עינייך…אל תרדפו אותי ….

במזרח החלה השמש עולה.

קרניים ראשונות של אור חדרו את יריעות האוהל .הם יצרו קוים בהירים בהם יכלה להבחין, באבק המיתמר מכל תנועה שעשו על הקרקע , עליה נפרשו אמש שמיכות הצמר שטווה אביה מצמרן של הבכירות שברחלי העדר.

ראשה היה סחרחר ,היין ,הבשר ,קריאות השמחה ושירי ההלל וריקודי הלילה הקודם התחלפו בדממת הבוקר החרישית ,אותה הפריעו פעיות הגדיים שחיפשו את אימותיהן במכלאה הסמוכה . היא לא הייתה בטוחה אם היא שמחה או עצובה על שאירע ב- 24 השעות האחרונות . אביה שהיה בעל המילה האחרונה ברחבי המאהל, שנפרש בעמק לרגלי ההר במזרחה של ארם נהריים ,הוא שקבע את הלך הדברים .לה בתור אשה לא היה הרבה לאמר . ממש כמו חליפת סחורה בשוק השבועי כך הייתה עבורה חווית ליל אמש.

יומיים לפני עוד הספיקה לשמוע את הוריה מתלחשים בשקט על עתידה ." יהיה בסדר אני אומר לך "שמעה את אביה לוחש לאמא . ממקום מושבה יכלה להבחין כי אמה לא ממש האמינה לדברי אביה …"אבל אחרי כל כך הרבה זמן " אמרה אמה , " איך יתכן שלא יבחין ?…זה לא יגמר בטוב " שמעה אותה ממשיכה ואומרת….לא יגמר בטוב …לא יגמר בטוב….הדהד המשפט באוזניה גם כעת , בשעה שדמעה אחת חמה זלגה במורד לחייה.

שבת שלישית של השנה החדשה , הגשם שב למחוזותינו אחרי שלושה שבועות שחונים בהם חזינו בקנאה נסתרת באירופה הנצבעת לבן של שלג . אצלנו רק מזרחיות…רוחות מזרחיות מייבשות מח , ומפריחות את עצי הפרי הנשירים כבר בינואר..והשבוע תעלה פינתנו על נס את יחסי אימנו השלישית….את לאה..עם רחל אחותה….אימנו הרביעית עם אבינו השלישי..בעלה הראשון…מסובך ?…מייד נתחיל.

ללבן הארמי שתי בנות: לאה הבכורה בעלת העיניים הרכות ורחל יפת התואר ויפת המראה. לא ברור לנו מה זה אומר "עיניים רכות" אבל כשהן מוצבות אל מול תארי היופי של רחל אנחנו יכולים להסיק שיופי לא היה הצד החזק של לאה. התנ"ך לא מרבה לתאר יופי, אבל כשנתקלים בתיאור שכזה מבינים שיש לו משמעות בהתרחשות העלילה. יופייה של רחל מניע את יעקב לדרוש להתחתן דווקא איתה ולא עם אחותה הבכורה והרווקה כנהוג.

לֵאָה, היא דמות מקראית, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל עפ'י היהדות. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרק כ"ט עד פרק ל'. היא אמם של שישה מתוך שנים עשר בניו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה. עפ'י המסופר בתנ'ך דמותה של לאה מצטיירת כדמות די טראגית . למרות היותה הבכורה מבנותיו של לבן הארמי , יעקב מתאהב באחותה הצעירה ממנה..רחל…אולם אביה אינו מקבל את הכוונה שבתו הבכורה תיוותר לא נשואה בעוד אחותה הצעירה תינשא , ולכן עושה לבן מעשה מרמה ומשיא אל לאה ליעקב בלי שהלה יבחין בכך ( קצת מוזר שהבחור שזכה לכינוי "אבי הנביאים"…לא הבחין עם מי הלך לישון ).

אז מי היא לאה ?? יש המפרשים את השם לאה, על פי הערבית – פרת-בר, ועל פי האכדית – פרה או גבירה, תקיפה (במקבילה לרחל, אשר פירוש שמה הוא כבשה). המשמעות העממית של השם לאה, היא רפה, חולה, עייפה, יגעה. היא אמנם מתוארת כיפת תואר, אולם "עיניה רכות", רכות מבכי לפי המדרש. הסופר המקראי כמעט ואינו מציג את תחושותיה של לאה כאישה שנואה על ידי בעלה, אלה רק באופן עקיף , ע'י ההסבר למשמעות שמות ילדיה. לכן ברבות השנים "השלימו" המשוררים פערי מידע בהצגת תחושותיה של לאה המקראית.

עפ'י פרשנות יפה לסיפור שמביא הזמר והסופר/ משורר קובי אוז באתר תנ'ך 929 הסיפור של לאה הוא חלק מעונשו של יעקב..

נפוטיזם ( העדפה והטבות למקורבים ) אינה נחלת אנשי ציבור בישראל של ימינו . כבר בארם נהריים של ימי המקרא כאשר יעקב מגיע אל הבאר, אליה באו הרועים להשקות את צאנם, וממתינים עד יאספו מספיק אנשים שיצליחו לגלול את האבן מעל לבאר .שם הוא מבחין ברחל . יעקב -איש תם יושב אוהלים ,שלפתע הופך חזק אץ רץ , ומסיט את האבן ומדלגללא שום רגשי אשמה על תורם של הרועים לטובת ..רחל…הוא עוד ילמד לחכות בסבלנות… כי לכל שבת יש מוצאי שבת …ומי מורה טוב יותר , אם לא נוכל אחר…לבן הארמי אביהן של רחל ולאה…הוא מעביד את יעקב 7 שנים בעבור רחל…אך הלקח לא נלמד דיו…הוא מקבל את ..לאה ומתבקש לחכות בסבלנות עוד 7 שנים לרחל…כך נהוג אצלנו אומר לו לבן , והנביא שלא חזה זאת מקבל . אימי נוהגת לאמר שמי שממהר מגיע אחרון….

זוית אחרת וביקורתית לסיפור של רחל ולאה מביאה היוצרת התיעודית אילאיל אלכסנדר .

אילאיל מעלה את השאלה הנוקבת מה קרה לה לתרבות שלנו, שהצמידה צלילים רומנטיים כל כך ליחסיו ההרסניים והמעוותים של יעקב עם שתי נשים במקביל? זו המבוגרת יותר, האימהית, וזו הצעירה, היפה והנחשקת. מה זאת אם לא גושפנקה מקראית למיתוס הקדשה (הזונה) והקדושה, לפיו זקוק הגבר לנשים שונות לסיפוק צרכים שונים. מה זאת אם לא תעודת הכשר לתופעת הפוליגמיה?..דבר שגם יהדות בת זמננו שוללת (עפ'י חרם דרבנו גרשום )..איך זה שגדלנו על מעין סיפור רומנטי …של אהבת אמת של אדם שמוכן לעבוד 14 שנים בעבור אהובתו ??, ולא התייחסנו לפיל שבחדר …נישואים ל-4 נשים. ובהן שתי אחיות ? ..מעניין ומטריד.

ד"ר גילי זיוון, מרצה ומנחה בנושאי יהדות וחברת סגל בית ספר למנהיגות במכון מנדל , מציעה נקודת מבט יפה אחרת על הנושא . לאה כדמות קצת פחות טראגית ויותר עוצמתית. דווקא לאה, האישה הדחויה, מתפקדת כאישה הבוגרת והאוהבת, היא זו שלוקחת אחריות על גורלה וגורל משפחתה, היא "האישה האמיתית". נתוני הפתיחה של לאה אמנו אינם קלים. אך למרות זאת לאה זוקפת את גווה ומתחילה במסע הארוך להקמת משפחה. רגע השיא של לאה מתגלה בהולדת הבן הרביעי כשהיא קוראת לו ,שלם שינוי בשם שאיננו מבטא געגוע לאהבת אשה, אלא הודיה לאלוהים..יהודה.

עוד מוסיפה ד'ר גילי , ומספרת כי המדרש אומר שלאה חיכתה רק לשלושה בנים ולכן ברביעי הרגישה שזכתה למתנה גדולה בלתי צפויה (בראשית רבה פרשה עא) ופתחה בהודיה! לאה גילתה בבן הרביעי שהיא בעצם אדם עצמאי, לא רק אשת יעקב אלא אישה העומדת בזכות עצמה לפני האלוהים ומודה לו. יהודה נולד ברגע של שחרור, ברגע של חירות פנימית גדולה.

אימנו לאה המלמדת אותנו את סוד העוצמה השקטה, את סוד האיפוק והיכולת להמשיך ולצעוד בדרך חתחתים של מלחמה מתמדת על קיום עצמאי, אוהב ומשתוקק.

את המעבר והשינוי בדמותה של לאה מזו העצובה הבוכה על מר גורלה ,העייפה והנילאית לאשה חזקה העומדת בפני עצמה ,מכירה ביכולותיה ובכוחה מתארת גם המרצה הנהדרת לתנ'ך נויה שגיב ( מרצה למקרא ומפתחת תכנים ותכניות לימוד במקרא וחברה בצוות מיזם 929.) בקטע קצר עימו נסיים :

" הנה עוד אחד: יהודה. כבר הפסקתי לקוות שיאהב אותי. והנה האמת: מעולם לא אהבתי אותו. אמנם מכוערת, אבל לפחות חכמה. מההתחלה ראיתי איש חלקלק. רק ביקשתי לא להיות דחויה. לא חייבת נאהבת. רק לא שנואה. אני מודה לאלהים על מה שיש לי. ראובן, שמעון, לוי, יהודה. נבחרת בנים נהדרת. וכבר לא רבה איתו, ולא עם אלהים ולא עם אבא. ורחל? אני מצטערת אחותי היפה האהובה. על הכל. מעולם לא קינאתי ולא רציתי את מקומך שנגזל. אבל זה המצב. עכשיו תבואי את חשבון מול יעקב. אני מודה על מה שיש לי. לא צריכה יותר. אני עייפה."

והעיסוק הקצר בלאה ורחל לוקח אותנו במוזיקה הפעם אל שני יוצרים מוזיקלים נפלאים צביקה פיק …ומזי הנהדרת כהן.

מזי כהן (נולדה ב-29 באפריל 1959) היא זמרת ומוזיקאית ישראלית בעלת עוצמה קולית יוצאת דופן. התפרסמה בתחילת דרכה כסולנית של להקת "גזוז" ומאז שיתפה פעולה עם עשרות מוזיקאים ישראלים. כהן נולדה וגדלה בירושלים. שירתה בצבא בלהקת פיקוד מרכז. היא השתחררה מהצבא בשנת 1978, וכבר אז בלטה בשל יכולת השירה שלה.

דני סנדרסון בחר לשבץ אותה כזמרת של להקת "גזוז". שירים בהשתתפותה מאותה תקופה כוללים את "תשע בכיכר", "חללית", "היא לא תדע", "מילים יפות", "לכבוד הקיץ" ואת "שמת אותי בסוף הרשימה".

לאחר פירוק הלהקה עבדה כהן עם יוצרים שונים, בהם יצחק קלפטר, שלום חנוך ושם טוב לוי. בשנת 1986 הצטרפה כהן לאופרת הרוק "מאמי" בתור השחקנית והזמרת הראשית. האופרה, שנכתבה על ידי הלל מיטלפונקט, אהוד בנאי ויוסי מר חיים. ביולי 1992 הוציאה כהן את אלבומה השני, "מעברים", בהפקה מוזיקלית של ירוסלב יעקובוביץ', ועיבודים משותפים שלה ביחד עם אמיתי פריינטא. התקליט כלל בין היתר את השירים "מעברים", "עינייך" ו"אלווה אותך". מזי עשתה עוד עשרות שיתופי פעולה וביצועים נהדרים אך קצרה הפינה .

צביקה פיק , "המאסטרו"

צביקה (הֶנריק) פיק (נולד ב-3 באוקטובר 1949) הוא זמר, מלחין ומוזיקאי ישראלי. הפריצה הגדולה של פיק אל תודעת הקהל הגיעה כאשר נבחר לככב בתפקיד הראשי (קלוד) במחזמר "שיער", שהוצג בישראל ב-1970. אחר כך פרץ לגלי האתר עם מספר רב של להיטים וזכייה בתוארי זמר השנה ובפרסים. בשנות התשעים זכה לפופולריות מחודשת כשהחל בסיבוב הופעות עם הלהקה הירושלמית "נושאי המגבעת", ונמשך בלחן שכתב לשיר "דיווה" לדנה אינטרנשיונל, עמו זכתה באירוויזיון 1998. ב-2002 הועלה בתיאטרון "הבימה" המחזמר "מרי לו", המבוסס על שיריו. פיק נחשב לאחד היוצרים הישראלים הגדולים ביותר.

בפברואר 2011 קיבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים.

אז למה לאה ורחל ולמה מזי כהן וצביקה פיק דווקא היום ?

הסיבה היא פשוטה . השבוע באחת הנסיעות באוטו שמעתי את שירו של צביקה פיק " אני אוהב אותך לאה " ,תיאור דמעתה החמה המתגלגלת על לחיה בבוקר שאחרי היה כל כך מעציב שזה העסיק את מחשבותי . איך דמותה נקלעה דרך מעשי אביה לסיפור עם יעקב ,סיפור עצוב ,אך בהמשך שמחתי כי על פי זוויות מבט אחרות ניתן היה למצוא בסיפור גם כח והעצמה ולא רק סיפור טראגי. ולמזי כהן יש שיר נפלא ועוצמתי מאוד מתוך תקליטה "מעברים" …השיר נקרא "עינייך " ומספר על אשה שיום אחד בעלה "מוצא" אשה צעירה , והיא "נזרקת לכלבים "..את הסיפור מציגות מילות השיר דרך הילדה שצפתה בסיפור העצוב של סילוק האשה הראשונה…וזה הזכיר לי את סיפור לאה…

מילות שני השירים "אני אוהב אותך לאה "(אהוד מנור) , ו"עינייך" ( אסתר שמיר) ,מבטאות סיפור עצוב וקשה , שאנחנו בשגרת חיינו צובעים בדרך כלל בצבעים רומנטיים.

מאחל שבת שקטה ונעימה לכולם ,שנדע רק אהבות אמת. מצרף את שני השירים.

אני אוהב אותך לאה -צביקה פיק ,אהוד מנור.

את אותו הבוקר לא אשכח
כשטמנת ראשך בתוך הכר
אור השמש על האוהל נח
וראשי הלום שיכר.

כשלחשתי באוזנך את שמה
את ידי אספת ביד קרה
ודמעה אחת חמה
אל כפות ידי נשרה.

הנה ימים רבים חלפו
ושתי ידי עייפו
ועינייך מה יפו
כעיני רחל.
אני אוהב אותך לאה
אוהב אותך גאה
אם אשכח אותך לאה
שמי לא ישראל.

עינייך -מזי כהן ,אסתר שמיר

אבל אני לא יכולה לסלוח
זה צורח באוזני בלילות ובימים
כאילו זה קרה לי עצמי
אני לא יכולה לשכוח
את היום שזרקו אותך לכלבים.
נתנו לך לגור בחצר ביתך
כשבעלך לקח אישה צעירה לחיקו
את חופרת בתוכך את בור כאבך
ואומרת שהיא הכי טובה בשבילו..

הו עינייך
עינייך
אל תרדפו אותי
עינייך