הג'יפ הפתוח היטלטל לו בדרך העפר והעיר ענני אבק מריבצם . למביט בנו היה נדמה כאילו פגש יצורים משבט לא ידוע ולא חבורת חוקרים מוינה וציריך. הפנים , השיער ,נחירי אפינו ,וכל חלק אחר השייך לרמ'ח איברנו ושס'ה גידנו נתמלא באבק צהבהב אשר ביחד עם הזיעה והלחות דומה היה לציפוי שניצל בדרכו למחבת.
מזה כמעט שבועיים שאנו בדרכים בחיפושינו אחר שרידיו של שבט המטטואווה ,בדרום מזרחה של היבשת השחורה. פגשנו מיני חיות ,ציפורים ו"פירות ים" ,צלחנו קניונים עמוקים ותרנו מישורים רחבי ידיים. האמת , אם הייתם שואלים אותי לפני כחודש איך יראה הנוף במקום הזה וודאי הייתם מקבלים תיאור של מדבר רחב ידיים , עם פילים וגירפות ותו לא . רק כאשר הגענו לפה הבנתי את מה שידעו עמיתיי מזה זמן רב.
צירפו אותי לצוות על תקן צלם ,על השבט לא שמעתי עד לרידתי מהמטוס הקל שנשא אותנו הנה ,בסמוך למנחת המאולתר בפארק קרוגר .וכעת שבועיים אחרי ,גבי כואב ,עיני אדמו ,ועורי נדמה כאילו בן המקום אני ….ושרידי השבט…לא נמצאו..הנהג האט את הרכב עד למצב עצירה בסמוך למחסה אבן הצמוד לדופן ההר . שלושת עמיתי קפצו החוצה כאילו היכה אותם ברק…הנס בלומפר הרים מהקרקע משהו שנראה כמו קצהו של פיגיון או אולי להב חנית ,ובחן אותו היטב ,חיוך רחב היתפשט על פני שלושתם…." פיטר ,הגיע הזמן לצלם.." הם קראו לעברי…מרחוק יללו הצבועים משהו שנשמע כאילו הם לועגים לנו בצחוק רחוק הנישא על פני מישורי הסוואנה בואכה עיר החוף דרבן.
שבת של אחרי יום הדין ,זהו ,כעת אחרי שניקינו עצמנו מעוונות השנה הקודמת ,זה הזמן לצבור חדשים .לאחר שהיינו בדרום אמריקה בעיקבות סימון בוליבר (נפוליאון של דרום אמריקה ), פינתנו שוב נוסעת בעיקבות קוראיה …והפעם לקחנו כובע רחב שוליים מימיה איתם ניסע דרומה..ממש דרומה אל קצותיה הדרום מזרחיים של אפריקה,אל מדינת דרום אפריקה . ובתוכה אל פרובינציית קוואזולו-נאטאל – מושבם של שבט הזולו.
קוואזולו-נטאל (באנגלית: KwaZulu-Natal) היא אחת מתשע פרובינציות דרום אפריקה. בירת הפרובינציה היא פיטרמריצבורג. והעיר הגדולה ביותר היא דרבן.(3.5 מליון תושבים)
הפרובינציה שוכנת במזרחה של דרום אפריקה, וגובלת מצפון במפומלנגה ומדינת סוואזילנד, ממזרח באוקיינוס ההודי, מדרום בכף המזרחי וממערב במדינה החופשית לסותו.
שבט זולו או למעשה עם הזולו (Zulu people) הוא עם גדול, קבוצה אתנית המונה כ-10 מיליון בני אדם. למעשה הקבוצה הגדולה ביותר מהקבוצות העממיות שבדרום אפריקה. פירוש השם "זולו" הוא "גן עדן" או "שמיים". ( מעניין אם פינות הישיבה הנוחות בגינות "זולה" ,קיבלו מכאן את שמן ).
בעבר היו בני הזולו בעלי צבא חזק מאד ובהנהגתו של שאקה, מלכם שזכה לכינוי "נפוליאון של אפריקה" הם הפכו משבט בן פחות מאלפיים איש לאימפריה נרחבת וחזקה. האימפריה שהקימו נלחמה בבורים (אירופאים שהגיעו לאפריקה מברטניה,בלגיה והולנד בעיקר ), במה שנקרא "מלחמת הבורים" וניצחה בקרב המפורסם באיסאנדלוואנה את האימפריה החזקה בתבל באותה תקופה – הצבא הבריטי.
מנהיגותו של שאקה העלתה את בני הזולו ממעמד של שבט קטן לאומה גדולה אשר שלטה בעבר על חלק נכבד מדרום אפריקה של היום. הצלחותיו הצבאיות, הרפורמות החברתיות שקידם ויחסו אל העמים הכבושים מעמידים אותו בשורה אחת עם המנהיגים הגדולים של תקופתו.
שאקה (1828-1787)היה בנם הבכור והלא חוקי של הצ'יף סנזאנגאקונה ונאנדי, בתו של צ'יף שבט הלנגני , יום בהיר אחד ,לאחר שסר חינם של שאקה ואמו בעיניו של הצ'יף, נשלחו האם וילדה חזרה לבני שבט הלנגני, אך גם שם לא קיבלו הפליטים יחס טוב. נאנדי האם ובנה שאקה הצעיר מצאו מקלט אצל דודתה בשבט מתתווה החזק, שנשלט על ידי הנגיד ג'ובה הזקן, שהוריש את שלטונו לבנו דינגיסוואיו.
באותם ימים הייתה אוכלוסיית דרום אפריקה מורכבת בעיקרה מהרבה שבטים קטנים בני 200 ועד 1000 -1500 איש לשבט .מעשיו של שאקה למעשה די מזכירים את מפעלו של שאול המלך בתרבות היהודית , או אוטו פאן ביסמארק בתרבות הגרמנית ,בכך שאיחדו שבטים לממלכה חזקה.
כאשר הגיע שאקה לגיל 23, אוחד שבט האמדלטשני אינטאנגה עם האיזיקאווה, שאקה שימש כלוחם מט'טווה תחת שלטון זה למשך שש השנים הבאות. המדיניות של השבט הייתה של לחימה אגרסיביות ושאקה מצא פורקן בלחימה אלימה מסוג זה. בתקופה זו הוא התחיל לגבש את משנתו הצבאית.
שאקה לא היה לוחם פשוט מן המניין ,בכל העת ניסה ללמוד ולשכלל את שיטות הלחימה ,את החניתות הארוכות שהיו מיידים האחד על השני בעת קרב החליט לשנות לחניתות דקירה קצרות-איקלאווה , אותם ראה כיעילים יותר בעת לחימה , הוא אף הכניס את השיטה של קבוצות לחימה עם תפקידים שונים (לוחמים ,אנשי לוגיסטיקה,סבלים וכו' ),וכן פיתח איסטרטגיות תקיפה או מגננה ,צורות היערכות וכו'..השיטה שרווחה באותם איזורים טרם לזמן הזה היתה עמידה של שבט מול שבט ..וידוי חניתות האחד בשני.
הוא פיתח טכניקה שבה היה הודף את יריביו, בעזרת השריון ואז תוקף אותם עם האיקלאווה בעודם על האדמה. לאחר שהיריב הובס שאקה היה צועק "Ngadla!" (אכלתי!). הוא נהג להלחם יחף, שכן לדידו, הדבר גרם לו לרוץ מהר יותר וחישל את כפות רגליו.
כבר בקרבות הראשונים התגלתה מנהיגותו ויעילות שיטות הלחימה שלו ,שבט שהפסיד נאלץ להיצטרף לשבט האיזוקווה.זה גרם למנהיג שבט האיזיקאווה, דינגיסוואיו (Dingiswayo), לגלות עניין בשאקה ובתכונות המנהיגות שלו. הוא הגה תוכנית לפיה שאקה יעמוד בראש שבט הזולו.דינגיסוואיו גם פנה לאביו של שאקה שהיה ראש שבט להכיר בבנו כיורש ראוי לאור הצלחותיו.
שאקה החל לאמן את לוחמיו בטכניקה החדשה אותה הגה, כמו כן, הוא גייס נערים לתפקיד חדש, האודיבי, (udibi) כל נער מתלווה לצוות של כשלושה לוחמים ועוזר להם בסחיבת הציוד האישי והצבאי.
למרות שלשאקה נוצר מוניטין של לוחם פראי ואכזר, באסיפות השבט ובמפגשים עם הצי'ף דינגיסוואיו, הוא הראה תבונה וצניעות. הוא הכיר בחשיבות של העלאת מורל הלוחמים ואת רוב ראשי הבקר שקיבל כהוקרה על הצלחתו העביר ללוחמיו.
ואז באה התפנית הגדולה ,בשנת 1816 נפטר סנזאנגקונה -אביו של שאקה ,ובנו סיגוג'אנה (Sigujana) עלה לשלטון. דינגסיוואנו שחרר את שאקה משירותו כלוחם בשבט המט'טוואה (Mthethwa), ושלח אותו בליווי כוח צבאי חזק להילחם על מקומו בשבט הזולו. שאקה הרג את סיגוג'אנה ועלה במקומו לשלטון.וכך בגיל 29 שאקה הפך לצ'יף של שבט הזולו.
אם מישהו חשב שמשפחת נתניהו נהנתנית ,וסטאלין הוא אכזר,מוטב שישמע על שאקה..הבחור שאף לעצב את פני השבט בהתאם לחזונו האישי ולשם כך פקד מוות מיידי על מי שהיסס להישמע להוראותיו. הדבר הראשון אותו עשה כצ'יף השבט הוא לבנות בקתה משל עצמו, הוא קרא לבקתה "Kwan Bulawayo" – "מקומו של זה שהורג בייסורים".הוא מינה שורה של ממלאי תפקידים מלכותיים: טבחים, גלבים, וחשוב מכל…אדם שגבו שימש כמרקקה, והגדיל לךעשות כאשר מינה אדם שתפקידו…..לנגב את הישבן המלכותי..
כוחו העיקרי של שאקה הגיע מיכולותיו הצבאיות .הלחימה באותם ימים הייתה מעין היתכתשות רבתי של רבים ברבים .שאקה בנה את צבא הזולו מאפס במו ידיו ולפי חזונו. לצורך מודל זה בנה את יחידות צבאו בצורה ארבע קבוצות נפרדות. היחידה שכונתה "החזה" שהייתה היחידה הבנויה מהגברים החזקים ביותר. בקרב הם עמדו באמצע הכוח תקפו ראשונים את האויב. שתי היחידות הנוספות נקראו ה"קרניים" והיו בצדי הכוחות ואיגפו את האויב עד שנפגשו בנקודת חיבור, נוצר "עיגול" שבו השבט האויב הוקף מכל צדדיו ואז התרחשה חדירה למרכז העיגול להמשך הלחימה. היחידה הרביעית היא של חיילי מילואים שהיו מאחורי יחידת "החזה" ונדרשו לשבת עם גבם לקרב כדי לא להתרגש יתר על המידה. מפקד הצבא עמד בעמדת מפתח בה יכול היה לתקשר עם כל יחידות הצבא בעזרת רצים.
וכך בסדרה של קרבות מחד ובריתות מאידך יצא שאקה ידידנו למסע של קרבות קשים ומשאים ומתנים , בו איחד שבטים רבים חלקם מרצון חלקם בכח לכדי שבט אחד גדול –שבט הזולו.הצלחותיו הצבאיות של שאקה שילבו פלגים נוספים לתוך האימפריה שלו ואילו האחרים, שלא רצו למצוא את עצמם תחת שלטונו, בחרו לעזוב את מולדתם ולצאת למסעות נדודים. הדבר גרר נדידת עמים הגדולה של דרום אפריקה הידועה בשם "מפקאנה".
שאקה לא נלחם רק כנגד שבטים באפריקה ,הוא גם גיבש את צבאו למלחמה לגירוש הבריטים תחילה זה צלח בגלל זלזול הבריטים ,אך כאשר הם הבינו את היקף ההתנגדות הם שינסו מותניים והביסו את צבאו של שאקה . הטקטיקה כנגד השבטים לא עבדה מול רובים וכלי ירי .וכאן הבין שאקה כי מוטב לו להגיע להסדר עם הפולש הלבן מלהלחם בו.
שלטונו של שאקה אופיין כשלטון אלים, אך גם בעל יוזמות חברתיות וצבאיות . בשנת 1824, חתם שאקה הסכם מסחר עם הבריטים, מול המלך ג'ורג. למרות פליאתם של הבריטים והאירופאים מצעד זה , נחתם ההסכם אשר כלל מסחר בשנהב ופרוות ובמסגרתו הוענקה לבריטים ריבונות על שטח, פורט נאטל, אשר הפך להיות שטח בריבונות בריטית. מטרת ההסכם הייתה ליצור אמון בין שבט הזולו לאירופאים במטרה ליצור שיתוף פעולה שייטיב עם שני הצדדים.
באותה שנה נפטרה אימו של שאקה, נאנדי, ממחלה קשה. יש המאמינים כי זה גרם לו לאבד את שפיותו, שכן לאחר מותה שאקה הטיל על שבטו תנאים משונים שיכתיבו כיצד ינהגו בתקופת האבל על מותה, חלק מהתנאים היו- איסורים על שימוש בחלב, כל הנשים ההרות ובעליהן בשנה הזו הוצאו להורג. היה איסור על שתילת יבולים חדשים ועוד.הדבר לא גרם לחיזוקו . חברים יקרים ..לא לעולם חוסן מי שזורע חיטה..לא יצמיח אפרסקים.
שאקה זולו נרצח ב-22 לספטמבר 1828, על ידי שני אחיו למחצה מלאנגאנה ודינגאנה (Dingane and Mhlangana) בדקירות חנית,זו החנית אותה תיעב ולגלג לה . האחים ניסו להתנקש בחייו פעמיים קודם לכן ללא הצלחה. לאחר מותו של שאקה ,אחיו דינגאנה לקח על עצמו את השלטון. אך שאקה עד היום הוא המלך הזכור ביותר של שבט בני הזולו יש האומרים שגם המשפיע ביותר עד היום בדרום אפריקה המודרנית.
וזה לוקח אותנו מוסיקלית בקצרה אל להקת …טוטו" (באנגלית: Toto) להקת רוק אמריקאית שנוסדה בשנת 1977 בידי כמה מהמוזיקאים הידועים בקליפורניה. הלהקה ידועה בעיקר בזכות האלבום המצליח Toto IV …כבר דיברנו עליה בעבר בפינתו …לפני שלוש שנים ולכן נקצר ונגיע לשירה הנהדר…..אפריקה…
ואיך הדברים מתחברים ??
אפריקה ,חיות וטיולים.
אז היום מלאו בדיוק 190 שנה להירצחו של שאקה האיש שהפך את שבט הזולו ( אומנם לא בצורה סימפטית ) לשבט שמנה 1500 איש לשבט ענק שמונה כיום בסביבות 10 מליון איש. וכמו כן גרם לנדידות שבטים גדולות ברחבי מזרחה של דרום אפריקה . ובשבוע הבא ימלאו גם שלוש שנים לפטירתו של יוצר ,מגיש,דוקומנטר נפלא וסאטיריקן גדול –מוטי קירשנבאום ,שאהבתו הגדולה הייתה תיעוד חיי הבר באפריקה…אותן חיות הבר ששניים מקוראי הפינה מבקרים ורואים בימים אילו בדרומה של אפריקה מושבם של שבט הזולו….ו"אפריקה" הוא להיטה הגדול …של להקת טוטו.
שבת נהדרת לכולם ,שלווה נעימה…והמון טיולים..תחל שנה ופינותייה , תחל שנה וטיוליה.
I hear the drums echoing tonight
But she hears only whispers of some quiet conversation
She's coming in, 12:30 flight
The moonlit wings reflect the stars that guide me towards salvation
I stopped an old man along the way
Hoping to find some long forgotten words or ancient melodies
He turned to me as if to say, "Hurry boy, it's waiting there for you"
It's gonna take a lot to take me away from you
There's nothing that a hundred men or more could ever do
I bless the rains down in Africa
Gonna take some time to do the things we never had
The wild dogs cry out in the night
As they grow restless, longing for some solitary company
I know that I must do what's right
As sure as Kilimanjaro rises like Olympus above the Serengeti
I seek to cure what's deep inside, frightened of this thing that I've become
במחשבה שניה 