העשן שהסתלסל מהמאפרה בפינת השולחן ,היתמר אל על ושיווה ארשת של מיסתורין לחדר האפלולי. סרג'נט ג'ון אולנו מחה את הזיעה שניגרה ממצחו במטפחת ששלף מכיסו . קצוות המטפחת העידו כי הייתה לבנה בצעירותה .וידעה ימים יפים יותר.
"זה לא עובד" , פנה לעמיתו בנג'מין ,אותו נהג לכנות בנג'ו ,"עלינו לשנות נושא ,חייבים לתפוס אותו על משהו ,הוא הרי לא יכול לדעת הכל" ,שני החוקרים ,בוגרי "הלונדון פוליס קולג' , נעו בחדר כאריות בסורג. אנחנו נפסיד בהתערבות מלמל בנג'ו ,הם אמרו לנו שהוא יידע הכל , הם אמרו ,ואנחנו התעקשנו ,50 לירות שטרלינג ,עליהם התערבו ושהם שכרם השבועי עמדו לפוג יחד עם העשן .על מה לא שאלנו ?…
"אתה יודע מה ?", פנה ג'ון , מה לדעתך אף אחד לא יודע ? ,בנג'ו קימט את מצחו ובהה ביומן שהיה מונח על השולחן, עליו שירבטו הוא ועמיתו מספר שאלות בכתב יד נוראי ,זה ממש לא קריא חשב לעצמו . אולם אז התרחבו אישוניו וחיוך ערמומי נמתח על פניו …"אני יודע מלמל…אני יודע …כתב חרטומים" ,המשיך למלמל…"הוא לא יידע לפענח כתב חרטומים ,אני אומר לך", פנה לעמיתו …"אין סיכוי שבעולם שזה יקרה"…הם חייכו בסיפוק …50 ליש'ט אינם עניין של מה בכך בלונדון של שנת 1898…"הוא ללא ספק לא יידע " .
שמש נעימה מאירה את שמי השבת השניה של חודש תמוז ,חודש יוני כבר מכלה ימיו ,ילדי החטיבה והתיכון צהלו השבוע ביורדם מההסעות בפעם האחרונה לשנה זו , ופינתנו נוסעת מערבה אל דרומה של לונדון שם נולד ב-13 ביוני בשנת 1773 ,ילד קטן וחביב למשפחה קוויקרית של סוחר בדים ורעייתו הגברת יאנג . השניים החליטו לקרוא לבנם הבכור מבן העשרה.. תומאס.
תומאס ידידנו היה ילד פלא: הוא למד לקרוא באופן שוטף בגיל שנתיים והפגין סקרנות ותשוקה למדע מילדות. הוא התעניין במתמטיקה, בהיסטוריה, בבוטניקה, באסטרונומיה ובבלשנות. בגיל חמש החל ללמוד לטינית ועד גיל 14 כבר שלט ב-11 שפות נוספות, בהן איטלקית, יוונית, צרפתית, ותתפלאו ..אפילו עברית.
יאנג הצעיר למד רפואה, אבל מכיוון שהאוניברסיטאות המובילות בבריטניה באותם ימים היו חסומות בפני קוייקרים (נוצרים שלא האמינו בצורך בכנסיה ובכמורה כמתווכים בין המאמין לאלוהיו), החליט לעבור לאוניברסיטת גטינגן בגרמניה, שם קיבל תואר דוקטור ב-1796.
נהוג לאמר כי עבודה קשה תביא עימה רווחה כלכלית, אבל זה לא מדעי…ב1797 נפטר אחיו של סבו והנפטר השאיר ליאנג הצעיר ירושה גדולה. הרווחה הכלכלית אפשרה לו להסיר מליבו את הדאגה לפרנסה ולהקדיש חלק גדול מזמנו לעיסוק במדע. הוא פתח מרפאה בלונדון, אך לא היה פופולרי בקרב המטופלים, בגלל כנותו הבוטה ובגלל חוסר אמונתו בפרקטיקות רפואיות מקובלות באותה תקופה, כמו הקזת דם,מיני לחשושים וכוסות רוח. יאנג התעניין יותר במחקר הרפואי מאשר בטיפול בחולים. הוא המשיך לעסוק ברפואה לאורך כל חיו, אבל תמיד עסק במקביל במחקר מדעי,ובעצם שלח ידו אל המון תחומי עניין , אופטיקה-הוא הבין ששבירת האור מתרחשת בקרנית העין ובעדשה. יאנג בנה מכשיר בשם אופטומטר, שבאמצעותו היה אפשר להתאים עדשות משקפיים לתיקון ליקויי ראייה. תרומתו העיקרית בתחום הראיה הייתה התגלית שתופעת ההסתגלות (שינוי המיקוד של העין) אינה מתרחשת באמצעות שינויים בקרנית או באורך העין, אלא באמצעות שינוי צורת העדשה עצמה.
כמו כן יאנג פענח גם את מנגנון ראיית הצבעים. הוא תיאר לראשונה שלושה סוגים של קולטנים בעין , שכל אחד רגיש לאחד משלושת צבעי היסוד.הוא הצליח במסגרת ניסוי מבריק שעשה לפתור את המחלוקת שהייתה בין ניוטון להוייגינס ( שניהם כיכבו בעבר בפינתנו) ,באם האור הוא חלקיקי או גלי ,והסביר את תופעת ההתאבכות באור חמש שנים מאוחר יותר השלים איינשטין את נושא הבנת האור ע'י שילוב התאוריות.
אך לא רק אופטיקה עניינה את הבחור ,הוא חקר גם את תכונות החומרים , ובנה את מודל יאנג לחישוב האלסטיות ,הוא חקר את התנועה הנימית של הנוזלים ,וכן את נושא מתח הפנים של הנוזלים ( למשל בכוס הקידוש שהיין מעבר לשפת הגביע אינו גולש ..) והוא גם פרץ את הדרך בנושא פענוח אבן הרוזטה שנמצאה במצרים ופענוח כתב החרטומים ,אחריו המשיך את הנושא החוקר שמפוליון ( גם כיכב באחת הפינות בעבר) והביא להבנת מסמכי החרטומי ממצרים.את הזמן הנותר העביר בייעוץ רפואי או כלכלי כיועץ אקטוארי…
לא לחינם כונה ידידנו תומאס יאנג "האיש האחרון שידע הכל" .יאנג הלך לעולמו ב-10 במאי 1829 בגיל 56 בלבד. למרות התרומה הרבה שנזקפת לזכותו, הוא נשאר מדען אלמוני יחסית. סר האמפרי דיווי (Davy), נשיא החברה המלכותית, כתב שאילו יאנג היה מרכז את מאמציו בתחום מדעי אחד, הוא ודאי היה הראשון בתחומו. לדברי דייווי, "יאנג היה חוקר דגול והוא ידע כל כך הרבה שקשה היה לומר מה הוא לא יודע".
והרצון לדעת הכל מוביל אותנו במוסיקה אל הזמר והיוצר יגאל בשרי.
יגאל בשארי נולד ב11/9/50 במושב נחלת יהודה לציונה ויוסף בשארי, ילידי הארץ ממוצא תימני. וכמו יאנג כבר מגיל צעירהתגלה כשרונו ..במוסיקה.הוא אהב לשיר ולנגן בגיטרה. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים שבתל אביב.
ההצלחה האירה לו פניה כבר בגיל צעיר. הוא החל להופיעה כבר בגיל 15 עם בת כיתתו ,ומי שלימים תהיה סולנית "הכל עובר חביבי"הזמרת שלומית אהרון .השניים הקליטו מספר שירים שהושמעו יפה ברדיו, כ"גיל הזהב" ו"שנת אלפיים".
ובהמשך בגיל 17 כבר הופיע עם מוטי גלעדי ,ושולה חן .בשנת 1969, והוא בן 18 בלבד, זכה בשן ב"פרס כינור דוד" וביצע בפסטיבל הזמר והפזמון את "על גל האבן הלבנה" למילים של ירון לונדון וללחן של יעקב הולנדר. הוא השתתף גם בפסטיבל הזמר החסידי שם ביצע את "עושה שלום" שהלחינה נורית הירש למילים מן התפילה, וזכה במקום השני. ובערב ראש השנה תשל"ט זכה בתואר זמר השנה של גלי צה"ל.
פרסומו המוקדם הביא מנהלי להקות צבאיות לחזר אחריו טרם גיוסו ,הוא בחר ללכת ללהקת פיקוד הצפון תחת פיקודו של דוד אלעזר, אשר אישר לו להופיע בשירותו הצבאי במופע סולו עם חבורת נגנים. בשן היה שותף לתוכניות "מהצפון באהבה" ו"חייך לעולם" של להקת פיקוד הצפון, בהן היה הסולן ברוב השירים, לצד שמות כמו עדנה לב , אוהד נהרין וסמדר ברנר. בין היתר בלטו השירים "לצפון באהבה", "מתנה מן הים", "סיירת אגוז" והלהיט "מתוק מתוק", אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.
עם שחרורו מהצבא בשנת 1972, הוציא בשן את האלבום "להשתחרר" ,ובאותה שנה נשא בשן לאישה את מיקה מרידור, יוצאת להקת פיקוד מרכז, בתו של השר וחבר הכנסת יעקב מרידור.מיקה עבדה כצלמת ומתחילת שנות ה-80 עוסקת בעיצוב אופנה. לזוג נולדו שני ילדים – אוֹרי ואלינור.
ההצלחה האירה פניה ליגאל , ובשנת 73 זכה בפסטיבל הזמר המזרחי במקום הראשון עם השיר "לקראת שבת" (לכה דודי) ,שנה מאוחר יותר כבר הפך שחקן בסרטו של ג'ורג עובדיה " שרית" , סרט בו גם הלחין חלק מהשירים.
בהמשך עבד כמעט עם כל אומן ישראלי אפשרי ,החל מיוסי בנאי ,דורי בן זאב,עדנה לב ,השתתף בצמדים שונים ,ביחד עם צמד הפרברים ,טוביה צפיר וחבורת הופה היי.
אך לא רק בארץ האיררה ההצלחה פניה ליגאל ,בשנת 1977 חתם בשן על חוזה בחו"ל להקלטת ארבעה אלבומים באנגלית. האלבום הראשון, "You Got The Power", בהפקת אבי עופרים, הופיע באותה שנה וכלל גרסאות באנגלית ל"דודי שב הביתה" ול"יש לי ציפור קטנה בלב" וכן שירים שיצר במשותף עם שמוליק צ'יזיק, ביניהם השיר "My Suzanne", שתורגם מאוחר יותר ל"סיוון" (אם תזכרי אותי סיוון ). בשנת 1978 הופיע בלונדון האלבום "You're The Only One", תקליט בסגנון פופ. ב-1979 יצא האלבום "I'm Ready" שהכיל חומר שכתבו לבשן,לא פחו מבריאן אדמס…. ואלטון ג'ון. האלבומים לא זכו להצלחה גדולה, ובשן ויתר על הקלטת האלבום הרביעי בחוזה ("High on an Easy Feeling") והעדיף לחזור לארץ.
על אף שהותו באותן שנים בחו"ל, הוציא בשן אלבומים חדשים גם בארץ. בשנת 1978 יצא האלבום "מכת שמש" שאותו כתב עם דורי בן זאב, בו הצליחו השירים "שלום לך מולדת" ושיר הנושא. באותה שנה אף שר את שיר הנושא של הסרט "דיזנגוף 99.
בהמשך הקריירה הארוכה והמוצלחת של בשן הוא הקליט דואטים וגרסאות מחודשת לשירי ילדים וגם שיר מבוגרים ,הוציא מספר אוספים ,ועבד עם להקת ברוש, גרי אקשטיין,טל שגב ,האחיות יוספי ויוצרים צעירים בתחילת דרכם.
באוגוסט 2014 אושפז בשן עקב פצעי דקירה. בתחילת יוני 2015 אושפז בשנית עקב פצעי דקירה,ונפוצו שמועות על נסיון התאבדות, אולם כעבור כמה ימים הוא הופיע בערב מחווה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית לזכר ידידו עוזי חיטמן, בהיכל התרבות בתל אביב. בשן התקבל על ידי הקהל בתשואות רבות, ובסיום הופעתו הקהל עמד והריע לו במשך דקות ארוכות.
בשנת 2016 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים ,ועד ימים אלו ממשיך יגאל להופיע ברחבי הארץ נאחל לו אריכות ימים והמשך יצירה פוריה.
וכיצד מתחברים הדברים ?
התשובה היא רצון לדעת … החודש מלאו 245 שנה להולדתו של תומאס יאנג , זה שכונה "האיש האחרון שידע הכל" או "אחד מעשרת האנשים החכמים ביותר" …משום שחקר והתעניין בהמון נושאים מתוך סקרנות ורצון לדעת להכיר וללמוד ,לפעמים לדעת יותר זה טוב ,ולעיתים רחוקות..פחות …ואחד משיריו הנפלאים של יגאל בשן נקרא "קפה אצל ברטה" (מילים אהוד מנור,לחן נתן כהן-מהנשמות הטהורות ) , בו גיבור השיר כל כך רוצה לדעת מה יהיה בעתיד ,ולשם כך הוא פונה אל ברטה-מגדת עתידות וקוראת בקפה…
לעיתים הידע מעודד ומפרה ,ולעיתים מעציב ומרסן..אבל הרצון לדעת תמיד יהיה שם ..בין השורות והצלילים.
שבת נעימה לכולם. (מומלץ אוזניות …שימו לב לקטע החצוצרות הנפלא )
כשאני שפוף ורע לי על הלב
אני הולך אל ברטה ואצלה יושב
אני שותה קפה שחור
מראה לה את היד
אומרת לי אתה נחמד
תשים עשירייה בצד
ואז לפתע היא שותקת ורואה
את כל מה שיקרה ומה שכבר קרה
רואה על מי אני חושב
ומה אני רוצה
אומרת שגלגל חדש
יתחיל כשהשנה תצא
תמיד כשאני עומד כבר לעזוב
היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב
אחרי כמה צרות קטנות
פתאום תרגיש נפלא
תהיה לך שמחה גדולה
מילה של ברטה זאת מילה
במחשבה שניה 