מוסיקה רכה ריפדה את האויר מלא העשן בפאב השכונתי. הבעלים לאקי ג'יימי ,ורעייתו פור -מלינדה ,ניהלו אותו מזה מספר שנים בהצלחה . קשה לאמר שהתעשרו ממנו ,אך בוודאי שמרו על רמת חיים מהוגנת שזיכתה את ילדיהם בחינוך ראוי.
באותו ערב חורפי ,ישבתי לי בפינת הפאב החשוכה זו הסמוכה לקיר המטבח . אנני נוהג לשבת במרכז, די לי במוסיקה טובה וכוסית וויסקי הגונה בכדי להעביר ערב שקט של יום שלישי . ואין לי צורך בשיחות טורדניות עם שיכור תורן ,או סתם צעיר שבור לב שמחפש לשפוך שיחו בפני. כל זה לא עזר לי כאשר נדחק לשולחני איש רחב גרם ,צדעיו פאות לחיים עבותות ושפמו הולך לפניו ,לא פחות מהבל פיו . התכווצתי בכסאי בחוסר נוחות ,אך הלה כנראה היה חלש בקריאת שפת גוף ,ופנה אלי בקול כבד " איזה טיפש הייתי ,אתה שומע…אם הייתי יודע ,,לא הייתי בוגד בה.."…האמת ,לא הכרתי אותו ולא ידעתי במי מדובר ..ומי זאת שעליה סח ..?? ואם היה יודע מה ?? ומי הוא בכלל ??
וכאילו קרא את מחשבותי ,הוא פנה אלי שוב "אה ,שכחתי להציג עצמי..קולנולנל בדימוס ארצ'יבולד ,קצין בצבא הוד מלכותה ,משרת מזה 15 שנה את מלכתנו , שומר על הכתר..ומאבד את הבית.." ….מה הוא אומר ?? ומה הוא בכלל רוצה ממני ?מי מאבד את הבית ?? ולמה כל זה מגיע לי???
זמר הבית וחברתו המשיכו לפרוט בכלי המיתר השמנמן ,ולפזם שירי עם וולשים ישנים.סימנתי בראשי למלצרית העייפה, הנחתי שלוש ליש'ט על השולחן ,וקמתי ממקומי לכיוון דלת היציאה . כשפתחתי את הדלת ,העשן מתוך הפאב התחבר לערפל הכבד ששרר מחוצה לו ..נמאס לי כבר מהפאב הזה אני חייב למצוא מקום אחר. אולי בפאב האירי ,אצל פאדי אוקונור ברחוב צ'טהם הסמוך. הידקתי את כפתורי המעיל מתחת לצווארי ועטיתי את הכפפות . קול פסיעותי על מדרכת האבן התערבב עם קול גלגלי כרכרה חולפת .עוד הספקתי לראות את הבזק היריה בטרם נשמע קולה , …ולאחריו חושך נעים ושקט עטף אותי עד שפגש גופי את מדרכת רחוב ווטסון…..קולות הכרכרה התרחקו אט אט.
שבת ראשונה של השנה העיברית החדשה ,למרות שגזר דיננו טרם הוכרע וחתימה עדיין חסרה , פינתנו מפליגה לה השבוע דרך ים תיכון אל מיצרי ג'ברלטר שם פונה צפונה דרך מפרץ הביסקייה שטוף הרוחות ,והתעלה האנגלית בואכה הממלכה המאוחדת ,אל ברטניה של שנת 1890 , וליתר דיוק אל העיירה טורקיי שבמחוז דבון בדרום מערב אנגליה ,שם נולדה היום לפני 128 שנים , הסופרת היחידה בהיסטוריה שניצחה בטבלת רבי המכר את התנ'ך….הלא היא אגאתה מרי קלאריסה מילר.. ..זוכרים את הטיפוס שפגשתי בפתיח בפאב ?? אז לאחר נישואיה לו ,היא שינתה את שמה ל….אגאתה כריסטי.
אגאתה שנולדה לאם אנגליה ולאב אמריקאי ,היא סופרת ומחזאית בריטית, שפרסומה העיקרי בא לה בשל עשרות סיפורי הבלשים שכתבה .לימים קיבלה מהמלכה את תואר הכבוד דיים ,שזה המקבילה הנשית לתואר הגברי סיר .
אגאתה הייתה רעייתו של ארצ'י כריסטי, קולונל בדימוס בחיל האוויר המלכותי שעשה את צעדיו הראשונים בעולם הפיננסי. שניהם הגיע ממשפחות של המעמד הבינוני הגבוה באנגליה, ושניהם התמודדו אחרי מלחמת העולם הראשונה עם חסרון כיס תמידי. ארצ'י לחם ארבע שנים, ואגתה התנדבה לטפל בחיילים פצועים ,ובמשך המלחמה נהפכה לעוזרת רוקח, בשכר כולל של 16 פאונד בעבור אלפי השעות שתרמה.באותה עת החלה לכתוב את ספרה הראשון.
לנשים שכתבו בראשית המאה שעברה לא היו הרבה אפשרויות . סופרות מעטות כתבו סיפורי בלשים, והז'אנר הזה היה בחיתוליו. שבוי בהילה הענקית של הסופר ארתור קונאן דויל וגיבורו שרלוק הולמס הגאוני. וכך עקרת הבית/עוזרת רוקח בהתנדבות האלמונית מטורקיי הציעה לקוראים בדיוק את ההיפך הגמור.לעומת שרלוק הגבוה, טוב המראה,הופיעה דמותו של הרקול פוארו -הבלש של אגתה …שמנמנן-גוץ עם שפם מסתלסל ועונה לשם הרקול….כאלגוריה הפוכה להרקולס הגיבור המיתולוגי.
עד כמה שזה ישמע מוזר ,דווקא הסופרת הגדולה סבלה מדיסגראפיה ,הפרעת קשב קלה הגורמת לשיבוש הכתיבה ,ולכן את מרבית ספריה חיברה ע'י הקלדת דבריה על ידי קלדנית.
כמו בספריה גם בחייה הייתה אגאתה מלאה במיסתורין והרפתקאות יוצאות דופן .כאשר בגד בה בעלה הראשון ועזב יום אחד את הבית עם מאהבתו ,היא השאירה מכתב ונעלמה לפתע למשך אחד עשר יום . כל ברטניה רעשה וגעשה ונערכו חיפושים רחבים אחריה,העיתונים דיווחו על כך יומם ולילה . מכוניתה הנטושה נמצאה ליד אגם בשם "הבריכה השקטה" במחוז סארי בקרבת צוק ,על ידי נער צועני בשם ג'ק מה שרק העצים את המיסתורין . לבסוף שיחת טלפון מחדרנית המלון בו נמצאה הובילה את המחפשים אלייה. בחקירתה אמרה כי איננה זוכרת את אשר אירע בימים אלו ,אולם הסברה היא שברוב תושייתה היא עשתה זאת על מנת שהחיפושים יובילו לגילוי בעלה והמאהבת על ידי השוטרים…בעוד היא יושבת במלון וקוראת על כך ..בעיתון.
סיפור המתח הראשון שכתבה נכתב במסגרת תחרות סיפורים. לאחר זכייתה במקום הראשון בתחרות החליטה להתמסר לכתיבה, וב-1920 יצא לאור ספרה הראשון, "הרצח המסתורי בסטיילס".לא לחינם היא זכתה בתואר מלכת ספרי המתח והמיסתורין ,הרומן הראשון שהעניק לכריסטי שם עולמי היה "רצח רוג'ר אקרויד " שפורסם ב-1926. היה זה גם הרומן הראשון שלה שעובד למחזה בשם "אליבי". לאחריו היא חיברה בסך הכל 78 רומנים בלשיים, רומן ריגול אחד, 19 מחזות והרבה סיפורי מתח קצרים…חלקם הומחזו ,חלקם עובדו לתסריטים. ספריה תורגמו ללמעלה מ-103 שפות שונות. רבים מספריה הפכו לסרטי קולנוע כשהמפורסמים שבהם הם "רצח באוריינט אקספרס", "מוות על הנילוס" והסרט "עד התביעה" בבימויו של בילי ויילדר ובכיכובם של צ'ארלס לוהטון, טיירון פאואר ומרלן דיטריך .
את המקומות האקזוטיים והמגוונים בהם מככבים גיבורי וגיבורות ספרייה היא עיצבה בדמיונה בעיקר בעטיים של מסעותייה הרבים בעולם בעקבות בעלה השני שהיה ארכואולוג בעל שם עולמי שחקר אתרים שונים בעולם. אגב כך בין השאר הגיע גם לאיזורינו .עלילת אחד מספריה שתרגום מילולי של שמו באנגלית הוא: "פגישה עם המוות" (1938) ובתרגומו העברי: "רצח בסלע האדום", מתרחשת בארץ ישראל ובעבר הירדן בתקופת המנדט.
בין הדמויות המפורסמות מספריה מכירים ודאי כולם את הבלש הרקול פוארו , ואת הקשישה האנגלית "מיס מארפל" אשר בדרכה המשונה נתקלת בכל מיני פרשיות עלומות אותן היא פותרת ברוב תושייתה.
הצלחתה הגדולה ממשיכה מאז ועד ימינו אלו ,יורשיה מקבלים עד ימינו אלו תמלוגים בעשרות מליוני דולרים לשנה בעבור ספריה ,סרטיה ומחוזותיה שנמכרים ומוצגים אף כיום בהצלחה עצומה .(המחזה שכתבה "מלכודת העכברים" ,חצה לפני שנתיים את הצגת ה-25 אלף…..וממשיך עדיין לשחק בווסט אנד של לונדון בפני אלפי תיירים מכל העולם).
נוסף לספרות הבלשית בה התמקדה, כתבה כריסטי גם שישה רומנים רומנטיים , וכן אוטוביוגרפיה שפורסמה. חלק מיצירות אלה פורסמו בשם העט מרי וסטמאקוט. שניים מספריה הועידה לפרסום לאחר מותה, והם אכן יצאו לאור לאחר פטירתה, האחד בסדרת הרקול פוארו והאחר בסדרת הגברת מרפל. בשנים האחרונות החלו שוב להיכתב ספרים ע'י הסופרת סופי האנה שאושרה בידי תאגיד יורשיה של אגאתה ,תחת שמה הספרותי אגאתה כריסטי…וההגדה ממשיכה…הערכה היא שבין 4-6 מליארד מספריה נמכרו מאז ועד היום….
אגאתה נפטרה בגיל 82 ב12 לינואר 1976 ונקברה באוקספורדשייר שבאנגליה.
ואגתה לוקחת אותנו מוסיקלית ,עוד קצת מערבה ,נחצה את האוקינוס, אל צפון קרוליינה שבמזרח ארצות הברית שם נולדה ב10/2/1939 ענקית זמר אחרת , זוכת הגראמי האמריקאי הלא היא הזמרת רוברטה פלאק.
רוברטה נולדה בצפון קרוליינה וגדלה בווירג'יניה. את שם משפחתה היא ירשה מאמה, , שהייתה זמרת כנסייה בשם- איירין פלאק. רוברטה נחשפה לראשונה למוזיקה אפריקנית-אמריקנית כשהאזינה לשירתן של מהליה ג'קסון וסאם קוק בכנסייה שמרבית המתפללים בה היו שחורים. כבר בגיל 15 התקבלה ללימודים באוניברסיטת הווארד בוושינגטון די. סי. על סמך מלגת הצטיינות במוזיקה. לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון בגיל 19, ביקשה להמשיך בלימודים. אולם מותו הפתאומי של אביה אילץ אותה להתחיל לעבוד כמורה למוזיקה על מנת להתפרנס.
היא הופיעה במועדונים וליוותה זמרות ,עד שהתגלתה ע'י מפיק מתקליטי אטלנטיק ששנה מאוחר יותר הוציא איתה את אלבומה הראשון-First Take. ההצלחה והחשיפה מיאנו להגיע , עד שכמו בסיפורים יום אחד בשנת 1971 החליט שחקן צעיר שהחליט להיות גם במאי צעיר בשם…קלינט איסטווד ,לשלב בסרטו הראשון כבמאי-Play Misty for Me , את שירה The First Time Ever I Saw Your Face…ומפה הכל היסטוריה.השיר התפרסם במהירות ושנה מאוחר יותר זכתה בעבורו ב-3 פרסי גראמי (תקליט השנה, שיר השנה, הביצוע הקולי הטוב ביותר).!!!!
פלאק לא נותרה חייבת לאיסטווד ,ושנים מאוחר יותר גמלה לקלינט בכך שהקליטה עבורו את המוזיקה לסרטו המפורסם משנת 1983 "הארי המזוהם ".
בהמשך הקריירה שיתפה פלאק פעולה עם הזמר דוני התוויי (Donny Hathaway) עד מותו ב-1979. שיריהם המשותפים "Where Is the Love" ו-"The Closer I Get to You" היו ללהיטים מוכרי-מיליונים. כן שרה עמו בדואט את שירו של ג'יימס טיילור, "You've Got a Friend".
ב-1975 עברה פלאק להתגורר בבניין הדקוטה בניו יורק, מול דירתם של ג'ון לנון ויוקו אונו. מאז ועד היום לא הצליחה רוברטה לשחזר את ההצלחה ומופיעה עדיין מדי פעם במקומות שונים .
ואיך הדברים מתחברים ??…מילים שהורגות בקלות…
היום ימלאו 128 שנה להולדתה של סופרת ספרי המתח והבילוש הנמכרת ביותר בעולם ,אגאתה כריסטי ,שכתבה מילים רבות וספרים על רצח ומיסתורין ,שוד והרג ומשחקי חתול ועכבר בין פושעים לבלשים. ואילו רוברטה פלאק זכתה לעלות לתהילה והתפרסמה בזכותו של בלש יוצא דופן …"קלינט איסטווד"..הלא הוא "הארי המזוהם" . ומוות ומילים ושירה מתחברים יחד בשיר המפורסם ביותר של רוברטה פלאק ,הלא הוא הביצוע הנפלא שלה לשירה של לורי ליברמן משנת 72 ( אגדה אורבנית מספרת שהשיר נכתב על דון מקלין ) … Killing Me Softly with his song" … וכל זה בשבוע שבו נשפוך כל כך הרבה מילים להמתיק את דיננו…. לחתימה טובה…
שיר נפלא והביצוע שלה שמיימי.קול פעמונים ונגינה ישר ללב…שהורגת בקלות..ובכל פעם מחדש
שיהיה לכולנו סוף שבוע שקט ונעים ,וצום קל השבוע לצמים…..וטעים למלקטין מיני תופינים.
I heard he sang a good song
I heard he had a style
So I came to see him and listen for awhile
And there he was this young boy
A stranger to my eyes…
Strumming my pain with his fingers
Singing my life with his words
Killing me softly with his song
Killing me softly with his song
Telling my whole life with his words
Killing me softly
With his song…
I felt all flushed with fever
Embarrassed by the crowd
I felt he found my letters and read each one out loud
I prayed that he would finish
But he just kept right on…
במחשבה שניה 