רוחות הסתיו מביאות אל ספי הבתים אבק ממחוזות אחרים ,כמו מגרדות קצוות סיפורים מחצרות שכנים ומסיעות אותן אל ביתנו . ופינתנו מביטה השבוע צפונה . ממש כמו רוחות המלחמה המנשבות מזה חמש וחצי שנים ,לעיתים בעוצמות גבוהות ולעיתים פחות, מגבולה הצפוני של ארצנו ..מסוריה. ואל סף תודעתנו מגיעות התמונות והידיעות על הנעשה שם .לעיתים ,יש ונוחתת פצצת מרגמה ברמת הגולן וצה'ל ,כהליך שבשגרה משיב אש לקונית לעבר מקורות הירי , לפעמים ניצפת במסכים כתבה המספרת על הרג ופצועים ,תמונת ילד תורן מוחה דמעה מפניו המאובקות מאבק וממאבק ,ואז עוברים לתחזית . ואנו מפהקים פיהוק של צהרי יום שגרתי וחוזרים אל שגרת יומנו. ההנחה הרווחת היא כי זה קורה ,שם וזה לא בראש מעיננו ,וודאי ישנו איזה איש חשוב במחלקת איקס בממשלה , או יחידה סודית בצה'ל הגדול שדואגת לנושא….אבל אין.
הסכסוך בסוריה החל ב-15 במרץ 2011, ,בעיירה דרעאה כאשר כמה אלפי פלחים הפגינו על המצב הקשה לאחר שלוש שנות בצורת ,מהר מאוד התפשטה המחאה כנחשול של הפגנות ומחאות בכל רחבי המדינה, שהיוו חלק מגל ההתקוממויות בארצות ערב שקיבל את הכינוי "האביב הערבי ". עם הזמן, התפתחו ההפגנות להתקוממות עממית, מרידה ולמלחמת אזרחים .
התושבים מחו נגד משטרו הנוקשה של הנשיא אסד, אשר משפחתו מחזיקה בנשיאות מאז שנת 1971 וכן דרשו את סיום שלטון מפלגת הבעת' הלאומית סוציאליסטית בסוריה, שקיים מאז שנת1963 .כמו כן מחו המפגינים נגד ההגמוניה של העדה העלווית המחזיקה במשרות השלטון ובתפקידי הקצונה הבכירים בצבא ובשירותי הביטחון בסוריה ונגד האבטלה, השחיתות ,והפגיעה בזכויות אדם במדינה. בחודש אפריל 2011התפתחו ההפגנות להתקוממות עממית רחבה יותר , כאשר משתתפים בה בעיקר סונים המהווים כ-73% מהאוכלוסייה. המשטר בראשות אסד הבן ניסה לדכא את ההתקוממות באמצעים שונים, לרבות שימוש בכוחות הביטחון, בטנקים ובמטוסים, בארטילריה ובטילים, בירי צלפים ובהפגזות כבדות על שטחים בנויים בערים וביישובים נגד האוכלוסייה האזרחית. בעקבות הדיכוי האלים, החל גל של עריקות משורות הצבא הסורי. וביולי 2011 הוקם גרעין הצבא הסורי החופשי שפתח במרד מזוין נגד המשטר.
לעזרתו של אסד הצטרפו משמרות המהפיכה מאירן וכוחות חיזבאללה מלבנון וכן תמיכה מרוסיה וסין ,המתנגדים לעומתו זכו לתמיכתם של קטאר וכווית וכן לתמיכת מדינות המערב. וכן אירגון המדינה האיסלאמית שגלש ממלחמתו בעירק אל תוככי סוריה ומבקש גם הוא לנגוס בפגר המדינה ולנכס לעצמו נתחים מתחומה במסגרת נסיונו להגשים את חלומו על מדינה איסלמית מעירק דרך סוריה ועד ישראל , ולא נשכח את הכורדים בסיפור ..וכך מדממת לה סוריה מזה חמש וחצי שנים עם הערכות אחרונות של חצי מליון הרוגים , 1.9 מליון פצועים ושישה מליון פליטים שנפוצו לכל עבר החל מירדן וטורקיה ועד מדינות אירופה ובעיקר גרמניה צרפת ובלגיה ומביאים לשינויים דמוגרפיים ,מתיחות ,אלימות על רקע לאומני ואי יציבות במדינות הקולטות אותם.
והעולם רובו ככולו עומד ומביט בנעשה ושותק ..למעט רוסיה של פוטין שלטוב או לרע תומכת אקטיבית באסד.
זה מוליך אותנו אל שירם של להקת ארבע העונות ( THE FOUR SEASONS) להקת פופ אמריקנית מהעיר ניו יורק שהגיעה לשיא הצלחתה בשנות השישים והשבעים .היא הוקמה על ידי פרנקי לי וטומי דה ויטו בשנת 1956.היא עברה מספר הרכבים ושינתה שמות ובשנת 1962 נקראה "ארבע העונות" ,וכך שמה עד היום. ללהקה מספר להיטים :BIG GIRL DON’T CRY , SILENCE IS GOLDEN ,WALK LIKE A MAN , SHERY , ועוד.
שירה של הלהקה SILENCE IS GOLDEN שנשמע חביב ונעים עוסק למעשה בשאלה מה עושים כאשר ידוע לנו על עוול כלשהו שנעשה כגון שמישהו מוכר לנו מכה או מציק לזוגתו ,האם עלינו להתערב על מנת למנוע המשך פגיעה או לשתוק ?,ולהניח שלבסוף זה יסתדר ?השתיקה קלה ונוחה לנו אך מאפשרת המשך פגיעה בחלש ….ובהמשך אותו עוול עלול לזלוג אלינו ?
הלחן הנעים ,והכמעט רומנטי של השיר רחוק מלבטא את המצוקה והדילמה בה הוא עוסק.
Oh don't it hurt deep inside
To see someone do something to her
Oh don't it pain to see someone cry
How especially if that someone is her
Silence is golden, but my eyes still see
Silence is golden, golden, but my eyes still see
ואנו עדיין בוהים בנעשה בצפון ,ותוהים לעצמנו מה לעשות ?להתערב או לא ? , וזו שאלה מטרידה מאחר ואנו עצמנו לפני קצת יותר משישים שנה שאלנו את כולם :"מדוע העולם לא התערב לעצור את רצח העם שלנו ..?…" ובכל שנה בטקסים אנו מבטיחים כי נעשה הכל על מנת שכאלו מקרים לא יישנו ….אך הם קורים פה לידנו בסוריה ,וגם מעט דרומה בסודן …וברואנדה …לפני מספר שנים בצ'צניה ועוד..ועוד…ואנו שותקים וומשיכים להביט .
אנני יודע מי צודק במלחמה הזאת , ולאף אחד לא ברור מי הטוב בסיפור ומי הרע , ומה מן הראוי לעשות ,אולם דבר אחד בטוח ………שהשתיקה איננה זהב..
הפינה מוקדשת לולדימיר ולדמירוביץ פוטין שהיום בדיוק זה יום הולדתו ( –7 באוקטובר 1952 )…ושהחליט לפני חצי שנה להתערב באופן אקטיבי לצידו של אסד…הוא אף פעם לא שותק
שבת שקטה ונעימה לכולם.
במחשבה שניה 