רוחות אמצע החורף העזות התדפקו באופן מפתיע , ללא כל רעש על חלונות הזכוכית העבות . אנשי החוג לפיסיקה היו גאים בבניין המעבדות העתיק אותו הסבה האוניברסיטה מבניין של מגורי אצילים סלובנים לשעבר ,למעבדות מחקר בתחום הפיסיקה והגרעין. חלונות המבנה היו עבות באופן חריג ומבודדות היטב מרעש חום וקור , כך שהסופה שהתחוללה בחוץ נגפה לה בשקט בחלונות המבנה.
שלושתם ישבו ,ובהו בעניין בצגי המחשב ,שהריצו אפשרויות שונות לניסוי אותו ערכו , גרפים בשלל צבעים הופיעו ,ונעלמו חליפות . שתי הסטודנטים והמתרגל ,שינו מדי פעם את תוכן המבחנות ,אשר הגירו את תוכנם למעין מערבל מתכת וזכוכית.
"אני לא חושב שכדאי להוסיף עוד תמיסת יוד ,הגענו לדעתי לרוויה " , אמר הגבוה עם השיער הבהיר , " אולי שווה לנסות להוסיף מימן " , אמר הבחור הממושקף ," אני חושב שהגיע זמן שנעבור לחומר בעל השפעה גדולה יותר " . האחרים היססו ,הם הביטו זה בזה ,ולאחר מכן בבחור הממושקף.." אבל המרצה אמר ,שבשום פנים ואופן ,לא נשתמש במימן ללא אישורו ,וללא ניתוחו את התוצאות המוקדמות".אמר הגבוה.." טוב " ענה הממושקף , "אז תזכרו, שאקבל פרס נובל ,לא אזכיר אתכם " , הוא חייך לעברם …והם תמהו לעצמם ,האם הוא צוחק או רציני . בהיר השיער ניתק את המערבל מהמחשב ,ופסע לעבר דלת היציאה ..שאר המוניטורים החלו לפתע להשמיע קולות אזעקה ,והצגים הפכו באחת לאדומים. הוא הסב ראשו לאחור ועוד הספיק לראות את מכסה מערבל המתכת עף כלפי מעלה בטרם הגיעה לאוזניו קול הפיצוץ שהחריד את כל העיר האקדמית…הוא עוד הספיק לתהות לאלפית השנייה " האם הוא לא יכול היה להיתאפק ??"
שבת של תחילת החורף הממשמש ובא ,אוקטובר בא אל קיצו . שבנו ארצה מהמדינה שהנסיך צ'ארלס כבר התייאש מהסיכוי למלוך עלייה , והחליט לאסוף בולים במקום הרי מה יותר מעניין בימים גשומים חוץ מבולים ישנים. השבוע פינתנו נוסעת מערבה אל צפונה של דרום אמריקה ,…אל קובה של שנת 1962 בעידן שיאה של המלחמה הקרה.
עם תום מלחמת העולם השנייה ,וכ-15 לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי , התפשטה בעולם חרדה חדשה ומפחידה , האיום הגרעיני , המאבק בין הרצון להגמוניה של ברית המועצות הקומוניסטית ובין ארצות הברית הדמוקרטית ,הוביל את השתיים למירוץ חימוש גרעיני. כל אחת מהשניים צברה ארסנל גרעיני אימתני ,אותו פיזרה על פני הגלובוס ,בהתאם לחששות ואיומים שראתה לנכון.
ארה'ב שחששה מהתפשטות הקומוניזם ,שאפה לייצור איחוד פרו דמוקרטי במדינות דרום אמריקה ,והקימה לשם כך את "הברית למען הקדמה " בה היו שותפות מדינות אמריקה הלטינית , והיא אף הקצתהה סכום של 20 מיליארד דולר לשם כך. קובה ברשותו של פידל קאסטרו ,הייתה מעוניינת ברעיון הקומוניסטי דווקא , ולכן הורחקה מהברית.
מנהיגה של קובה פידל קאסטרו פנה אם כן לברית המועצות ,וזו בתגובה שלחה בשמחה ,יועצים ,ספינות ,ציוד וטכנאים ,ואף הזרימה כסף רב לסייע לכלכלה של קובה. לאור הסיוע הרב והאידאולוגיה המשותפת ההנהגה בקובה נאותה לצורך העניין לאשר גם הקמת בסיסים סובייטים בשטחה ,ולהציב בהם רחמנן ליצלן…טילים גרעיניים לטווח קצר…ממש בחצר האחורית של ארצות הברית. חרושצ'וב שהבטיח לקנדי שמדובר בסיוע הגנתי של טילי נ'מ בעיקר ,שלח למעשה עשרות טילים גרעיניים לטווח בינוני ,ואלפי טכנאים וחיילים .
הרוסים עשו את הפעולות בקובה ,ללא כל הסתרה ,וכהתרסה אל מול עיניהם הבוחנות של האמריקאים שראו את ארסנל הנשק ,מטוסים ,טכנאים וטילים שזורם אל שכנתם מדרום. צריכה להיאמר האמת כי הרוסים עשו זאת גם כתגובה להצבתם של טילים גרעיניים אמריקאים ביוון ואיטליה , מה שהיווה מבחינתם איום על ברית המועצות.
וכך ממש כעת חיה לפני 57 שנים בסתיו של שנת 62 מגיעים דיווחים ממטוס ביון לנשיא האמריקאי הצעיר שזה לא מכבר נבחר , כי למרות ההכחשות ,הציבה ברי'המ כני שיגור גרעיניים על אדמת קובה. הנשיא הצעיר ג'ון פיצגראלד קנדי ראה בהימצאותם הכה קרובה של טילים גרעינים איום ממשי וקיומי לארה'ב. יועציו בסוכנות הביון הסי אי אי ,עידכנו אותו כי הטילים מדגם SS5 , מסוגלים בגל תקיפה ראשוני בלבד לפגוע ב-80 מיליון אמריקאים.!!! המלצתם של היועצים הצבאיים הייתה חד משמעית , גל תקיפה מקדים של מטוסים לצורך השמדת כל אתרי השיגור…וכך החל מה שמכונה "משבר הטילים בקובה ".
במשך 13 הימים הארוכים ביותר בהיסטוריה שעברו על העולם, כמעט איש לא ידע עד כמה הוא היה קרוב לחורבן. בפעם הראשונה בתולדות האנושות עומדים בני האדם עם כל הדרוש כדי להשמיד את כל החיים על כדור הארץ ודרושה אך ורק לחיצה על כפתור..לחיצה קטנה שיכולה בתוך פחות מכמה שעות להשמיד את כל כדור הארץ.
למרבה המזל ובניגוד לעצת רוב היועצים שלו, שהציעו לתקוף את הטילים ולהשמידם, הנשיא קנדי נהג בתבונה ובאיפוק ובמקום לתקוף הכריז על סגר ימי, למעשה מצור על קובה. אף כלי שייט לא יוכל להגיע אליה . נשיא בריה'מ חרושצ'וב בתגובה שלח 25 ספינות מלחמה לכיוון קובה. הבית הלבן הוציא הודעה שכל נסיון לפרוץ את הסגר ייבלם בכוח. בארצות הברית חששו אזרחים רבים שהעולם עומד על סף מלחמת עולם שלישית,אך בניגוד לעבר הפעם זו תהיה מלחמה גרעינית. המוני אנשים באחבי ארה'ב אגרו מזון והכינו מקלטים למקרה של מלחמה , תוך ידיעה שהמקלטים אינם יכולים לספק הגנה מספקת בפני פצצות אטום.
המשחק כעת היה מי ירד ראשון מהעץ ,או כמו במערבונים מי יהיה זה שימצמץ ראשון בדו קרב .כאשר לשני הצדדים ברור שזה שילחץ ראשון על הכפתור יגרום בשניות מועטות למלחמה גרעינית שאין ממנה חזור. הרוסים היו אלו שהחליטו להשיב את ספינות המלחמה חזרה לברית המועצות , אך כדי לצאת כמנצחים גם הם ,נוהלו בין הצדדים שיחות בהם הוסכם כי גם ארה'ב תפנה מאיטליה ויוון את טילייה הגרעיניים , וכן את טילי הניסוי שהציבה בטורקיה . בריה'מ מצידה פינתה את הנשק הגרעיני מקובה.
למעשה ניתן לסכם את המשבר הנ'ל ולאמר ש" מעז יצא מתוק " , שני הצדדים יצאו מרוצים מאוד ממנו . הרוסים חשו כי אילצו את ארה'ב להסיג חלק גדול מנשקה הגרעיני , ואילו האמריקאים חשו כיוצאים עם ידם על העליונה ,כי עמדו על הגנת אמריקה ולא ויתרו וקנדי נתפס כמנהיג שיודע לנווט את מדיניות ארה'ב בקור רוח למרות הלחצים שהופעלו עליו. הם היו כל כך מרוצים שכמה חודשים מאוחר יותר זימן קנדי את חרושצ'וב לפגישה . הנ'ל ניאות ובפגישה סיכמו שני המנהיגים על צמצום הנשק הגרעיני…ויותר טוב מזה לא ניתן לבקש.
ומשבר הטילים בקובה לוקח אותנו בקצרה במוסיקה אל הזמרת סקיטר דיוויס.
סקיטר נולדה ב30 לדצמבר 1931 ,ושמה המקורי היה ,מרי פרנסס פניק. סבא שלה שטען שהיא אנרגטית מדי ,הצמיד לה את הכינוי SKITER ,שזה יתוש בסלנג .חייה הצעירים לא היו קלים .דודה הורשע ברצח סבא ,מה שהפך את אמא לדיכאונית ומרירה. כנערה החלה את דרכה המוסיקלית כזמרת בהרכב המוסיקלי של האחיות דייויס שם שרה בשנים 1948-1956 .
באוגוסט שנת 51 ,לאחר הופעה של האחיות סקיטר ובקי דיוויס במערב ורג'ניה שבו השניים עם נהג ברכב חזרה הבייתה ,לקראת בוקר רוכב אופנוע שכנראה נרדם ,התנגש בהם בחוזקה. אחותה נהרגה וסקיטר והנהג נפצעו קשה . העיתונים דיווחו בתחילה בטעות כי שני האחיות נהרגו. אך היא התאוששה אט אט והחלימה
לאחר שישה חודשי החלמה ,תפסה אחותה הצעירה גורג'יה את מקומה בצמד והם שבו להופיעה
רק לקראת סוף שנות החמישים פנתה לקריירת סולו. היא שרה בעיקר שירי קאנטרי ופופ .
מאוחר יותר ,החלה גם סקיטר לסבול מדכאונות ,ומחשבות אובדניות , בעיקר בגלל מות סבא ,מות אחותה בקי ,וכישלון נישואיה שהסתיימו בשנת 58 בגירושין ,לאחריהן היא עברה לגור בנאשוויל.
באותה שנה פירסמה את שירה "שחררי אותו " ( SET HIM FREE) , שיר שהעניק לה מועמדות לפרס הגראמי על הקול הנשי המבטיח. בסה'כ צברה בחייה ארבעה מועמדויות לגראמי.
חייה הלא קלים ניכרים בשירים שלה ( למשל What Does It Take (To Keep a Man Like You Satisfiedׂׂ)..או שיר בשם Fuel to the Flame……או …"There's a Fool Born Every Minute".
יוצרים עכשווים חשובים אמרו לא אחת כי סקיטר הייתה אחת הזמרות המשפיעות ביותר עליהם ,וממנה קיבלו השראה ,יוצרים כמו בוב דילן ,לנה דלה ריי ,וגם לו ריד.
בשנת 1988 אובחנה סקיטר בסרטן השד . היא עוד הספיקה לכתוב את האוטוביוגרפיה שלה " "האוטובוס לקאנטאקי" , וכן ספר ילדים בשם " מכתב לכריסמס". היא נפטרה בשנת 2004 מסרטן השד בהוספיס ב-19 לספטמבר בנאשוויל טנסי.
אז למה משבר הטילים ,ולמה סקיטר דיוויס ?
מחר יום ראשון 27 לאוקטובר ימלאו 57 שנה לתחילתם של 13 יום הרי גורל במשבר הטילים בקובה . ימים שנראו כימיו האחרונים של העולם. אנשים בכל רחבי העולם עצרו את נשימתם במחשבה שטעות של מנהיג כזה ,או שטות של אחר יכולה להביא להחרבתו של כדור הארץ . מאידך רבים אחרים היו לא מודעים כלל לסכנה שריחפה על כולנו. ולסקיטר דיוויס היה להיט חורך מצעדים , אולי המפורסם שבין שיריה שנקרא " סוף העולם" ..END OF THE WORLD…שיר יפה ושקט שמדבר דווקא על שברון לב של עזיבה…שנראה לה כסוף העולם.
לעיתים דברים קטנים (יחסית ) נראים לנו כסוף העולם , ולעיתים סוף העולם הופך להזדמנות לשפר את המקום בו אנו חיים…זה תלוי בעיקר בהחלטות שניקח כנראה.
שבת נעימה וחורף נעים לכולם.
Why does the sun go on shining?
Why does the sea rush to shore?
Don't they know it's the end of the world?
'Cause you don't love me anymore
Why do the birds go on singing?
Why do the stars glow above?
Don't they know it's the end of the world?
It ended when I lost your love
I wake up in the morning and I wonder
Why everything's the same as it was
I can't understand, no, I can't understand
How life goes on the way it does
Why does my heart go on beating?
Why do these eyes of mine cry?
Don't they know it's the end of the world?
It ended when you said goodbye
Why does my heart go on beating?
Why do these eyes of mine cry?
Don't they know it's the end of the world?
It ended when you said goodbye
במחשבה שניה 