צהריים חמים ומהבילים לכולם ,ברגעים אלו ממש מתחמם לו "החרוף" יחד עם תפוחי אדמה בדרכו אל התיק האדום המלווה את ההליכה בשבת ,ופינתנו מעלה על נס ,את "רעב תפוחי האדמה" שמציין בימים אלו 168 שנה (1848)
רעב תפוחי האדמה הגדול היכה באירלנד של אותם ימים בצורה קשה מאחר והמשק החקלאי האירי באותן שנים היה מבוסס כמעט כולו על גידול תפו'א שניתן היה לגדלו בקלות , תפוח האדמה הגיע לאירופה מהרי האנדים שבאמריקה הדרומית במאה ה-16 והפך עד מהרה לגידול חקלאי מרכזי. אל אירלנד הוא הגיע ב-1650 והפך ליבול העיקרי שגידלו החוואים והאיכרים האירים). זהו גידול המכיל פחמימות רבות, והוא קל מאוד לתִרבות ולגידול. אפילו חלקות אדמה קטנות יכלו לספק כמות קלוריות המספיקה לקיומה של משפחה וכן להאכלת חזירים, ובכך ליצור מקור לבשר ולהכנסה נוספת. .באותם ימים ניתנו מרבית האדמות באירלנד לידי פרוטסטנטים שהפלו את הקתולים .מרבית הקתולים שימשו רק כחקלאי -עיבוד ,וכל סחורתם הייתה שייכת לבעלי האחוזות הפרוטסטנטים שחיו באנגליה בכלל ,ואירלנד שימשה עבורם שטח גידול בלבד.
ב-1845 הכה הכימשון ברחבי אירופה, והפך את תפוחי האדמה לעיסה ספוגית ובלתי אכילה.
העיתון האירי "פרימנ'ס ג'ורנל" כתב בכותרתו הראשית מ-27 ביוני 1846 כי המחלה הגיעה לאירלנד והשמידה יבולים במחוז מאיו. בשנת 1847, הזכורה בהיסטוריה האירית כ"47' השחורה", הושמדו במחלה רוב היבולים באי כולו.
במשך שלוש השנים הבאות הלך והחמיר המצב ואומדנים גסים מדברים על 750 אלף שמתו ברעב כתוצאה מאובדן היבולים .הדבר הביא לגלי הגירה אירים אל ארה'ב קנדה,אנגליה ,ניו זילנד ואוסטרליה ,שם נוצרו באותם שנים פזורות איריות ,(הכנופיות האיריות למשל בסרט כנופיות ניו יורק ) .
לרעב הייתה השפעה גדולה על רגישותם של האירים לאסונות דומים ברחבי העולם. באופן מסורתי הרפובליקה האירית מוצאת את עצמה בשורה הראשונה של המדינות המסייעות לרעבים ברחבי העולם. אין זה מקרה שהזמר האירי בוב גלדוף הוא שסייע בשנת 1985 לרעבים באתיופיה. לאגודתו, "Live Aid" תרמו יותר אירים מאשר בני כל אומה אחרת. נשיאת אירלנד מרי רובינסון ביקרה ברואנדה על מנת להלחם בהשמדת העם וברעב, והפכה לנציבת האו"ם לזכויות האדם. השנים עברו וחלפו מלחמות ומאבקים קשים ביותר באנגלים ,מחתרות ופיגועים ומו'מ לשלום..ואירלנד היתנתקה מואסליות התקדמה והפכה למדינהעצמאית גאה ומובילה.
אז למטיילים באירלנד של היום עם כל היופי והירוק ,העבר והקשיים כמו נמחקו וזכרונות מרים והתקוות לעתיד , ראויות להרמת כוס או שתיים וזה מביא אותנו ל –LP
זמרת רוק פופ ואינדי רוק אמריקאית.
( LP ( Laura Pergolizzi היא זמרת וכותבת שירים (לריהנה ,כריסטינה אגילרה ועוד) די צעירה (38)מניו יורק שחיה כיום בלוס אנגלס בעלת גוון קול מאוד מוזר ומיוחד להפליא שהוציאה כבר ארבע אלבומים ומתוך האחרון השיר : " lost on you" למי שמאזין עם אוזניות שימו לב לשילוב השריקות וקולות הרקע ומתוכו אצטט :
When you get older, plainer, saner
Will you remember all the danger
We came from?
Burning like embers, falling, tender
Longing for the days of no surrender
Years ago
And will you know
Let's raise a glass or two
To all the things I've lost on you
שבת נעימה ורגועה לכולם ,עיצמו עיניים ,שימו ווליום ותחלמו על כבש ניו זילנדי עם תפוחי אדמה
במחשבה שניה 