ריח העשן הלך והתפוגג לו עם משבי הרוח הסתוית שלאחר המלחמה. הגשם שירד על הריסות העיר ,כמו ניסה לטשטש את אשר אירע בחמש השנים הארוכות ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית. שברי הבתים ,מראות הבנינים ההרוסים והדמויות הכמו אנושיות שפסעו חסרות הבעה בבליל הבטון העשן והגשם הטורדני שיוו למקום מראה של סוף העולם . הוא ועוד שלושה מחבריו, 2 מצרפת ואחד שגדל איתו בליברפול, נכנסו אל המבנה ששימש בעבר מעבדה של המחלקה לתיכנון אוירונאוטי של הרייך השלישי.
כמעט מחצית מהמבנה הושמד בגל ההפצצות המאסיבי של בנות הברית על העיר . הם הסירו מצבור שברים ואבנים מסף דלת עליה נכתב " הכניסה למורשים בלבד". "נראה לי שמצאנו " הוא אמר לחבריו . הם פתחו את הדלת ובהו בחדר הנקי והמסודר. על הקירות נתלו עשרות שירטוטים של כנפי מטוסים , מנועים ,טבלאות שונות של כוחות עילוי ודחף ,לוח גאנט שהגדיר כנראה יעדי זמנים לביצוע ,ועוד שלל מידע טכני…הם חייכו לעצמם…"המודיעין צדק" ,פלט הגבוה ." זה דומה יותר לשקנאי מאשר למטוס " , אמר המתולתל …"הם רציניים ?"…"בדרך כלל הם רציניים " ענה לו הגבוה…" טוב חברים שימו בתיקים את מה שנראה לכם חשוב , ננתח את זה כשנגיע הביתה" .על הקיר הסמוך להם נכתב "Niemand wird sich an den zweiten Platz erinnern"…"אף אחד לא יזכר את המקום השני"…שנים מאוחר יותר ,בסלנג המקומי יאמרו כי " אף אחד לא זוכר את שמו של הסגן של בר כוכבא".
עוד שבוע חלף במכורתינו ,רוחות עזות נישבו השבוע מכיוון מזרח ,יבשו כל לחות מזדמנת ,לכלכו כל גינה ושביל ,ופיזרו כל תקווה לגשם בימי תחילתו של החורף שהולך ונעשה מנוכר משנה לשנה. באוסטרליה שריפות ענק משתוללות מזה שבועיים , ונציה שוקעת ומתקרבת לאטלנטיס ,ופינתנו חוזרת לה אחורה בזמן…יובל שנים לאחור אל שלהי ימי מלחמת העולם השניה..אל תחילת דרכו של מטוס הקונקורד.
מאז ומתמיד רצינו להגיע ממקום למקום מהר יותר ..זחלנו ..הלכנו ..רצנו..אח'כ רכבנו על בע'ח ..והמצאנו את הרכבים…אך לא די לנו …ואז הגיע המטוס בתחילתה של המאה ה-20 ע'י האחים רייט…המטוס עזר לנו להגיע הרבה יותר מהר ולדלג מעל מכשולים כמו נהרות וימים ,רכסי הרים ועמקים…אבל תמיד רצינו מהר יותר..
מטוסי הנוסעים המודרניים במאה ה-20 כבר נעים בקצב של 800 ק'מ לשעה .אך האדם רוצה מהר יותר , וכבר בשלהי מלחמת העולם השניה בעקבות גילוי תוכניות של הנאצים לפתוח מטוס על קולי-כזה שנע מהר יותר ממהירות הקול ( יותר מ-1000 קמ'ש…16 ק'מ לדקה..או 300 מ' לשניה) מתחילים מהנדסים משני צידי תעלת למאנש ,הן האנגלים והן הצרפתים בנסיון לפתח מטוס נוסעים שיוכל לטוס במהירות על קולית ולקצר את משך הטיסות הטראנס אטלנטיות הארוכות..אולם מסתבר כי פיתוחו של מטוס כזה כמוהו כמעט כמו המצאת המטוס מחדש…והעלויות הן בשמים-תרתי משמע.
היות וכך מחליטים האנגלים והצרפתים לשתף פעולה. אך שיתוף פעולה כמו הקמת ממשלת אחדות אינו קל ,ובמיוחד כאשר אגו ויוקרה על הכף. הפרויקט כולו כמעט ונתבטל עד אשר בנובמבר שנת 62 הגיעו שתי המדינות לחתימה על הסכם שיתוף פעולה מקבילי היינו שהמטוס יבנה בו זמנית,מטוס אחד בכל מדינה וכך שניהן תוכלנה להיות הראשונות .לעת החתימה על ההסכם עלתה שאלת ניסוח שמו של המטוס .האם יכתב שמו בצרפתית או באנגלית ( כל ההבדל הוא בתוספת האות E בסוף השם.)..בחסדי שמיים האנגלים ויתרו והפרויקט יצא לדרכו.( חברת British Aircraft Corporation -BAC , כיום BAE Systems , הבריטית וחברת סוד אוויאסיון הצרפתית, פיתחו שתיהן אבות טיפוס שונים בנפרד. אב הטיפוס של חברת BAC היה מטוס לטווח ארוך אשר יכול להכיל כמאה נוסעים, והגרסה הצרפתית הייתה גרסה לטווח בינוני.
לאחר שהפולטיקאים יצאו מהתמונה והעבירו את השרביט לאנשי המקצוע והמהנדסים צבר הפרויקט תאוצה והתקדם במהירות. טיסת המבחן הראשונה שלו נערכה בטולוז (צרפת), ב-2 במרץ 1969. הקונקורד היה מטוס הנוסעים העל קולי השני בעולם, לאחר הטופולב Tu-144 הרוסי, שהמריא לראשונה חודשיים לפניו. המטוס הסובייטי הטיס מטען לפני הקונקורד, אך החל להטיס נוסעים רק כשנה אחריו.
הקונקורד(נקרא כך ע'ש אלת ההסכמה מהמיתולוגיה הרומית) טס במהירות כפולה ממהירות הקול ובגובה 60,000 רגל, תוך שהוא מקצר את זמן הטיסה לכמחצית מזה של מטוס נוסעים רגיל המשייט במהירות אופיינית של כ-0.8 מאך.
טיסות מסחריות סדירות הופעלו על ידי בריטיש איירוויז ואייר פראנס החל מה-21 בינואר 1976 ועד ל-24 באוקטובר 2003. כל עוד היה פעיל, הצטופף קהל רב בנמלי תעופה כדי לצפות בו ממריא ונוחת. עוברים ושבים נעצרו כדי להתבונן בו בשעה שפילח במהירות את העננים, והילדים הריעו לו בהתלהבות.
את שיא המהירות של הקונקורד הוא רשם בטיסה מניו יורק ללונדון, שהסתיימה לאחר שעתיים, 52 דקות ו-59 שניות. בדרך כלל הוא היה משלים טיסה זו בשלוש שעות ו-20 דקות,שזה מחצית הזמן הנדרש גם כיום ממטוס בואינג 747 מודרני. כלי טיס צבאיים אחדים, כמו X15 האמריקאי, טסו אמנם מהר יותר, אך שום מטוס נוסעים לא עשה זאת.
המטוס משמש עד היום מושא להערצה ,לכל חובבי טיסה ומטוסים . העובדה למשל שנשמע את רעם מנועיו זמן ארוך לאחר שכבר חלף אותנו ,או העובדה שמרום טיסתו בגובה 18000 מטר(כן כן..זה הגובה) ניתן לראות את עקמומיותו של הכדור עליו אנו חיים…או צורתו יוצאת הדופן של החרטום הכפוף ( בזמני נחיתה והמראה ) , וכן צורת כנפי הדלתא המיוחדות כל אלה משאירים מרווח עצום לדמיון שלנו.
למרות ההישג הטכני החשוב, הקונקורד נחל לימים כישלון כמיזם מסחרי. מלאכת תכנונו הייתה מסובכת מכיוון שמנועי הקונקורד תוכננו להספק כוח עצום ועיצוב אווירודינמי שאילץ תכנון תא נוסעים צר במיוחד . כתוצאה מכך, תפוסת הקונקורד הייתה כמאה נוסעים בלבד..דבר שהופך את עלויות הטיסה לגבוהות מההכנסה , למרות מחירי הכרטיס הגבוהים ( מחירו של כרטיס טיסה טראנס אטלנטי בקונקורד היה כ-10,000 דולר) , שנגבו מהנוסעים שבד'כ היו אנשי עסקים ,חובבי טייס ומעריצים.
העלות הגבוהה של תחזוקה והפעלת המטוס, והרעש הרב שיצרו מנועיו, הרתיעו את חברות התעופה האחרות מלרכוש את הקונקורד. הטיסות אומנם לא היו מעולם רווחיות, אך נחשבו למיתוג יוקרה עבור החברות שכן החזיקו במטוס –בריטיש איירווייז ואייר פראנס.
ב-25 ביולי 2000, טיסה 4590 של אייר פראנס, התרסקה בגאנס, שבצרפת. ההתרסקות ארעה זמן קצר לאחר ההמראה מנמל התעופה שארל דה גול בפריז בדרכה לנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק. בהתרסקות נהרגו כל 100 הנוסעים ו-9 אנשי צוות, ובנוסף נהרגו ארבעה אנשים על הקרקע. זו הייתה התאונה הקטלנית היחידה שבה היה מעורב הקונקורד בכל 27 שנות פעילותו.
התאונה השביתה את כל צי הקונקורד למשך תקופת החקירה, שארכה למעלה משנה וחצי. המטוסים העל־קוליים שבו לשירות שמימי סדיר רק לאחר אסון התאומים, שפגע קשות בתעשיית התעופה העולמית. לא פחות מארבעים נוסעים מתמידים בקונקורד נספו בפיגוע במרכז הסחר העולמי בניו־יורק , זהו מספר שלחברות תעופה רגילות אינו משמעותי במיוחד, אך בחודשים שלאחר מתקפת הטרור יצאו מלונדון טיסות קונקורד סדירות עם שישה או עשרה נוסעים משלמים בלבד. זו הייתה המכה השנייה, שסתמה את הגולל על פרויקט הקונקורד סופית.
באפריל 2003 יצאה הודעה מטעם הצרפתים והבריטים יחד כי הם עומדים להפסיק את שירותו של המטוס המהיר תוך חצי שנה. האזהרה עשתה את שלה, וטיסותיו הבאות של מטוס הקונקורד בחודשים הבאים היו מלאות עד אפס מקום. מעריצים אנשי עסקים וכל חובבי ההיסטוריה והתעופה רצו להספיק רגע לפני שמטוס הנוסעים העל־קולי יורד סופית מהבמה. ב־24 באוקטובר 2003 המריאה מניו־יורק בפעם האחרונה טיסה 002 ללונדון, ועם הנחיתה בבירה הבריטית פרצו הנוסעים במחיאות כפיים סוערות-אולי זה רגיל אצלנו יחד עם שירת " הבאנו שלום עליכם" …אך בוודאי לא בתרבות האנגלית " המאופקת"..ובזה תם עידן מופלא.
והמטוס ששבר את מהירות הקול ,לוקח אותנו בקול ( מוסיקה ) אל להקת "הפרויקט של אלן פרסונס"…
The Alan Parsons Project הייתה להקת רוק מתקדם בריטית אשר נוסדה ב-1975 על ידי המוזיקאים אריק וולפסון ואלן פרסונס. הלהקה זכתה להוציא מספר להיטים אשר חדרו למצעדי הלהיטים האירופאים והאמריקאים.
בניגוד למבנה השכיח יותר של להקות מוזיקליות, הרי ש-The Alan Parsons Project התבססה למעשה על כשרונות ההפקה והעיבוד של מייסדיה, ולא על כישוריהם בנגינה או בזמרה.(מאוד דומה לפרויקט של עידן רייכל ,שנעזר בבעלי כישורי שירה ונגינה שונים ,והוא מנצח על הכל ולעיתים גם שר ) במקום זאת, הלהקה השתמשה אד הוק בשרשרת ארוכה של נגנים ומוזיקאים כדי לבצע ולהקליט את שיריה, אם כי גם פה לעיתים וולפסון ופרסונס תפקדו כזמרים.
איך קמה הלהקה ? בד'כ זה כותב שירים שמחפש מלחין או מלחין שמחפש מילים ,במקרה שלנו ,אלן פרסונס ואריק וולפסון נפגשו באולפני אבי רוד (הביטלס זוכרים ??) ב-1974. פרסונס היה טכנאי קול, ובין השאר עבד עם פינק פלויד בעבור אלבומם "The Dark Side of the Moon", אשר הופק באותן שנים באולפנים. וולפסון עבד כפסנתרן ליווי לאמנים שונים וניסה להפיק אלבום קונספט משלו השואב השראה משירי המשורר וסופר ספרי מתח אדגר אלן פו. פרסונס ביקש מוולפסון לשמש עבורו כמנהל ולהיעזר בקשריו כדי להפיק אלבומים עבור אמנים שונים. לאחר זמן מה במתכונת זו התלונן פרסונס בפני וולפסון על הצורך לשלב את רצונותיהם האומנותיים של האמנים עימם עבד ביחד עם הרצונות שלו.
וולפסון הציע לפרסונס להקים להקה שמרכזה יהיה המפיקים המוזיקליים, ולא האמנים אשר מבצעים את השירים וכך אכן קרה. האלבום הראשון שלהם , אשר נקרא "Tales of Mystery and Imagination", זכה להצלחה וחברת התקליטים אריסטה רקורדס החתימה את השניים על חוזה הפקות והזמינה מהם מספר אלבומים נוספים. הלהקה צברה פופולריות והצלחה, אשר שיאה ב-"Eye in the Sky", אלבומם השישי משנת 1982. שיר הנושא של האלבום, אשר שוחרר כסינגל, הגיע למקום השלישי במצעד הפזמונים האמריקאי, בעוד שהאלבום עצמו הגיע למקום השביעי.
בניגוד ללהקות רגילות , בגלל שהרכב הלהקה לא היה אורגני ויציב , והמורכבות של כל אלבום והקושי בשחזור הציוד וארגון וכלי הנגינה השונים בהם השתמשה, שיריה לא הועלו בהופעות חיות במשך כל שנות פעילותה. ההופעה החיה היחידה אירעה ב-1990, עת פירוק הלהקה, והייתה לאחד משיתופי הפעולה האחרונים של וולפסון ופרסונס במסגרת הפרויקט.
אז למה הקונקורד ולמה הפרויקט של אלן פרסונס ? …אז השבוע (24/11/2003 ) ימלאו 16 שנים לטיסתו האחרונה של מטוס הקונקורד חלום שהיה פרי שיתוף פעולה של מהנדסים טכנאים פוליטקאים משני צידיה של התעלה האנגלית…וגם הפרויקט של אלן פרסונס ,היה פרויקט של שיתוף פעולה בין זוג מפיקים עם מוסיקאים שונים נגנים וכותבים, שקם , עלה נסק אל על ואז בגלל קשיי תפעול כמו הקונקורד..נסגר. ולהיטם הגדול של הלהקה היה…EAY IN THE SKY...כמה אירוני.
שתהיה שבת נעימה לכולם…טוסו טיילו ובקרו בקצווי תבל…כי השמים פתוחים ,והם כבר אינם הגבול.
מצורף השיר מההופעה החיה בגרסא הארוכה ( השיר מתחיל אחרי 2דק' ו10 שניות של פתיח יפה )…מומלץ.
Don't think sorry's easily said
Don't try turning tables instead
You've taken lots of Chances before
But I'm not gonna give anymore
Don't ask me
That's how it goes
Cause part of me knows what you're thinkin'
Don't say words you're gonna regret
Don't let the fire rush to your head
I've heard the accusation before
And I ain't gonna take any more
Believe me
The sun in your Eyes
Made some of the lies worth believing
I am the eye in the sky
Looking at you
I can read your mind
I am the maker of rules
Dealing with fools
I can cheat you blind
And I don't need to see any more
To know that
I can read your mind, I can read your mind
במחשבה שניה 