"כל כבשה צריכה רועה שנואם יפה ברצף"

ויהיו הימים ההם ימי סליחות. אנשים יוצאים ובאים היו מבית הכנסת .רוחות של סתיו כבר החלו נושבות חרישית בחלקו השלישי של הלילה . בשעות בהן נדדו היושנים בשנת החלום ,זלגו רוחות הסתיו מבעד לחלונות העץ הישנים ושרקו להן חרישית תפילתן של קצוות תבל.

את רחובות העיירה האירו פנסי הרחוב צהובי המבט . הלך בודד או חתול עזוב חצו אחת לאשמורת את הכביש הישן . זוג חתולים בעונת היחום ייללו עצמם לדעת, על פח האשפה בקצה הרחוב. מבעד לתריסי העץ שבחלון, ניתן היה לשמוע את קול צעדיו ,וקריאותיו של גבאי בית הכנסת. "סליחות…סליחות…אדון אברהם קום..סליחות……אדון יוסף…עת סליחות הגיע …לקום ..לקום סליחות..".וכך הלך קולו והתרחק במעלה הרחוב.

אך מולו ביתו של כבוד הרב , האיר החלון את הדרך. בשעת לילה /בוקר מוקדמת זו עדיין האיר החדר. ובחדר שרוי היה זקן-איש בפלפולי הלכות…אותן כרה ככורה פחם מתוך הטקסט…"אבל כבוד הרב…בטקסט כתוב ש.." פנה אליו עוזרו….." הס ידידי.." ענה לו זקן-איש…"מה שחשוב הוא מה שלא כתוב…"

קריאות הגבאי קטעו את חוט מחשבתם ,וזקן-איש הניח הספר מידיו…"בא ידידי הגיע זמן סליחות"…הם לגמו את שאריות התה החם ,בטרם העמיסו את כלי התפילה בדרכם אל בית הכנסת.

איך הייתם מגדירים את עצמכם דתיים, מסורתיים, מאמינים, או חילונים?

שבת אחרונה של חודש אוגוסט..ובשבוע הקרוב ישובו תלמידי הארץ המובטחת אל ספסל הלימודים , מי באמת , מי כאילו ,ומי בזום…כל אחד בדרכו. ופינתנו מעלה על נס את פועלו של יהודי יקר , אשר לצערינו חדל לעשן לפני ארבע שנים ,קבלו בבקשה את …..השחקן….ז'רום זילברמן.

אני מניח כי רבים מכם וגם הותיקים שביננו ,מרימים גבה…" מי זה לעזאזל ז'רום זילברמן ?.."…אז נתחיל.

ב-11 ליוני 1933 נולד למשפחת זילברמן היהודית ממילווקי וויסקונסין , בן ג'ינגי וחמוד. הוריו החליטו כי שמו יהיה זרום אנחנו מכירים אותו כ..ג'ין ווילדר.

קולדפליי מבצע נגיעה מחווה ג'ין ויילדר עם "דמיון טהור"

ג'ין נחשב לאחד השחקנים /במאים /מפיקים המצחיקים יותר בקולנוע האמריקאי . לא רבים יודעים כי ההומור החל אצלו ככלי הישרדותי. אימו חלתה במחלת השיגרון , וזרום הילד ניסה כל הזמן בעזרת הומור להסיח את דעתה ממחלתה ,על מנת להקל עליה. הוא נהג להמציא ולנגן סצנות מצחיקות. בהדרגה, זרום הבין שהוא רוצה להיות שחקן. בגיל ההתבגרות הוא היה מעורב בבית הספר לאמנות דרמטית. אז הוא החליט לקחת שם בדוי, שכן תלמידים אחרים צחקו על שם משפחתו, כי הבמאי שחקן לעתיד התגלה כיהודי היחיד בקבוצה.

עוד כסטודנט, ז'רום התחיל לשחק במחזות .בתחילת שנות השישים השתתף בכמה מחזות מצולמים לטלוויזיה, וב-1966 השתתף בעיבוד טלוויזיוני למחזהו של ארתור מילר, "מותו של סוכן". את הקריירה הקולנועית שלו החל בגדול בסרטים "בוני וקלייד" ב-1967 עם פיי דאנווי וורן ביטי הגדולים, ( ג'ין ויילדר גילם בצורה מבריקה את דמותו של קברן מבוהל. העלילה דרשה מאופיו להיראות מפוחד, אבל השחקן, לעומת זאת, ניסה לתאר את היעדר הפחד.ובהצלחה ) וכן בסרט "המפיקים" בגרסתו מ-1968, בו גילם את דמותו של לאו בלום. הסרט נדחה במשך חמש שנים בשל בעיות כלכליות. ג'יין התעקש להוציאו ולא וויתר , כשיצא, הפך ויילדר לכוכב אמיתי. בקומדיה זו, הקומיקאי גילם את דמותו של בלום רואה חשבון עצבני, אשר נאלץ להציל את העסק של מפיק ברודווי מן ההתמוטטות. סרט זה בוים על ידי מל ברוקס, שוויילדר חבר אליו לסרטים נוספים – "פרנקנשטיין הצעיר" ו"אוכפים לוהטים".

אוכפים לוהטים (1974) – סרטים

ווילדר לא הסתפק רק בקריירת המשחק הוא אף כתב הפיק וביים סרטים , מהפורסמים שבהם הקומדיה המתוקה "האשה באדום " שיצא בשנת 1984 על גבר החווה את משבר גיל ה-40 לאחר שנתקל ביפהיפייה מדהימה ( השחקנית קלי לה ברוק ) המגיעה למשרד הפרסום בו הוא עובד…ומאותו רגע כל עולמו מתהפך..חדי הזכרון זוכרים את שיר הנושא של סטיבי וונדר ( "רק צלצלתי לאמר שאני אוהב אותך")…בסרט מופיעה איתו גם הקומיקאית גילדה רדנר.

מבט לאחור על ג'ין ויילדר וגלדה רדנר של רומנטיקה טראגית - סגנון חיים - 2020

מותה של רדנר ב-1989 מסרטן השחלות הפך את ויילדר לפעיל בתחום מניעת הסרטן והוא הקים בלוס אנג'לס את "מרכז גילדה רדנר" לגילוי מוקדם של סרטן השחלות.

סרט הקולנוע האחרון בו השתתף היה "המיליונר הזה הוא עני", בשנת 1991. שלוש שנים אחר כך כיכב בסדרת טלוויזיה קומית בת 15 פרקים. ב-1999 כיכב בשני סרטי טלוויזיה בלשיים. באותה שנה השתתף בהפקה הטלוויזיונית המושקעת של "אליס בארץ הפלאות".

בסה'כ השתתף ג'ין ב-24 !!!! סרטים בניהם :"בוני וקלייד" , "המפיקים" ,"פרנקנשטיין הצעיר"," אוכפים לוהטים"," שגעון על תנאי" , "רבי אברהם במערב הפרוע"," האשה באדום " ,"ירח דבש מכושף", "אליס בארץ הפלאות "…ועוד רבים ומצחיקים.

הוא אף היה מועמד פעמיים לאוסקר על תפקידו בסרטים :" המפיקים" , "פרנקנשטיין הצעיר" , ופעמיים היה מועמד לגלובוס הזהב ( "וילי וונקה ומפעל השוקולד", "קו הכסף") , וזכה בפרס אמי לבידור בפריים טיים בשנת 2003.

Image

גם בכתיבה ווילדר שלח את ידו . הוא כתב בסה'כ ארבע ספרים , והאחרון בהם, "מה זה הדבר הזה, אהבה?" יצא לאור ב-2010.

ב-29 באוגוסט 2016 נפטר השקן הנהדר מסיבוכים של מחלת האלצהיימר.

וזה לוקח אותנו במוסיקה אל ..להקת טיפקס…הלהקה כבר הופיעה בהרחבה באחת הפינות בעבר ,ולכן נציין רק כמה עובדות בקצרה.

אנטי מחיקון

טיפקס, שהוקמה בסוף שנות השמונים, הייתה שיתוף פעולה ראשון בין שדרות לקיבוצי שער הנגב.

בשנת 1988 נפגש קובי אוז, שהיה אז מוזיקאי מתחיל וניגן כאורגניסט בלהקת שפתיים משדרות , עם גל פרמן, כשזה עוד טרם עסק במוזיקה. השניים צירפו אליהם מספר חברים מקיבוצים מאזור שדרות, ושינו את הרכבם תדירות, בעיקר עקב גיוס של חברים בלהקה לצה"ל. שם הלהקה המקורי היה "ההוצאה לפועל". לאחר שהלהקה עברה מהדרום לתל אביב שונה שמה ל"טיפקס". השם נבחר מכיוון שרצו חברי הלהקה "למחוק" את הגבולות בין האנשים בישראל. הלהקה שינתה את שמה באנגלית ל-"Tea Packs" (שקיות תה) ב-1995 כדי להבדיל בין המוצר ללהקה.

בשנת 1992 הוציאה הלהקה אלבום ראשון בחברת "הד ארצי", בשם "שביל קליפות הגרעינים" (השם הוא פרפראזה על הספר "שביל קליפות התפוזים"). מילות חלק מהשירים עסקו במחאה לצד שירים פשוטים יותר. האלבום זכה להצלחה מזערית עם צאתו, והתפרסם מתוכו הלהיט, "הרבי ג'ו כפרה", שכתב אוז יחד עם רכט, שיר נוסף שגם זכה להצלחה מועטה מהאלבום הוא "ריקוד הפסדובלה".

המהפך הגדול של הלהקה הגיע בשנת 1995, עם הוצאת האלבום "החיים שלך בלאפה". הפעם השתתפו בהקלטות אורי מילס, נוריאל עמר ושרון בן צדוק. בין השירים הבולטים באלבום נכללו "התחנה הישנה", "מה עשית", "יש לי חברה" ו"והפעם שיר אהבה" עם הזמרת רונית בן שמעון.

אוז לתמורה | ישראל היום

טיפקס נבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון 2007 שהתקיימה בהלסינקי. באירוע הקדם-אירוויזיון הציגה "טיפקס" ארבעה שירים בעלי מסר נוקב: "12 נקודות", שהביע לגלוג על אופיה המסחרי והלא אמנותי של התחרות; "סלאם סלאמי", שעסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני; "ללחוץ על הכפתור" (‎Push the Button‏") שעסק במאבקי הכוח ואיומי ההשמדה של מדינות כלפי מדינות אחרות; ו-"Voulez-vous" (בצרפתית: "האם אתם רוצים") שמביע לגלוג על התיירים בישראל ועל הישראלים עצמם ביחסם אליהם. השיר "ללחוץ על הכפתור נבחר לתחרות.,ועורר גלי מחאה על כך שהוא עוסק בבעיות של ישראל עם אירן ואינו ראוי ( לא השתנה הרבה מאז..)..לבסוף הוא כן השתתף בתחרות ,וזכינו במקום ה-24..כנראה שהומור זה דבר יחסי.

תרבות - טלוויזיה nrg - כפתור אדום: הסוף

. עד לפירוקה בשנת 2008 הוציאה הלהקה תשעה אלבומי אולפן. הרכב הלהקה השתנה פעמים רבות לאורך שנות פעילותה, אך חלק ממקימיה, ובהם אוז, נותרו בה לאורך כל התקופה. אוז היה סולן הלהקה כמעט בכל שיריה, וכתב והלחין כמעט את כולם. רבים משירי הלהקה הפכו ללהיטים וזכו להצלחה במצעדי הפזמונים, מה שהתבטא בין היתר בשלוש זכיות שלה בתואר "להקת השנה" במצעדי הפזמונים השנתיים של רשת ג', ובזכייתו של השיר "יושבים בבית קפה" שכתב והלחין אוז בתואר "שיר השנה" בגלי צה"ל בשנת 2001.

ב-22 באפריל 2013 הודיע סולן הלהקה, קובי אוז, כי הלהקה תחזור לפעילות, וכי חברי הלהקה מתחילים לנגן יחד לצורך כך, כעבור קצת יותר משנה, ב-26 ביוני 2014 נערכה הופעת האיחוד בתל אביב. להופעה וגם לכמה הופעות נוספות בקיץ 2014 נמכרו כל הכרטיסים.הלהקה ממשיכה להופיעה עד ימינו אלה אם כי במינון לא גדול במיוחד.

שירי הלהקה מתאפיינים לעיתים כשירים עם מילים בעלות מסר חברתי נוקב, שבאות לידי ביטוי בטקסט שכתב קובי אוז ללהקה. לעיתים משתמשת הלהקה בתדמיתה כלהקת "חפלות" על מנת ליצור שירים פארודיים על התרבות המזרחית. דוגמה בולטת לשיר שכזה הוא "ריקודי עמבה", שהפך ללהיט בתחנות הרדיו בישראל, בעוד הוא בעצם שיר מחאה נוקב שמבקר את אותם האנשים שרוקדים לצליליו. כמו כן מוטיב החוזר בכל עטיפות אלבומיה של הלהקה ובמהלך ההופעות הוא סמלה – סמל החמסה הנפוץ בעיקר בקרב יוצאי ארצות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

הרבי ג׳ו כפרה - טיפקס 2.3.17 היכל התרבות - YouTube

אז כיצד הדברים מתחברים ?

היום מלאו 4 שנים לפטירתו של גי'ן ווילדר , אחד השחקנים הקומים היותר מצחיקים שהנפיק "עם הספר"..ואחד מסרטיו הנהדרים ( לחובבי הז'אנר) היה "עלילות רבי אברהם במערב הפרוע ". והשבוע כאשר אנו בתחילתו של חודש הסליחות, כל ערוצי התקשורת ,רדיו טלויזיה ועיתונות עסקו בדבר אחד…"פסטיבל החסידים הנוסעים לאומן"…יהיה או לא יהיה…וחשבתי לעצמי שהחיים נראים לעיתים כמו קטע מסרט קומי לחלוטין …מנותק מהמציאות …המוני חסידים רוצים לנסוע לקברו של רב שלא חי מזה שנים רבות…מנגד מע' הבריאות והמדינה מנסים לעוצרם בגלל הקורונה..ההולכת ומתפשטת..קשה שלא להרהר שאולי זו עוד סצנה מתוך אחד מסרטיו של ג'ין ווילדר.

האמונה הפכה לעסק , התערבבה לה עם פוליטיקה ,ומניעים שאינם על טהרת הדת מחד ושיקולי בריאות מאידך הם אלו המנחים את הצדדים בנושא ממש כמו בשירם של טיפקס…"רבי ג'ו כפרה "..ששילבה בו ביקורת חברתית עם הומור על תרבות הרבנים , הקמעות והחסידים.

אז שיהיה לכולם חודש סליחות מוצלח , שייענו הבקשות לסליחה לכל המבקשים , ונבקש מחילה ,ובאמת לא נשוב לעשות את שאינו ראוי..ובכלל שתגמר שנה זו ותחל שנה מוצלחת יותר לכולנו..ובעיקר לאלו השבים אל ספסל הלימודים..או מסכי הזום.

בין הרים ובין סלעים
חי צדיק מלאך בחסד
מכונית ושני בתים
השכינה אצלו זה עסק
תור ארוך כל העדה
מבקשים ברכה או שתיים
גם בריאות גם עבודה
הרבי ג'ו כפרה


אדוני מגינם הוא
טו טו קראת
מעפר ירים מלך
טוטו קראת
עוד אבינו חי או מת
טוטו קראת
אין גדול אין כמוך
טוטו קראת


כל עיוור עכשיו רואה
להיכן זורם הכסף
כל כבשה צריכה רועה
שנואם יפה ברצף
הוא שואל ויש תשובה
מטלפן אל השמיים
הוא נותן לך תקווה
הקדוש ג'ו כפרה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s