הרעש העצום בבטן מטוס הדקוטה כאילו נוצר בשביל הצפיפות והדוחק בה מצאה את עצמה באותם צהריים של תחילת חודש נוב'. היא לא ידעה אם היו אלה הלחץ המבצעי , החשש להיפגע או גודל האחריות שהגירו אגלי זיעה משיערה האסוף בקסדה אל עורפה. משני צדדיה ישבו חיילי סיירת צנחנים בפיקודו של מוטה גור . חלקם נימנמו , חלקם צחקו ודיברו אחרים נראו מהורהרים. גודל האחריות וכובד המשימה עשו את שלהם.
טלטולי המטוס בטיסה הקצרה מבסיס חיל האויר ועד לעומק סיני אל העיר א -טור, מנעו ממנה כל מחשבה אחרת פרט למה יהיה ?…מי ישוב הביתה ? , ומי יפצע או חס ושלום יהרג. הרעש הנוראי ממנועי המטוס לא הניח לה לשקוע יותר מדי במחשבות .
בתקרת המטוס הסמוכה לפתח היציאה דלק לפתע האור האדום…היא נעמדה על רגליה באחת , והניחה כשאר החיילים העומדים בתור את יד ימינה על כתף החייל מלפנים .." ביקורת הציוד התפקד"..נשמעה ההוראה שהחלה סדרת בדיקות אוטומטית של חייל את רעהו. היא רקעה ברגליה כדי לא לאבד תחושה ,ועל מנת לא לשקוע באפטיה. הסמל המשלח פתח את דלת המטוס והאור הירוק נדלק….הרעש היה עצום …אך כמו בסרט אילם ..היא נעה לעבר הפתח בעוד אלו מלפניה מזנקים החוצה , כשהגיע אל הפתח חשה טפיחה חזקה על כתפייה…שנייה לאחר מכן מצאה עצמה מחוץ למטוס , היא העיפה מבט וראתה את המטוס מתרחק מעליה וצנחנים נוספים יוצאים מתוכו….השקט היה נפלא.."כמו ציפור את חופשיה , רוצה לגעת בשמים" , ישיר שנים מאוחר יותר זמר ישראלי …כשהביטה מטה הבחינה בחילופי האש העזים הניתכים בקרקע…היא נכנסה לעמידת מוצא..הקרקע התקרבה במהירות…
שבת שלישית של חודש מאי , עוד 227 ימים תסגור שנה זו את שעריה ופינתנו מעלה על נס את פועלה של אישה אמיצה…של הגב' חנה יפה.
חנה נולדה ב 4/10/1928 לדב ואסתר יפה במוסד חינוכי בשם "כפר ילדים " ,(כפר ליתומים יהודים ,שהובאו ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שהתחוללו באוקראינה) , שפעל ב"חוות בלפוריה" שבעמק יזרעל צפונית לעפולה. הוריה היו חברי סגל בכפר. היא גדלה בתל מונד ובמושב חרות, אחותם של אברהם , יוסי , ושרה. בגיל 17 בקיץ 1945 הצטרפה להגנה כקשרית. ושנה מאוחר יותר התגייסה לפלמ"ח. היא שרתה בייצור נשק בקיבוץ משמרות (שם חי המשורר,והזמר מאיר אריאל מפינתנו לפני שבועיים).
פועלה ומסירותה היו לדוגמא ומופת של עשייה ונתינה . בהמשך היא הוצבה בגדוד הרביעי ("הפורצים") של חטיבת הראל, שמפקדו היה בן דודה, אורי יפה. ב-1947 עברה קורס חובשים ובסיום הקורס עברה לשרת בפלי"ם (פלוגה הימית של הפלמ'ח) כחובשת במפקדה בשדות ים ולאחר מכן ב קיבוץ יגור. היא השתתפה גם במבצעי הורדת מעפילים. בסוף 1947 עברה קורס קצינים בג'וערה ומונתה לקצינת החובשים של הגדוד הרביעי. בחודש מרץ 1948, עוד לפני הכרזת המדינה, נערך הגדוד הרביעי של הפלמ"ח – גדוד "הפורצים" למשימתו העיקרית והיא פריצת המצור הערבי על ירושלים. משימה זו בוצעה בכמה מבצעים רצופים החל מארגון "שיירת חולדה" להעברת הספקה לעיר, "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים, "מבצע הראל" לכיבוש הכפרים הערביים אשר שלטו על הדרך, ו"מבצע יבוסי" להרחבת השליטה בפרוזדור ירושלים. במבצעים קשים אלה היו לפלמ"ח עשרות נפגעים והרוגים ובכל המבצעים שימשה חנה יַפֶה כקצינת חובשים של הגדוד ועסקה אישית בטיפול ופינוי משדה הקרב כאשר מפקדת הגדוד ישבה כאן בסמוך אלינו , בקיבוץ קריית ענבים.
בחודש אפריל 1948 התארגנה חטיבת "הראל" בפיקודו של יצחק רבין וכללה את הגדודים הרביעי, החמישי, והשישי. תפקידה של החטיבה היה באבטחת הדרך לירושלים, כיבוש הכפרים הערבים בפרוזדור ירושלים במבצעי "מכבי" ואבטחת מרחב ירושלים. בתקופה זו מונתה חנה יַפֶה כקצינת שלישות של חטיבת "הראל", והייתה אחראית על גיוס והכשרת כוח אדם.
שנה מאוחר יותר ..לשמחתנו כבר קמה מדינת ישראל וחנה משתחררת מהצבא..היא חוזרת למושב חרות ומתחילה ללמוד סיעוד בבית החולים בילינסון. ב-1952 היא הופכת לאחות מוסמכת בבית החולים. אולם שנתיים מאוחר יותר ב-1954 משכנע אותה אחיה, יוסי יפה (לימים מפקד סיירת צנחנים) לחזור לצבא. יפה חזרה לצה"ל והקימה את יחידת "חר"פ 537" שכונתה "יחידה כירורגית מוטסת", ולצורך הענין , כל סגל היחידה כולל חנה עוברים קורס צניחה מבצעית.
בפרוץ מלחמת סיני הוצנח ( ביום שני ה 29.10.1956) גדוד 890 של הצנחנים ליד מעבר המתלה . בקרב הקשה במתלה, יומיים לאחר הצניחה, נפגעו כ-160 לוחמים ו-43 מהם נהרגו. מפקד חטיבת הצנחנים, אריאל שרון הורה על הכנת מבצע חילוץ מוטס. יפה הייתה בין האחראים על מבצע פינוי מוטס של לוחמים לבסיס תל-נוף. זה היה מבצע החילוץ הגדול ביותר שידע אז צה"ל ויפה הייתה אחראית על התקנת המטוסים, הטיפול המשני והפינוי המוטס לארץ של כלל הנפגעים לבתי חולים ברחבי הארץ.
ימים ספורים לאחר מכן ביקש ממנה אחד ממפקדי הגדודים בחטיבה, מוטה גור, לימים הרמטכ"ל, להצטרף לסיירת הצנחנים שעמדה לצנוח סמוך לעיר א-טור ולהשתלט על שדה התעופה שלה. חנה הסכימה מייד ולמחרת צנחה עם קבוצת לוחמים לעבר העיר שלחופי ים סוף. צחוק הגורל הוא שדווקא מפקד הכח מוטה גור נפצע בצניחה ומי אם לא חנה טיפלה בו. חנה זכתה להיות הצנחנית היחידה בצה'ל עד לימינו אלה שענדה כנפי צניחה עם רקע אדום ( צניחה מבצעית).
לאחר הקרבות שבה חנה לעבודתה בבית החולים בילינסון. היא המשיכה לעבוד במקום עד שיצאה לפנסיה וגם לאחר מכן היא התבקשה לחזור ועבדה כמנהלת משמרות ואחות ראשית במחלקת פנימית ד' בבית החולים בילינסון.
היום לפני 13 שנה (17/5/2006) נפטרה חנה בביתה בגיל 77 בחיק משפחתה המורחבת ,( היא לא נישאה). וכך כתבה עליה חברתה חיה חנית ממן: "האחיות בבית החולים "בילינסון" שעבדו במחיצתה העריצו את יכולתה המקצועית, את צורת קבלת החלטות שלה, ואת המנהיגות שהקרינה בעבודתה. חנה הייתה מודל לחיקוי ומשאב ידע לדור שלם של צוות סיעודי".
וסיפורה המופלא של חנה לוקח אותנו במוסיקה אל הזמרת רייצ'ל פלאטן.
רייצ'ל אשלי פלאטן ( Rachel Ashley Platten, נולדה ב-20 במאי 1981) היא זמרת-יוצרת יהודייה-אמריקאית שנולדה להורים יהודיים וגדלה בכפר ניוטון סנטר, סמוך לעיר הפרוורית ניוטון במדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית.
היא החלה ללמוד לנגן על פסנתר בגיל ארבע ועל גיטרה בתקופת התיכון. הפעם הראשונה בה הופיעה על במה הייתה בשנת 2002 בטרינידד, שם הופיעה כזמרת ליווי ללהקה של חבריה, מול קהל של 80,000 אנשים. בעקבות ההופעה, השתכנעה פלאטן כי עליה לעסוק במוזיקה בהמשך חייה. במהלך לימודיה בטריניטי קולג', החלה לעסוק גם בכתיבת שירים. את הקולג' סיימה בשנת 2003 עם תואר..דווקא ביחסים בינלאומיים.
בשנת 2003 הוציאה פלאטן את אלבום הבכורה שלה, Trust in Me, בהוצאה עצמית. בשנת 2005 החלה להתמחות בחברת תקליטים בטרינידד. אלבומה השני, Be Here, יצא דרך חברת התקליטים העצמאית Rock Ridge Music ב-2011. שיר נוסף שלה, "Seven Weeks", נכנס לפסקול הסרט הבחור הטוב (2009). אלבומה השלישי של פלאטן, Wildfire, יצא ב-1 בינואר 2016 והגיע למעמד זהב בארצות הברית. מהאלבום יצא הסינגל השני "Stand By You" שהגיע לארבעים הגדולים במצעד האמריקאי ונשאר בו 20 שבועות.!!!!
לפני כשנה במהלך משחק כדורגל מול מליוני צופים ברחבי ארה'ב , נתבקשה הזמרת המצליחה לשיר את ההמנון האמריקאי , אולם בגלל הלחץ וההתרגשות התבלבלה פלאטן במילים בשני נסיונות לשיר את ההמנון , עד שלבסוף נעזרה בדף עם מילות ההמנון ,,הקהל כעס ,אך הענין נרגע , והמשחק המשיך כמתוכנן.
שירה המפורסם ביותר של רייצ'ל פלאטן הוא my fighting song …שיר המלחמה שלי נכנס לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100 האמריקאי, במצעד האוסטרלי ובמצעד הניו זילנדי.
אז כיצד מתכנסים הדברים ?…נשים.. יהודיות…ולוחמות
היום מלאו 13 שנה לפטירתה של חנה יפה הלוחמת ,האחות הראשית ,והצנחנית המבצעית היחידה מאז יסודו של צה'ל ..וזה מתחבר לשיר הלוחמני של יהודיה אחרת..רייצ'ל פלאטן..ושירה המצליח " my fighting song " ,,,וזה בשבוע בו מגיעות לארץ לגמר האירוויזיון גם אשה לוחמת למען שוויון זכויות בשם המלכה אסתר ( השם של הזמרת מדונה על פי הקבלה..שהיא תלמידה אדוקה שלה),,,וגם אשת חייל לוחמת אחרת מי ימצא …וונדרוומן —גל גדות…והכל בגלל השיר הזוכה של נטע הנאבקת למען שיוויון זכויות לכל המגדרים.
Like a small boat
On the ocean
Sending big waves
Into motion
Like how a single word
Can make a heart open
I might only have one match
But I can make an explosion
And all those things I didn't say
Wrecking balls inside my brain
I will scream them loud tonight
Can you hear my voice this time?
This is my fight song
Take back my life song
Prove I'm alright song
My power's turned on
Starting right now I'll be strong
I'll play my fight song
And I don't really care if nobody else believes
'Cause I've still got a lot of fight left in me
ועם כאלה לוחמות אולי העתיד יהיה ורוד יותר….אולי…
שבת נעימה לכולם
הפינה השבוע מוקדשת לחברי ורעי , ואביה הרוחני של הפינה
אמיר רובינשטיין (1968-2018) ,שאמש מלאה שנה לפטירתו.
.
במחשבה שניה 