"תהילה חולפת אבל אנונימיות נשארת לנצח".(נ.ב)

"תגיד לי" פנתה אליו בשאלה .."השמועות אומרות ש…שהוא לא  ילך בסוף ..מה דעתך ? ."אנני יודע " ענה ,והפנה כתף קרה . " אני לא יכולה לגרום לו לאהוב אותי….אבל אני אחכה ".

היא חשבה לרגע על תשובתו , מימיו של נהר הליאה , המשיכו לזרום תחת הגשר , ועלי שלכת בגווני אדום וצהוב ,צנחו מהעצים אל המים ,התגלגלו בעומק  ויצאו איתם למסע  ארוך אל הים. "אני אתגעגע אליו" ,חשבה לעצמה ,לא חושבת שאמצא מישהו כמותו…הרהרה בינה לבין עצמה.

היא פסעה עד לקצה הרחוב ,שם כאילו רדפה אחרי  המידרכה ועברה לצידו השני של הרחוב. באור החלש הלכו ושקעו מחשבותיה ..השמיים לא נפלו , אך מצב רוחה הקודר הביאה אל סף דמעות . כל כך הרבה מחשבות בראש כל כך צעיר ,בסה'כ בת 19..היא לא ידעה מה צופן לה העתיד…הוא רכב על סוסו אל החושך …והחורף התחיל.

בוקר שבת ראשונה של חודש מאי ,  ושבוע 18 של 2018 , נותרו רק 240 ימים לסופה של שנה זו  . שבוע עצוב וקשה עבר על ארצנו הקטנה ,ופינתנו אוזרת אוז ומנסה לשמור על שפיות ונוסעת מערבה ,אך לא רחוק הפעם אל האי קורסיקה.

שם נולד ב-15 לאוגוסט 1769 בן חביב להורים קרלו וליטיציה למשפחת בונפארט…הוריו החליטו לקרוא לו נפוליאון.

נפוליאון נולד באז'אקסיו שבקורסיקה, על רקע התקוממות לאומית של הקורסיקאים נגד השליטה הזרה של ג'נובה ולאחר מכן של צרפת. כשנה לאחר שנולד נכשל המרד, וקורסיקה סופחה רשמית לצרפת.

ב-1779 נסע נפוליאון, בן התשע, לראשונה לצרפת לצורך לימודים. החל מ-1 בינואר למד צרפתית במשך כארבעה חודשים בבית ספר דתי באוטן. עד לנסיעתו לא ידע נפוליאון צרפתית, ולאחר שלמד דיבר במבטא קורסיקאי כבד ומעולם לא ידע לאיית נכון.

ב-15 במאי 1779 הגיע נפוליאון לאקדמיה הצבאית בבריאן-לה-שאטו (Brienne-le-Château), שם למד חמש שנים .  בניגוד לשמה, רוב הלימודים באקדמיה לא היו צבאיים מפאת מחסור בתקציב ,  וכללו בעיקר חינוך אצילי רגיל.  נפוליאון הצעיר הרבה בקריאת ספרים מהעת העתיקה, בעיקר על מנהיגים צבאיים כיוליוס קיסר והצטיין במתמטיקה, בגאוגרפיה ובהיסטוריה. אולם בינו לבין התלמידים התפתחה עוינות שנבעה בדרך כלל מאופיו הגאה והתוקפני, וזרותו כקורסיקאי גאה ועני לבין שאר התלמידים שהיו בני אצילים צרפתים.

מייד עם סיום לימודיו גויס נפוליאון לרגימנט התותחנים של לה פֵר.לאחר תקופת שירות בת שמונה חודשים שב לסייע למשפחתו בקורסיקה עקב קריסת עסקיו ושטחי החקלאות של אביו.  וכך נותר כשנתיים בקורסיקה.

עם שובו לחיל המצב שבו שובץ ,הוא שירת באוקסון ,וניצל את זמנו בעיקר  לקריאה ואף כתיבה של כ-36 מחברות על ארטילריה, היסטוריה ופילוסופיה. באוגוסט 1788 הועלה לדרגת סגן ונבחר בשל כשרונו לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה דרכים לירי פצצות מרגמה מתותח רגיל, והיה לסגן היחיד שזכה להשתתף בוועד של גדוד תותחנים כלשהו.

נושא סלידתו של נפוליאון מהאליטות השליטות קינן בו כל העת ,והמהפיכה הצרפתית היוותה עבורו מקור השראה . מחד הוא שאף לעצמאות קורסיקה ,ומאידך שירת בצבא צרפת השולטת באי.ולכן במשך השנים 1789-1792 ערק מהצבא ושב לאי הולדתו וניסה לסייע לאחיו ולארגונים אחרים להגיע לידי עצמאות ובשלב מסויים אף נאבק בצבא צרפת אליו היה שייך.

עם תחילת דעיכת שלטון המלוכה בצרפת בשנת 1792 שב ידידנו לפריז לנקות את שמו וזכה לאהדה רבה ,הוא הושב לצבא דרגתו הועלתה לסרן . כקצין בצבא הצרפתי התבלט נפוליאון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות  שבהם זכו כוחותיו לניצחון מוחלט. ב-1793, בגיל 24 בלבד, הועלה לדרגת מפקד חטיבה.

ואז מגיע התפנית ,בשנת 1798 במסגרת מאבקי השליטה בקולוניות השונות מטילה ממשלת צרפת הצעירה על נפוליאון לכבוש את מצרים על מנת להקשות על האנגלים אויביהם המושבעים ליצור גשר להודו . נפוליאון עושה זאת על הצד הטוב ביותר הוא כובש את מצרים ומתחיל לנוע מזרחה ,כובש את אל עריש ,עזה, אשקלון ,יפו וכל ערי החוף בואכה עכו שם הוא צר עליה אך ללא הצלחה.

התקופה בה שהה נפוליאון במצרים הייתה בעלת חשיבות תרבותית נוסף על חשיבותה הצבאית: נפוליאון עצמו, וחוקרים שהגיעו עמו, תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו החל המחקר על התרבות המצרית העתיקה, נתגלו קברים ומומיות של מלכיה, והתגלתה אבן רוזטה (באמצעותה פוענח בשלב מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק- ההירוגליפים, "כתב חרטומים" ,על ידי ז'אן-פרנסואה שמפוליון). בנוסף, חיל ההנדסה של נפוליאון מיפה את האזור ויצר מפה מפורטת (מפת ז'אקוטן) שהייתה בשימוש במשך המאה ה-19 כולה עד למיפוי הארץ על ידי הבריטים.

המצור על עכו לא מצליח,ובנתיים מגלה נפוליאון כי המצב בצרפת לא במיטבו בלשון המעטה ,הוא אוסף סביבו כ-500 לוחמים ובעזרת ספינות שליקט שב חזרה לצרפת.לאחר שחזר לפריז ב-1799 מונה נפוליאון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך השתתף בהפיכת 18 בברימר בה קיבל חלק מרכזי בשלטון ונסללה דרכו לשלטון-יחיד.

החל משנת 1800, ניצל נפוליאון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת ולהחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היוו בסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "קוד נפוליאון" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.

ובמסגרת פינתנו "יד לוחצת יד" מסכם נפוליאון עם הכנסיה על קבלת הקתוליות כדת המדינה בצרפת והם בתמורה תומכים בו להתמנות לקיסר צרפת וכך -2 בדצמבר 1804 הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור, כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליאון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. ז'וזפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליאון במילאנו גם כמלך איטליה….איזה יופי..

אך  חברים…לא לעולם חוסן. ידידנו הנודניקים הבריטים מכריזים ב-1803 שוב מלחמה על צרפת וב-1805 מובס הצי הצרפתי ע'י הצי הבריטי בקרב טרפלגר.

נפוליאון הכועס יוצא מייד למסע כיבושים מהיר וקטלני ,הוא כובש את אוסטריה ,ונע במקביל לכיוון רוסיה , הוא מנצח גם את הצבא הפרוסי והפולני…ועם הניצחון בא התיאבון…הוא כורת ברית עם הצאר הרוסי אלכסנדר ונמנע מלכבוש את רוסיה .הוא כובש את ספרד וממנה את אחיו למלך ספרד, וממשיך לכיוון פורטוגל…כוונתו המרכזית היא לכבוש את אירופה ולצור על ברטניה.

אך כאמור לא די לכבוש צריך גם לשלוט ולהתנהל ,ואז מתחילות הצרות . בחזית המערב לאומנים פורטוגלים חוברים לבני ברית בריטים ומתחילים לזנב בצבא הצרפתי בקרבות גרילה. בחזית המזרח מסרב הצאר הרוסי לפעול יחד עם נפוליאון כנגד הבריטים , וידידנו הכועס מחליט בתגובה …לכבוש את רוסיה …

הרוסים ישתמשו בטקטיטקה אותה יבצעו גם יותר מחצי מאה מאוחר יותר כנגד צבאו של היטלר..הם נסוגים פנימה לתוך רוסיה ,תוך השארת קרקע חרוכה אחריהם …צבאו של נפוליאון נכנס עמוק לתוך רוסיה בכוונה לצור על מוסקבה…אך מאבד את קווי האספקה בעוד החורף הרוסי ממשמש ובא …הקור הקשה מדלדל את צבאו של נפוליאון …מחצי מליון נותרים בקושי 100 אלף  .נפוליאון נוטש את צבאו ושב לפריז..וכאן מתחיל אפקט הדומינו …בכל הארצות שנכבשו ע'י נפוליאון מגיע הידיעה על תבוסתו בחזית רוסיה ומתחילות מרידות בכל המדינות הכבושות.

ב-1814 התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליאון ופלשו לצרפת. ב-31 במרץ הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליאון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט לפונטנבלו, ושם התפטר ב-6 באפריל תוך העברת השלטון לבנו. אולם בעלות-הברית לא הסתפקו בכך והכריחו אותו ב-11 באפריל להתפטר ללא תנאי ולצאת לגלות באי אלבה,  כ-20 ק"מ מחופי איטליה.

אך ידידנו השובב לא אמר נואש , הוא נמלט מהאי וניסה לאגד סביבו תומכים ולהגיע לפריז על מנת לתפוס שוב את השלטון ,הוא הצליח לתפוס את השלטון ל-100 ימים נוספים בטרם נאסר שוב ע'י בנות הברית והוגלה הפעם לאי סנט הלנה בדרום האוקיינוס האטלנטי, אי מבודד ביותר הנמצא 2,000 ק"מ מחופי אפריקה. באי זה בילה נפוליאון את שארית חייו, מ-17 באוקטובר 1815, עד למותו ב-5 במאי 1821. והוא בן 52.

אגב …בניגוד לדעה הרווחת, נפוליאון לא היה נמוך, ולמעשה אף היה גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19, ובעל גובה ממוצע יחסית לגברים האירופאים שחיו בתקופתו. ישנן כמה סיבות עיקריות לבלבול לגבי גובהו: הראשונה היא ההבדל שקיים בין מידת הרגל הצרפתית לאנגלית. במותו של נפוליאון, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים השווים ל-1.68 מטרים. הסיבה השנייה היא שהיה מוקף בחיל משמר שהורכב מחיילים גבוהים במיוחד.

ובמוסיקה  ,נחצה את תעלת למאנש ונגיע לאי הבריטי אל רובע אנפילד שבצפון לונדון שם נולדה  היום לפני 30 שנה בדיוק (ב-5/5/1988) ,ילדה קטנה וחביבה .לאמא שהייתה מעצבת רהיטים ולאב וולשי שלא היה מעורב בחייה כלל…האם החליטה לקרוא לבת שנולדה בשם…..אדל לורי בלו אדקינס.   אנחנו מכירים אותה בשם ..אדל.

כבר כשהייתה בת 5, הפתיעה אדל את אימה בכישרון השירה שלה. עד גיל 11 היא למדה בבית ספר יסודי בטוטנהאם, ואף הופיעה בו במהלך מספר טקסים. לאחר מכן עברה עם אימה ואביה החורג להתגורר במערב נורווד שבדרום לונדון.בגיל 14 התקבלה אדל ל"בריט", בית ספר לאומנויות בקרוידון שטיפח בעבר כישרונות כמו איימי ויינהאוס, קייט נאש וליאונה לואיס.

כשהייתה נערה, מסרה אדל לחבר טוב שלה עותק של דמו שהקליטה וזה העלה את השיר לאתר מייספייס. הצלחת השיר הביאה עימה הצעה מצד חברת הקלטות שלבסוף אדל נענתה לה בחיוב. מאז ערב חג המולד של שנת 2004, בו עלה עמודה האישי במייספייס, החלה להופיע בברים קטנים באנגליה, כשבסופו של דבר באוקטובר 2007 יצאה למסע הופעות ראשון ברחבי בריטניה.

מה לא נכתב נאמר וסופר על הזמרת המופלאה הזאת ? שברון הלב שגרמה עזיבתו אהובה בגיל 19 הביא אותה לכתוב ולהלחין את התקליטים המדהימים "19" ומאוחר יותר את "21" ( שמות התקליטים הם גילה של אדל כשיצאו לאור). טטקסטים נפלאים ונוגעים ללב ,עם לחן מופלא ,וקול שכמו נשלח מגן עדן בדיוור ישיר אלינו ,ישירות אל הלב ומערער את שיווי המשקל.

אדל מעולם לא הלכה עם שביל התהילה ולא נתנה לתכתיבי אופנה או תפיסות מודרנה להכתיב את דרכה , היא האמינה בדרך שלה וביצירה מוסיקלית ,ולא משנה כמה שונה היא הייתה מהסטנדרט המקובל בשואו ביזנס. כשהקולגות מסביבה מתהוללות ומתמכרות לסלפי ושיפוצים , או כשהמעצב העל  קרל לגרפלד אמר שהיא "קצת יותר מדי שמנה", אדל המשיכה להסתובב בגאווה של ביג מאמא עם גזרתה המלאה , ולפזר אצילות של יצירת אומנות של בוטיצ'לי. "אני לא ארד במשקל כי מישהו אומר לי. אני באה ליצור מוזיקה ולא להופיע על השער של פלייבוי" סיפרה בראיונות.

ועם הצלחה מסחררת ומטאורית ..קשה להתווכח..אדל היא זוכת פרס האוסקר (לשיר הנושא לסרט סקייפול בסדרת ג'ימס בונד), פרס גלובוס הזהב, 15 פרסי גראמי, 19 פרסי המוזיקה של בילבורד, 9 פרסי בריט, 5 פרסי המוזיקה האמריקאית ועוד עשרות פרסים נוספים אחרים.  (נחשבת לזמרת ה-2 בעושרה והיא רק בת 30), ולאחת הזמרות המצליחות והפופולריות ביותר בעשור הראשון והשני של המאה ה-21.!!!!!!

התדמית הדיכאונית של הבחורה השמנמנה והמרוסקת שיושבת בבית לבד רגע לפני חיתוך ורידים, היא ההיפך הגמור מהפרסונה הענקית של אדל ביום יום. "אנשים חושבים שאני יצור אומלל שרק יושב ובוכה כל היום. הם מופתעים נורא לגלות שבמציאות אני ההיפך הגמור מהשירים שלי ואני לגמרי מלאת חיים ומשעשעת" סיפרה בראיון ל"ווג".

אז מזל טוב אדל לרגל יום הולדתך ה-30 שחל היום .

אז איך הדברים מתחברים ??

אז היום הוא יום מותו של נפוליאון (לפני 97 שנים) האיש שהגיע כבן המעמד הפשוט מהאי הנשלט ע'י צרפת ,טיפס ועלה  למעמד של כובש מזהיר וקיסר צרפת ..ומלך איטליה……והיום גם יום הולדתה ה-30 של זמרת נפלאה שבניגוד לציפיות הראשוניות באה ממשפחה חד הורית  קשת יום והגיע למעמד של זמרת ויוצרת  על ..

אז לכל מי שקצת קשה כרגע ,ונדמה לו/ה שהיעד בעבודה /בצבא/במשפחה או בו עצמו רחוק ….תאמינו בעצמכם ..לא תמיד זה יצליח,אך עם הרבה אמונה זה יקרה וזו הדרך להגיע לאן שהוא …וכל מסע ארוך מתחיל בצעד קטן כבר אמר סיני זקן ..האמונה בעצמנו יכולה להביא  אותנו למחוזות בלתי צפויים…. ועל כך  יעידו זה שנפטר וזו שנולדה היום ה5/5

לחובבי אדל שעדיין ערים (נסו את יכולתכם…בקטע הפתיח  טמונים שמות 10 משירי הזמרת..בהצלחה)

באופן חריג מצרף שיר שני ( האם אינך זוכר ?) שיר עצוב ושובר לב אבל מופלא והקול ..שמיימי.

שבת נעימה ושלווה לכל אחד מאיתנו..היכן שהיא/הוא…

some one like you

 

I heard, that you're settled down
That you found a girl and you're, married now
I heard, that your dreams came true
I guess she gave you things
I didn't give to you
Old friend, why are you so shy
Ain't like you to hold back
Or hide from the light
I hate to turn up out of the blue uninvited but I
Couldn't stay away I couldn't fight it
I had hoped you'd see my face
And that you be reminded that for me it isn't over
Never mind I'll find someone like you
I wish nothing but the best
For you too, don't forget me
I beg, I'll remember you said
Sometimes it lasts in love
But sometimes it hurts instead
Sometimes it lasts in love
But sometimes it hurts instead yeah