שער הברזל נסגר….מאחורי.

גלי הים הגבוהים טילטלו היטב את הסירה הקטנה. למעט שני החיילים שישבו בירכתייה ,הכילה הסירה את זוג הימאים שעסקו בחתירה ,וכן את אנרי ,וז'וספה שהיו כבולים בידיהם ורגליהם באזיקים. 

נתזי הגלים הטיחו בפניהם המיוסרות טיפות מלוחות וניכר בהם כי השייט הארוך מצרפת ועד לגיאנה הצרפתית עשה בהם שמות. גופם היה חלש ומותש ,את מזון הימים האחרונים הקיאו ללא הרף בגלל טילטולי הגלים . רמת הניקיון הירודה שהייתה נהוגה במרתף הכליאה בבטן האוניה לא היטיבה עם ניחוחות גופם. אלבר-החייל הבכיר מבין שני החיילים ששמרו על צמד האסירים תהה האם לא נענשו כבר דיים במסע המפרך עד הנה.

כעת משהורדו  מהאוניה בסירה קטנה ,בסמוך לחוף בדרכם לכלא השמור שעל האי ,נראה לפתע " אי השדים " כמעין מקום מבטיח….או אולי עדיף על פני תלאות הים . הסירה החליקה חרש אל החוף המסולע שהיה זרוע באלפי צדפות ושברי סלעים שחורים . נגיעת חרטום הסירה ביבשה חילצה ממנה צליל ארוך ומיסתורי ..מעין שששששש עד שנתקע חרטום הסירה בחוף.

אלבר וחברו סייעו לצמד האסירים לצאת מהסירה והוליכו אותם אל עבר השער הגבוה של חומת הכלא שם המתין להם רב כלאי-אנטואן…."ברוכים הבאים לאי השדים " , פלט אנטואן וחייך חיוך של שיניים בשלל גווני הצהוב וחום….אנרי וג'וזספה תהו אם לצחוק או לבכות….

תוצאת תמונה עבור אי השדים

שבת ראשונה של שנת 2019 , כבר עברו 19 שנה מימי האימה של "באג 2000" ..ולא קרה כלום , טוב בואו לא נהיה קטנונים , לפחות לא הקטסטרופות שסיפרו לנו שיקרו ביום שבו 1999 תהפוך ל-2000.  אמנם קרו המון דברים אחרים אבל הם מאחורינו ,ועוד שבוע חורפי שחלף במחוזותינו לוקח את פינתנו צפון מערבה ,אל צרפת של סוף המאה ה-19..אל מה שאולי , אבל רק אולי ,הביא לדחיפה הגדולה להקמת מדינת ישראל…פרשת דרייפוס.

משפט דרייפוס, שנפתח לפני 120 שנה וגרם לאחד המשברים הפוליטיים החמורים ביותר בתולדות צרפת, מוצג בהרבה ספרי היסטוריה בארץ , ולא רק בישראל, כמה שהביא את הרצל למסקנה כי האמנציפציה (שיוויון זכויות )אינה תשובה לבעיית היהודים באירופה,  וכי יש לחפש לה פתרון מדיני מחוץ לגבולותיה של אירופה..בית לאומי משלנו.

רקע קצר :הכל מתחיל באוקטובר 1894 . באותו חודש חשף המודיעין של הצבא הצרפתי איגרת שנשלחה אל השגרירות הגרמנית בפריז ובה פירוט של מסמכים צבאיים חסויים צרפתיים.

העברת מידע סודי לידי מדינה אחרת היא עבירה חמורה  ואלפרד דרייפוס, שהיה היהודי היחיד ששירת במטה הכללי, נחשד מייד בשליחת האיגרת, והועמד לדין בבית דין צבאי, אף על פי שלא היו ראיות ממשיות נגדו. אך כנראה שעניין הראיות לא היה כל כך חשוב כשרוצים להגיע להכרעה מהירה ונוחה  ,וכך  כדי להשיג הכרעה במשפט, שנערך בדלתיים סגורות, הציגה התביעה ראיות מזויפות אשר לא הותר להגנה לעיין בהן.

לחפותו, טען דרייפוס כי הוא אזרח נאמן לצרפת ודחה את אשמת הריגול.אך בית הדין בשלו ,החליט להרשיעו בבגידה.ב-22 בדצמבר 1894, נקבע כי הוא אשם בבגידה. דרייפוס נדון למאסר עולם באי השדים שמול חופי גיאנה הצרפתית -באוקיינוס האטלנטי,בקצה הצפוני של יבשת דרום אמריקה.

 

חודשים ארוכים שהה דרייפוס בכלא, הסוהרים נהגו להציק לו בתקווה שיתייאש וישים קץ לחייו ,אך ידידנו לא אמר נואש. משפחתו בצרפת ניסתה כל דרך לסייע לו. העזרה הגיעה מכיוון לא צפוי..העיתונות… בשנת 1896 מוציא העיתונאי "ברנאר לזאר" חוברת בשם "האמת מאחורי משפט דרייפוס" בחוברת מאשים לזאר את הצבא בכך שכל המשפט היה לא אחרת זולת פיברוק אחד גדול ,פסק הדין לא הסתמך על אף עובדה ,נעשה בחופזה ,ללא כל מסמכים  ,וללא מתן אפשרות לנאשם אפילו לאמר את דברו…חוברת זו עוררה הדים בחברה הצרפתית ,והגיע אף לידיו של הסופר הנערץ באותם ימים ,אמיל זולא.

תוצאת תמונה עבור אמיל זולא

זולא  שהיה כאמור סופר מצליח וידוע ,  החליט כי עליו לקחת אחריות ולצאת כנגד העוול שנעשה לדרייפוס .הטענה לחפותו של דרייפוס הייתה קשה ולא התקבלה ברצון בקרב הרגשות הלאומיים שפיעפעו באומה הצרפתית כנגד " הבוגדים במולדת ".

אולם ההדים שעוררו החוברת ומאבקו של אמיל זולא החלו להתקדם כגלים על פני המים.במהלך אותה שנה מתמנה קצין מודיעין ראשי חדש בצרפת בשם פיקאר. פיקאר החליט לבחון את התיק של דרייפוס בשנית . כל חיפושיו למצוא מסמך כלשהו עליו בוססה אשמתו של דרייפוס עלו בתוהו..כי לא היה. יתרה מכך הוא מצא את הרשימה שכביכול נמסרה לנספח הגרמני ,ולמרבה הפתעתו כתב ידה תאם את כתב ידו של  קצין צרפתי בשם אסטרהזי.   מכאן החל מחול שדים לא קטן .הממונים על פיקאר החליטו לשלחו לתוניס ,כדי לא ליצור מהומות בצמרת הצבאית בעקבות גילויו של פיקאר. אסטרהזי שהבין שנתגלה ניסה בצעד נואש לפרסם שוב בעיתון כי נמצאו האשמות נוספות בהן מואשם דרייפוס אך ללא הועיל.

בכדי לנסות ולכסות את העוול ניסתה צרפת להניח עליו עוול נוסף . חיש קל נערך משפט בזק לאסטרהזי בו "יצא זכאי" כי היהודים זייפו מסמך נגדו ולכן שוחרר , ואילו פיקאר ששב לצרפת מתוניס הואשם מייד בבגידה וגורש מצרפת…ודרייפוס כל העת …עדיין באי השדים.

כמה ימים לאחר משפטו של אסטרהזי ,החליט הסופר אמיל זולא ,כי הגיע העת לצאת בגלוי וביתר שאת ופרסם את מאמרו המפורסם "אני מאשים" בו הטיל את האשמה של זיוף משפט דרייפוס על הצבא ועל השלטון. הדבר עורר מהומה גדולה בצרפת …" להאשים את הצבא ??…להאשים את ראשי השלטון ??..לא היה כדבר הזה.   ומה עושים..?? אהה זה פשוט. שופטים מייד את אמיל זולא בעוון בגידה.

וכך גם זולא מוגדר לפתע כבוגד הוא נידון לקנס כספי ולמאסר..והוא נמלט לאנגליה, בכדי להמשיך  משם את מאבקו .  וידידנו דרייפוס ??..הוא בכל אותה העת עדיין מסמן איקסים על קיר התא. יתרה מכך בשעה שיש "בוגדים בעם" ,זו שעתם של חמי המזג להרים ראש ולנסות להיפטר מכל מי שלא חושב כמותם. גלי שנאה כנגד יהודים פרצו בצרפת ואפילו בקולוניות שלה , כנגד יהודים בתוניס למשל ….העתיד נראה היה שחור משחור.

אולם מבעד לערפיח הגיחה  הישועה בדמות מינוי חדש למיניסטר לעניני הצבא ( שר בטחון במחוזותינו) .הלה דרש לבדוק מחדש את התיק מעורר המחלוקת הזה .חיש מהר נתגלה כי הקצין הנרי זייף את המסמך שמסר כביכול דרייפוס .הנרי אף הודה בזה….כמה ימים מאוחר יותר התפרסמה ידיעה חדשותית קטנה בדבר העובדה שהקצין הנרי.."איבד עצמו לדעת"…כמה מוזר.

כעת משנתגלתה האמת נמלט אסטרהזי מצרפת מחשש לעונש ,ודרייפוס נידון שוב  ל-10 שנים תחילה ועליהם קיבל חנינה (גם למערכת משפטית ..קשה להודות בטעות). רק ב-1903 נערך משפט חוזר וב-1906 זוכה דרייפוס לחלוטין.

וזה מוליך אותנו במוסיקה בקצרה אל הזמר והיוצר שלום חנוך ( נייחד לו פינה נפרדת בעתיד).

תוצאת תמונה עבור שלום חנוך

שלום חנוך נולד בספט 1946 בקיבוץ משמרות לשרה וחיים חנוך, יוצא לטביה מהעיירה וארקליאן, ואחד ממייסדי הקיבוץ. כבר כילד גילה את כישרונו המוזיקלי, כאשר ניגן על חלילית ומנדולינה, ובטרם גילה את הרוק הקשיב למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, מקלאסי, דרך שירי עם רוסיים ועד גוספל ובלוז.

כשהיה בן 12 קיבל חנוך גיטרת ג'אז והתחיל לנגן ולחבר שירים, וכעבור שנתיים כתב והלחין את שירו הראשון, "לילה". כמה משיריו הבאים נכתבו עבור להקת הקיבוץ, "המשמרון", שבה היה חבר גם מאיר אריאל. אחדים מהם התפרסמו אחר כך בביצועיהם של זמרים אחרים, כ"אגדת דשא", "ניסע לים", "ריסים" ו"יום אחרון". בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר לתיאטרון "בית צבי".

שלום נחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. במיוחד מוכר שיתוף הפעולה שלו עם הזמר אריק איינשטיין (אמש מלאו 80 ללידתו ) שהניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים.

עבודתו המוזיקלית של חנוך לאורך השנים זכתה להערכה גדולה הן מצד המאזינים והן מצד המבקרים, והוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים בישראל. הוא היווה השראה למוזיקאים רבים, ואף זכה לאלבומי מחווה מצד אמנים שונים בישראל

ואיך הדברים מתחברים ??

בימים אלו מציינת ישראל 70 שנה לקיומה. 70 שנים של עשייה כבירה והישגים מופלאים .הישגים שבהחלט יכולים אנו להיות גאים בהם אך בו זמנית גם לדאוג לתוחלתם. כידוע פעמיים בהיסטוריה היהודית זכה העם הנבחר לריבונות בו הוא יושב בארצו בגבולות סדורים ומנהל את חייו..בימי הבית הראשון ,ובימי הבית השני ,בראשון זה החזיק מעמד 70 שנה ,ואז יצאנו לגלות ,בשני 65 שנים ושוב יצאנו לגלות..של 2000 שנה. וכעת זו הפעם השלישית..וחלפו 70 שנה.

המעניין והמעציב בשני המקרים בהם איבדנו את ריבונותינו הוא שאנחנו הבאנו זאת על עצמנו .שום אויב מבחוץ לא יכל לנו ,עד אשר נקרעו בחברה קרעים גדולים מדי שסעים ומריבות ,שלא יכלנו להם,ואז בא החורבן ואחריו הגלות. והכל נסב סביב זה שלא קיבלנו האחד את דעתו של השני…כל אחד הפך בעינו השני לבוגד.

תמונה קשורה

והיום אנו כבר 70 שנה בארצנו ,וקרעים ושסעים מאיימים לפורר את שנבנה פה ,והמילה בוגד מצוייה מדי בשפת הדיבור היומיומית.

והשבוע נאסף אל עמיו עמוס עוז סופר נפלא ונערץ ,אחד מגדולי הסופרים שקמו בארץ ,ובראיון שנערך עימו בעת צאת ספרו "הבשורה עפ'י יהודה" ,אמר כי נושא הבגידה מאוד עניין אותו כבר  מגיל צעיר כאשר גדל בבית רוויזיוניסטי ,ועבר לקיבוץ ,כבר כנער כונה "בוגד". בראיון עוד הוסיף כי אנשים רבים שהקדימו את זמנם ,בזמן שאחרים סירבו לעשות זאת , כונו בוגדים..אנשים כמו וינסטון צ'רציל ,אברהם לינקולן,ירמיהו הנביא  , מנחם בגין ,סאדת ,רבין ..אנשים שבדיעבד הסתבר שראו נחכה מה ששאר העם סרב לראות.

תוצאת תמונה עבור עמוס עוז

אז אם נסגור מעגל , קריאות הבוגד שכינה האספסוף את דרייפוס ,היום לפני 122 שנה הביאו להקמתה בדיעבד של מדינת ישראל, בואו נקווה שנשאר סובלנים ופתוחים האחד לדעתו של השני על מנת שקריאות "בוגד "…לא יביאו גם לחורבנה של המדינה כפי שקרה לנו כבר ..פעמיים.

ושלום חנוך ??, בשירו "הדרכים הידועות" מדבר על שער הברזל שנסגר מאחוריו , כפי שנסגר השער מאחורי דרייפוס בהגיעו לכלא ,ואמיל זולא -הסופר שיצא להגנתו ,ממש כמו עמוס עוז שעמד והביע את דעותיו בנימוס בדייקנות ובלשון חדה .עמדו על הבמה חשופים…ממש כפי ששר שלום חנוך…והדרכים ….הדרכים מנסיון העבר כבר ידועות…והלוואי ולא נגיע אליהם.

שבת שקטה ונעימה לכולם …כוחנו הוא הביחד…

 

שער הברזל נסגר מאחורי 
יצאתי לעולם הקר משוחרר על תנאי 
כותב את השירים ושר הדרך לפני 

מלון עם חדר להשכיר רחובות חשמל 
פוסע לבדי בעיר חדש במעגל 
עליתי לבמה לשיר מחפש קהל 

אין חשש – פותח דף חדש

…..

אין חשש – פותח דף חדש

…..

עומד על הבמה חשוף מוכן להישרף

אין חשש – פותח דף חדש

 

 

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s