"אוקי חברים שימו לב" ,פנה אליהם כלב , "אנו עומדים לחצות את הירדן מערבה , לעת עתה אף אחד עוד לא הבחין בתנועה שלנו , וככה זה צריך להימשך" . "בעוד רגעים אחדים ",הוסיף, "נהיה בארץ המובטחת ,זיכרו מה מטרת השליחות שלנו" . החברים האחרים עדיין היו מוקסמים מרעש פכפוך המים בנהר , הצעידה הארוכה במדבר השכיחה מהם את זכרון אוושת המים הזכים הנעים להם בחופשיות..מראות המדבר הצחיחים היו מנת נופם למן צאתם לחופשי ועד היום .
..לאחר שחצה האחרון שבהם את הנהר ,החלה החבורה לטפס בזהירות על הגבעה הסמוכה בכדי להבחין בנעשה בכפר שנמצא מעברה השני של אותה גבעה. הם היו אמורים להיות מרוכזים בנעשה בכפר ודרוכים לכל התפתחות שלא תבוא.,הם שחו ארצה , והסירו את סוגר הנדן של חרבם…רעש תנועת המים עדיין העסיק את מחשבותיהם. שמוע , ושפט בן חורי שהיו בראש החבורה וסמוכים לראש הגבעה זחלו באיטיות ,נזהרים שלא להרים אבק.פלטי וגדיאל שזחלו מאחור שמרו על מרחק בטוח…שפט בן חורי ושמוע החלו להתרומם בזהירות ומבעד לסבך העשבייה החל להיגלות הכפר. פלטי שלא יכל להתאפק הזדחל לעברם והרים אף הוא את ראשו….הוא סובב את מבטו מעט ימינה לכפר…ואז החל למלמל משהו לא ברור ,וידיו החלו לרעוד…מה זה ?? ..מי אלו הענקים הללו ?…זו הארץ המובטחת ?.???…השלושה נאלמו דום למראה שנגלה אליהם, האחרים עדיין לא ראו……החשש והספקות כבר החל לחלחל.
שבת חמימה של חודש יוני ,ושבת אחרונה של חודש סיוון ופינתנו תעסוק השבוע במשק המים בישראל.
משק המים בישראל הוא שם כולל לכלל ההיבטים של המים בישראל – מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.
בשני העשורים האחרונים מאזן המים בישראל שלילי ,היינו שצריכת המים עולה על כמות מי הגשמים היורדים בארץ ,ולצורך שיפור מצב זו הקימה המדינה עד היום כ-5 מתקני התפלה המייצרים מים מתוקים לצרכי שתיה.
המעניין הוא שצריכת המים בישראל עולה בהדרגה בשני מישורים ,הן בגלל העליה בצריכה לנפש והן בגלל גידול האוכלוסיה . זה בזמן שהצריכה החקלאית בשנים האחרונות בירידה ,בעיקר בגלל השימוש במי קולחין ( מי ביוב שעברו הליך טיהור ) והן מהתיעלות שיטות ההשקיה ,מעבר לגידולים חסכני מים , ולמצער גם בגלל הפסקת גידולים שונים ונטישת שטחים.
בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה. נכון להיום 55% הולכים למגזר הביתי, 38% לחקלאות ו-6% לתעשייה .
נפח מי הגשם שיורדים בשטח מדינת ישראל עומד על כ-7 מיליארד מ"ק (מטר מעוקב). אך מתוך כמות זו פחות מ-2 מיליארד מ"ק נאספים במאגרים מים מעל או מתחת לקרקע וניתנים לניצול אנושי. יתר המים חוזרים לאטמוספירה באידוי או בדיות מצמחים. לפי הערכת רשות המים, כ-70% ממי הגשם חוזרים לאטמוספירה באידוי ישיר או נידוף מהצמחים, כ-25% מחלחלים למי התהום ורק כ-5% זורמים בנחלים.
בלונדון הגשומה למשל ( כך לפחות אנו טוענים ) יורדים בשנה בסה'כ 598 מ'מ גשם (כמעט כמו במסילת ציון ),אולם הגשם נפרש על פני כל השנה , ומרבית הזמן מעונן וקריר וכך יכולים מי הגשמים לחלחל היטב ולהרוות את הקרקע בעוד בארץ מרביתם יעלו חזרה לאטמוספירה בצורת אדים.
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר, אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהן באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל.
הכינרת היא אגם מים מתוקים בעל שטח של כ-168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב . רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. את מי הכנרת מזרימים דרומה ע'י אחד הפרויקטים הכי גדולים שנעשו בארץ –המוביל הארצי.
![p_109_B_9656[1]](https://elim06.files.wordpress.com/2018/06/p_109_b_96561.jpg?w=685)
מוביל המים הארצי, הנקרא גם "מפעל הירדן", הינו פרויקט הדגל של חברת מקורות וגדול מפעלי המים של מדינת ישראל. בנייתו של מפעל זה, המוביל מים לאזורי הדרום השחונים מאגם הכינרת וממקורות מים נוספים בצפון, הינה ציון דרך חשוב בהתפתחותה המתמשכת של מערכת המים הארצית, ובהתפתחותה של ארץ ישראל בכללה.
ההחלטה על הקמתו של המוביל הארצי והגשמת חזונם של ארתור רופין ושמחה בלאס, התקבלה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1956. הוצאתה לפועל של ההחלטה הוטלה על חברת תה"ל (תכנון המים לישראל) שתכננה את המוביל הארצי ועל חברת מקורות שניהלה את בנייתו. מרבית עבודות ההרכבה של המוביל, המכאניות והחשמליות, בוצעו על ידי שח"מ, אגף הביצוע (היום שחמ מקורות ביצוע) של מקורות. בשנת 1964 הושלמה בנייתו של המוביל הארצי,ובמשך שנים שינע המוביל מים מהכנרת ומאגרי הצפון דרומה עד למכתש רמון.
בשנה האחרונה הופסקה השאיבה בכנרת כמעט לחלוטין ,ולפני כשנה הוחל בפרוייקט הפוך של בניית קו מים בקוטר 80 אינט'ש (צ'ול) ,שבו יוזרמו מים מותפלים …אל הכינרת במטרה להצילה מייבוש והמלחה-הפרויקט נקרא "המוביל הארצי החדש ".
המלחת הכנרת נובעת משורה של מעיינות מלוחים הנובעים במקומות שונים מסביב לאגם ובקרקעיתו. כדי לנסות להקטין את מליחות האגם ולאפשר להשתמש במים שלו לחקלאות, הוקם בשנות ה-60 המוביל המלוח.המוביל המלוח הינו מפעל מים המשלים את פעילות המוביל הארצי. תפקידו של המוביל המלוח, שנבנה על ידי מקורות בשנות ה- 60, הוא לתפוס את מי המעיינות המלוחים באזור הכנרת ובכך למנוע את המלחת האגם.
המים במוביל המלוח מוזרמים לנקודה דרומית לאגם ומשם לנהר הירדן שבו זורמים המים לים המלח. אורכו של המוביל המלוח הוא 22 ק"מ.
לפי ארגון הבריאות העולמי, כל אדם זקוק לצריכת מים ישירה של כ-100 ליטר מים ליום, כשהכוונה למים נקיים, בטוחים ונגישים.בישראל הצריכה הממוצעת של מים (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש ,לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.
הצריכה הפרטית בישראל ידעה עליות ומורדות , הציבור מודע למצב המים ובדרך כלל נעתר להנחיות מנהל רשות המים ,בשנת 1990 הגיע הצריכה הפרטית לשיא של 317 ליטר לאדם ליום וירדה בהדרגה עד 2008 לרמה כמעט קבועה של 287 ליטר לאדם ליום. המשמעות היא שברצותינו אנו מסוגלים להתמודד עם בעיית חוסר המים.
במדינת ישראל פועלים 5 מתקני התפלת מי ים: באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד. מתקנים אלו פועלים בשיטת אוסמוזה הפוכה (SWRO) ומספקים מים באיכות מעולה למערכת המים הארצית. וכן מתקן ההתפלה קטן יחסית, באילת המשלב התפלה ממי ים ומי קידוחים מליחים.
כל מתקני ההתפלה למעט מתקן התפלה פלמחים הוקמו בשיטת BOT-Build, Operate, Transfer שבה הזכיין מתכנן, בונה ומתפעל את המתקן למשך 25 שנה, שבסיומם עובר המתקן לבעלות המדינה. מתקן התפלה פלמחים הוקם בשיטת BOO – Build, Operate, Own, שבה נשאר המתקן בסוף תקופת הזכיינות בבעלות הזכיין.
השנים האחרונות בישראל היו שחונות ,למעשה אנחנו ברצף מאז 2013-14 של 4 שנות בצורת, בעיקר בצפון, וזה כמובן נותן את אותותיו במקורות המים ,ולאחרונה שבה רשות המים לפרסם את ההנחיות לחסכון במים..ישראל מתייבשת.
רבים שואלים, אם היום ב-2018, עם חמישה מתקני התפלה, וכש-75% מצריכת המים הביתית מסופקת ממתקני התפלה, מה בעצם החשיבות של גשם? והתשובה המצערת היא שהחשיבות גדולה, גדולה מאד.חשוב להבין, התפלה היא רק למי שתייה, כי היא יקרה . המדינה קונה את המים מחברות פרטיות שיש להן זיכיון על המתקנים, המחיר של קוב מים זה בין 2 וחצי לשלושה שקלים, ומי גשם לעומתם זה אגורות בודדות. נכון שבברזים יש לנו מים, אך המחסור הוא בעיקר בשימושים האחרים, ובעיקר בחקלאות.
בארץ יש לא מעט אזורים "מנותקים", שלא מחוברים למערכת ההתפלה, והמים המותפלים גם לא מגיעים לכל בית בארץ אלא בעיקר לאזורים שבין חיפה לאשקלון. כל האזור של הגליל העליון, רמת הגולן בקעת הירדן והערבה מנותקים מההתפלה ושם המחסור מורגש והמחסור הוא בעיקר במים שצריך לספק לחקלאות. "בנוסף, אין גם מספיק מים לסביבה ולטבע. זה אולי נחשב מותרות אבל מדינת ישראל צריכה לחשוב מה היא משאירה לדורות הבאים.
הבצורת היא חלק מהשינויים האקלימיים בכדור הארץ , אנחנו רואים תופעות שלא ראינו בשנים האחרונות. לדוגמה הכנרת, למרות שצמצמנו את השאיבה ממנה בשנים האחרונות, מ-300 מיליון מ"ק לפני שלוש וארבע שנים ל-30 מיליון היום, ( פי עשר) עדיין המפלס שלה בירידה. למה זה? כי קצב האידוי של המים בכנרת גבוהה יותר מקצב כניסת המים מהמקורות שלה. לא היה מצב כזה במאה שנה האחרונות מאז שהחלו המדידות.
ומה אנחנו יכולים לעשות ? תתפלאו אבל לא מעט .כך למשל נראית התפלגות צריכת מים ביתית:
צריכת המים של משקי הבית בישראל נחלקת כך:
| הדחת אסלות | 38% |
| רחצה | 32% |
| הדחת כלים | 12% |
| כביסה | 10% |
| שתיה | 5% |
| כיורי אמבטיה | 3% |
אם רק נדיח אסלות לפי צורך ממש ( חצי הדחה כשנדרש) ,ונצמצם את המקלחות בשלוש דק' ,ואת השקיית הגינה ב-3-4 דק' בשבוע ,נוכל לחסוך כמויות גדולות של מים מתוקים ,ובשילוב עם מתקני ההתפלה יכול נוכל לבצורת.
אז בואו נחסוך ,כי אולי אברהם ירד למצרים כשהייתה בצורת…לנו אין את הפריבילגיה.
וזה מוליך אותנו במוסיקה אל העיר טבריה הסמוכה לכנרת ,שם נולד הזמר והיוצר בניה ברבי.
בניה ברבי , בן 26, נולד בטבריה.
למד 6 שנים נגינה על סקסופון בקונסרבטוריון של טבריה, ניגן ושר בלהקת העיר, ובטקסי בית הספר.
בצבא שירת כקצין ביחידת המעברים של המשטרה הצבאית וסיים כמפקד צוות בקורס קצינים.
לאחר השחרור מצה"ל החל ללמוד בבית ספר "רימון", שם השתתף בפרויקטים מיוחדים כמו "האני האחר" – שיתוף פעולה בין מוזיקאים למתמודדים עם מחלות הנפש.
השתתף בפרוייקט "עולים לאוויר" פרוייקט בין גל"ץ עם יואב קוטנר לבין אנסמבל בניהולה המוזיקלי של רעות יהודאי.. שם ביצע עיבודים ודואטים עם אמנים כמו :אהוד בנאי, דודו טסה, עמיר בניון, עידן רייכל ועוד.
בשלוש השנים האחרונות עובר בניה, דרך מרשימה ללב הקהל עם הופעות ברחבי הארץ אשר מתקבלות באהבה רבה.אלבום בכורה שלו "חלקים מהניגון" – הושק בהצלחה בפסטיבל הפסנתר.
מתוכו יצאו 3 סינגלים: "אמונה" , "מהכפר אל העיר" ו"מיתרי הלב".
בניה הפך לאחד מבולטי עונות "דה וויס" ככזה שיזכר לעד עם הביצוע האלמותי שלו ל "מודה אני" של מאיר אריאל.
וכיצד הדברים מתחברים ??
בשבועות האחרונים עלה לאויר הקמפיין של רשות המים הקורא לציבור לחסוך במים ,בעקבות שנות הבצורת הרצופות שהיו בישראל ,וזה מתחבר לזה שמחר 10/6 ימלאו 54 שנים בדיוק לחניכתו של המוביל הארצי-שמתחיל מטבריה בצפון . אותה טבריה בה נולד בניה ברבי. וזה בשבוע שבו בבית הכנסת קוראים את פרשת "שלח לך " , פרשת המרגלים שנשלחים לתור את הארץ , הטובה היא אם רעה ? , היש בה מים אם אין ? , ושם הם רואים את הענקים ( אנשי הבשן ומלכם עוג ) וחיתתם נופלת עליהם ….אך שניים מתוכם לא חוששים ( כלב בן יפונה ויהושוע בן נון ) הם סומכים על "בונה עולם" ,הם מאמינים שמישהו תמיד איתם. והוא יסייע בידם…ממש כמו שם שירו של בניה ברבי…"מישהו איתי כאן"…שיר יפה הכובש בימים אלו את מצעדי הפזמונים בארץ.
שבת נעימה לכולם
קח את עצמך, בוא נברח
אל מקום בו השמש תזרח, עלינו
היא עוד תזרח עלינו
אין לי ספק שנוכל לתקן ולתת לניגון לכוון, אותנו
הוא יכוון, אתה יודע
יש מקום אי בודד, ואליו אני רוצה ללכת
אין מקום לפחד לאבד את עצמי בדרך
לומד מכל מה שהיה
ויותר לא עוצר, לא נוגע בזמן
מחפש לי מהות, רגע אושר קטן
אני יודע, מישהו איתי כאן
מישהו איתי כאן
במחשבה שניה 