מה אני אגיד לכם , זה לא היה קל .צמחייה עבותה כיסתה את שני צידי השביל. מעבר לרצועת השיחים השתרע לו היער האפל . צלליות צמרות עצי הענק נראו כמביטות מטה בלגלוג על הנוסעים ובעלי העגלות אשר שרכו דרכם במעלה היער העולה אל העיירה סינג ויז אס ..
העששית התלויה מעל למראשותי האירה את הסוסים שמשכו את הכרכרה ,ומעט לפניהם ניתן היה להבחין באבני הציון ובגזעי הבמבוק שסימנו את גבולות הדרך. הרמתי את עיני וזאת בכדי להבחין במספר קטן של אורות בצבעי אדום . היו אלה פנסי הרחוב האדומים שהאירו את הרחוב הראשי של העיירה הקטנה . "בקושי 2500 תושבים", אמר לי אחד האיכרים שפגשתי לפני כשעה. באמתחתי ובשקים שהיו בעגלה היו ,מלח ,פלפל שחור , ושורשי מרפא שונים . בעיירה הקרובה כך סיפרו לי יש את תוצרת תבלין ההל הטובה ביותר בכל המחוז. חשבתי להחליפו עם שתילי אפרסק לבן אותם סחבתי עימי כל הדרך עד הנה. ולאחר מכן לשוב מערבה עם הסחורה הנפלאה…כן קשים הם חייו של סוחר קטן , אך התנחמתי בכך שגם דאגותיו קטנות הן. עוד רגע קט אכנס לעיירה ובעוד שבוע אפליג כבר באוניה מערבה …הביתה..הוי בריטניה , בריטניה הנה אני בא.
דרך המשי
שבת ראשונה של חודש ספטמבר , שבוע מתחילת הלימודים , 250 יום מתחילת השנה ועוד 115 עד לסופה ,ופינתנו נוסעת לה מזרחה..ממש מזרחה אל סין של סוף המאה ה-19.
סין היא כנראה התרבות המפותחת והרציפה העתיקה ביותר בעולם. תיעודים כתובים של התרבות נמצאים כבר מלפני 3,500 שנים והסינים עצמם נוקבים במספר 5,000 !!!! כמספר שנות קיומה של תרבותם. שושלות השלטון בסין פיתחו לאורך השנים שיטות ביורוקרטיה שלטונית שהעניקו לסינים יתרון משמעותי על העמים השבטיים שחיו מסביבם. חברות בזמן העתיק התחזקו והתבססו בעיקר באמצעות הכתב ובעזרת סדרי שלטון שהתפתחו( אל מול התנהלות שיבטית ).
בסין התפתחה אידאולוגיה למדינה, המבוססת על משנתו הפילוסופית של קונפוציוס (המאה ה-6 לפנה"ס), יחד עם פיתוח מערכת כתב זמינה לכל (כבר במאה ה-2 לפנה"ס) חיזקו עוד יותר את התרבות הסינית. מבחינה פוליטית, סין נעה בתנועה מתמדת בין איחוד ופירוד ולעיתים גם נכבשה על ידי כוחות זרים אשר מרביתם התמזגו לתוך תרבותה והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה.
עדויות מוקדמות לחקלאות סינית טיפוסית – גידולי אורז בברכות – מתוארכות לשנת 6,000 לפנה"ס. בדומה לתרבויות קדומות בכל העולם, הביאה החקלאות לגידול מהיר באוכלוסייה, כיוון שהתבססות על גידולים חקלאיים הבטיחה יכולת שימור המזון ואגירתו לזמן ממושך יותר, וזו הביאה בהדרגה לגידול האוכלוסייה, להתפתחותה התרבותית ובהמשך לריבוד חברתי.
ההיסטוריה של סין ארוכה ומורכבת: מלכים ,קיסרים ושושלות ענק ליוו את חיי האומה הענקית הזו ,אך אנו נגע הפעם בפסיק קטן אך משמעותי בהיסטוריה שלה.
יחסי פתיחות \ סגירות בנושא המסחר עם העולם ליוו את מורשתה של סין .בתחילת ובאמצע המאה ה- 15, בעוד אירופה טרם יצאה מתקופת ימי הביניים, הגיעה האימפריה הסינית לשיא כוחה, עושרה ועוצמתה. בתחילת דרכה של שושלת מינג הייתה סין אחת מהמדינות העשירות והמפותחות בעולם, המסחר לאורך דרך המשי ולאורך דרכי הים העשיר את קופתה של הקיסרות וידע, סחורות ופיתוחים (דוגמת אבק השריפה והמצפן, שהומצאו בסין) עברו באופן חופשי בין סין, המזרח התיכון ואירופה.
.jpg)
במשך אלפי שנות היסטוריה שמרה סין על עצמאותה ובידודה היחסי משאר העולם, על אף שקיימה יחסי מסחר מצומצמים עם המדינות ששכנו ממערב לה. השלטון בסין לאורך השנים, ובמיוחד שושלת צ'ינג (Qing) ששלטה בסין משנת 1644, העלתה על הפרק את עליונות התרבות הסינית ונהגה זלזול כלפי עמים אחרים שנחשבו בעיניה להרבה פחות מתקדמים.
למרות זאת מדינות המערב ראו בסין מקור בלתי נדלה לידע ,טכנולוגיה וסחורות אקזוטיות. חרף ניסיונותיהן של משלחות שונות לקשור קשרים דיפלומטיים ומסחריים עם סין,הן נכשלו לא מעט. לעיתים כשלון השיחות נבע רק משום שנציגי המשלחת סירבו לקוד את הקידה הסינית המסורתית בפני הקיסר, שנחשב בעיני הסינים לכמעט אל. סיבה נוספת הייתה התנגדות פנימית בתוך סין ליצירת קשרי מסחר והעמקת הקשר עם המערב.
הסגירות הסינית היחסית מפני העולם נמשכה עד לתחילת המאה ה- 19, אז הבריטים אשר שלטו בעולם כמעט ללא עוררין בים, בסיוע ספינות התותחים שלהם (צחוק הגורל הוא שהמצאה סינית, אבק השריפה, היא זו שבסופו של דבר הכריחה את האימפריה המסתגרת לפתוח את שעריה) הכריחו את הקיסר הסיני לפתוח את סין למסחר, וכך אנו מגיעים למאה העשרים ,ובמשך מאה שנים, תקופה שהסינים רואים בה את עידן ההשפלה, תקופה בה נכנעה סין למעצמות המערב.
המאה ה-20 והפתיחות הכפויה למסחר גררו עמן את מלחמות האופיום (1839-1842)בין בריטניה לסין על זכויות סחר, וכן מרד הבוקסרים (1898-1900) ,והמלחמה מול יפן. רק 50 שנה מאוחר יותר ב- 1949 הסתיימה מבחינתם "תקופת ההשפלה" עם הקמת סין הקומוניסטית.
מרד הבוקסרים זכה לשמו בזכות קבוצה מהפכנית בשם "אגרופי הצדק ההרמוני" , שם שתורגם לאנגלית בצורה מפושטת מאוד: בוקסרים.
כאמור המרד פרץ בעקבות לחצים של מדינות המערב לשים דריסת רגל בסין ,ודרישתם לסחר כפוי עימם . המרידה התרכזה בצפון מזרח סין, לאחר שהמעצמות האירופאיות החלו לדרוש לעצמן שטחים, קווי רכבת ומכרות. הקיסרות הגרמנית, לדוגמה, הטילה מצור על הנמל בצ'ינגדאו בנובמבר 1897, לאחר ששני אזרחים שלה נהרגו בפרובינציית שאנדונג. בחודש שלאחר מכן השתלטו הרוסים על שטחים בבעלות סינית. צרפת ובריטניה השתלטו גם הן על שטחים בדרום המדינה בסמוך לטריטוריות שלהן בהונג קונג.
הופעתה של תנועת אגרופי הצדק ההרמוני, הייתה כתגובה לחדירת המערביים למדינה והכישלון של שלטון החצר הקיסרית במימוש הצעדים ל"התחזקות עצמית" שנקבעו ברפורמת מאה הימים, רפורמה שהנהיג הקיסר גוואנגשו לשיפור השלטון והכלכלה הסיניים.
אולם לאחר שהובסו הבוקסרים על ידי חייליו הנאמנים של הקיסר באוקטובר 1899, הם זנחו את שאיפותיהם האנטי-קיסריות והפנו את מלוא מאבקם ומרצם אל המיסיונרים הנוצרים וקהילות המומרים שלהם, אשר נתפסו בעיניהם כסוכנים של הקולוניאליזם הזר( ממש כמו המיתיוונים פה אצלנו בזמן מלחמת המכבים ביוונים). חצר הקיסרות, כעת בשליטתה המלאה של צישי, קיבלה בברכה את הפסקת ההסתה נגדה מצד הבוקסרים ואישרה צווי הגנה למורדים, כיוון שראתה בהם דרך לסלק את המעצמות מסין. אולם בכך העלתה צישי את חמתם של נציגי המדינות הזרות.
הקונפליקט בין הבוקסרים למערב הגיע לשיאו כאשר ביוני 1900 ביצעו הבוקסרים מתקפה נועזת על ריכוזי אוכלוסייה מערבית בערים טיינג'ין ובייג'ינג. ב-20 ביוני נרצח דיפלומט גרמני בכיר על ידי המורדים, מה שהביא לפריצת עימותים אלימים גלויים בין המעצמות וסין. החצר הקיסרית שבחרה לצדד בבוקסרים הכריזה מלחמה משותפת כנגד מדינות המערב ואילו המעצמות מצדן החלו מרכיבות כוח להגנת נציגויותיהן בסין( מעין קולוניאליזם רב לאומי).
לבסוף, מצאו עצמם המורדים עומדים בפני צבא של הקואליציה המוזרה ובו 45,000 חיילים מהאימפריה היפנית, מארצות הברית, מאוסטרו-הונגריה, מבריטניה, מצרפת, מאיטליה, מרוסיה וכן חיילים סינים אנטי-בוקסרים. הצבא הרב לאומי כבש את טיינג'ין ובייג'ינג ב-14 באוגוסט. הקיסרית צישי, אשר לא קיבלה את התמיכה המצופה מצבאה, ברחה מבעוד מועד מבייג'ינג לשיאן.
כישלון של הקיסרות להגן על סין מפני מעצמות המערב הביא לצמיחתה של תנועה רפובליקנית במדינה, תנועה שהגיעה למיצוי עשור אחד מאוחר יותר בסילוק המשפחה הקיסרית מהשלטון והקמת הרפובליקה הסינית כפי שאנו מכירים אותה היום מעין יצור כילאים של קומוניזם פתוח חלקית.
ומרד הבוקסרים לוקח אותנו במוסיקה אל הצמד הוותיק סיימון וגרפונקל.
פול סיימון וארט גרפונקל גדלו ברובע קווינס, ושם החלו את דרכם המוזיקלית. השניים נפגשו לראשונה בשנת 1953 בבית הספר "פורסט הילס" בקווינס. תחילת דרכם המוזיקלית המשותפת הייתה ב-1956, בשנתם האחרונה בבית הספר. בשנה זו החלו סיימון וגרפונקל לנגן יחד כצמד בשם טום וג'רי עם פול סיימון כ"ג'רי לנדיס" וגרפונקל כ"טום גרף" (Graph), שם שנבחר בשל מנהגו של גרפונקל לעקוב אחר גרף הלהיטים במצעדי הפזמונים.
קשה לחשוב על צמד יותר מוכר ומצליח בהיסטוריה של המוזיקה העולמית . מאז שהחלו את דרכם ב-1956 ועד שהחליטו על הפרדת כוחות כ-23 שנים לאחר מכן, היו אחראים השניים על כמה מלהיטי הפופ הגדולים ביותר.
מאחר ועסקנו בהם באחת הפינות הקודמות נציין רק שהצמד זכה להצלחה כבירה ,התפרק והתאחד חליפות עד שנת 2010 ומאז לא התאחדו שוב.
הצלחתם של סיימון וגרפונקל נבעה משילוב בין מילות השירים, מוזיקה קליטה, עיבוד מוזיקלי מוצלח ושילוב הרמוני בין הזמרים.
על המילים והלחנים אחראי פול סיימון, שכתב על מגוון נושאים, אישיים: אהבה (Cecilia ו-Bridge Over Troubled Water), אכזבה (I Am A Rock), געגועים (Homeward Bound), זקנה (Old Friends), וחברתיים: חיפוש העצמי (America) ומחאה כנגד החברה האמריקנית (The Boxer) והאלימות ומלחמת וייטנאם (Silent Night)…ועוד שלל נושאים ושירים.
הצמד זכה בגראמי על מפעל חיים במוסיקה , ונכנס להיכל התהילה האמריקאי.
אז למה מרד הבוקסרים ולמה סיימון וגרפונקל ?
בשבועות האחרונים אנו עדים למלחמות הסחר העצומות בין ארה'ב לסין ,המעניין הוא שכיום התהפכו היוצרות וסין היא כמעט מעצמת על …ומאבקה הוא לא להיסגר ,כי אם לפתוח את כל שווקי העולם לסחורה מסין. כמו לוחמים בזירת איגרוף הם לא מוותרים , חוטפים מכה ,קמים עם הזכרון ונאבקים.
והיום ה9\7 מלאו בדיוק 118 שנה ( 1901) לחתימת הקיסרות הסינית על "פרוטוקול הבוקסרים" המאשרת הוצאה להורג של עשרה פקידי ממשל שהיו קשורים לפריצת המרד ותשלום 333 מיליון דולר אמריקני. חתימה שסיימה את המרד…אך הותירה משקע עמוק של איבה והשפלה אצל העם הסיני….ולמי יש שיר שנקרא "המתאגרף" ?….נכון לצמד סיימון וגרפונקל ..הבוקסר.
להלן קטע מהשיר , ניתן להניח את המילים גם על המאבק הסיני ,כמו גם על המתאגרף בזירה.
"בזירה ניצב מתאגרף
ולוחם במקצועו
והוא נושא עמו זיכרון
של כל מכת אגרוף שהפילה אותו
או פצעה אותו עד שהוא קרא
בחמת זעם ומתוך בושה
אני נוטש, אני נוטש,
אך הלוחם עדיין נשאר"
שבת שקטה ונעימה לכולם
I am just a poor boy
Though my story's seldom told
I have squandered my resistance
For a pocket full of mumbles, such are promises
All lies and jests
Still a man hears what he wants to hear
And disregards the rest
When I left my home and my family
I was no more than a boy
In the company of strangers
In the quiet of the railway station
Running scared,
Laying low, seeking out the poorer quarters
Where the ragged people go
Looking for the places
Only they would know
Lie la lie, lie la la la lie lie
Lie la lie, lie la la la la lie la la lie
במחשבה שניה 