המשאית הכבדה התקדמה על פני הכביש בקצב משביע רצון , ברדיו השמיע השדר מוסיקה לכבוד החג הקרב ,וסיפר על מתכון סופגניות שקיבל מסבתו . הנסיעות האלה מתישות חשב לעצמו , ורצועת עזה אף פעם לא הייתה מהנופים החביבים עליו .ברדיו מסר השדרן כי את השיר הבא מקדישים בני מחזור גיוס פברואר 87 של צוות ים למ'מ הכי מורעל "סגן צחי" ,לרגל סיום שלב הימ'פ . הוא חייך פנימה ונזכר בימי שירותו הצבאי , כמה שנים חלפו מאז ,ניסה לחשב והתכופף להנמיך את הווליום . עיניו הוסטו לרגע קט מהכביש ,והוא הבחין באיחור במונית הפועלים שנעה מולו ,רגליו לחצו בכל הכח על דוושת הבלם ,המשאית רק האטה מעט ,ולא הצליחה לבלום ,ופגעה בעוצמה רבה בשני מוניות שמולו ,הרעש היה מחריש אוזניים ,מתכות התעקמו , זכוכיות התנפצו צעקות נשמעו מכל עבר ,ואז צנח השקט ,אותו שקט שליווה אותו מאז שנת 67 במשך 20 שנה….השקט שלפני הסערה ? עוד הספיק לתהות בטרם החלה ההתגודדות מסביב ,הוא זינק אל הקרקע והחל לרוץ , רכב ישראלי חולף אסף אותו אל קירבו והתרחק במהירות, למחרת דיווח השדר ברדיו על גל מהומות וידויי אבנים שהחל ברצועת עזה.
בוקר שבת נעימה , השנייה מתוך ארבע שמזמן לנו החודש האחרון של שנת 2017 ,ופינתנו מציינת מלאת 30 שנה ( כן הזמן עובר מהר כשנהנים) לאינתיפאדה הראשונה.
היום 9/12 ,לפני 30 שנה החלה למעשה התקוממות פלסטינאית שפרצה בין השאר , לאחר תאונת דרכים בה פגע נהג משאית בשם הרצל בוקובזה ללא כוונה במונית בה נסעו ברצועת עזה עובדים פלסטינאים .כתוצאה מהתאונה נהרגו ארבע משמונה יושבי המונית .הנהג שהבחין בהמון המתגודד סביבו נמלט ונאסף ע'י רכב אחר.( בהמשך נשפט ויצא זכאי ) ,אולם יום למחרת התאונה כבר הייתה התפרצות זעם ספונטנית של המונים ,(שטענו שהדבר היה מכוון )שהתפשטה מעזה לערי הגדה והכפרים ברחבי יהודה שומרון ,ונמשכה כשש שנים של ידויי אבנים ,בקבוקי תבערה ירי ופיגועי טרור.
בישראל של 87 לא צפו את ההתקוממות העממית, וסמכו על השקט המדומה שנמשך 20 שנה ממלחמת ששת הימים ,ההתקוממות שהחלה כהתפרצות ספונטנית ולא מתוכננת כפי שניתן היה לחשוב, נוצלה עד מהרה ע'י ארגון אש'ף שהיה במגמת החלשות ותפס הזדמנות לקחת קרדיט בקרב האוכלוסיה על מהלך שלא הוא יזם,אלה עודד וגיבה , ורכב על גלי האיבה.
לצה"ל של 87 לא היו תכניות מסודרות להתמודדות עם מה שהפך למרי אזרחי . צה'ל הגדול היה בנוי עד לאותה עת להתמודדות מול צבא אויב ולא כנגד אוכלוסיה אזרחית .באותה עת עדיין לא היו קיימות חטיבות מרחביות ,ובשלב הראשון הציף שר הבטחון דאז יצחק רבין ז'ל את השטחים ביחידות צבא ,ואף הוציא את האמירה המפורסמת " לשבור להם את הרגליים והידיים" ,לימים הסתבר כי כל האמצעים היו חסרי תועלת ולא מנעו את הזעם והתסכול שעברו מכפר לכפר ומעיר לעיר כאש בשדה קוצים,וכל פלסטיני שנפגע רק ליבה יותר את האש.
המון דרכים ויוזמות נעשו על מנת לבלום את האינתיפאדה , מעבר מטיפול צבאי לטיפול בדגש משטרתי , שימוש באמצעים מגוונים ,כגון חצצית ( רכב המיידה חצץ על מפגינים , נוסה אף על מסוקים) זרנוקי מים , בניית מודיעין שטח אינטנסיבי , הוקמו יחדות מסתערבים שמשון ודובדבן,חוסלו מנהיגים באש'ף (הבולט שבהם במסגרת מבצע " תצוגת תכלית " אבו ג'יהד בתוניס ועוד רבים "וטובים" ),ועוד.
אף אחד מהצעדים לא הביא לבלימת המרי ,בצר לנו נוסתה שיטה מעניינת של חיזוק האופזיציה התוך פלסטינית של אש'ף ע'י ישראל במגמה להחליש את כוחו של האירגון …האופוזיציה שנבחרה הייתה…האחים המוסלמים…הימור גרוע בדיעבד ,הטעות הגדולה הובנה רק לאחר שאלה ייסדו את החמאס שחטף ורצח חיילים.נקודה מעניינת היא שטעות די דומה אירעה לנו כמה שנים לפני כן בלבנון שם ניסתה ישראל להקים אופוזיציה לאש'ף ע'י סיוע של הדרכה ונשק לאירגון שהיה קטן בזמנו …..לאירגון קראו חיזבאלה ,וגם שם זה לא צלח.
הררי דפים נכתבו ומחקרים רבים דנו וניסו להבין את האירוע שהביא במשך שש שנים למותם של 148 ישראלים וכ-1500 פלסטינאים ( והיוה רקע משמעותי לאינתיפאדה הבאה), יש שייחסו זאת לחזרתם של מרבית 1200 המגורשים ללבנון לאחר רצח ניסים טולדנו ז'ל .המגורשים ששבו ארצה בניהם : מחמוד א זאהר , ועבד אל עזיז רנטיסי הפכו במהרה לגיבורים ולמנהיגי המרי.
מה שעצר את המומנטום של האינתיפאדה הראשונה לא היו החלטות של הדרג המדיני או פעולות של צה"ל, אלא הפלישה של סדאם חוסיין לכווית בקיץ 1990 ופרוץ מלחמת המפרץ חצי שנה לאחר מכן, אירועים שהסיטו את תשומת הלב הערבית והעולמית הרחק מכאן וגרמו לדעיכה משמעותית של ההתקוממות. לא משהו שמישהו בישראל יכול לקחת עליו קרדיט.
אחת המסקנות שאולי עלו מאירועי האינתיפאדה הראשונה ,ועל אחת כמה וכמה בעקבות האינתיפאדה השנייה , היא שכאשר יש לאוכלוסיה מה להפסיד ,יקטן הסיכוי למרי , (ניתן לראות זאת בשקט היחסי השורר כיום ברמאללא ושכם (שהיו בירות הטרור בעבר )שחווות צמיחה בשנים האחרונות) ,ומאידך כאשר אין מה להפסיד ,יגדל הסיכוי למרי.
דבר אחר הוא הרעיון של טיפוח אופוזיציה לאוייב שלנו , זה לא עבד עם החיזבאללא , לא עם החמאס , לא לאמריקאים עם הוויטקונג ..זה רעיון שפשוט לא עובד .אולי עלינו לסמוך יותר על עצמנו ,ולחשוב על רעיונות מקוריים לנטרול המוטיבציה לפעול כנגדנו. 30 שנה אחרי ,האינתיפאדה הראשונה ו-16 שנה אחרי השנייה ,ואלפי הרוגים משני הצדדים אולי יצליחו לגרום לנו לשנות צורת חשיבה …אולי..לא בטוח.אולי סוף סוף יקרה פה נס גדול….
ו"מבירא עמיקתא " אנו נעים במוסיקה אל הזמר והיוצר הישראלי הצעיר עידן עמדי.
עידן נולד בירושלים ,בפב' 88 שלושה חודשים לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה , כבן למש' עמדי המוכרת מאוד בירושלים , הוא נולד וגדל שם כל חייו, תחילה בשכונת נחלאות ובהמשך בפסגת זאב, שם גם סיים את לימודיו בתיכון.
מאז גיל 15 הוא כותב שירים, בעיקר למגירה, אולם חלק מהם גם שודרו בעבר בתחנת רדיו מקומית. החשיפה הגדולה הגיע לאחר שחרורו מהצבא שם שירת בהנדסה קרבית ,הוא הגיע לאודישן של התוכנית "כוכב נולד" בעונתה השמינית .לאודישן הוא הגיע עם שיר מקורי שכתב על שירותו הצבאי.
עידן הצליח לעלות בשלבי התוכנית עד לשלב הגמר שם זכה במקום השני מול דיאנה גולבי. עם סיום התוכנית יצא שירו לרדיו וזכה להצלחה גדולה , והגיע אף למקום הראשון במצעד.הוא המשיך לשחרר סינגלים לרדיו מדי זמן ,ושיתף פעולה עם מבצעים שונים ,הבולט שבהם הזמר שולי רנד בביצוע נפלא לשיר "אייכה". ב-2011 הוציא את אלבום הבכורה "עידן עמדי" וב-2012 כבר קיבל אלבום זהב על מכירת 20000 עותקים.בסה'כ הוציא עידן עד היום ארבעה אלבומים ,ומופיע ברחבי הארץ.
ואיך הכל קשור ?
היום 9/12/17 אנו מציינים בדיוק 30 שנה לפרוץ האינתפאדה הראשונה , אירוע שהוציא אותנו מהשאננות בה שקענו ב-20 שנה שקדמו לה .המון תובנות העלתה האינתיפאדה , לאחדים את ההבנה שלנצח על חרבנו נחיה ,ואין פתרון זולת היותנו החזקים בסיפור , לאחרים נפלה ההבנה שאין פתרון זולת הפתרון המדיני ,והויכוח הוא כנראה על המחיר.
אנני יודע אצל מי הפתרונים , אך בשבוע שבו אנו חוגגים את כניסת המכבים לבית המקדש בירושלים, טיהורו לאחר הניצחון והדלקת המנורה וקביעת החנוכה ,(לא הרבה מאוד זמן אחרי נחרב הבית השני), בו בשבוע מכריז נשיא המדינה החזקה בעולם על ירושלים כבירתה של ישראל , שב ועולה החשש מפריצתה של ה"אינתיפאדה השלישית " , כולנו תקווה שאירוע זה לא יקרה ונשכיל לנהל את המדינה בצורה שקטה ונכונה ,ללא צורך לאבד חיי אדם משני צידי המתרס של הסיכסוך האינסופי הזה. המחיר של המאבק הוא כבד ואינו נגמר עם שוך הקרבות , הוא נצרב בתודעה ובזכרון ועולה מדי פעם ואומר לנו " אני הפחד ,נעים להכיר " , כפי ששר עמדי בשירו ,"כאב של לוחמים".
נקווה שהפעם נעבור זאת בשלום ,וירושלים לא תהיה הניצוץ שיצית מחדש את הסכסוך ,אולי יום אחד ,אולי מתישהוא…אולי…ואז נוכל לאמר:
"יהי שלום בחילך ,שלווה בארמנותייך" .. גם בימים ההם, וגם בזמן הזה.
שבת שקטה ונעימה וחג אורים שמח לכולם.
ערב ראשון של לבד,
יושב וכותב לך מכתב
על כל הדברים שהיו
כל מה שקרה בדיוק
אותיות מופיעות על הקיר
אני הפחד נעים להכיר
הדמויות אוהבות לשחק
זזות כאן בבית הריק, הריק
ואת, את לא יודעת כמה
ממך ניסיתי להסתיר
את כל הסיוטים בלילה
צרחות ודם על המדים
את לא מבינה כבר למה
אני מזמן כבר לא אני
תמונות רצות מאותו לילה
דמעות, כאב של לוחמים
במחשבה שניה 