כרעם בלילה בהיר….

חם , חם ולח היה שם . האויר הלח שנישא לו ברוח הקלילה לא הביא איתו הקלה ,כי אם גלי לחות מעיקים אשר התווספו לזיעה שנספגה בבגדיו מזה 5 ימים . השעמום והפחד מפני הבאות נמהלו במין תערובת מאיימת . היו רגעים בהם הזיע מחום ובאחרים הזיע מפחד.

כבן לעם הנצח ,חשב לעצמו שאולי כבר הגיע העת לשנות את ההגדרה …נצח כבר לא נראה לו אפשרות הגיונית..בעוד כמה שעות יתכן והוא או אחד האחרים יוצאו להורג. רק לפני חודש יצא אל החופש הגדול וחלם על טיסות ונופש , על מקומות רחוקים ואנשים חביבים . הוא לא דמיין ,אף לא לרגע כי שלושה שבועות מאוחר יותר ,ימצא את עצמו על שפת ימת ויקטוריה שבאפריקה , בבית הנתיבות הישן ,מזיע את עצמו לדעת ביחד עם עוד 279 איש ואישה …ומהרהר על המוות…לא …את זה הוא לא דמיין…..צעקות רמות בגרמנית הסיטו את קווי המחשבה שלו…

3800 ק'מ צפון מזרחית לאותו נער….בוקר יום ראשון, יומיים וחצי אחרי …נער אחר בן שמונה יוצא אל המרפסת במושב קטן ליד שער הגיא..ימי החופש הגדול היו קלים ונעימים וחסרי כל דאגות , הוא הביט באביו שעמד אף הוא במרפסת , מראה קטנה בידו ותער גילוח בידו השניה ,מסירה זיפי זקן מכוסים במשחת גילוח לבנה…הנער עקב בעיון אחר תנועות התער….את המראה המרתק שברה צעקתו של ניר אליאס…..הוא פסע על הכביש העולה לכיוון הבית של שלומי.." שמעתם ??" הוא שאל….וקולו מוצף היה ברגשות …" מה שמענו ??" שאל אביו של הנער …."שמעתם שצה'ל שיחרר אותם ??"…" את החטופים..??" ….הם היו בהלם…הנער ואביו עם משחת הגילוח רצו פנימה אל מכשיר הרדיו החום שהיה על המזנון …." כאן קול ישראל מירושלים בוקר טוב…אמר השדרן…הבוקר שיחרר כח של צה'ל….."……בארה'ב חגגו באותו היום עצמאות…וגם בישראל חגגו את היום הגדול של שנת 76.

שבת ראשונה של חודש יולי מחצית השנה כבר מאחורינו כמו גם המסע לאייזרביג'ן וארועי השבוע הקשים של שבוע שעבר, ופינתנו שבה ארצה אל השגרה החמה והמיוזעת ,שקשה להאמין אבל ניתן להתגעגע אליה . והפעם…לרגל מבצע…"כדור הרעם"…

ב-27 ליוני 1976 יצאה טיסה 139 של אייר פראנס מת'א לפריז .על סיפון המטוס היו 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות בפיקודו של הקברניט מישל בקוס. לטיסה זו היה קונקשין באתונה שביוון שם עלו למטוס ארבעה מחבלים . שניים גרמניים ( וילפריד בזה , ומחבלת בשם בריגיטה קוהלמן) ושניים פלסטינים (ג'איל אל-ערג'ה , עבד אל-לטיף עבד אל-ראזק אל-סמראי – ממוצא עיראקי).

לאחר ההמראה אילצו החוטפים באיומי נשק את הטייסים לטוס לכיוון בנגאזי שבלוב .ומשם לאחר תדלוק לכיוון אוגנדה…הנחיתה באוגנדה הייתה בשדה התעופה אנטבה , על טיפות הדלק האחרונות ..ולאחר הנחיתה הועבר המטוס על נוסעיו לטרמינל הישן והשומם של אנטבה. החוטפים הציבו אולטימטום לממשלת ישראל והעולם .הם דרשו את שחרורם של 53 טרוריסטים, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה, 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה.

 (צילו�: �רכיון

החוטפים הציבו תנאי, שאם לא יענו דרישותיהם עד יום חמישי, 1 ביולי, יוצאו להורג שני חטופים בכל שעה, עד שדרישותיהם יענו, או עד שכל בני הערובה ימותו. תוך כדי משא ומתן הסכימו המחבלים להאריך את מועד האולטימטום ל-4 ביולי.

 (צילו�: �רכיון

בהמשך הופרדו הנוסעים הישראלים משאר הנוסעים ששוחררו. בין המשוחררים לא הבחינו החוטפים ביהודיה קנדית בשם נינט מורנו ( סבתו של סא'ל עימנואל מורנו ז'ל )לאחר שיחרורה מיהרה נינט ליצור קשר עם המוסד ופירטה עבורו את כל הפרטים שראתה או זכרה וגם ציירה . תיאור מלא של החוטפים ושל בית הנתיבות באנטבה ,משמרות השמירה של האוגנדים וכל נתון שייכל לסייע. על בסיס המידע שמסרה שירטטו אנשי הביטחון מפה, ששימשה לתכנון פעולת החילוץ.

במקביל למשא ומתן שניהלו רוה'מ יצחק רבין ושר הבטחון שמעון פרס , התגלגלו רעיונות שונים למבצע חילוץ…עלה תחילה רעיון להנחית אנשי שייטת באגם ויקטוריה הסמוך לנמל התעופה שישתלטו על המחבלים ויאפשרו הנחתת מטוסי חילוץ , רעיון זה נדחה מחשש שהליך השתלטות מהים עלול ל"העיר " את החוף ואלמנט ההפתעה יהרס.

ראש הממשלה יצחק רבין לא מיהר לאשר מבצע צבאי ושקל חלופות אחרות. שר הביטחון שמעון פרס הטיל על הצבא למצוא תוכנית, והוא, יחד עם שרים נוספים, תמך בפעולת חילוץ באמצעות צה"ל עוד בטרם הוצגה תוכנית החילוץ המעשית. רבין פסל את התוכניות הראשונות שהוצגו בפניו, אולם כאשר הונחה בפניו תוכנית מפורטת של צה"ל לחילוץ החטופים, הוא ערך הצבעה בממשלה שבה רוב מוחץ תמך בתוכנית החילוץ. גם בצה"ל היו הדעות חלוקות – הרמטכ"ל מוטה גור התנגד בתחילה נמרצות לכל תוכנית פעולה צבאית, שבה תמכו האלופים בני פלד ויקותיאל אדם. למעשה, רבין אישר את היציאה לדרך, ברגע שהתקבל האישור של אל'מ אהוד ברק (צוות תכנון ) לגבי אפשרות נחיתת התדלוק בקניה, עוד לפני שהממשלה אישרה את התוכנית. ראש הממשלה אף התקשר לרב עובדיה יוסף איתו היה ביחסים חמים, על מנת לקבל אסמכתא הלכתית לביצוע המבצע בשבת. הרב השיב לאלתר שמאחר שמדובר בפיקוח נפש, הדבר מותר ואף ברכו שהמבצע יסתיים בהצלחה..

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור מבצע ×�× ×˜×‘×”

ב-3 ביולי המריאו למבצע "כדור הרעם" 4 מטוסי הרקולס עם כ-200 לוחמים בפיקודו של תא'ל דן שומרון ,ומפקד השטח סא'ל יוני נתניהו ,…את האישור לביצוע קיבלו רק בדרך ליעד…

עיקרי התוכנית היו הטסת מטוסי הרקולס משדה התעופה באופירה שבסיני ליעד באוגנדה, תוך חמיקה ממכ"ם אויב, כשחלק מהטיסה נעשה מעל ים סוף בניסיון לחקות טיסות אזרחיות, להנחית את הכוח התוקף בעקבות מטוס תובלה בריטי, שהיה אמור לנחות במוצ"ש בשעה 23:20, ואז להתקרב לטרמינל במכונית מרצדס דמוית זו של מנהיג אוגנדה אידי אמין דאדא , להשתלט על הטרמינל ולהרוג את המחבלים (בתוך שתי דקות מרגע תקיפת האולם בו שוהים החטופים), תוך התעלמות ככל האפשר מהחיילים האוגנדים, שיתוק חיל האוויר האוגנדי על ידי פיצוץ מטוסי הקרב שלהם על ידי כוח שיגיע במטוס השני, ולבסוף הנחתת המטוס השלישי והעברת הנוסעים אליו. בחזרה, תוכננה עצירת תדלוק קצרה בניירובי שבקניה….נשמע פשוט ??…ממש לא.

למרות תנאי הטיסה הקשים המטוסים הגיעו בזמן המתוכנן והנחיתו את המטוסים בצורה נוחה, על אף שאורות הנחיתה בשדה התעופה כובו בעיצומה של הנחיתה. המטוס הראשון נחת כשהוא נעזר באורות הנחיתה של מטוס תובלה בריטי שטס לפניו. לוחמי סיירת צנחנים, תחת פיקודו של דורון אברוצקי (אלמוג), היו הכוח הראשון שפעל באנטבה, ולאחר שקפצו מהמטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי לעשותו מואר עבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש.

הרעיון היה ששיירת רכבים המדמה את שיירת נשיא אוגנדה תנוע בתנועה רציפה עד לבית הנתיבות ללא עצירה ,אולם ברכב בו נסעו מפקד סיירת מטכ'ל יוני נתניהו הבחינו בשני חיילים אוגנדים , ובמקום לחלוף על פניהם הורה יוני לירות בהם מחשש שהם ירו קודם , אחד מהם שנפצע הצליח לירות ולעורר את כל שדה התעופה ואז נפתחה אש מכיוון מגדל הפיקוח שפגעה למוות ביוני נתניהו שנהרג במקום. הפיקוד עבר במהירות לסגנו מוקי בצר שניהל את ההשתלטות בצורה מדהימה , תוך פחות משלוש דקות חוסלו כל המחבלים ,20 חיילים אוגנדים ,המטוס השלישי הונחת שותק מגדל הפיקוח וכח סיירת מטכ'ל בפיקוד עומר בר לב הספיק להשמיד את מטוסי המיג שהיו בשדה.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור ×™×•× ×™ × ×ª× ×™×”×•

כל הפעולה כולל הפינוי של כלל הנוסעים בשטח אוגנדה ארכה 51 דקות ובמהלכה נהרגו פרט ליוני שלושה נוסעים, אחד מהם מאש צה"ל. ודורה בלוך, אחת החטופות שאושפזה לפני כן בבית חולים , נרצחה לאחר מעשה בהוראת אידי אמין כנקמה וגופתה הוחזרה לישראל רק ביוני 1979.כמו כן נפצע קשה הלוחם סורין הרשקו שנותר משותק בארבע גפיו.

היה זה אחד המבצעים הנועזים שידעה ההיסטוריה , המרחק ,התנאים הקשים לא עצרו את מדינת ישראל מלהציל את אזרחיה החטופים.

 (צילו�: �רכיון

שלא כמו היום , בעולם המערבי זכתה ישראל להערצה בעקבות הפעולה הנועזת. צרפת הביעה סיפוק על חילוץ בני הערובה; גרמניה כינתה את המבצע "פעולת חירום והגנה עצמית"; אפילו שווייץ בירכה את ישראל; בעיקר התפעלו מהמבצע בבריטניה ובארצות הברית, שקראו למבצע זה "משימה בלתי אפשרית".

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור מבצע ×�× ×˜×‘×”

פרטי המבצע רבים ומדהימים ומשתתפיו התפזרו ברחבי ההיסטוריה שלנו בתפקידים שונים ורבים (בין הלוחמים היו תמיר פרדו-ראש המוסד ,שאול מופז ,מתן וילנאי , שמואל ארד ,נחמיה תמרי ועוד רבים נועזים וידועים)..אך תקצר הפינה מלהכיל.

ותקציר מבצע אנטבה לוקח אותנו בקצרה אל הסופרת, משוררת, פזמונאית, מלחינה ומפיקה מוזיקלית ישראלית…תלמה אליגון רוז.

תוצ×�ת ×ª×ž×•× ×” עבור תלמה ×�ליגון

אליגון-רוז, בתה של העיתונאית והעורכת עפרה אליגון, נולדה בתל אביב וגדלה ברמת גן. שירתה כקצינת חינוך בחיל התותחנים. בוגרת החוג לפילוסופיה וללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן בעלת תואר ראשון שני, בלימודי תעודה במכון לקומוניקציה בירושלים. כמו כן היא למדה לימודי תעודה במחזאות באוניברסיטת תל אביב, ומוזיקה בבית הספר לג'אז "רימון". ונמנית עם מייסדי שלום עכשיו.

תלמה כתבה מספר גדול של שירים, בהם: "גשם בעתו" (רותי נבון), "לאבא שלי יש סולם" (יפה ירקוני), "הצריף של תמרי" (ריקי גל), "דרך ארוכה" (גלי עטרי), "יונה עם עלה של זית "(להקת פיקוד דרום ) , "רקפת" (רוחמה רז ) , ועוד רבים . בנוסף פרסמה מספר ספרים, שימשה מנהלת אמנותית ומפיקה בחברת התקליטים סי.בי.אס ועבדה עם זמרים רבים, בהם דייוויד ברוזה ואריק סיני.

יחד עם בעלה, יורם רוז, הקימה את בית ההוצאה לאור הוצאת "כנרת" (כיום: "כנרת זמורה-ביתן"). במסגרת זו היא גם יזמה וערכה שורה של ספרים המנציחים את התרבות העברית המתחדשת והזמר העברי, בהם: "לטייל עם התנ"ך", "ארץ נולדת", "עכשיו שרים", "שירי רחל", "שירת רבים", "להתאהב בארץ ישראל" "סיפור מולדת", "אלף זמר ועוד זמר" ועוד.

אגב , את שירה הראשון, "אבא שלי" (ידוע גם בשם לאבא שלי יש סולם), כתבה אליגון לאחר שאביה בן ה-58 נפטר מול עיניה מדום לב. השיר מסתיים במילים "אז למה כששרתי לו שיר שאהב, נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו? אבא, למה?", המתארות את האירוע.

אז כיצד הדברים מתחברים?

השבוע האחרון איגד בתוכו אירועים רבים ומגוונים שמחה שמהולה בעצב רב. חיוכים ודמעות .לפני כשבוע כאשר היינו בטקס הסיום בבה'ד 1 הבחננו על אחד הקירות בכיתוב מפורסם מבית מדרשו של בן גוריון " תדע כל אם עבריה , כי מסרה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך " , וחשבתי לעצמי כמה אחריות אנחנו מטילים על כתפיים כל כך צעירות האם זה אפשרי בכלל ? , והשבוע ביום חמישי צויין ה-4 ביולי ,43 שנים ל" מבצע יונתן"..מבצע אנטבה.."כדור הרעם"…וזה הסיר את הדילמא..הם בהחלט ראויים הצעירים הללו בני ה-20 העומסים על כתפיהם אחריות…ברגעי האמת הם מוכיחים את עצמם והספקות והדאגות הן נחלתם של הורים מודאגים.

ושלשום ה-4 ביולי יום העצמאות האמריקאי , מציין העם היושב מציון את שאיפתו לעצמאות וחופש אזרחיו באשר יפנו ולאן שלא יטוסו…המדינה תהיה שם בשבילם ,ומפקדייה ראויים הם…ותלמה אלייגון ..איך היא קשורה ?…לאחר מבצע אנטבה כתבה היא את שירה המופלא "ארץ צבי " (בביצוע יהורם גאון ,ובלחן של דובי זלצר, מופיע בפסקול הסרט "מבצע יונתן") ,המתאר במילותיו את סיפור המבצע…מילים מרגשות ,ומעלות דמעה כשחושבים על המחירים שאנו משלמים על החופש והעצמאות.גם במרחק 3800 ק'מ….ומה אני אגיד לכם…כשמישהו חשוב לנו "אין מקום שהוא רחוק מדי"….

שבת נעימה לכולם.

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם קָמוּ
וְהִכּוּ בִּקְצֵה הָעוֹלָם
כִּבְנֵי רֶשֶׁף חָשׁוּ הִרְחִיקוּ עוּף
לְהָשִׁיב אֶת כְּבוֹד הָאָדָם

אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁבְּהָרֶיהָ
פּוֹעֶמֶת עִיר מִדּוֹר לְדוֹר
אֶל אֶרֶץ אֵם לְטַבּוּרָהּ
קְשׁוּרִים בָּנֶיהָ בְּטוֹב וּבְרַע.

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה עוֹבֶרֶת
בִּשְׂדוֹתֵינוּ רוּחַ שָׁרָב
עֲרָבָה אִלֶּמֶת תַּרְכִּין אָז רֹאשׁ
עַל אֲשֶׁר עִם שַׁחַר לֹא שָׁב

אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ
נוֹשְׁרוֹת עַל שְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת
שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ
הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s