ושר שני שירים באלבום "אחכה לו", שירים שעלו מאפר השואה שהוציאה להקת "הלב והמעיין".

במרץ 2016 הוציא את האלבום השני שלו "פחד גבהים". האלבום זכה באלבום זהב. באותה שנה התארח באלבומו של שלמה ארצי "קצפת", והשניים שרו בדואט את השיר "והאמת". והבחור ממשיך לכבוש אולמות ואהדה בכל מרחב המוזיקה הישראלית .

בחודש אלול תש"פ הוציא אלבום הופעה משולש: במה קהל ואהבה, הכולל בתוכו שירים שהוקלטו בהופעות ודואטים עם זמרים שונים.

ב-24 בפברואר 2021 הוציא את הסינגל השני מתוך אלבומו החמישי, "סיבת הסיבות", השיר הגיע למקום ה-13 במצעד השנתי של גלגלצ לשנת תשפ"א.

אז למה המייפלאור ולמה ישי ריבו דווקא היום ?

התשובה היא התחלות וסיומות ,והיכולת לשנות מציאות .

היום לפני 401 שנה בדיוק (6/9/1620) יצאה לראשונה לדרכה האוניה מייפלאור לדרכה מאנגליה לאמריקה במטרה להתיישב ביבשת החדשה וכוננה בכך את אמריקה של היום. ….הביאה את אירופה ליבשת שעד לא מכבר ישבו בה ילידים אמריקאים ( שכונו אינדיאנים ). והיום 600 שנה מאוחר יותר ,ביבשת יושבת לה האמפריה החזקה בעולם.

ומנגד השבוע לאחר 20 שנות מאבק לא מוגדר ועקוב מדם , עזבה ארה'ב את אדמת אפגניסטן , עם מראות שלא נראו ממש כ"תמונת ניצחון" בלשון המעטה. הכניסה לשם הייתה בקול ענות תרועה…ואילו היציאה הייתה בקול ענות חלושה. לפני 600 שנה הילידים נכבשו וכמעט הוכחדו ואילו השנה …דווקא המקומיים והחלשים גרשו את האמפריה .

וחשבתי לעצמי שאומנם בכל סיום יש התחלה חדשה , כמו שאמר פוליקר …אבל מההתחלות כמעט ולא ניתן לנבא את הסוף .

והיום אנו ערב השנה החדשה וסיומה של זו הקודמת . יש שילכו לבית הכנסת ויתפללו ליושב במרומים . יבקשו סליחה , מחילה , בריאות , אהבה , שלווה. אנו יודעים כיצד השנה מתחילה אך אינו יודע את סופה. לעיתים היא מתחילה שמח ונגמרת עצוב , לעיתים להיפך . ועל פי שירו של ישי ריבו , רק היושב במרומים יכול להפוך את היוצרות , או במילות השיר " ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול ".

שתהה לכולם שנה נפלאה , בריאה ,מלאת אהבה ועניין , התחלות טובות וחדשות , סיום של רעות חולות …ושכל מספד יהפוך למחול.

מצרף את גרסת הדואט הנהדרת יחד עם עומר אדם.

הלב שלי נקרע לשניים
מה שלא ראתה שפחה על המים
כמו סופה מן הים עולה
כמו תופה של מרים פועם
ואין תרופה בעולם

הלב שלי מרים ידים
כבר מועד לא עומד על הרגליים
שבר כלי שאין בו כבר מה
והשמים הם לי חומה
איך אעבור בתוך הים ביבשה?

ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול
לזכך את החול
לרכך בי הכל
ורק אתה מבין איך לגשת ללב שלי
משכך כל כאב שבי
מרפא את הלב

הלב שלי נקרע לשניים
חציו אשם וחציו לשם שמים
כמו סופה מן הים עולה
כמו תופה של מרים פועם
ואין תרופה בעולם ללב
ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול
לזכך את החול
לרכך בי הכל
ורק אתה מבין איך לגשת ללב שלי
משכך כל כאב שבי
מרפא את הלב