"בית המשפט" קרא בקול פקיד הלשכה חמור הסבר . הקהל המצומצם שנכח באולם נעמד על רגליו .הדלת החומה בצידו הימני של הדלפק נפתחה ממנה יצאו שני השופטים והשופטת שהיוו את הרכב השיפוט של המקרה דנן.מבטיהם חמורי הסבר העידו על מורכבות הבעיה עליה התכנסו לדון.פרקליטי ההגנה והתביעה חגו במעגלי טרף סביב שולחנם כעדת נשרים סביב פגר הנאשם או שכר טרחתם ,אלו לטרפו והללו מנגד על מנת להבריחם .הקהל באולם נדרך באחת כאשר היכה אב בית הדין בפטישו לאות שקט…עונת הצייד החלה.
חגי בהה במחזה מהשורה השלישית בקהל ,מדי פעם נאלץ לנוע לימין או שמאל עת אלה שישבו לפניו הסתירו לו את הדובר . מבטו נע בין ההיגד שנתלה על הקיר "יש שופטים בירושלים" ,לבין השופטים ,עדת הנשרים , והנאשם אשר ישב בכסאו .כבוגר שנה שלשית בלימודי משפטים ,ידע כי הכל כבר נידון מראש . תנוחת הישיבה של הנאשם , מילותיו אשר תיאמרנה בעדותו או במהלך חקירתו , נושאים ועיניינים שיעלה אשר אינם בהכרח קשורים לנושא ,אך יאמרו על מנת להשפיע ולו במעט על השופטים , עורכי הדין , ונציגי התקשורת באולם. את הדגים השמנים בדרך כלל שומרים לסוף נהג לאמר לו עו'ד בני צדיק אשר בלשכתו עשה את הסטא'ז. עלייך ללמוד את נקודת התורפה של הצד השני ,ולנסות ליצור הטייה דרמתית בשלב הנכון…"אז הכל עניין של טיימינג ?" נהג לשאול. " לא , לא הכל …לפעמים גם חשובה האמת…ואם ממש נחוץ אז כדאי להיעזר בעובדות". חגי אף פעם לא ידע האם הדברים נאמרו במידה של ציניות , הומור או קריצת עין..והצדק הירהר לעצמו …מה לגבי הצדק ??.."שקט בבקשה קרא השופט ,"חגי נעור באחת מהירהוריו…." אני דורש צדק" זעק בקול הנאשם , " אני דורש אמות מידה שוות לכולם , היום זה אני מחר זה אתם " הטיח בקהל….חגי נבהל מהמהומה שקמה באולם בית המשפט.."מה אני מחפש בעצם בעיסוק בעריכת דין ? " שאל את עצמו …..הסדרנים אצו רצו ברחבי אולם בית המשפט…והסדר לעת עתה שב על כנו.
שמש יפה ונעימה מאירה שמים כחולים , הטמפ במגמת עליה בשבת הראשונה של חודש פברואר , במערב- בצפונה של אמריקה הצפונית כמעט כולה שרר השבוע מזג אויר קיצוני ,אויר קר שהגיע מהקוטב הצפוני הוריד את הטמפ' עד ל45- מעלות , ובצידו השני של הכדור שלנו …אוסטרליה נמדדו 47+ מעלות …קרוב ל-90 מעלות ואלפי ק'מ מפרידים בין השניים ואנו פה באמצע נהנים משמש נעימה ו-19 מעלות חביבות שלוקחות אותנו השבוע אל וושינגטון שבארה'ב מישכנו של בית המשפט העליון האמריקאי.
בית המשפט העליון האמריקאי ,הינו הסמכות השיפוטית העליונה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות .הוא בית המשפט היחיד שהקמתו מוגדרת בחוקה. (כל שאר בתי המשפט הפדרליים יסודם בחוקים של הקונגרס) . בסעיף (3), של החוקה מוצהר:
… The judicial Power of the United States, shall be vested in one supreme Court, and in such inferior Courts as the Congress may from time to time ordain and establish. …
תולדות בית המשפט העליון משקפות את התפתחותה של ארצות הברית. בשנותיו הראשונות הוקדש רוב זמנם של השופטים לשמיעת ערעורים על החלטות פדרליות נמוכות יותר. הנשיא הראשון של בית המשפט היה ג'ון ג'יי. כאשר כל אחד מהשופטים בו היה ממונה על אחד ממחוזותיה של ארצות הברית והרבה להופיע בבית המשפט של אותו מחוז כפוסק. בשלהי המאה ה-19 היה שיטפון הערעורים כה גדול, עד שהפסיקה בכל תיק הושהתה ל-3 שנים. על מנת להקל ב-1891 הקים הקונגרס את בתי המשפט המחוזיים הפדרליים לערעורים, והשופטים לא היו צריכים להמשיך ולהסתובב במחוזות בעצמם. בית המשפט העליון עצמו, במושבו בפילדלפיה, בניו יורק ולבסוף בוושינגטון, דן במקרים של נידונים מרובי אזרחויות ובעניינים הקשורים לצי, ולהם הקצה את תשומת הלב הרבה ביותר.
כיום זה עובד קצת אחרת. בית המשפט מתכנס בבניין בית המשפט בוושינגטון, הסמוך לבניין הקפיטול. בהרכב יושבים לצד הנשיא עוד שמונה שופטים. בית המשפט יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק המובא בפני בית המשפט.
אקטיביזם שיפוטי ומיצוב עמדתו של בית המשפט אל מול בית המחוקקים ,אינה נחלתו של העם היושב בציון בלבד, ולא אהרון ברק יצר אותו יש מאין . זה החל לפני זמן רב ,אי שם בארה'ב .
בתחילת דרכו של בית המשפט העליון בארה'ב , מעמדו בית המשפט היה לא בטוח במידת-מה, עד הגעתו של "הנשיא הגדול", השופט ג'ון מרשל. מרשל, פדרליסט נלהב, ביסס בשנת 1803, בפסק דין מרבורי נגד מדיסון, את עיקרון הביקורת השיפוטית: זכותו של בית המשפט העליון לבטל את חוקי הקונגרס, אם הם סותרים את החוקה, לפי פרשנות בית המשפט.
הפסיקה שאפשרה את ביטול חוקי הקונגרס היא ציון דרך חשוב מאין כמותו, משום שהחוקה אינה מציינת בפירוש שסמכות כזו ניתנת לבית המשפט העליון,ואף מחוקק בין אם הוא יושב בפרלמנט או בקונגרס ובין אם הוא יושב בכנסת ישראל אינו אוהב את הפיקוח של בית המשפט העליון על חוקיו. אך ידידנו מרשל, במידה רבה של חוכמה פוליטית, עיגן עיקרון זה דווקא בפסק דין שתמך בנשיא תומאס ג'פרסון, וכך ריכך את התנגדותו העזה לאקטיביזם שיפוטי.
בית המשפט העליון היווה מגדלור חוקתי בתולדות ארה'ב ,וכמו כל גוף אחר כך גם בית משפט זה הושפע והונהג בהתאם לרוחו של העומד בראשו. בית המשפט היה פרוגרסיבי כמו בעיקר במאה ה-19 בהם לא היסס להיכנס לתחומים האפורים של הגדרת סמכויותיו ,ולפסוק לעיתים בניגוד לעמדת המחוקקים ,ברוח זכויותיו של הפרט ,חופש הביטוי, או כבוד האדם ,או שמרני יותר כמו במאה ה-20 (בעיקר תחת נשיאותו של ויליאם רנקוויסט כנשיא בית המשפט, והגוש השמרני המצדד בו ) בהם למשל נידון נושא כמו זכות הנשים לבצע הפלות בארה'ב, נושא ההפליה המתקנת לשחורים באקדמיה ,וכן עיגון הזכות לקיום יחסים הומוסקסואלים בחוק ועוד.
והנגיעה הקטנה בבית המשפט העליון בארה'ב לוקח אותנו במוסיקה למחנה המעצר פמגוסטה בקפריסין …מה איבדנו שם ?? או ,אז בפברואר 47 מעט לפני שנולדה מדינת ישראל נולד במחנה המעצר שבקפריסין ילד חביב להורים ניצולי שואה , האם ברוניה נמלטה מאושוויץ ,והאב פישל נמלט מהמלחמה ברוסיה..ניסו להגיע לישראל אך הבריטים כלאום במחנה המעצר בקפריסין, ושם נולד בנם הצעיר ..הם קראו לו..משה מיכאל ברנד.
לאחר עליית המשפחה לארץ התיישבו בחיפה וחיו חיי דחק. משה הילד לא פצה את פיו עד הגיעו לגיל 5. בגיל 12, מאחר שלא השתלב בבית הספר "כרמלי", עבר לקיבוץ גשר. לאחר כשנה שב לבית הוריו ועבד במגוון עבודות מזדמנות (שומר במוזיאון הימי הלאומי, מוכר קרח, סבל ועוד). שוחרר משירות בצה"ל בשל ניתוח שעבר בקיבה בגיל 15.
בגיל 17 הצטרף כזמר ללהקה שהקים אחיו צביקה ונקראה "שוקולד". הם ניגנו במסיבות, ברחובות ובבתי קפה בחיפה ובתל אביב. בהמשך הצטרף ללהקה בשם "אמני השמיים" שהיו גלגול של להקת "הצעירים העליזים" , והם הופיעו במועדוני הלילה של מלונות דן כרמל בחיפה והילטון תל אביב. הוא ביצע שירים רבים באנגלית ובצרפתית, זאת כאשר ידע לדבר ולקרוא רק עברית…. באותה תקופה שינה משה ברנד את שמו לשם קליט ובינלאומי יותר……מייק סלע.
בשנת 1968 הקים יונתן כרמון, מנהל היכל התרבות, להקה של זמרים ישראלים שיצאו להופעות ברחבי העולם. אלו היו ימי הזוהר שלאחר מלחמת ששת הימים. הלהקה אליה צורף מייק כזמר הופיעה ברחבי העולם. לאחר כשנה עזב את הלהקה וחזר להופיע במועדון מלון הילטון תל אביב, שם ראה אותו בעל מועדון הלילה "באראקה" שבמלון הילטון טהראן, והחתים אותו על חוזה עבודה. במהלך אחת מהופעותיו בטהראן ראתה אותו הזמרת הצרפתיה סילבי וארטאן שהתפעלה מכישרונו והבטיחה לו כי צפוי לו עתיד מזהיר בצרפת.
בעקבות הבטחותיה הגיע בראנט ב־9 ביולי 1969 לפריז עם 3,000 דולר שחסך מהופעותיו בטהראן.קארלוס אירגן מפגש עם המפיק ז'אן רנאר. רנאר הקשיב לבראנט מבצע את השיר "Summertime" והתפעל מאוד מכשרונו. הנ'ל הזמין את מייק סלע להקליט שיר צרפתי שכתב "הניחי לי לאהוב אותך…les mua temme….הם עבדו על השיר כחודשיים שלמים מכיוון שבראנט, אשר לא דיבר צרפתית, נאלץ לשכתב בצורה פונטית את מילות השיר באותיות עבריות. מאוחר יותר שכנע אותו רנאר לשנות את שם משפחתו מברנד לבראנט כיוון ש-BRAND היה שמה של חברה למוצרי חשמל בצרפת ורנאר חשב ש-BRANT יהיה שם קליט יותר. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל המוזיקה הבינלאומי "מידם" (MIDEM) בינואר 1970. הפסטיבל, ששודר בכל רשתות הטלוויזיה, הביא להצלחתו המסחררת של השיר. הסינגל, שיצא למחרת, נמכר בתוך שבועיים ב־50 אלף עותקים.
ההצלחה הגיע במהירות מסחררת מייק בראנט יצא למסע הופעות מטורף (בשנת 73 בלבד הופיע 250 פעם בפני קהלים של 6000-10000 איש ) הלחץ היה עצום ומייק כנראה לא יכל לעמוד בו ,המעריצות ,המירוץ המטורף המעבר מבחור קשה יום לאיש המרוויח מיליונים בין רגע..היה קשה מדי עבורו..
לא בדיוק ברור מתי החל ברנט לצרוך סמים. ב־22 בנובמבר 1974, בעת ששהה במלון בז'נבה, קפץ בראנט מחדר בקומה החמישית, ונפילתו נבלמה במרפסת בקומה השלישית. ברנט שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. בראיון עמו התחרט על ניסיון ההתאבדות ואמר שהיה זה רגע של טירוף שהוא מקווה שלא יחזור. לאחר שהשתחרר מבית החולים הקליט את הלהיט החדש "Dis-Lui" (אמור לה)….אולם 5 חודשים מאוחר יותר ב-25 באפריל 1975 בראנט שם קץ לחייו בקפיצה ממרפסת דירה שבקומה השישית ברובע ה-16 בפריז. בן 28 היה במותו.
הוא נקבר בישראל בבית העלמין חוף כרמל וקברו הפך לאתר עלייה לרגל למעריציו.
אז איך הדברים מתחברים ??
היום ה2/2 מלאו 239 שנים להיתכנסות הראשונה של בית המשפט העליון באמריקה (2/2/1790) , והיום בבית הכנסת יקרא הקורא בפרשת מישפטים..הפרשה מתארת את מערכת המשפט ומערכת עשיית הצדק שה' דורש מבני ישראל להקים עם כניסתם אל הארץ.
מערכת המורכבת לא רק משופטים אלא גם משוטרים, שכן ללא מערכת של אכיפת החוק לא תוכל מערכת המשפט לפעול ולעשות דין צדק עם האנשים.
המערכת המשפטית נדרשת לא רק לעשות משפט, אלא גם לעשות צדק, "ושפטו את העם משפט צדק". כבר אז הבינו שחברה באשר היא לא תוכל לשרוד ללא משפט וללא דין צדק .וחברה ללא מערכת משפט הגונה וחזקה סופה לקרוס.
הפרשה ממשיכה ועוסקת בחוקי יסוד, חוקים קונסטיטוציוניים שעניינם משטר, מוסדות השלטון וסדרי השלטון,וזה ביום כינונו של בית המשפט העליון..בארצות הברית.
בפרשה של היום מופיע גם אחד מהפסוקים החביב על מצטטי פתגמים בכלל, ורבנים ,פוליטיקאים ומנהיגים בפרט, 'צדק צדק תרדוף'…..וכל זה נאמר בתקופה בה פה אצלנו וגם בארה'ב קוראים קולות שונים ומערערים את מעמדו של בית המשפט, אם באמירות , אם בחקיקה, ואם במינויים שנעשים שלא כראוי… וכדאי שנזכור כי בית המשפט הוא מעוזו האחרון של האזרח הקטן שמבקש "צדק..צדק תרדוף "…ומעשים כאלו כמותם כהיתאבדות חברתית ולא משנה כמה גבוה הגענו מבחינת הישגנו בתחומים אחרים ..
ומייק בראנט ??..הוא שאומנם נסק גבוה ולבסוף התאבד ..אך שיריו..הם ישארו עימנו לנצח, ואתמול אגב היה יום הולדתו.(1/2/47)
אז שנדע לשמור על האיזונים ועל מערכת משפט חזקה ונייטרלית ,והוגנת לטובת כולנו.
שבת נעימה לכולם .