לצחוק עד דמעות

אני אומר לעתים קרובות שיש דבר אחד שמפריד ביני לבין גאונות:… וזה אני." (וודי אלן.)

שבת בהירה אחרונה לחודש אפריל ,בחוץ החום מטפס לו בעצלתיים ,האויר נעשה מהביל כמו רוצה לוודא שלכולנו ברור שהקייץ נעץ את שתי רגליו עמוק בין רגבי האדמה היבשה.

יום השואה מאחרינו ויום הזכרון לחללי צה'ל יתפוס את מקומו בעוד רגע ,ברדיו ינגנו שוב שירי עצב ותוגה ,וידליקו את מדורת השבט הנוגה ,ולרגע נדמה כאילו העצב הפך למהות הקיום שלנו פה כאילו הדבר הכי חשוב זה לשמר את הזכרון ולא הצורך למנוע הישנות של העצב,ופינתנו הפעם תנסה לבוא ולאמר שהעצב הוא המניע ,המטרה היא השמחה והרצון לחיות פה חיים שלוים ונורמלים עם חיוך,תיעוד ושימור העצב אינם מטרה ,השמחה החיוך וההומור הם כן,ומה טעם החיים בלעדם.

אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי כחבר." ~ (גראוצ'ו מרקס)

ומי אם לא ג'רום אלן יכול לסמל את החיוך וההומור ?

ג'רום אלן הוא קומיקאי שחקן, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה יהודי אמריקאי. נולד -29 באפריל 1954 בברוקלין ניו יורק ארצות הברית. אביו קלמן מהגר מאוקריינה ,ואימו ממוצא יהודי סורי מהעיר חלב.

אשתי חושבת שאני חטטן…. זה, בכל אופן, מה שהיא כתבה ביומן הסודי שלה (וודי אלן)

הוא למד במסופקואה שבלונג איילנד ובגיל 15 עלה לישראל והתנדב בקיבוץ סער ,לאחר זמן לא ארוך שב לארה'ב. למד במשך שנתיים באוניברסיטת ניו יורק סטייט באוסווגו, ולאחר השנה השנייה שלו הוא הועבר לקווינס קולג' של אוניברסיטת ניו יורק סיטי, כאשר שם הוא סיים את לימודיו עם תואר בתקשורת ותיאטרון.

לאחר לימודיו בקול'ג החל להופיע בבארים במופעי סטנד אפ קצרים (מהראשונים בתחום ) וזכה אף להופיע בכמה פרקים של הסדרה הקומית הישנה "בנסון".

במאי1981 הופיע ג'רום כסטאנדפיסט אורח בתוכניתו של ג'וני קרסון וזכה לתשואות גם מצידו של קרסון וגם מצד הקהל, ומיד לאחר מכן הופיע בתוכניתו של דייוויד לטרמן ואז החלה ההצלחה להתגלגל.

"לפני שאדבר, יש לי דבר חשוב להגיד." ~ גראוצ'ו מרקס

למי שעדיין לא ניחש ג'רום שלנו מוכר יותר כג'רי ,ושם משפחתו הוא…סיינפלד.

בשנת 88 ביחד עם חברי לארי דיויד הוציא ג'רי את הפיילוט ל "סיפורי סיינפלד" שבהמשך הפך לאחת הסדרות הקומיות הנערצות והנצפות ביותר סהכ נעשו 180 פרקים במשך 9 עונות עם אחוזי רייטינג היסטריים. גדולתו של ג'רי היא ליצר הומור מכמעט כלום ,מסיטואציות יומיומיות פשוטות עד כדי גיחוך ,ביחד עם צוות דמויות נהדר של קוזמו קרמר (מייקל ריצ'רדס ) ,איילין (ג'ולייה לואיס דרייפוס) , וג'ורג קונסטנזה ( ג'ייסון אלכסנדר ).

הם הפכו כל נושא וכל עניין שולי להומור משובח. הסדרה שודרה במשך 9 עונות עד מאי 98 ,וירדה מהמסכים (מדי פעם משודרת בלופ בערוצי הקומדיה ,או בערוצי הסדרות )למרות נסיונות שונים ומגוונים להחזירה סירב ג'רי למרות סכומי העתק שהוצעו לו ( למעלה ממליון דולר לפרק ).

"אני מחשיב את עצמי כקומיקאי. כשאני מספר את זה לאנשים הם לא מפסיקים לצחוק."(אלמוני).

וזה מוליך אותנו במוסיקה אל הדייר סטרייט .

להקת רוק בריטית שהוקמה ע'י זוג אחים בשם מרק ודיויד נופלר בשנת 77 , הסאונד של דייר סטרייטס הורכב מהשפעות של סגנונות מגוונים כגון: ג'אז, פולק, בלוז,פופ .

במהלך הקריירה שלה, הוציאה הלהקה שישה אלבומי אולפן, שלושה אלבומי הופעה חיה ושלושה אוספים. האלבום המוצלח ביותר של דייר סטרייטס Brothers in Arms -אחים לנשק יצא ב-1985 ומכר למעלה מ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם והיה האלבום הראשון שמכר למעלה ממיליון עותקים בפורמט ה CD.

הלהקה נחשבת לאחת מהלהקות המצליחות בעולם עם מכירות כוללות של למעלה מ-120 מיליון עותקים מאלבומיהם. בנוסף למכירות, זכתה הלהקה גם בארבעה פרסי גראמי, שלושה פרסי בריט, שני פרסי MTV ועוד פרסים נוספים. בין שיריהם המוכרים ניתן למנות את: "Money for Nothing"‏, "Sultans of Swing", ‏"So Far Away"‏, "Walk of Life", ‏"Brothers in Arms", ‏"Private Investigations", ‏"Romeo and Juliet"‏, "Tunnel of Love" ו-"Telegraph Road". לפי ספר גינס, הלהקה ממוקמת במקום החמישי עבור זמן ארוך ביותר בטבלאות המכירות של אנגליה (1,100 שבועות בסך הכל !!!!). הלהקה פעלה בסך הכל 15 שנים.

(לחובבי הגיטרה הצעירים ,ניתן למצוא ביוטיוב כמה קטעי נגינה מדהימים של מרק שמדורג אגב בין גדולי הוירטואוזים בנגינה על גיטרה (והוא אפילו לא משתמש במפרט ))

ולמה כל זה קשור אלינו ? אז נחזור רגע להתחלה , יום השואה—יום הזכרון –יום העצמאות ,מין מיקס כזה שרק העם היהודי שזכרונות הגלות עדיין מנחים את סדר יומו מסוגל לייצר .שמחה של עצמאות עם יגון המחיר ,עצב על שאבד עם זיקוקים על שהושג,,,,וכדי לערבב שמחת העצמאות עם עצב יום הזכרון של מדינת היהודים ,לקחנו שני יהודים מהגלות דווקא ..על השמחה וההומור ג'רי סיינפלד שהיום זה יום הולדתו …ועל העצב יהודי אחר בשם מרק נופלר עם שירם של הדייר סטרייט " אחים לנשק " (אחד התקליטים הכי נמכרים ).

אז בואו נערבב :

אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי. הוא אמר לי בתגובה: 'אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין( רודני דיינג'רפילד)

ומארק נופלר בשירו brother in arm שבהחלט נקשר ליום הזכרון:

These mist covered mountains
Are a home now for me
But my home is the lowlands
And always will be
Someday you'll return to
Your valleys and your farms
And you'll no longer burn
To be brothers in arms

Through these fields of destruction
Baptisms of fire
I've witnessed your suffering
As the battle raged higher
And though they did hurt me so bad
In the fear and alarm
You did not desert me
My brothers in arms

אז כמו שאומרים בסוף ערבית למוצאי כיפור "לכו לכם לשלום ,כל אחד לביתו " בכו על העצב ,חייכו על ההומור ,ותמיד זיכרו כי העצב הוא המניע והשמחה היא המטרה..ולא הפוך וכדברי השיר של מארק "יום אחד הוא ישוב אל ביתו ואל העמק…והוא לא יוולד יותר להיות אח לנשק…" .

שבת נעימה ועצמאות שמח לכולם.